מאת:

הקמת סניף עסקי ישראלי בוינה: היבטים משפטיים מרכזיים

קו רקיע מודרני של וינה, אוסטריה – מרכז עסקים בינלאומי באירופה.

התרחבות עסקית אל מעבר לים היא צעד אסטרטגי חשוב עבור חברות ישראליות רבות. וינה, בירת אוסטריה, מהווה מוקד משיכה בשל כלכלתה היציבה, מיקומה במרכז אירופה ואוכלוסייתה הרב-לשונית. הקמת סניף או שלוחה עסקית בווינה מצריכה הבנה מעמיקה של המסגרת המשפטית המקומית.
מאמר זה סוקר באופן אקדמי-פורמלי את ההיבטים המשפטיים העיקריים בהקמת סניף לעסק ישראלי בוינה, תוך התמקדות ברישוי העסקי, ברגולציה של פעילות חברות זרות, בדיני חוזים ושכירות נדל”ן, בהיבטי מיסוי בין-לאומיים, בדיני העבודה המקומיים והבין-לאומיים, ובהיבטי בנקאות וניהול כספים. כמו כן, נדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה בין יועצים משפטיים בישראל ובאוסטריה לליווי יעיל של התהליך.
 

דרישות לרישוי עסקי בווינה

הקמת סניף עסקי בווינה מחייבת עמידה בדרישות רישוי עסקי (Business Licensing) על-פי הדין האוסטרי. באוסטריה כל פעילות עסקית מחויבת ברישום והוצאת רישיון בהתאם ל*“פקודת התעשייה”* (Gewerbeordnung – GewO). ישנם שני סוגי עיסוקים: עיסוקים חופשיים (שאינם דורשים הסמכה מיוחדת) ועיסוקים מוסדרים המחייבים הוכחת כשירות מקצועית. כדי לפתוח סניף של חברה זרה, נדרש לרוב רישום הסניף במרשם החברות האוסטרי (ה־Firmenbuch) ולאחריו רישיון לעסוק בתחום המבוקש. על החברה למנות מנהל מקצועי מקומי לצרכי רישוי (המכונה “המנהל לפי דיני התעשייה”), אשר יהיה אחראי בפני הרשויות לעמידת הסניף בדרישות החוקיות בענף הפעילות. מנהל זה חייב להוכיח כשירות מקצועית בעיסוקים מוסדרים, ובדרך כלל עליו להיות בעל זכות חוקית לעבוד ולשהות באוסטריה. למעשה, על פי החוק, חברה זרה ממדינה שלישית (שאינה באיחוד האירופי/EEA) לא תוכל לקבל רישיון עסק ללא נציג בעל אשרת שהייה המתירה ניהול עסק עצמאי באוסטריה. הדרישה הזו ניתנת למילוי גם על ידי אזרח מדינה שלישית (כמו ישראל) המחזיק באשרת שהייה מתאימה, ואין חובה שהמנהל המקצועי יהיה אזרח אוסטרי או האיחוד האירופי כשלעצמו. במידה והחברה הישראלית בוחרת במקום זאת להקים חברה אוסטרית מקומית (כגון GmbH), החברה המקומית היא שתקבל את הרישיון העסקי, וגם אז עליה למנות מנהל מקצועי מוסמך בהתאם לחוקי התעשייה.
 

רגולציה וחוקיות פעילות של חברות זרות באוסטריה

הדין האוסטרי מאפשר לחברות זרות לפעול במדינה במגוון צורות ארגוניות. שתי הדרכים הנפוצות הן: פתיחת סניף רשום (Branch Office) של החברה הישראלית, או הקמת חברה בת אוסטרית (למשל חברה בערבון מוגבל – GmbH). סניף הוא שלוחה של החברה הזרה ואינו נחשב ליישות משפטית נפרדת; הוא מאפשר לחברה הישראלית להשתתף בפעילות הכלכלית באוסטריה באופן ישיר. לעומת זאת, חברה בת אוסטרית היא אישיות משפטית נפרדת, הכפופה לדיני החברות המקומיים. חשוב לציין כי אוסטריה אינה מגבילה בעלות זרה: ניתן להקים חברה אוסטרית בבעלות מלאה של אזרחים או תאגידים ישראלים, ללא צורך בשותף מקומי וללא חובת אזרחות אירופית של בעלי המניות או המנהלים. כך, לדוגמה, ניתן לרשום חברה אוסטרית בבעלות 100% ישראלית, והדירקטוריון יכול להיות מורכב גם ממנהלים ישראלים (אם כי יידרש להם לספק כתובת מקומית לצורכי רישום).
בעת רישום סניף של חברה ישראלית, יש להגיש לבית המשפט המסחרי בוינה מסמכים מאומתים ומתורגמים, כגון תעודת הרישום והתקנון של החברה בישראל, החלטת הדירקטוריון על הקמת הסניף, ואסמכתא לקיומו הפיזי של משרד בוינה (למשל חוזה שכירות). הסניף חייב לשאת את שם החברה הזרה בתוספת ציון שהוא סניף (למשל “Ltd – Austrian Branch”), ולרוב חלה דרישה למינוי נציג/מורשה חתימה מקומי אשר יוכל לקבל כתבי בי-דין ולהיות איש קשר מול הרשויות האוסטריות. יש לציין כי סניף אינו מקנה הגנה מפני אחריות משפטית: התחייבויות הסניף הן למעשה התחייבויות של החברה הישראלית האם. משמעות הדבר היא שהמטה הישראלי נושא באחריות בלתי מוגבלת לחובות ולסיכונים הנובעים מפעילות הסניף באוסטריה. לעומת זאת, הקמת חברה אוסטרית בע”מ מגבילה בדרך כלל את אחריות הבעלים לגובה ההון שהושקע בה. הבחירה בין סניף לחברה בת תלויה בשיקולים של אחריות, מיסוי, עלויות ותדמית עסקית. סניף עשוי להיות מהיר וזול יותר להקמה (אין דרישת הון מנ מינימלי ואין כפילות של דו”חות כספיים), אולם חברות רבות מעדיפות להפעיל חברה מקומית כדי ליהנות ממסגרת אחריות מוגבלת וכדי לשדר יציבות ונוכחות מקומית ללקוחות וספקים.
 

דיני חוזים והשכרת נדל”ן מסחרי

היבט חשוב נוסף הוא דיני החוזים המקומיים ובעיקר חוזי השכירות של נדל”ן מסחרי. כל סניף או חברה חדשה יזדקקו למקום פעילות – בין אם משרד, חנות או מפעל – ולכן כריתת חוזה שכירות מסחרי היא צעד נדרש. יש לזכור שחוזה שכירות באוסטריה יוכפף למשפט האוסטרי, על כל הייחודיים שלו. כך למשל, החתימה על חוזה שכירות מסחרי כתוב באוסטריה כפופה לחובת מס בולים (Stamp Duty) – מס המשולם לרשות המס בגין עצם כריתת החוזה. שיעור המס עומד על כ-1% מדמי השכירות השנתיים מוכפלים במספר השנים של החוזה (עד תקרה של 18 שנים), או משלוש שנות שכירות בחוזה בלתי מוגבל בזמן . על הצדדים לדווח על החוזה לרשויות ולשלם את המס תוך זמן קצר (עד ה-15 לחודש השני שלאחר חתימת החוזה), שאם לא כן צפויות קנסות כבדים.
בנוסף, קיים באוסטריה חוק שכירות (Mietrechtsgesetz) המגן על שוכרים, החל בחלק מהמקרים גם על שכירויות מסחריות. באופן כללי, החוק חל במלואו בעיקר על נכסים ישנים (למשל מבנים שנבנו לפני 1945) ועל דירות, אך חלק מהוראותיו רלוונטיות גם לשכירות של נכסים מסחריים מודרניים, במיוחד אם חוזה השכירות ארוך מ-6 חודשים . כאשר חוק השכירות חל (באופן מלא או חלקי), ישנן הגבלות פרו-שוכר: בעל הנכס מוגבל ביכולת הפינוי ויכול לסיים את החוזה רק מטעמים מוצדקים (אין אפשרות לפינוי שרירותי ללא סיבה) . כמו כן, בחוזי שכירות למגורים החוק אף מגביל את גובה דמי השכירות, אך בהקשר המסחרי מגבלות אלו פחות רלוונטיות בעסקאות חדשות. עבור החברה הישראלית, פירוש הדבר הוא שיש לנהל משא ומתן על חוזה השכירות בקפידה ולוודא שהוא מותאם לדין המקומי. מומלץ לערוך את החוזה בייעוץ עורך-דין מקומי, בשפת המקור (גרמנית), כדי למנוע פרשנות שגויה. יש לשים לב לסעיפים כגון תקופת השכירות, אופציות להארכה, עדכוני דמי שכירות (מדד) והחזרים עבור הוצאות נלוות (ניקיון, ארנונה, ביטוחים), אשר כולם כפופים לדין האוסטרי.
 

היבטי מיסוי בין-לאומיים, כפל מס ותכנון מס

פעילות עסקית חוצת-גבולות מעוררת שאלות מיסוי מורכבות. בהקמת סניף או חברה בת באוסטריה, יש להביא בחשבון הן את דיני המיסים האוסטריים והן את דיני המיסים הישראלים, וכן את אמנת המס למניעת כפל מס בין המדינות. ראשית, נסקור את המצב באוסטריה: שיעור מס החברות באוסטריה עומד בשנת 2025 על 23% (ירידה מ-25% בעבר), שיעור הדומה למס החברות בישראל. כלומר, מהרווחים של הישות המקומית (סניף או חברה) ינוכה מס בשיעור זה לטובת רשויות המס האוסטריות. בנוסף, פעילות עסקית באוסטריה חייבת גם במס ערך מוסף (מע”מ) בשיעור בסיסי של 20% על מכירות מקומיות, עם שיעורים מופחתים של 13% על מוצרים ושירותים מסוימים.
במקרה של סניף (שלוחה של חברה ישראלית ללא התאגדות נפרדת), רווחי הסניף ייחשבו לרווחי החברה הישראלית אך ימוסו באוסטריה כאילו היו יחידה נפרדת. על הסניף להירשם ברשות המיסים האוסטרית ולקבל מספר מס (Steuernummer) לצורך דיווח ותשלום מס חברות ומע”מ. למעשה, הסניף נחשב ל*“מוסד קבע”* של החברה הזרה לצורכי מס, ולכן אוסטריה בעלת זכות מיסוי על הרווחים המיוחסים לסניף . כדי למנוע כפל מס, קיימת בין ישראל לאוסטריה אמנה למניעת כפל מס (נחתמה ב-2016 ונכנסה לתוקף ב-2018), אשר קובעת כללים לחלוקת זכויות המיסוי בין המדינות. לפי אמנה זו, ישראל תכיר במס ששולם באוסטריה ותעניק זיכוי מס מתאים למס החברות הישראלי, כך שהרווח לא ימוסה פעמיים. כמו כן, האמנה החדשה ביטלה למעשה את ניכויי המס במקור על דיבידנדים בין חברות: דיבידנד המשולם מחברה אוסטרית לחברה האם הישראלית פטור מניכוי מס במקור (0%) כאשר החברה הישראלית מחזיקה לפחות 10% מהון החברה האוסטרית . שינוי זה (לעומת 25% בעבר) מקל על העברת רווחים מהחברה הבת האוסטרית לישראל. גם ניכוי המס במקור על תשלומי ריבית הופחת ל-5% בלבד, דבר המועיל בתכנון מימון הפעילות. נושאים נוספים שיש להתחשב בהם כוללים מיסוי ביניים על סניף – למשל, אם הסניף מייעד חלק מרווחיו להעברה למטה בישראל, יתכן ומנגנון “מס ניכוי Branch” יחול (בדומה למס דיבידנד, אם כי במקרה האוסטרי אין מס נוסף כזה מעבר למס החברות).
מעבר לחבות המס הישירה, יש לשים לב גם לחובות דיווח: חברה אוסטרית בע”מ חייבת בהגשת דוחות כספיים שנתיים מבוקרים לרשם החברות המקומי, ואילו סניף של חברה זרה חייב להגיש למרשם האוסטרי את הדוחות הכספיים של החברה האם הישראלית מתורגמים (כפוף לדרישות סף בהתאם לגודל החברה). בנוסף, הן חברה והן סניף חייבים בהגשת דו”חות מע”מ תקופתיים (חודשיים או רבעוניים) ותשלומי מקדמות מס בהתאם לצורך . תכנון מס מוקדם חיוני בכדי לבחור במבנה הפעילות המיטבי: יש לבחון האם עדיף לפעול כסניף (ולהימנע מחבות מס כפולה על דיבידנד שכן אין ישות נפרדת) או כחברה (וליהנות מניצול אמנת המס למניעת ניכוי במקור על דיבידנדים, ומגבלת אחריות משפטית). כמו כן, בתכנון יש לכלול היבטי מיסוי בינלאומי נוספים כמו מחירי העברה (Transfer Pricing) בעסקאות בין החברה בישראל לישות באוסטריה, מסי יבוא ויצוא אם רלוונטי, וחובות דיווח לפי רגולציית ה-CRS או FATCA במידה והחברה פותחת חשבונות בנק בינלאומיים. מומלץ לעבוד בשיתוף רואה חשבון המתמחה במיסוי בינלאומי כדי לבנות תכנון מס אופטימלי במסגרת החוק, ולמנוע הפתעות מס לא רצויות בהמשך הדרך.
 

העסקת עובדים מקומיים וניהול עובדים מישראל

הפן האנושי והארגוני של הרחבת הפעילות לאוסטריה מציף סוגיות של דיני עבודה והעסקת עובדים בשתי המדינות. חברה ישראלית הפותחת סניף בווינה צריכה להחליט האם להעסיק עובדים מקומיים באוסטריה או לשלוח/לנהל עובדים מישראל במסגרת השלוחה בחו”ל, או לשלב בין השניים. לכל בחירה יש השלכות משפטיות.
העסקת עובדים מקומיים: כאשר סניף או חברה בת אוסטרית מעסיקים עובדים מקומיים (אזרחי אוסטריה או תושבי האיחוד האירופי), יש להקפיד על קיום דיני העבודה האוסטריים. אוסטריה ידועה ברמת ההגנה הגבוהה על עובדים: קיימים חוקים פדרליים המסדירים תנאי עבודה, שכר מינימום בענפים שונים (לעיתים דרך הסכמים קיבוציים), הגבלת שעות עבודה (חוק שעות העבודה – Arbeitszeitgesetz) וחובת תשלום הטבות כמו דמי חופשה, “משכורת 13/14” (בונוסים שנתיים נפוצים באוסטריה) ופנסיה חובה. המעסיק חייב לרשום כל עובד חדש במוסד לביטוח סוציאלי האוסטרי (אספקת ביטוח לאומי ובריאות) עוד לפני תחילת העבודה. בנוסף, יש לערוך חוזה העסקה בכתב העולה בקנה אחד עם החוק המקומי ולמסור לעובד תמצית תנאי ההעסקה (לדוגמה, באמצעות כתב מינוי או הודעה פורמלית בהתאם ל-“חוק חובת הודעה על תנאי עבודה” האוסטרי). אם החברה הישראלית בוחרת להעסיק את העובד באמצעות הסניף (שאין לו אישיות משפטית נפרדת), ייחשב העובד כמועסק על ידי החברה הישראלית אך כפוף לכל דיני העבודה האוסטריים מבחינת זכויותיו . במקרים רבים מעסיקים זרים באוסטריה נדרשים גם למנות נציג אחראי לנושאי עבודה (כגון ממונה בטיחות, כאשר יש מספר עובדים החייב בכך) ולציית לרגולציות המקומיות בתחומי ביטחון ובריאות תעסוקתית.
שליחת עובדים מישראל: אפשרות אחרת היא להציב בשלוחת וינה עובדים קיימים מישראל או לגייס עובדים ישראלים למשרה באוסטריה. במקרה שעובד הוא אזרח ישראלי שאינו מחזיק בדרכון של מדינת EU/EEA, הוא יידרש לקבל אשרת עבודה ושהייה בכדי לעבוד באופן חוקי באוסטריה. אחת הדרכים הנפוצות לכך היא באמצעות כרטיס אדום-לבן-אדום (Rot-Weiß-Rot Karte), אשר מהווה אישור שהייה ועבודה למשך עד שנתיים, בכפוף לקריטריונים של כישורים מקצועיים, הצעת עבודה ואישור מכסת הגירה . על המעסיק האוסטרי (הסניף או החברה הבת) לחתום על חוזה העסקה מול העובד הזר ולסייע בהגשת הבקשה לקבלת הכרטיס, כולל הוכחה כי המשרה לא אוישה על ידי מקומי (לעיתים נדרש Test שוק העבודה להוכחת מחסור בעובדים מקומיים מתאימים). אם העובד הישראלי נשאר רשמית עובד של החברה בישראל ונשלח רק באופן זמני לאוסטריה (למשל במסגרת פרויקט), עדיין חלה חובת הסדרת אשרת עבודה זמנית (לדוגמה, ויזת עסקים או היתר שהייה כחוק).
בהקשר של ניהול עובדים מישראל מרחוק, ייתכן מצב שבו הנהלת הסניף מבוצעת על-ידי מנהלים בישראל ללא רילוקציה. מצב זה יכול לצמצם בעיות הגירה, אך הוא מעורר שאלות לגבי תחולת דיני העבודה: מנהל השוהה בישראל ומנהל את פעילות אוסטריה מרחוק יהיה כפוף לחוקי העבודה הישראליים (לגבי זכויותיו כעובד), אך החלטותיו ישפיעו על עובדים באוסטריה הכפופים לחוקים אוסטריים. כמו כן, יש לתת את הדעת להשפעה על חבויות מס וביטוח לאומי של אותם מנהלים – למשל, האם ייחשבו כמועסקים על ידי המעסיק האוסטרי לצרכי ביטוח סוציאלי מקומי. בהתאם למשך ואופי הנוכחות הפיזית באוסטריה, מנהלים ישראלים עלולים בעצמם להיחשב כבעלי “מוסד קבע אישי” שם (למשל, אם הם שוהים מעל 183 יום בשנה באוסטריה, עשויות לחול עליהם חבויות מס הכנסה אוסטריות בהתאם לאמנה).
לסיכום חלק זה: מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני עבודה אוסטריים טרם גיוס או שיגור עובדים, על מנת לערוך בצורה הולמת את חוזי ההעסקה, לוודא עמידה בכל דרישות החוק (היתרי עבודה, רישום לביטוח לאומי, תשלום תנאים סוציאליים ועוד) ולהגן על המעסיק מפני תביעות. שילוב מושכל בין עובדים מקומיים למנהלים מנוסים מישראל עשוי לתת לעסק יתרון, אך הוא מחייב הקפדה על ציות לשתי מערכות דיני העבודה הרלוונטיות.
 

פתיחת חשבון בנק וניהול כספים ביישות המקומית

ניהול אופרציה עסקית בווינה יצריך הקמת תשתית בנקאית ופיננסית מקומית. פתיחת חשבון בנק עסקי באוסטריה היא משימה חיונית לצורך ביצוע תשלומים לספקים ועובדים, גביית תשלומים מלקוחות מקומיים והפרדת הניהול הכספי של הפעילות באוסטריה מזו שבישראל. הבנקים האוסטריים כפופים לרגולציית KYC (הכר את הלקוח) מחמירה, במיוחד כאשר מדובר בישות בבעלות זרה, ולכן תהליך פתיחת חשבון לחברה חדשה עלול להיות ממושך. למעשה, מאז 2018 דורשים מרבית הבנקים נוכחות פיזית של בעלי הזכויות או המורשים בחשבון לצורך הזדהות בעת פתיחת החשבון . פירוש הדבר שבעל החברה או מיופה כוח מטעמו יצטרך לעיתים לטוס לוינה כדי להזדהות ולחתום על טפסי פתיחת החשבון. עם זאת, התפתחו בשנים האחרונות פתרונות חלופיים בדמות בנקים דיגיטליים מקוונים הפועלים באוסטריה/האיחוד האירופי, המאפשרים פתיחת חשבון מרחוק באופן מקוון . פתרונות כאלה עשויים להיות נוחים לחברות סטארט-אפ קטנות, אולם עסק המבקש להשתלב בשוק האוסטרי הממסדי ייטיב לפעול מול בנק אוסטרי מסחרי מוכר כדי ליהנות משירותי בנקאות מלאים.
כחלק מתהליך פתיחת חשבון הבנק, תידרש החברה להציג מסמכי התאגדות (תעודת רישום, תקנון) מאומתים, פרטי בעלי המניות והנהנים הסופיים (UBO) בהתאם לחוקי מניעת הלבנת הון, ולעיתים מכתב המלצה מבנק קיים. לאחר פתיחת החשבון, יש להעביר אליו הון ראשוני – למשל, אם הוקמה חברה בע”מ, יש להפקיד את ההון העצמי הנדרש (כיום 5,000 יורו לפחות בעת הייסוד במסגרת “הקלה בייסוד” לחברות חדשות) . הבנק ינפיק אישור על ההפקדה, הדרוש להשלמת רישום החברה ברשם החברות. עבור סניף, אמנם אין דרישת הון מינימלי, אך עדיין מומלץ להעביר כספים לתפעולו בחשבון ייעודי כדי להפריד חשבונאית את פעילותו.
באוסטריה, נהוג לנהל את ספרי החשבונות והדיווחים הכספיים ברמת היישות המקומית. כלומר, גם סניף של חברה זרה יפיק מאזן ורווח־והפסד נפרדים לפעילותו באוסטריה, לצורכי ניהול פנימי וכבסיס לדיווח לרשויות (מס, ביטוח לאומי וכו’). יש להעסיק או לשכור שירותי רואה חשבון אוסטרי לטיפול בשכר עובדים מקומיים (חישוב ניכויי מס וביטוח לאומי לפי החוק האוסטרי) ולהגשת דוחות מע”מ ומס חברות תקופתיים. כמו כן, בכל חברה או סניף גדול יידרש מבקר חשבונות מקומי לעריכת דוחות כספיים שנתיים. ניהול כספים מושכל צריך להתייחס גם לשיקולי מטבע – האירו (EUR) הוא המטבע שבו יתנהלו רוב העסקאות בווינה, ולכן החברה הישראלית צריכה לשקול הגנות מטבע (hedging) אם יש פערי שער משמעותיים בין יורו לשקל שעלולים להשפיע על רווחיותה.
 

חשיבות שיתוף הפעולה בין עורכי דין בישראל ובאוסטריה

הניווט במבוך המשפטי של הקמת עסק בזרוע בין-לאומית מצריך ליווי משפטי קפדני הן בארץ המוצא (ישראל) והן בארץ היעד (אוסטריה). לכל אחת מן המדינות מערכת חוקים שונה, שפה משפטית אחרת ותרבות עסקית משלה, ומכאן נובעת החשיבות הקריטית של שיתוף פעולה בין עורך דין ישראלי הבקיא בדין הישראלי לבין עורך דין מקומי באוסטריה המומחה בדין האוסטרי. שיתוף פעולה כזה מבטיח ראייה הוליסטית של כל ההיבטים המשפטיים ומונע “נפילות בין הכיסאות” שעשויות להתרחש אם מטפלים בכל תחום בנפרד.
תרומת הייעוץ המשולב למניעת סיכונים: עורך הדין הישראלי יבחן סוגיות כמו אישור החברה בישראל לפתיחת סניף חו”ל (לרבות החלטות דירקטוריון נדרשות), תנאי ייצוא הון והאם המהלך תואם את החוק הישראלי (למשל, בדיני ניירות ערך אם החברה ציבורית, או חובות דיווח לרשות המיסים בישראל על פעילות חוץ). במקביל, עורך הדין האוסטרי יוודא שהפעילות עומדת בכל דרישות החוק המקומי – החל מרישום התאגיד או הסניף כנדרש, דרך בקשת רישיונות והיתרים, ניסוח חוזים מקומיים (שכירות, העסקה, התקשרויות עם ספקים) בהתאם לדין האוסטרי, ועד ייצוג בפני רשויות רגולטוריות אם יידרש. ההבנה הכפולה תורמת למזעור סיכונים: למשל, בעת ניסוח חוזה עבודה למנהל ישראלי השולח ידו בניהול הסניף באוסטריה, ניתן למנוע סתירות בין דיני העבודה בשתי המדינות באמצעות סעיפים מתאימים – דבר שדורש ידע משולב. כך גם בנושאי מס: החלטות לגבי מחירי העברה או מבנה חלוקת רווחים צריכות לעמוד הן בדרישות רשות המיסים הישראלית והן באלו של האוסטרית, ושני היועצים יחד יכולים לגבש פתרון מיטבי.
ליווי צמוד בשטח: יתרון נוסף ומשמעותי הוא אפשרות הטיפול הישיר בעניינים המתעוררים בשעת אמת באוסטריה. משרד עורכי דין ישראלי שיש לו שלוחה פעילה בווינה (עם עורכי דין דוברי גרמנית בעלי רישיון מקומי) מסוגל להעניק ללקוח הישראלי ליווי צמוד במקום – החל מליווי בפגישות עם הבנק בעת פתיחת חשבון, דרך השתתפות בפגישות מו”מ עם משכירי נכסים ועם רשויות, ועד ייצוג משפטי בבתי משפט אוסטריים במקרה הצורך. הנוכחות המקומית מאפשרת פתרון בעיות מיידי והתמצאות בנהלים פרוצדורליים (לדוגמה: רישום החברה בלשכת המסחר, קבלת אישורי נוטריון מקומיים, הגשת מסמכים לגופים מנהלתיים). כל זאת מתבצע בתיאום עם מטה המשרד בישראל, כך שהלקוח נהנה מנקודת קשר אחת ויחידה שמטפלת בכל צורכי העסק משני צדי הגבול. למעשה, הבנה משפטית דו-לאומית היא מפתח להבטחת פעילות עסקית חלקה: היא מונעת מצב שבו צעד העסקי כשר בישראל מתגלה כבעייתי באוסטריה (או להפך), ומבטיחה שכל החלטה תיבחן במשקפיים של שתי מערכות החוק הרלוונטיות.
 

סיכום

וינה מציעה כר פעילות עשיר לעסקים ישראליים, אך הדרך להצלחה שם עוברת דרך הקפדה על קיום המסגרת המשפטית המקומית בכל היבט. החל מרישוי והיתרים, עבור דרך התקשרויות חוזיות נבונות, עובר בהבנת נטל המס ושמירה על תאימות לרגולציה הפיננסית, ועד טיפול נכון במשאב האנושי – כל אלה תחומים המחייבים לימוד ויישום קפדני בעת הקמת סניף באוסטריה. שילוב הכוחות בין מומחים משפטיים בישראל ובאוסטריה, בפרט כאשר למשרד המשפטי הישראלי יש נציגות ישירה בווינה, מוכיח את עצמו כגורם מאפשר ומייעל בתהליך זה. באמצעות ליווי משפטי מקצועי דו-צדדי, ניתן לנווט בין הדקויות של החוק האוסטרי והישראלי בביטחון, להימנע ממכשולים מיותרים, ולהניח בסיס איתן לפעילות עסקית משגשגת וחוקית בווינה.
 
 

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.