21/1/2026
הליכי מעצר בינלאומיים, צווי אינטרפול והגנה משפטית על תושבי ישראל בחו"ל: מדריך אסטרטגי מקיף
מה זה “מעצר בינלאומי” בהקשר של אינטרפול?
מעצר שמתבצע על ידי משטרה מקומית במדינה זרה בעקבות בקשה/הודעה שמקורה במדינה אחרת ובמערכות אינטרפול.
האם אפשר להיעצר במדינה שלא ביקרת בה מעולם?
כן. לעיתים צו/בקשה יוצאים ממדינה שלישית, והמעצר מתרחש במדינה אחרת בעת מעבר גבול.
מתי חייבים לפנות לעורך דין אינטרפול בישראל?
ברגע שיש חשש להודעה אדומה, עיכוב גבול, מעצר, או הליך הסגרה - הזמן קריטי.
-------
המציאות המשפטית של המאה העשרים ואחת מאופיינת בטשטוש גבולות חסר תקדים, כאשר תנועתם של הון, מידע ובני אדם הפכה לדינמית מאי פעם, אך בד בבד עם פתיחות זו התפתחה מערכת אכיפה גלובלית משומנת וקשוחה המעמידה את האזרח והתושב הישראלי בפני סיכונים משפטיים מורכבים במיוחד בעת שהותו מחוץ לגבולות המדינה. המעבר המהיר ממעמד של איש עסקים נורמטיבי או מטייל לסטטוס של עצור בינלאומי בנמל תעופה זר, על בסיס צו שהוצא במדינה שלישית שייתכן והעצור מעולם לא ביקר בה, מהווה חוויה מטלטלת הדורשת הבנה עמוקה של דיני ההסגרה, חוקת האינטרפול ומנגנוני המשפט הבינלאומי. במצבים אלו, הידע שנצבר במשך שלושה עשורים של עשייה משפטית, הכוללת שלוש עשרה שנות שירות בלב המנגנון המדינתי של ישראל במשרד האוצר ובמשרד המשפטים, מהווה כלי מכריע בניווט בין רשויות האכיפה הזרות, משרד החוץ וארגון האינטרפול. המומחיות הייחודית של עו"ד אלי דורון בדיני מיסים ובמשפט פלילי בינלאומי מאפשרת ניתוח רב-ממדי של הבקשות למעצר, שכן פעמים רבות המניע מאחורי הליכים אלו הוא מחלוקת מס או סכסוך עסקי שקיבל כסות פלילית בניגוד לכללי המנהל התקין הבינלאומיים.
המבנה הארגוני של האינטרפול ומנגנון ההודעות הבינלאומיות
האם אינטרפול הוא “משטרה עולמית” שעוצרת אנשים?
לא. אינטרפול אינו גוף מעצר. הוא מערכת תיאום ומידע; מעצרים מבוצעים על ידי רשויות מקומיות.
מהי הודעה אדומה ומה המשמעות שלה בפועל?
הודעה אדומה היא בקשה לאיתור ומעצר זמני לצורך הסגרה - לא צו מעצר מחייב כשלעצמו.
מה זה NCB ולמה זה חשוב?
זו הלשכה המרכזית הלאומית בתוך המשטרה בכל מדינה, שמחברת בין הרשויות המקומיות לבין מטה אינטרפול.
-------
ארגון האינטרפול, הארגון הבינלאומי לשיטור פלילי, אינו פועל ככוח משטרה עצמאי בעל סמכויות ביצועיות בשטח, אלא משמש כצומת מידע קריטית המאחדת מאה תשעים ושש מדינות חברות במטרה לתאם מאבק בפשיעה חוצת גבולות. הליבה של פעילות הארגון נשענת על מערכת של הודעות וצווים המופצים בין המדינות החברות, כאשר המוכרת והדרמטית שבהן היא ההודעה האדומה, אשר נתפסת בטעות כצו מעצר מחייב אך מבחינה משפטית היא מהווה בקשה לאיתור ומעצר זמני של אדם לצורך הסגרתו. כל מדינה חברה מחזיקה בתוך משטרתה הלאומית ביחידה המכונה NCB, שהיא הלשכה המרכזית הלאומית המקשרת בין רשויות האכיפה המקומיות למטה האינטרפול בליון, צרפת.
ההודעה האדומה מבוססת על צו מעצר פנימי שהוצא על ידי רשות שיפוטית במדינה המבקשת, והיא כוללת מידע זיהוי מפורט לצד תיאור העבירה, כאשר הארגון מחויב לבדוק כי הבקשה עומדת בכללי הניטרליות שלו ואינה נוגעת לעניינים פוליטיים, צבאיים, דתיים או גזעיים. למרות מנגנוני הבקרה הללו, המציאות מלמדת כי מדינות רבות עושות שימוש לרעה במערכת זו כדי לרדוף יריבים פוליטיים או כדי להפעיל לחץ בלתי סביר בסכסוכים אזרחיים, מה שמחייב התערבות משפטית מקצועית לבחינת חוקיות הצו מול ועדת הפיקוח של האינטרפול. מעבר להודעה האדומה, קיימות הודעות נוספות המשמשות לאיסוף מידע או לאזהרה מפני אנשים מסוכנים, וכל אחת מהן נושאת השלכות שונות על חופש התנועה והזכויות הקנייניות של האדם.
סוגי הודעות וצווים במערכת האינטרפול והשלכותיהם המשפטיות
|
סוג ההודעה
|
תיאור התפקיד המבצעי
|
השלכות על חופש התנועה והזכויות
|
|
הודעה אדומה (Red Notice)
|
בקשה לאיתור ומעצר זמני של מבוקש לצורך הסגרה או העמדה לדין
|
מובילה לעיכוב ומעצר במעברי גבול ובבתי מלון באופן מיידי
|
|
הודעה כחולה (Blue Notice)
|
בקשה לאיסוף מידע על זהות, מיקום או פעילות של אדם בהקשר לחקירה
|
עשויה להוביל לעיכוב לצורך תשאול מבלי לבצע מעצר בפועל
|
|
הודעה ירוקה (Green Notice)
|
אזהרה לגבי אדם שנחשב לאיום על שלום הציבור בשל נטייה פלילית
|
גורמת למעקב סמוי ולסימון האדם כחשוד במערכות הביטחון
|
|
הודעת דיפוזיה (Diffusion)
|
הפצה ישירה של בקשת מעצר או מידע בין מדינות ללא אישור המטה
|
כלי מהיר וגמיש אך לעיתים פחות מפוקח מהודעה אדומה רשמית
|
|
הודעה צהובה (Yellow Notice)
|
סיוע באיתור נעדרים או זיהוי אנשים שאינם יכולים להזדהות
|
משמשת בעיקר למטרות הומניטריות ואיתור קטינים
|
דיני ההסגרה בישראל והגנה על האזרח והתושב
מה קובע חוק ההסגרה בישראל?
הוא מסדיר מתי וכיצד ישראל משתפת פעולה בהסגרה בהתאם להדדיות ולאמנות.
מהי “פליליות כפולה” ולמה זה חשוב?
ישראל תסגיר רק אם המעשה הוא עבירה גם לפי הדין הישראלי, ובכפוף לתנאים נוספים.
מהו “סעיף החזרה”?
מנגנון שמחייב התחייבות להחזרת האדם לישראל לריצוי עונש לאחר הרשעה, כדי לשמור על זיקה ושיקום.
-------
כאשר תושב ישראל נעצר בחו"ל בעקבות בקשה של מדינה אחרת, עולה מיד שאלת ההסגרה והאפשרות להעברת ההליך המשפטי לישראל. חוק ההסגרה, תשי"ד, הוא המסגרת החוקית המסדירה הליכים אלו בישראל, והוא מבוסס על עקרונות של הדדיות ואמנות בינלאומיות. אחד העקרונות המרכזיים הוא עקרון הפליליות הכפולה, לפיו ישראל תסגיר אדם רק אם המעשה המיוחס לו מהווה עבירה פלילית גם לפי הדין הישראלי, ובתנאי שמדובר בעבירה שהעונש עליה הוא מעל שנת מאסר אחת.
הגנה משמעותית נוספת המוענקת לאזרחים ותושבים ישראלים היא "סעיף החזרה", המחייב את המדינה המבקשת להתחייב מראש כי במקרה של הרשעה, האדם יוחזר לישראל לצורך נשיאת עונש המאסר. הגנה זו נועדה לשמור על זיקתו של האדם למדינתו ולאפשר לו שיקום בסביבתו המוכרת, תוך מניעת מצב שבו הוא נשאר בכלא במדינה זרה ללא תמיכה משפחתית. מנהלת המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה והצוותים המקצועיים במשרד המשפטים אמונים על ניהול המגעים מול המדינות הזרות, אך ללא ייצוג משפטי פרטי המבין את המנגנונים הפנימיים הללו, העצור עלול למצוא את עצמו מוסגר ללא מיצוי הגנותיו. עו"ד אלי דורון, בזכות שלוש עשרה שנות ניסיון במשרדי הממשלה, מכיר את שיקולי התביעה והמחלקה הבינלאומית מבפנים, מה שמאפשר לו לגבש אסטרטגיה המנטרלת את בקשת ההסגרה עוד בשלביה המוקדמים.
שיקולי המדינה והסייגים להסגרה מהדין הישראלי
מתי ישראל עשויה לסרב להסגרה?
כאשר מתקיימים סייגים כמו עבירה פוליטית או פגיעה חמורה בהגינות/תקנת הציבור.
מהו סייג העבירה הפוליטית?
סירוב להסגרה אם המעשה בעל אופי פוליטי או אם מדובר ברדיפה על רקע אמונה/דעה.
מהו סייג תקנת הציבור?
אפשרות לסרב להסגרה כשיש חשש לעינויים או להליך לא הוגן במדינה המבקשת.
-------
המערכת המשפטית הישראלית אינה נענית באופן אוטומטי לכל בקשת הסגרה, וישנם סייגים קשיחים שנועדו למנוע עוולות משפטיות. סייג העבירה הפוליטית הוא מהחשובים שבהם, והוא קובע כי לא תבוצע הסגרה אם המעשה הוא בעל אופי פוליטי או אם הבקשה נובעת מרדיפה על רקע אמונה או דעה. בנוסף, קיים סייג תקנת הציבור, המאפשר לבית המשפט בישראל לסרב לבקשת הסגרה אם הדבר פוגע באופן קיצוני במוסר ובהגינות, למשל כאשר קיים חשש לעינויים או להליך משפטי לא הוגן במדינה המבקשת. המקרה של סמואל שיינביין הדגיש את המורכבות של הסגרת אזרחים ואת המתח שבין אמנות בינלאומיות לחוק המקומי, מה שהוביל לשינויי חקיקה שהעמיקו את ההגנה על תושבי ישראל.
|
סייגים מרכזיים להסגרה
|
המשמעות המשפטית עבור המבוקש
|
תנאים להחלה
|
|
פליליות כפולה
|
לא ניתן להסגיר על מעשה שאינו פלילי בישראל
|
חובת זהות בין יסודות העבירה בשתי המדינות
|
|
העבירה הפוליטית
|
הגנה מפני רדיפה של שלטונות זרים על רקע אידיאולוגי
|
העבירה אינה פשע חמור "רגיל" אלא פוליטי במהותו
|
|
סייג תקנת הציבור
|
מניעת הסגרה למדינות שאינן מכבדות זכויות אדם בסיסיות
|
חשש ממשי לפגיעה במוסר או הליך לא צודק בעליל
|
|
התיישנות
|
לא תבוצע הסגרה אם חלה התיישנות על פי הדין הישראלי או הזר
|
חלוף הזמן ממועד ביצוע העבירה או מהגשת כתב האישום
|
|
סעיף החזרה לאזרח
|
ריצוי עונש המאסר בישראל לאחר הרשעה בחו"ל
|
המבוקש היה אזרח ותושב בעת ביצוע העבירה
|
עבירות מס וכלכלה בזירה הבינלאומית והסיכון במעצר
איך עבירות מס הופכות לסיכון מעצר בחו"ל?
כי בעולם המודרני עבירות מס משתלבות במאבק בהלבנת הון ומימון טרור ומפעילות כלים פליליים.
האם אינטרפול אמור להתערב בסכסוכים אזרחיים?
לא. יש עקרונות שמגבילים שימוש בכלים כמו הודעה אדומה בסכסוכים אזרחיים/מנהליים.
למה צריך עורך דין שמבין גם מס וגם פלילי בינלאומי?
כי פעמים רבות “אישום פלילי” הוא מעטפת למחלוקת מס/עסקית — וההגנה דורשת פירוק רב-מערכתי של התיק.
-------
בעידן הנוכחי, עבירות מס אינן נתפסות עוד כמחלוקות טכניות מול פקיד השומה, אלא הפכו לחלק בלתי נפרד מהמאבק העולמי בהלבנת הון ובמימון טרור. מדינת ישראל, כחלק מהתאמתה לסטנדרטים של ארגון ה-FATF, רואה בעבירות מס חמורות "עבירות מקור", המאפשרות לרשויות האכיפה להשתמש בכלים דרקוניים של חילוט רכוש, הקפאת חשבונות בנק והוצאת צווי מעצר בינלאומיים. ישראלים המנהלים עסקים בחו"ל או מחזיקים נכסים במדינות זרות עלולים למצוא את עצמם תחת חקירה של רשויות מס זרות, אשר לא פעם משתמשות באינטרפול כדי לכפות על האדם להגיע לחקירה או כדי לגבות חובות שנויים במחלוקת.
סעיף לתקנון האינטרפול קובע איסור מפורש על פרסום הודעות אדומות בגין עבירות מנהליות או סכסוכים אזרחיים, אך רשויות רבות עוקפות איסור זה על ידי ייחוס כוונת מרמה או הונאה למבוקש. המומחיות של עו"ד אלי דורון בדיני מס, המשלבת ראייה עסקית וניסיון של שלושים שנה בייצוג מול רשות המיסים והפרקליטות, מאפשרת לו לפרק את האישום הזר ולהוכיח כי מדובר בעניין אזרחי שאינו מצדיק מעצר. בשנים האחרונות חל שיפור משמעותי ביכולת לערער על צווים אלו מול ועדת הפיקוח של האינטרפול (CCF), במיוחד כאשר ניתן להוכיח היעדר מניע פלילי או היעדר רווח אישי מהפעולה המיוחסת.
המעבר ממיסוי אזרחי לפשיעה כלכלית בינלאומית
איך סכסוך מס “מתגלגל” לצו מעצר בינלאומי?
כאשר מדינה מייחסת למחלוקת רכיב של מרמה/הלבנת הון ומבקשת אכיפה חוצת גבולות.
מה בודקים כדי לטעון לשימוש לרעה באינטרפול?
אם מדובר בניסיון לגביית חוב אזרחי או בלחץ בלתי סביר במסווה פלילי.
למה פעולה מהירה משנה הכול?
כי כל עיכוב עשוי לגרום למעצר במעבר גבול ולהליך הסגרה ממושך ומטלטל.
-------
התהליך שבו מחלוקת מס הופכת לצו מעצר בינלאומי הוא מהיר ומסוכן. כאשר מדינה מסוימת סבורה כי בוצעה העלמת מס בהיקף נרחב, היא עשויה להגיש בקשה להודעה אדומה תחת הכותרת של "מרמה נגד הקופה הציבורית" או "הלבנת הון". במצב כזה, האדם נעצר במעבר גבול ונאלץ להתמודד עם הליך הסגרה ממושך. התפקיד של עורך הדין בשלב זה הוא לבחון את הראיות ששלחה המדינה המבקשת למטה האינטרפול; לעיתים קרובות מתברר כי המידע שנמסר הוא חלקי או מטעה, וכי מדובר בניסיון של המדינה להשתמש באינטרפול ככלי לגביית חובות אזרחיים, דבר המהווה הפרה בוטה של כללי הארגון. החלטות אחרונות של ועדת הפיקוח הצביעו על מגמה של מחיקת צווים בגין עבירות מס וניהול עסק ללא רישיון, בטענה כי אלו נופלים בגדר עבירות מנהליות שהארגון אינו אמור להתערב בהן.
ועדת הפיקוח על תיקי האינטרפול (CCF) כמסלול לביטול צווים
מהו CCF ומה הוא יכול לעשות?
זה הגוף שמפקח על חוקיות ועיבוד המידע באינטרפול, ויכול להוביל למחיקת רישום/צו.
מתי פנייה ל-CCF היא קריטית?
כשיש חשש לצו חסוי, מגבלות תנועה, או סכנת מעצר בכל יציאה מישראל/מעבר גבול.
מה חייב להופיע בבקשה למחיקה?
טיעונים מנהליים וזכויותיים: חוסר סמכות, ניטרליות, פגיעה בזכויות יסוד, או הוכחה שמדובר בסכסוך פרטי.
-------
ועדת הפיקוח על תיקי האינטרפול היא הגוף המשפטי העליון בתוך הארגון שתפקידו להבטיח שכל המידע המעובד במערכותיו תואם את הכללים והחוקה. עבור ישראלי שנגדו תלוי צו אדום, הפנייה ל-CCF היא לעיתים הדרך היחידה לנקות את שמו ולהשיב לעצמו את חופש התנועה הבינלאומי ללא חשש ממעצר. ההליך מול הוועדה אינו הליך פלילי רגיל, אלא בחינה של תקינות המנהל והעמידה בסטנדרטים של זכויות אדם וניטרליות. הבקשה למחיקת הצו צריכה להיות מבוססת על טיעונים משפטיים מוצקים, כגון חוסר סמכות, פגיעה בזכויות יסוד, או הוכחה שהאישום מבוסס על סכסוך פרטי.
אחת האסטרטגיות המתוחכמות שנוקט בהן עו"ד אלי דורון היא הגשת בקשת גישה למידע עוד לפני שהאדם יוצא מהארץ, כדי לברר האם קיים נגדו צו חסוי. עצם הגשת הבקשה והפניית זרקור של ביקורת בינלאומית כלפי המדינה המבקשת עשויה להוביל למחיקת הצו באופן וולונטרי על ידי אותה מדינה, החוששת מחשיפת פגמים בהליך החקירה שלה. הוועדה פועלת בלוחות זמנים קבועים, כאשר החלטה על מחיקה צריכה להינתן תוך תקופה מוגדרת מרגע הגשת הבקשה הקבילה, והחלטותיה מחייבות את כל המדינות החברות בארגון.
נתונים סטטיסטיים על עילות המעצר של ישראלים בחו"ל
למה נתונים על מעצר ישראלים בחו"ל חשובים משפטית?
כי הם מראים מגמות ומחדדים אילו תחומים מצריכים מומחיות חוצת מדינות.
איזה תחום בולט במיוחד?
פשיעה כלכלית, מיסוי פלילי והלבנת הון - תחומים שמחייבים אסטרטגיה בינלאומית.
-------
ניתוח המקרים שבהם היו מעורבים ישראלים בשנים האחרונות מראה כי תחום הפשיעה הכלכלית תופס נתח משמעותי, מה שמדגיש את הצורך במומחיות במיסוי פלילי ודיני הלבנת הון בעת ניהול הגנה בינלאומית.
|
תחום העבירה
|
מספר ישראלים שנעצרו (2022)
|
השפעה על הליכי הסגרה
|
|
עבירות סמים
|
75
|
הליכי הסגרה נוקשים וסיכוי נמוך לביטול הצו
|
|
מרמה והונאה
|
53
|
פוטנציאל גבוה לביטול הצו אם מדובר בסכסוך עסקי
|
|
רצח והריגה
|
36
|
עבירות חמורות עם שיתוף פעולה בינלאומי מרבי
|
|
עבירות מין
|
34
|
דגש על שיתוף פעולה בין-משרדי למעצר המבוקש
|
|
אלימות ותקיפה
|
33
|
לרוב מדובר בעבירות שבוצעו במדינת המעצר עצמה
|
|
גניבה ושוד
|
16
|
עבירות רכוש קלאסיות המפעילות את מערכת האינטרפול
|
תפקיד משרד החוץ והקונסוליות בסיוע לישראלים
מה הקונסוליה יכולה לעשות כשישראלי נעצר בחו"ל?
לבקר עצורים, לוודא יחס הוגן, לתווך מידע למשפחה, ולסייע לוגיסטית באיתור עורך דין מקומי.
מה הקונסוליה לא יכולה לעשות?
לא לייצג בבית משפט זר, לא לנהל את ההליך הפלילי, ולא לממן הגנה משפטית.
למה חשוב תיאום בין עורך דין פרטי למשרד החוץ?
כי שילוב מהלך משפטי עם מהלך דיפלומטי יכול להפעיל לחץ ולשנות כיוון במשבר.
-------
כאשר ישראלי נעצר בחו"ל, הנציגות הקונסולרית היא הגורם הרשמי הראשון המקבל דיווח על כך, ותפקידה להבטיח כי זכויותיו הבסיסיות של העצור נשמרות וכי הוא זוכה ליחס הוגן בהתאם לאמנות הבינלאומיות. עם זאת, חשוב להבין כי הקונסול אינו עורך דין ואינו יכול לייצג את העצור בפני בית המשפט המקומי או לממן את ההגנה המשפטית שלו. הסיוע הקונסולרי מתמקד בביקורי עצורים, העברת מידע למשפחה, סיוע לוגיסטי במציאת עורך דין מקומי ושמירה על קשר עם שלטונות הכלא כדי למנוע התעללות או אפליה.
עבור תושב ישראל שנעצר בגין צו אינטרפול, הקשר בין עורך הדין הפרטי לבין אגף העניינים הקונסולריים במשרד החוץ הוא קריטי. עו"ד אלי דורון, בזכות ניסיונו הרב בעבודה מול משרד החוץ וגורמים ממשלתיים, פועל לתיאום המהלכים המשפטיים עם המאמצים הדיפלומטיים, במטרה לייצר לחץ על המדינה המבקשת לסגת מבקשת ההסגרה. במקרים רבים, מעורבות של משרד החוץ הישראלי, המבהיר כי מדובר באזרח שזכויותיו נפגעו, עשויה להוות משקל נגד משמעותי לדרישות המדינה המבקשת, במיוחד אם מדובר במדינות שעימן יש לישראל יחסים ביטחוניים או כלכליים הדוקים.
אסטרטגיה לניהול משבר: מה לעשות בעת מעצר בחו"ל?
מה הטעות הכי נפוצה של עצורים ישראלים בחו"ל?
לנסות “להסביר” בלי ייצוג - מה שעלול להוביל להפללה עצמית או ויתור על זכויות.
מה עושים בשעות הראשונות?
דורשים קשר לקונסוליה ולעורך דין מומחה למשפט בינלאומי/אינטרפול, ופועלים במהירות.
למה חשוב ייצוג מקומי + ישראלי יחד?
כי צריך גם שליטה בפרוצדורה המקומית וגם ניהול אסטרטגיה מול אינטרפול ומול ישראל.
-------
השעות הראשונות שלאחר המעצר הן הקריטיות ביותר לקביעת גורלו של התיק. הטעות הנפוצה ביותר של ישראלים היא הניסיון "להסביר" את המצב לחוקרים המקומיים ללא ייצוג, מה שמוביל לעיתים קרובות להפללה עצמית או לויתור על זכויות משפטיות יקרות ערך. הכלל הראשון הוא דרישה מיידית ליצירת קשר עם הקונסוליה הישראלית ועם עורך דין המתמחה במשפט בינלאומי. עורך דין כמו אלי דורון, המנהל רשת של קשרים עם עורכי דין מובילים ברחבי העולם, יכול להפעיל באופן מיידי צוות הגנה מקומי שימנע את הסגרת הבזק ויפעל לשחרור בערובה.
האסטרטגיה צריכה להיות כפולת פנים: מצד אחד, מאבק משפטי במדינת המעצר נגד חוקיות הצו והליך ההסגרה, ומצד שני, פעילות נמרצת מול מטה האינטרפול ומול רשויות האכיפה בישראל כדי להוכיח כי הבקשה אינה מוצדקת. הידע של עו"ד דורון במנגנוני משרד האוצר ומשרד המשפטים מאפשר לו לבחון האם ניתן לסגור את התיק בישראל או להעביר את סמכות השיפוט לארץ, מה שלעיתים קרובות מוביל לביטול הצו הבינלאומי באופן אוטומטי.
שלבים אופרטיביים להתמודדות עם צו אינטרפול ומעצר זר
מה עושים אם יש חשש לצו לפני טיסה?
מבצעים בירור חסוי ולא יוצאים מהארץ עד שיש תמונת מצב משפטית ברורה.
מה חשוב לעשות בזמן מעצר?
לשמור על זכות השתיקה עד שיש עורך דין שמבין השלכות הסגרה.
מהי אסטרטגיה “כפולה” נכונה?
לחימה משפטית במדינת המעצר לצד מהלך להסרת הרישום/הצו מול אינטרפול והגורמים בישראל.
-------
שלבים אופרטיביים להתמודדות עם צו אינטרפול ומעצר זר
סיכום והמלצות לתושבי ישראל הפועלים בעולם
למה צריך מומחה אינטרפול ישראלי ולא רק עורך דין מקומי?
כי צריך להבין גם את הדינמיקה בין מדינות, את מנגנוני אינטרפול, וגם את הממשקים בתוך ישראל.
מה יכול לעשות הבדל בין כליאה ממושכת לחזרה הביתה?
זיהוי נקודות תורפה בבקשה + פעולה מהירה ומתואמת מול גורמים בינלאומיים ומקומיים.
מתי לפנות לעו"ד אלי דורון?
בחשש לצו, עיכוב יציאה, מעצר בחו"ל, או הליך הסגרה - ככל שמקדימים, כך מרחיבים אפשרויות פעולה.
-------
הסבך המשפטי הבינלאומי דורש לא רק ידע תיאורטי בחוקים יבשים, אלא הבנה עמוקה של הדינמיקה בין מדינות, של הפרוטוקולים החסויים של האינטרפול ושל הממשקים הבירוקרטיים בישראל. עו"ד אלי דורון, עם שלושה עשורים של ניסיון בקו התפר שבין המשפט הציבורי לפרטי ובין המיסוי לפלילים, מהווה את הכתובת המקצועית עבור ישראלים שנקלעו למשבר חמור זה. היכולת לזהות את נקודות התורפה בבקשת הסגרה ולפעול בנחישות מול גורמים בינלאומיים היא שמבדילה בין כליאה ממושכת במדינה זרה לבין חזרה מהירה ובטוחה הביתה.
העולם המודרני אמנם מציע הזדמנויות עסקיות רבות, אך הוא טומן בחובו גם סיכונים משפטיים שאינם מכירים בגבולות גיאוגרפיים. תושב ישראל שנעצר בחו"ל אינו צריך להתמודד עם המערכת הגלובלית לבדו. משרדו של עו"ד אלי דורון מעניק את המעטפת המלאה הנדרשת לצורך חילוץ מהסבך, החל משלב הבירור הסמוי ועד לייצוג בערכאות הבינלאומיות הגבוהות ביותר.
בכל שאלה, חשש מצו אינטרפול או מקרה של מעצר חירום בחו"ל, ניתן לפנות לעורך דין אלי דורון, בעל ניסיון של שלושים שנה (מתוכן שלוש עשרה שנים במשרדי האוצר והמשפטים), בטלפון הנייד: אפס חמש ארבע – ארבע שתיים חמש אחת אפס חמש ארבע. המשרד זמין למתן ייעוץ מקצועי וליווי צמוד בכל רחבי העולם, תוך שמירה על דיסקרטיות מרבית וחתירה בלתי מתפשרת להגנה על חירותם וזכויותיהם של לקוחותיו.
חיפוש 
סגור 
