מאת:
29/3/2026
מוכרים חברה או מניות ב־2026? זה כבר לא רק עסקה – זו אסטרטגיה.
בין תיקון 277, מס יסף, וסיכונים בתקופת שאגת הארי – טעות אחת עלולה לעלות ביוקר.
עו״ד אלי דורון מציג את עשרת הדיברות למכירה חכמה: תכנון מס נכון, הגנות משפטיות וניהול סיכונים שממקסמים את התמורה.
לפני שאתם סוגרים עסקה – ודאו שאתם עושים זאת נכון.


עשרת הדיברות למוכר את חברתו או מניותיו – אסטרטגיות מכירת חברות ומניות בישראל | M&A | שאגת הארי

התקופה הנוכחית, העומדת בסימן מלחמת "שאגת הארי" והשלכותיה הכלכליות רחבות ההיקף של שנת 2026, מציבה בפני בעלי שליטה ובעלי מניות המבקשים לממש את החזקותיהם אתגרים משפטיים ומיסויים מורכבים מאי פעם.
הדינמיקה של שוק המיזוגים והרכישות (M&A) בישראל עברה טרנספורמציה משמעותית, המושפעת הן משינויי חקיקה דרמטיים – ובראשם תיקון 277 לפקודת מס הכנסה – והן מתהפוכות גיאופוליטיות שהובילו לתנודתיות גבוהה במחירי האנרגיה, שיבושים בנתיבי סחר גלובליים ואי־ודאות מאקרו־כלכלית המאופיינת בחששות מפני סטגפלציה.
מכירת חברה או מניות בישראל אינה עוד אירוע פיננסי מבודד, אלא מהלך אסטרטגי המחייב תכנון מדוקדק המשלב דיני חברות, דיני מסים וניהול סיכונים בתקופת משבר ומלחמה.
מאמר זה מנתח את עשרת הדיברות למוכר, תוך הסתמכות על פסיקת העליון, רפורמות המס של 2026 והמציאות הביטחונית המורכבת.
 

הדיבר הראשון: סעיף 94ב – רווחים ראויים לחלוקה והלכת דלק הונגריה

אחד הכלים המשמעותיים ביותר להפחתת נטל המס בעת מכירת מניות בחברה ישראלית הוא סעיף 94ב לפקודת מס הכנסה. סעיף זה נועד למנוע כפל מס על רווחים שכבר חויבו במס חברות בשלב הראשון של המודל הדו-שלבי הנהוג בישראל. המודל הדו-שלבי קובע כי בשלב הראשון מוטל מס חברות על הכנסותיה החייבות של החברה, ובשלב השני מוטל מס על בעלי המניות בעת חלוקת הדיבידנד. סעיף 94ב יוצר מעין "פיקציה משפטית" המאפשרת למוכר למסות חלק מרווח ההון המשקף רווחים צבורים שלא חולקו בשיעור המס החל על דיבידנד, במקום בשיעור מס רווח הון רגיל, ובכך הוא שומר על "ניטרליות מס" – מצב שבו הנישום אדיש מבחינה מיסויית בין חלוקת דיבידנד טרם המכירה לבין מימוש הרווחים כחלק ממחיר המניות.

אולם, פסק הדין המכונן של בית המשפט העליון בעניין דלק הונגריה (ע"א 8511/18) הציב גבולות ברורים ויציבים לתחולת ההטבה הזו. המערערת, דלק הונגריה בע"מ, החזיקה במניות של חברת Delek US האמריקאית ומכרה אותן בסכומים משמעותיים בשנים 2012-2013. החברה ביקשה להחיל את סעיף 94ב על הרווחים הצבורים של חברת הבת האמריקאית, בטענה שיש למנוע כפל מס גם כאשר מדובר בחברה זרה שרווחיה חויבו במס במדינת מושבה. בית המשפט העליון, בהפיכת החלטת המחוזי, קבע כי סעיף 94ב אינו חל כאשר החברה הנמכרת היא חברה זרה שרווחיה לא חויבו במס בישראל.

הניתוח המשפטי המעמיק של פסק הדין מלמד כי הגדרת "מס" בסעיף 1 לפקודה מצומצמת למס המוטל מכוח הפקודה בלבד, ואינה כוללת "מסי חוץ" המוגדרים בסעיף 199.3 לפיכך, רווחים ששולמו עליהם מסים רק לרשויות זרות אינם נחשבים כרווחים ש"נתחייבו במס" לצורך החלופה המיסויית של סעיף 94ב. יתרה מכך, סעיף 94ב(א)(1) מפנה מפורשות לסעיף 126(ב) העוסק בדיבידנדים בין-חברתיים בישראל, ואינו מפנה לסעיף 126(ג) העוסק בזיכוי עקיף בגין מסי חוץ.3 מסקנה זו מחייבת כל מוכר של חברת בת זרה או מניות בחברה זרה להבין כי הוא לא יוכל ליהנות מהפחתת המס הכרוכה ב"רווחים ראויים לחלוקה" אלא אם החברה הזרה שילמה מס בפועל בישראל.

היבט השוואתי

חברה ישראלית (תחולת 94ב)

חברה זרה (לפי הלכת דלק הונגריה)

בסיס המס המקורי

מס חברות ששולם בישראל לפי סעיף 126(א)

מסי חוץ ששולמו במדינת המקור בלבד

שיעור המס על הרר"ל

שיעור המס על דיבידנד (לרוב 25%-30%)

מס רווח הון מלא על כל התמורה

הצדקה נורמטיבית

מניעת כפל מס בתוך שיטת המס הישראלית

היעדר הסדר לזיכוי עקיף במסגרת סעיף 94ב

יכולת פריסה

אפשרית לפי סעיף 91(ה)

אפשרית, אך ללא הטבת הרר"ל
 
התובנה האסטרטגית עבור המוכר היא כי עליו לבחון את מבנה האחזקות שלו זמן רב לפני המימוש. אם מדובר בחברה זרה, ייתכן שחלוקת דיבידנד בפועל לפני המכירה, תוך ניצול אמנות למניעת כפל מס וקבלת זיכוי ישיר, תהיה עדיפה על פני ניסיון חסר סיכוי להחיל את סעיף 94ב בשלב מכירת המניות.
 

הדיבר השני: היערכות למהפכת "חברות הארנק" ותיקון 277 לפקודה

שנת 2026 מהווה קו פרשת מים עבור חברות מעטים בישראל. תיקון 277 לפקודת מס הכנסה, שאושר בסוף 2024, שינה מן היסוד את כללי המשחק עבור בעלי שליטה המשתמשים בחברה ככלי לצבירת עושר אישי ודחיית מס. התיקון נועד לטפל בתופעת "הרווחים הכלואים" – רווחים שנצברו בחברות ולא חולקו כדיבידנד, ובכך מנעו מהמדינה את גביית המס בשלב השני של המודל הדו-שלבי. עבור מוכר פוטנציאלי, המוניטין המיסויי של החברה וסטטוס ה"ארנק" שלה הם קריטיים לקביעת שווי השוק שלה בעת העסקה.
התיקון מרחיב משמעותית את תחולת סעיף 62א. כעת, אם 70% מהכנסות החברה נובעות מלקוח אחד (או קרובו) והשירות ניתן על ידי בעל השליטה, החברה תסווג באופן אוטומטי כחברת ארנק, והכנסותיה ייוחסו ישירות לבעל השליטה כהכנסת עבודה המחויבת במס שולי מלא. שינוי זה מבטל את היכולת לטעון למעמד של "קבלן עצמאי" ומחיל חזקה חלוטה שאינה ניתנת לסתירה. בנוסף, התיקון החליף את המונח "בעל מניות מהותי" ב"בעל שליטה", מה שמרחיב את מעגל החייבים במס וכולל בדיקה של שיעורי ההחזקה במועדים שונים במהלך שנת המס.
מנגנון חדש נוסף הוא מיסוי "רווחי יגיעה אישית" בחברות מעטים. לפי סעיף 62(א1) החדש, חברות שפעילותן מבוססת על יגיעה אישית של בעל המניות (כגון יועצים או בעלי מקצועות חופשיים), יחויבו במס שולי על כל רווח העולה על שיעור רווחיות של 25% מהמחזור. מנגנון זה נועד למנוע מצב שבו רווחים תפעוליים גבוהים במיוחד נשארים בחברה במס חברות נמוך במקום להיות משולמים כמשכורת.

סוג החברה / הכנסה

הכלל המיסויי ב-2026

מנגנון האכיפה

חברת ארנק (70% מלקוח אחד)

ייחוס מלוא ההכנסה ליחיד כהכנסת עבודה

חזקה חלוטה 

חברה עתירת יגיעה אישית

רווח מעל 25% מהמחזור מיוחס ליחיד

מיסוי במס שולי 

רווחים עודפים צבורים

מס שנתי של 2% על יתרת הרווחים

"קנס" שוחק הון 

מסלול חלוקת דיבידנד

חובה לחלק 6% מהרווחים מדי שנה

פטור מהקנס של ה-2% 
 
המוכר חייב לבצע "בדק בית" מיסויי: האם החברה צברה רווחים מעל 750,000 ש"ח?. האם היא עומדת במבחן 4 העובדים (שבו קרובי משפחה אינם נספרים)?. קונה מיומן ב-2026 ידרוש הפחתה במחיר או שיפוי מלא כנגד חשיפות אלו, שכן רשות המסים צפויה למקד את מאמצי האכיפה שלה בחברות אלו עם הגשת הדוחות לשנת 2025
 

הדיבר השלישי: חובת הגילוי והזהירות מפני הטעיה בעסקאות למכירת עסק

הדינמיקה של משא ומתן למכירת חברה מטילה על המוכר חובת תום לב מוגברת, המעוגנת בסעיף 12 לחוק החוזים. פסק הדין בעניין גלאם נ' בת שבע (ת"א 3421/01) משמש כדוגמה קלאסית להשלכות של אי-גילוי פרטים מהותיים. במקרה זה, נמכר עסק (מכולת) מבלי שהמוכרת גילתה לקונים כי הוצא לו צו סגירה מנהלי טרם החתימה. למרות שההסכם כלל סעיפים המטילים את האחריות לבדיקת הרישיונות על הקונה, בית המשפט קבע כי מדובר בהטעיה המזכה בביטול ההסכם.
הלקח עבור מוכרי חברות בשנת 2026 הוא קריטי: המלחמה והמצב הביטחוני יצרו נסיבות חדשות שחובה לגלותן. אם חברה איבדה לקוח אסטרטגי עקב המלחמה, אם שרשרת האספקה שלה נפגעה באופן בלתי הפיך בשל המצור על מצרי הורמוז, או אם קיימת ירידה חדה בביצועים שטרם קיבלה ביטוי בדוחות הכספיים – אי-גילוי של פרטים אלו עשוי להיחשב כהטעיה אקטיבית. חובת הגילוי חלה גם על נתונים "רכים" שאינם מופיעים במאזן, אך משפיעים על ה-Going Concern של העסק.
נזקי ההטעיה יכולים להיות הרסניים למוכר. במקרה גלאם, המוכרת נדרשה להשיב את מלוא התמורה (30,000 ש"ח במזומן ושיקים נוספים) ולפצות את הקונים על אובדן רווחים בסך של עשרות אלפי שקלים, בקיזוז הכנסותיהם בתקופת הביניים. המוכר המודרני חייב להבין כי הצהרות המוכר (Representations and Warranties) אינן רק טקס משפטי, אלא התחייבות שכל הפרה שלה עשויה להוביל לביטול העסקה (Rescission) ולהשבה מלאה, במיוחד בתקופה של תנודתיות מאקרו-כלכלית גבוהה.
 

הדיבר הרביעי: תכנון מס יסף ופריסת רווח הון במדרגות המס של 2026

מבנה המס בשנת 2026 מחייב הבנה של השכבות השונות המתווספות למס הבסיסי. מס החברות בישראל עומד כיום על 23%.10 עבור בעל מניות יחיד המוכר את מניותיו, שיעור מס רווח ההון הבסיסי הוא 25%, או 30% אם הוא נחשב ל"בעל מניות מהותי" (מי שמחזיק ב-10% לפחות מאמצעי השליטה). אולם, תיקון 277 והשינויים בסעיף 121ב לפקודה הוסיפו נדבך נוסף של "מס יסף".
מס היסף הרגיל עומד על 3% על הכנסה חייבת העולה על תקרה מסוימת (כ-721,560 ש"ח ב-2025). תיקון 277 הוסיף לכך 2% נוספים על הכנסות פסיביות והוניות, מה שמביא את המס הנוסף האפקטיבי על מכירת מניות ל-5% מעל למס הבסיסי.6 משמעות הדבר היא שבעל מניות מהותי עשוי לשלם מס כולל של 35% על רווח ההון שלו (30% + 5% יסף).

רכיב המס

שיעור המס ב-2026

תנאי תחולה

מס חברות

23%

על רווחי החברה בשלב הראשון 

מס רווח הון בסיסי

25% / 30%

תלוי בהיות המוכר בעל מניות מהותי 

מס יסף קבוע

3%

על הכנסה מעל כ-721,000 ש"ח 

תוספת מס יסף הוני

2%

על רווחי הון מעל התקרה (תיקון 277) 

סה"כ מס אפקטיבי מקסימלי

35%

לבעל מניות מהותי עם הכנסות גבוהות
 
במצב דברים זה, על המוכר לשקול ברצינות את מנגנון הפריסה לפי סעיף 91(ה) לפקודה. הפריסה מאפשרת לראות את רווח ההון כאילו נצמח באופן שווה לאורך תקופה של עד ארבע שנים (או תקופת ההחזקה בנכס, לפי הקצרה שבהן). כפי שנטען בעניין דלק הונגריה, פריסה נכונה יכולה לעיתים להעביר חלק מההכנסה למדרגות מס נמוכות יותר או למנוע את חציית תקרת מס היסף בשנים מסוימות, ובכך לחסוך סכומי עתק.
 

הדיבר החמישי: הגנה מפני אירועי Force Majeure וסעיפי MAC בראי מלחמת "שאגת הארי"

התקופה המאופיינת במלחמת "שאגת הארי" מחייבת ניסוח מוקפד של סעיפי "שינוי נסיבות מהותי לרעה" (Material Adverse Change - MAC). המלחמה הובילה להסלמה דרמטית מול איראן, כולל תקיפות על תשתיות גרעין ואנרגיה, ושיבושים קשים במעבר סחורות במצר הורמוז, שדרכו עובר כחמישית מאספקת הנפט העולמית. אירועים אלו יצרו תנודתיות קיצונית בשווקים, כאשר מדד הנאסד"ק חווה את הביצועים החלשים ביותר שלו מאז אביב 2025.
מוכר חכם חייב לוודא שסעיף ה-MAC בחוזה המכר שלו אינו מאפשר לקונה נתיב מילוט קל רק בשל הידרדרות המצב הביטחוני הכללי בישראל. הסטנדרט המקובל בעסקאות 2026 הוא החרגת אירועים המשפיעים על השוק כולו (Market-wide events), כגון מלחמה, טרור או שינויים מאקרו-כלכליים, אלא אם השפעתם על החברה הנמכרת היא "בלתי פרופורציונלית" ביחס לחברות אחרות בענף.
בנוסף, רשות המסים פרסמה הקלות בשל המצב הביטחוני, הכוללות דחיית מועדי דיווח ותשלום, וכן הפעלת קרנות פיצויים לטיפול בנזקים ישירים ועקיפים. על המוכר לשלב בחוזה מנגנונים להתאמת מחיר המביאים בחשבון פיצויים עתידיים שהחברה עשויה לקבל מהמדינה בגין המלחמה, כדי שלא "יוותרו" לקונה במתנה.
 

הדיבר השישי: אופטימיזציה של תמורה מותנית (Earn-out) וגישור על פערי הערכת שווי

בסביבה כלכלית המאופיינת בחששות מסטגפלציה – שילוב של עליית מחירי סחורות (נפט מעל 100 דולר לחבית) והאטה בתעסוקה – פערי השווי בין המוכר לקונה נוטים להתרחב. המוכר מאמין בערך החברה על בסיס ביצועי העבר, בעוד הקונה חושש מהעתיד הלוט בערפל. הפתרון המקובל הוא מנגנון ה-Earn-out, המאפשר לשלם חלק מהתמורה רק לאחר שהחברה עומדת ביעדים פיננסיים מוסכמים.
מנגנון זה מאזן בין הסיכויים לסיכונים, אך הוא טומן בחובו "פצצות זמן" משפטיות. המוכר והרוכש עשויים להיות בעלי מטרות סותרות: המוכר ירצה למקסם רווחיות לטווח קצר כדי להגיע ליעדי ה-Earn-out, בעוד הרוכש עשוי להעדיף השקעות לטווח ארוך המקטינות את הרווח המיידי. לכן, קריטי להגדיר מדדי ביצוע אובייקטיביים כגון EBITDA או רווח גולמי בצורה מדויקת, ולהבטיח שהרוכש לא יוכל לבצע מניפולציות חשבונאיות להקטנת הביצועים המדודים.

יתרונות ה-Earn-out למוכר

סיכונים למוכר

מנגנוני הגנה מומלצים

קבלת תמורה גבוהה יותר במקרה של צמיחה

חוסר שליטה בהחלטות הרוכש לאחר הרכישה

קביעת רשימת "החלטות וטו" בתקופת המדידה

גישור על פערי ציפיות במשא ומתן

השפעת גורמים חיצוניים (מלחמה, רגולציה)

החרגת "אירועי קיצון" מחישוב היעדים

שמירה על מעורבות בחברה

חשש ממניפולציה של הוצאות הנהלה וכלליות

שימוש במדד EBITDA נקי מהעמסות מטה 
 

הדיבר השביעי: ניווט בהצעות רכש מלאות וסעד הערכה בתהליכי Going Private

בשנת 2026, עקב העלייה בעלויות הרגולטוריות והתנודתיות בשוק ההון, חברות ציבוריות רבות בוחרות להפוך לפרטיות (Going Private). עבור בעל מניות מיעוט או מוכר שאינו בעל השליטה, מדובר בתהליך שבו הוא עשוי למצוא את עצמו נאלץ למכור את מניותיו מכוח רכישה כפויה.16 חוק החברות קובע בסעיפים 336-337 כי אם הצעת רכש מלאה התקבלה כך ששיעור החזקות הניצעים שלא נענו לה נופל מ-5%, המציע רשאי לרכוש את כלל המניות הנותרות.
במקרה כזה, עומדת למוכר הזכות לפנות לבית המשפט בבקשה ל"סעד הערכה" לפי סעיף 338. בית המשפט נדרש להעריך את שווייה ההוגן של התמורה ששולמה עבור המניות.16 נקודה חשובה למוכר היא כי לפי הפסיקה, התובע אינו נושא בסיכון משמעותי: גם אם בית המשפט יקבע שהשווי ההוגן נמוך מזה שהוצע בהצעה המקורית, המוכר עדיין יהיה זכאי לתמורה המקורית שהוצעה.
השימוש הגובר בטכניקות חלופיות כמו "מיזוג משולש הופכי" יוצר לעיתים מורכבות גדולה יותר. בעוד שהצעת רכש מלאה דורשת רוב מבין בעלי מניות המיעוט, מיזוג משולש הופכי עשוי להיות קל יותר ליישום עבור בעל השליטה אך הוא יקר יותר ומחייב מעורבות של ועדה בלתי תלויה בדירקטוריון כדי לחסנו מביקורת שיפוטית. על המוכר להבין באיזה נתיב בחר בעל השליטה כדי למקסם את יכולת המיקוח שלו על "פרמיית השליטה" או המחיר ההוגן.
 

הדיבר השמיני: שימוש בביטוח מצגים (W&I Insurance) ככלי להשגת Deal Certainty

אחת המגמות הבולטות ב-2025 וב-2026 היא העלייה בשימוש בביטוח אחריות למצגים והתחייבויות (Warranty & Indemnity Insurance).18 ביטוח זה מאפשר להעביר את הסיכון בגין הפרת מצגים של המוכר אל חברת הביטוח, ובכך הוא מאפשר למוכר לבצע "יציאה נקייה" (Clean Exit) ללא צורך בהשארת סכומים משמעותיים בנאמנות (Escrow) לתקופות ארוכות.
בעולם של 2026, שבו הריביות נותרו גבוהות והזהירות מצד הקונים גדלה, ביטוח ה-W&I מסייע לגשר על פערי אי-הסכמה בנוגע לשיפויים. הביטוח מכסה נזקים הנובעים מהפרת מצגים שהיו בלתי ידועים לרוכש בעת הסגירה, והוא הופך לנפוץ במיוחד בסקטורים של טכנולוגיה ומדעי החיים שבהם יש חשיבות גדולה לקניין רוחני ומצגים רגולטוריים.21 עבור המוכר, מדובר בהוצאה משתלמת המבטיחה כי הכסף שיתקבל מהמכירה יישאר בידיו ולא יהיה נתון לאיומי תביעות עתידיות בגין חבויות נסתרות.
 

הדיבר התשיעי: ניצול הוראות השעה לפירוק והעברת נכסים במיסוי מופחת

המחוקק הישראלי, בהבינו כי תיקון 277 עשוי להפוך את הפעילות באמצעות חברות מעטים לבלתי כדאית עבור רבים, קבע הוראת שעה לשנת 2025 המאפשרת פירוק חברות או הוצאת נכסים (כמו נדל"ן או תיקי ניירות ערך) במיסוי מופחת.7 מוכר שאינו מוצא קונה לחברה כולה עשוי למצוא יתרון רב בפירוקה והפיכת הנכסים לבעלותו הפרטית טרם המכירה לצד ג'.
לפי הוראת השעה, בעת העברת הנכסים מהחברה ליחיד, ישולם מס דיבידנד רק על המחיר המקורי המופחת של הנכסים, והמע"מ על ההעברה יהיה בשיעור אפס. מדובר בהזדמנות חד-פעמית ל"ניקוי אורוות" ושיפור מבנה האחזקות לפני מימוש סופי. המוכר צריך לבחון האם החברה שלו עומדת בתנאי הפירוק המקלים והאם המיסוי הליניארי שיחול על מכירה עתידית של הנכס כפרטי עדיף על פני מכירת מניות החברה כיום.
 

הדיבר העשירי: ניתוח המאקרו והתאמת האסטרטגיה למגמות ה-ETF והשוק העולמי

הדיבר האחרון עוסק ביכולת של המוכר לקרוא את המפה הכלכלית הרחבה. מלחמת "שאגת הארי" השפיעה בצורה דיפרנציאלית על סקטורים שונים. בעוד שחברות תעופה וקמעונאות נפגעו מעליית מחירי הדלק והאינפלציה, סקטורים כמו אנרגיה (BNO), שילוח (BOAT), זהב (GLD) וביטחון (ITA) חוו פריחה משמעותית.
מוכר מניות בסקטורים אלו בשנת 2026 נמצא ב"Sweet spot" שבו הוא יכול לדרוש מכפילים גבוהים יותר בשל המחסור הגלובלי והביקוש הביטחוני. מנגד, מוכר בסקטור הטכנולוגיה חייב להיות מודע לכך שהשוק עבר מ"התלהבות מ-AI" ל"בדיקה מדוקדקת" של רווחיות, מה שמחייב הצגת נתונים פיננסיים מוצקים יותר מבעבר. הבנת המגמות הללו, כפי שהן משתקפות בדוחות רשות ניירות ערך ובמדדי ה-ETF, היא המפתח למשא ומתן מוצלח ולהשגת המחיר המקסימלי.
 

סיכום ומסקנות אופרטיביות למוכר

תהליך מכירת חברה או מניות בשנת 2026 הוא מסע בשדה מוקשים משפטי ומיסויי, אך הוא טומן בחובו הזדמנויות למי שפועל בתבונה. על המוכר לאמץ אסטרטגיה המבוססת על שלוש רגליים:
  1. ציות וניקוי מוקדם: טיפול בחשיפות של תיקון 277 ושימוש בהוראות השעה לפירוק חברות ארנק לפני שהן הופכות לנטל על העסקה.
  2. דיוק משפטי בראי הפסיקה: הבנה כי הטבות מס כמו סעיף 94ב הן מוגבלות טריטוריאלית וכי חובת הגילוי היא אבסולוטית ואינה ניתנת להתניה בחוזה.
  3. ניהול סיכונים מודרני: שימוש בביטוחי W&I ובסעיפי MAC המותאמים למציאות של מלחמת "שאגת הארי", תוך הבטחת נזילות מרבית והגנה על התמורה שהושגה בעמל רב.
ההיערכות המוקדמת, בשיתוף עם מומחים לדיני חברות ומסים, היא ההבדל בין מכירה מוצלחת לבין הסתבכות משפטית רב-שנתית. הדינמיקה של 2026 אינה סולחת למי שאינו מעודכן בשינויי החקיקה האחרונים ובמציאות הכלכלית המשתנה.
 

בעסקאות מורכבות של מכירת חברות ומניות, הניסיון הוא ההבדל בין עסקה טובה לעסקה מצוינת.
משרד דורון, טיקוצקי ושות׳, בהובלת עו״ד אלי דורון, מתמחה בליווי אסטרטגי, משפטי ומיסויי מקיף – משלב התכנון ועד השלמת העסקה.

עם ניסיון מוכח בעסקאות M&A מורכבות וניהול סיכונים בתקופות משבר, אנו פועלים למקסם את התמורה ולהגן על האינטרסים שלכם בכל שלב.

כשמדובר במכירת חברה – אתם רוצים לצדכם את המומחים.

 
 
 

משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-425105

 
 
 
 

שאלות ותשובות בנושא מכירת חברה ומניות בישראל – עשרת הדיברות 

מה חשוב לדעת לפני מכירת חברה בישראל?

Plus Mins

לפני מכירת חברה חייבים לבצע תכנון מס, בדיקת חשיפות משפטיות וניסוח הסכם חכם. עו״ד אלי דורון ממליץ להתחיל בהיערכות מוקדמת כדי למנוע הפסדים ולהגדיל את התמורה.

 

איך ניתן להפחית מס במכירת מניות?

Plus Mins

ניתן להפחית מס באמצעות סעיף 94ב, פריסת רווח הון ותכנון מבנה העסקה. משרד דורון, טיקוצקי ושות׳ מתמחה ביצירת פתרונות מיסוי שמקטינים משמעותית את חבות המס.

 

מה ההבדל בין מכירת חברה למכירת פעילות?

Plus Mins

במכירת מניות הקונה רוכש את החברה עם כל ההתחייבויות, בעוד שבמכירת פעילות ניתן לבחור נכסים בלבד. עו״ד אלי דורון מסייע לבחור את המבנה הנכון לפי שיקולי מס וסיכון.

 

אילו סיכונים קיימים במכירת חברה בתקופת מלחמה?

Plus Mins

בתקופת שאגת הארי קיימים סיכונים כמו ירידת שווי, ביטול עסקאות וסעיפי MAC. ליווי משפטי מקצועי מבטיח הגנה על התמורה והתמודדות עם תנודתיות השוק.

 

איך לבחור עורך דין למכירת חברה?

Plus Mins

חשוב לבחור עורך דין עם ניסיון מוכח ב־M&A, מיסוי וניהול עסקאות מורכבות. עו״ד אלי דורון ומשרד דורון, טיקוצקי ושות׳ מלווים מוכרים משלב התכנון ועד השלמת העסקה.

 

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

מכירת מוניטין בעסק: איך לתכנן נכון עסקה ולחסוך מס

מאת: אלי דורון, עו"ד

עסקאות מוניטין הן מהמורכבות בעולם המס והמשפט העסקי. סיווג נכון של העסקה עשוי להשפיע באופן דרמטי על חבות המס ועל כדאיות העסקה. במאמר זה נבחנות הפסיקה, החקיקה והפרקטיקה המקצועית בעסקאות מכירת מוניטין, תוך התייחסות לניסיון רב השנים בליווי עסקאות מסוג זה.

17/3/2026
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

מכירת שליטה בחברה פרטית

מאת: אלי דורון, עו"ד

שוקלים למכור שליטה או להכניס משקיע? האם אתם בטוחים שלא תישארו בלי כוח אמיתי, בלי מנגנון יציאה ובלי הגנה מפני דילול? לפני שאתם חותמים - בדקו איך שומרים על שליטה מהותית גם בלי רוב מניות.

18/2/2026
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.