מאת:


מוסד הנאמנות חי ובועט גם לאחר קביעת בית משפט העליון שהקניית נכס מקרקעין לנאמנות היא אירוע מס

ב- 30.06.2022 פסק בית המשפט העליון שהקניית נכס מקרקעין בישראל לנאמנות רצונית יוצרת אירוע מס בה חלים מס שבח ומס רכישה. פסק דין זה שינה את הדין החל על העברת נכסי מקרקעין לידי נאמנות בכך שהעמיס עלויות נוספות לפעולה זו, אך אנו בדעה שלמרות זאת – יתרונותיה של נאמנות (בין אם מוקנים לידיה נכסי מקרקעין ובין אם לאו) – נותרה פתרון אופטימלי להבטחת הנאה מפירות נכסים לנהנים מוגדרים, תוך הקטנת החשש לפגיעה בבעלות בנכסים אלו מצד נושים.
הנאמנות הינה מוסד משפטי בו נפרד אדם ('יוצר הנאמנות') מבעלות בנכסיו ומוסר אותם לידי אדם או תאגיד אחר ('נאמן') שינהלם לטובת אדם אחר ('נהנה'). מוסד הנאמנות הינו כלי משפטי לצורך שימור רכוש, ניהולו והגנתו וכדי להבטיח כי מטרות הנאמנות והטעמים ליצירתה ישמרו גם לאחר פטירת מקים הנאמנות, כך שהנהנים ימשיכו ליהנות מהנאמנות בהתאם להנחיות הנקבעות על ידי מקים הנאמנות.
'שחקן' נוסף בנאמנות הוא "מגן הנאמנות", שהוא גורם שמוסמך לתת הוראות שונות לנאמן לגבי נכסי הנאמנות, חלוקתם, זהות הנהנים ואף מוסמך להחליף את הנאמן במקרים מוגדרים או על פי שיקול דעתו.
 

פסק הדין

בע"א 7610/19 מנהל מס שבח תל אביב 1 נגד סמואל גליס ואחרים בבית משפט העליון קיבל בית משפט העליון את ערעור רשות המיסים על פסק דין בית המשפט המחוזי בת"א בשבתו כוועדת ערר לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), אשר קבע כי הקניית נכס לנאמנות אינה מהווה אירוע מס.

פסק הדין עסק בבני הזוג גליס, אזרחים קנדיים, אשר יצרו לטובת נכדתם תושבת ישראל חברת נאמנות, אליה העבירו ארבעה נכסי מקרקעין, כאשר הנכדה לא הייתה מודעת לקיומה של הנאמנות או על היותה נהנית. הקמתן של הנאמנות וחברת הנאמנות דווחה לפקיד השומה עפ"י חוק הנאמנות וסיווגה של הנאמנות נקבע כ"נאמנות תושבת ישראל".

עיקר המחלוקת בין הזוג גליס לרשות המיסים נסוב סביב השאלה האם הוראות פרק הנאמנות שבפקודת מס הכנסה וההסדר הספציפי המצוי בה, לפיו הקניה מהיוצר לנאמן בנאמנות תושבת ישראל שנעשתה ללא תמורה, אינה נחשבת כמכירה ונדחית למועד מכירת הנכס על ידי הנאמן או למועד חלוקתו לנהנה חלות גם על נכסי מקרקעין בישראל כעמדת בני הזוג גליס, או שמא ההקניה לנאמנות של נכסי המקרקעין בישראל תיחשב 'מכירה' ותמוסה כבר בשלב ההקניה במס רכישה ובמס שבח כעמדת רשות המיסים.
ביהמ"ש העליון קבע שהוראות פרק הנאמנויות שבפקודת מס הכנסה הפוטרות ממס העברת נכס לידי נאמן אינן חלות על הקניית נכסי מקרקעין לנאמן. סעיף 88 לפקודה המגדיר מהו "נכס" לצורך חלק ה' לפקודה ובו מוחרגים במפורש זכויות במקרקעין כנכס.
לעומת זאת, המונח "מכירה" בחוק מיסוי מקרקעין מלמד שהעברת נכסי מקרקעין לנאמן ואף חלוקתו מידי הנאמן לידי הנהנה "מכירה" שאיננה פטורה ממסים וכבר בעת ההקניה תמוסה ההעברה לנאמנות במס רכישה ובמס שבח.
נקבע שסעיף 3 לחוק מיסוי מקרקעין הוא רשימה סגורה של חוקים שבמסגרתם נוצרים יחסי נאמנות מכוח פועלו של הדין (כמו פקודת פשיטת הרגל, פקודת החברות, חוק נכסי הגרמנים ועוד') להבדיל מפועלו של הסכם והקמת נאמנות רצונית, ולגביהן קבע המחוקק את הפטור ממס, כאשר מנגד סעיף 69(א) לחוק מיסוי מקרקעין שעניינו נאמנויות רצוניות קובע רק כי: "מכירה של זכות במקרקעין והעברת זכות באגוד מנאמן לנהנה יהיו פטורות ממס".
פסק הדין גורם לעיוות מס קטן כמו למשל במקרה בו העברת נכס המקרקעין מתבצעת על פי הסכם הנאמנות רק לאחר מות היוצר ולא בימי חייו, בהתאם לפסק הדין את המס יש לשלם במועד הקנית נכס המקרקעין לנאמן ולו היה נכס המקרקעין עובר בירושה ולא בנאמנות, אזי אז היה פטור ממס והיורש היה נכנס בנעלי המוריש ומשלם את המס רק במכירתו.
לאור תוצאות פסק הדין לעיל ולאור העובדה כי מעתה כל העברה רצונית של נכסי מקרקעין תמוסה על ידי הנהנה במועד העברה יש לבצע תכנון מס מחושב ומושכל בטרם הקמת נאמנות ולקחת בחשבון את כל השלכות המיסוי הן לנאמנות והן לנהנים עצמם ולהסתייע בעורך דין הבקיא בתחום.
 

השלכות פסק הדין על מוסד הנאמנות

מוסד הנאמנות מייצר פתרונות טובים עבור בעלי נכסים המבקשים להעביר את פירות נכסיהם לידי נהנים מוגדרים מראש. מקרה נפוץ בו נעשה שימוש במוסד זה הוא חלף הורשה, כך שאדם עוד בחייו יכול לקבוע ולהגדיר מראש איך ינוהלו נכסיו וכיצד ייהנו יורשיו מפירותיהם.

היתרון המרכזי בכינון נאמנות נעוץ בהפרדתו של הנכס מידי בעליו, והעברתו במלואו לידי נאמן. ככלל, העברה זו מייצרת חציצה בין הבעלים ובין הנכס באופן בו הנכס מוגן מפני נושיו של בעליו, ומובטחת ההנאה מפירות הנאמנות גם במצבים בהם עומד בעל הנכס בפני פשיטת רגל.

אמנם קביעת בית המשפט לעיל משנה את הדין הנהוג לגבי חבות המס בהעברת נכס מקרקעין לידי נאמנות, אך בפועל מדובר בהגדלת העלויות שיווצרו בהעברה מסוג זה, כאשר בבחינת היתרונות של מוסד הנאמנות למול עלויות אלו – אנו בדעה שאין הדבר גורע ממוסד הנאמנות, והוא נותר כאפיק מועדף לניהול נכסים באופן מושכל והפרדתם מבעליהם, תוך יצירת מנגנון המבטיח הנאה מפירותיהם.
 
לסיכום
בית המשפט העליון שינה את ההלכה הקיימת, וקבע שאירוע המס לגבי הקניית נכס מקרקעין לידי נאמן יחול במועד ההקנייה, ולא במועד ההעברה מידי הנאמן כפי שהיה עד כה. משמעות הדבר היא "הקדמת" אירוע המס באופן שמגדיל את עלויות ההקנייה (בשל המסים שיחולו).
למרות הגדלת העלויות יתרונות מנגנון הנאמנות המנתקים את הקשר בין בעל הנכס ובין הנכס עצמו תוך הבטחת הנאה מפירות הנכס - נותרים איתנים.
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.