מאת:

זכויות עצור לפי הדין האוסטרי

הדין האוסטרי מעניק שורה של זכויות והגנות לאדם הנעצר בחשד לעבירה פלילית, במטרה להבטיח כי יישמרו כבודו וحقوقיו וכי ההליך הפלילי יתנהל בהגינות. זכויות אלו מעוגנות בחוקים האוסטריים ובאמנות בינלאומיות שאוסטריה צד להן. להלן פירוט הזכויות העיקריות של עצור באוסטריה, ולאחר מכן הסבר על אופן ניהול הליך המעצר עצמו.
 

זכויות העצור באוסטריה

זכות להליך הוגן וחזקת החפות
על פי החוק באוסטריה, לכל חשוד ועצור עומדת הזכות להליך משפטי הוגן. אחד מעקרונות היסוד הוא חזקת החפות – כל אדם נחשב לחף מפשע כל עוד לא הורשע בדין בפסק דין סופי של בית משפט מוסמך . מערכת המשפט האוסטרית עצמאית ובלתי תלויה, ומקנה לנאשם הליך פומבי והוגן, זכות להשמיע את טענותיו ולהיות נוכח במשפטו, וכן אפשרויות ערעור על החלטות שיפוטיות. במהלך כל ההליך, מהמעצר ועד למשפט, מחויבות הרשויות לכבד את זכויות העצור ולוודא שהתנהלותן הוגנת ועניינית.
זכות להודיע לקרוב משפחה ו/או לקונסוליה
לכל אדם שנעצר באוסטריה קיימת הזכות ליידע גורם קרוב על דבר מעצרו. מיד עם המעצר או בסמוך לו, על הרשויות לאפשר לעצור להודיע לקרוב משפחה או לאדם קרוב אחר על מעצרו, למשל באמצעות שיחת טלפון. אם העצור הוא אזרח זר, עומדת לו הזכות ליצירת קשר עם נציגות דיפלומטית של מדינתו – שגרירות או קונסוליה – ולהודיע להם על מעצרו. בדרך כלל המשטרה תיידע את העצור על זכות זו ותסייע ביצירת הקשר, או לחלופין תאפשר לעורך דינו של העצור ליצור קשר עם הנציגות הדיפלומטית לפי בקשתו. מטרת זכות זו היא להבטיח שהעצור לא ינותק מסביבתו הקרובה וכי יקבל סיוע ותמיכה ככל הניתן גם בזמן מעצרו.
זכות להיוועץ בעורך דין
זכות הייצוג המשפטי מובטחת לעצור מרגע מעצרו. הדין האוסטרי קובע כי חשוד רשאי להיוועץ בעורך דין בכל שלב של ההליך הפלילי, ובפרט מיד לאחר המעצר ובטרם חקירתו על ידי המשטרה. על המשטרה ליידע מיד את העצור על זכותו לעורך דין, ובאוסטריה פועלת מערכת סניגוריה ציבורית המספקת עורך-דין תורן 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, עבור חשודים שאינם מיוצגים ולא יכולים לממן ייצוג פרטי . השירות התורן מאפשר לעצור לקבל ייעוץ טלפוני ראשוני ללא עלות, ובמידת הצורך עורך דין יכול להגיע לתחנת המשטרה לסייע בזמן החקירה. במהלך החקירה במשטרה, העצור רשאי להתעקש שעורך דינו יהיה נוכח וללוות את החקירה . אם העצור כבר מיוצג על ידי עורך דין פרטי, יותר לו ליצור איתו קשר באופן מיידי. במידה שהעצור אינו יכול לשכור עורך דין מטעמיו, ובפרט אם הוחלט על המשך מעצרו עד המשפט, בתי המשפט ימנו לו סניגור מטעם המדינה (בהתאם למנגנון ה-Verfahrenshilfe, המקביל לסנגוריה הציבורית) על מנת להבטיח שלא ייוותר ללא ייעוץ וייצוג משפטי הולם.
זכות לקבל מידע בשפה מובנת על החשדות נגדו
עם מעצרו, זכאי העצור לקבל מידע ברור ומובן לגבי סיבת מעצרו והחשדות המיוחסים לו. החוק מחייב את רשויות האכיפה למסור לעצור בהקדם האפשרי הודעה על עילות המעצר וההאשמות הראשוניות נגדו, בשפה שהעצור מבין. למעשה, מיד לאחר המעצר המשטרה מספקת לעצור טופס מידע כתוב (מעין “מכתב זכויות לעצור”) המפרט את זכויותיו וחובותיו של העצור וכן את עיקרי החשד והאשמה, ודואגת שהמידע יימסר בשפתו של העצור או בשפה שניתן להניח שהוא מבין. אם מסירת המידע הכתובה המלאה אינה אפשרית מיידית, המידע נמסר בעל פה באופן מיידי, והמסמך המתורגם נמסר בהמשך בזמן הקצר ביותר. בכל מקרה, טרם חקירתו הראשונית חייבת המשטרה לוודא שהעצור עודכן בדבר מהות החשדות נגדו, ולא יאוחר מ-24 שעות מרגע מעצרו . בכך מובטח שהעצור יבין על מה הוא נחקר ויוכל לממש את זכויות ההגנה שלו מרגע ראשון.
זכות לשתיקה והימנעות מהפללה עצמית
לכל עצור באוסטריה שמורה הזכות לשתוק בחקירה ואי אפשר להכריחו למסור עדות מפלילה נגד עצמו. מיד עם מעצרו, על המשטרה להודיע לעצור כי הוא אינו חייב לענות לשאלות החוקרים וכי עומדת לו הזכות לסרב למסור גרסה או מידע כלשהו לפי בחירתו. למעשה, חשוד רשאי לסרב לענות לכל שאלה או לבחור שלא להשיב על שאלות מסוימות בלבד, ואין בסירובו לשתף פעולה משום עבירה או אינדיקציה לאשמתו. הרשויות אינן רשאיות להפעיל לחץ פסול או כפייה על העצור כדי להוציא ממנו הודאה, וזכות השתיקה נועדה למנוע הפללה עצמית בכוח. חשוב להדגיש שהשמירה על זכות השתיקה לא תשמש כנגד החשוד בבית המשפט – שתיקתו אינה ראיה לאשמתו. זכות זו היא חלק מהזכות להליך הוגן ומעוגנת גם באמנה האירופית לזכויות אדם, שעל פיה אין לחייב אדם להעיד נגד עצמו.
זכות למתורגמן בעת הצורך
אם האדם שנעצר אינו דובר גרמנית (שפת ההליך הרשמי באוסטריה), הוא זכאי לקבל שירותי תרגום על חשבון המדינה. משמעות הדבר היא כי במהלך כל חקירה או תהליך משפטי יסופק לעצור מתורגמן לשפתו, או לשפה שהוא מבין, כך שיוכל להבין את המתרחש ולהשתתף בהליך . שירותי התרגום ניתנים ללא תשלום מצד העצור, ומכספים ציבוריים. הזכות למתורגמן חלה גם על תקשורת עם עורך דינו של העצור: אם יש צורך לקיים שיחות או התכתבויות בין העצור לעורך דינו והעצור אינו שולט בשפת התקשורת, יינתן תרגום או מתורגמן כדי לגשר על פערי השפה. בנוסף, מסמכים מהותיים (כגון כתב אישום או החלטות שיפוטיות חשובות) יתורגמו עבור החשוד בעת הצורך. באופן זה מובטח שגם עצורים זרים או דוברי שפות אחרות יוכלו לממש את זכויות ההגנה שלהם ולהבין את ההליך המשפטי המתנהל בעניינם.
זכות לעיון במסמכים
העצור זכאי, בכפוף למגבלות מסוימות, לעיין במסמכי החקירה והתיק המשפטי הנוגעים להאשמות נגדו. מיד לאחר המעצר, רשויות החקירה אינן מחויבות למסור לעצור העתק מכל חומר החקירה באופן אוטומטי, במיוחד כאשר החקירה עודנה בראשיתה. עם זאת, ככלל עומדת לחשוד הזכות לבקש ולעיין בחומרי החקירה בעניינו בשלב מוקדם, ובתי המשפט יאפשרו זאת במידה שהדבר אינו פוגע בחקירה שמתנהלת. לפי הדין, התביעה רשאית לעכב חשיפת חלק מהמידע או הראיות בפני החשוד ועורך דינו אם ישנן סיבות לחשוש שחשיפה מלאה בשלב מוקדם עלולה לסכל או לפגוע בחקירה המתמשכת. יחד עם זאת, במקרה שבו מוחלט על מעצר לפני משפט (כלומר, שהחשוד יישאר במעצר בתקופת הביניים עד תום ההליכים), חייבים לאפשר לעצור ולעורך דינו גישה לחלקי התיק הדרושים כדי שיוכלו להבין את עילות החשד והמעצר ולבחון את חוקיותן . בצורה זו יכול העצור לערער על ההצדקה למעצרו ולהכין את הגנתו כראוי. בהמשך, לאחר שהוגש נגד החשוד כתב אישום רשמי והוא הופך לנאשם בהליך, מוענקת לו זכות מלאה לעיון בכל חומרי התיק לצורך ניהול הגנתו בבית המשפט. זכות העיון במסמכים נועדה להבטיח שקיפות בהליך הפלילי ולאפשר לעצור להתגונן בצורה יעילה והוגנת על סמך מלוא המידע הרלוונטי בעניינו.
 

הליך המעצר באוסטריה

הליך המעצר באוסטריה מוסדר בחוק בקפידה, במטרה להגן על זכויות החשוד ולמנוע פגיעה בלתי מוצדקת בחירותו. לאחר מעצר אדם על ידי המשטרה בחשד לעבירה, ישנם מספר שלבים קבועים שעל הרשויות לפעול לפיהם: חקירה ראשונית על ידי המשטרה, העברת העצור להערכת שופט בתוך זמן קצר, והחלטה שיפוטית על שחרור או מעצר בהמשך בהתאם לעמידה בתנאים שנקבעו בחוק.
 

חקירת משטרה

עם מעצרו, החשוד מובל בדרך כלל לתחנת משטרה לצורך חקירה ראשונית. המשטרה נדרשת להתחיל בחקירת העצור ללא דיחוי ובמהירות האפשרית, תוך הקפדה שהחקירה תתבצע בשפה שהעצור מבין – בין אם באמצעות חוקר דובר שפתו של החשוד ובין אם באמצעות מתורגמן ככל שנדרש. לרוב תיערך החקירה הראשונית בחדר חקירות בתחנת המשטרה המקומית זמן קצר מאוד לאחר המעצר, לעיתים תוך שעות ספורות מרגע תפיסת החשוד . במהלך חקירה זו חלה חובת המשטרה להזכיר לעצור את זכויותיו – לרבות זכותו להיוועץ בעורך דין, זכותו להודיע לקרוביו על המעצר, וזכותו לשמור על שתיקה. על פי החוק, אין להשאיר את העצור במעצר משטרתי מעבר לפרק הזמן הקבוע ללא הבאה בפני שופט, ומקסימום הזמן שהמשטרה רשאית להחזיק אדם במעצר ללא אישור שיפוטי הוא מוגבל ביותר. אם בתום החקירה הראשונית לא מוצאת המשטרה עילה להמשך מעצרו של החשוד, עליה לשחררו לאלתר . לעומת זאת, אם מתגבשות בחקירה ראיות ונסיבות המצביעות על צורך בהמשך החזקת החשוד במעצר (כגון חומרת העבירה או חשש להימלטות/שיבוש חקירה), על המשטרה להעביר את העצור בהקדם לרשות שיפוטית לצורך דיון בהמשך המעצר.
 

הבאה בפני שופט בתוך 48 שעות

הדין האוסטרי קובע כי חשוד שנעצר יובא בפני שופט בתוך פרק זמן קצר מאוד ממעצרו, ולא יאוחר מ-48 שעות מרגע המעצר. משמעות הדבר היא שתוך יומיים לכל היותר מאז שנשלל חופש התנועה של אדם על ידי המשטרה, עליו להתייצב בפני שופט לבחינת מעצרו. לשופט המוסמך (הממלא תפקיד דומה ל”שופט חוקר” או שופט מעצרים) יש סמכות לבדוק את חוקיות המעצר והמעשים שיוחסו לעצור, וכן להחליט אם יש מקום להאריך את שלילת חירותו של החשוד מעבר ל-48 השעות הראשונות. הדיון השיפוטי נערך בנוכחות נציגי התביעה (או המשטרה) והחשוד, ובדרך כלל גם עורך דינו במידה והוא מיוצג, ובמהלכו מוצגות לשופט הראיות הראשוניות או הטענות המקדמיות המצדיקות את המעצר. העצור מקבל הזדמנות למסור את גרסתו או לטעון טענות בקשר למעצר (למשל לבקש שחרור או תנאים מקלים). השופט חייב לוודא שהמעצר עד כה בוצע בהתאם לדין, לרבות כיבוד זכויות החשוד, ולאחר מכן לקבל הכרעה מנומקת האם לשחרר את החשוד או להורות על המשך מעצרו. הליך זה המתרחש בתוך 48 השעות נועד לשמש כבלם מפני מעצר שרירותי או בלתי חוקי, ולהכניס פיקוח שיפוטי אובייקטיבי בשלב מוקדם מאוד של ההליך.
 

החלטה על שחרור או המשך מעצר

בתום הדיון, על השופט לקבל החלטה: האם יש לשחרר את העצור לאלתר, או שמא להורות על מעצרו של החשוד לפרק זמן נוסף (מעצר לפני משפט). אם השופט משתכנע שאין הצדקה משפטית מספקת להמשך החזקת החשוד במעצר – למשל, אם הראיות נגדו חלשות או שלא מתקיים אף אחד מן התנאים הנדרשים למעצר – הוא יורה על שחרור מיידי. השחרור יכול להיות ללא תנאים, או עם תנאים מגבילים שונים במידת הצורך להבטיח את התייצבותו להמשך ההליך (כגון שחרור בערבות כספית, התחייבות להתייצב לחקירות ומשפט, הפקדת דרכון או איסור יציאה מן הארץ, דיווח תקופתי בתחנת משטרה וכדומה). לעומת זאת, אם השופט מוצא שמתקיימים התנאים להמשך המעצר, הוא רשאי להורות על מעצר המשכי (מעצר טרם-משפט) של החשוד. החוק באוסטריה מדגיש את עקרון המידתיות וקובע כי יש לנקוט במעצר רק אם לא קיימת חלופה שפגיעתה בחירות החשוד פחותה ותוכל להשיג את מטרות המעצר. כלומר, השופט חייב לשקול תחילה חלופות למעצר לפני שיחליט על כליאת החשוד, ורק אם שוכנע שאין אפשרות סבירה אחרת להבטיח את קיום ההליך וסיכון הציבור, יורה על המשך המעצר. כאשר ניתן צו מעצר על ידי בית המשפט, הוא מוגבל בזמן ואינו בלתי-מוגבל – החוק מחייב לקבוע פרק זמן ראשוני למעצר ולבחון את נחיצותו מחדש בהמשך (כמפורט להלן). כמו כן, הן העצור והן התביעה רשאים לערור (לעתור לערכאה גבוהה יותר) על החלטת השופט בעניין המעצר, כדי לוודא שקיימת ביקורת שיפוטית נוספת על ההחלטה אם נדרש.
 

תנאים להמשך מעצר

המשפט האוסטרי מגדיר באופן ברור את התנאים המצדיקים המשך מעצרו של חשוד לאחר הדיון הראשון. כדי שבית המשפט יורה על מעצר לפני משפט (המכונה גם “מעצר בהליך החקירה” או “מעצר עד תום ההליכים” במקרים המתאימים), צריכים להתקיים במצטבר מספר תנאים חוקיים:
  • חשד סביר בביצוע עבירה – על רשויות התביעה להציג תשתית ראייתית המצביעה על כך שהעצור אכן מעורב בביצוע עבירה פלילית וכי קיים חשד סביר ומשמעותי שביצע את המיוחס לו. לא ניתן להחזיק אדם במעצר מבלי שיש נגדו חשדות מבוססים וקונקרטיים, מעבר לחשד קלוש או טענה בעלמא.
  • עילת מעצר מוצדקת – חייבת להתקיים לפחות עילה מהותית אחת שמצדיקה את המשך שלילת חירותו של החשוד. העילות העיקריות המעוגנות בחוק הן: חשש שהחשוד יימלט מהמדינה או יתחמק מההליך (למשל כאשר צפוי לו עונש כבד והוא נטול קשרים חזקים למקום) ; חשש שהחשוד ישבש את ההליכים על ידי השמדת ראיות, הטמנתן או השפעה בלתי הוגנת על עדים או על מעורבים אחרים בחקירה ; או סכנה שהחשוד ינצל את שחרורו לביצוע עבירה נוספת או להמשך פעילות פלילית המסכנת את הציבור . די בהתקיימות אחת מעילות אלו (או יותר) כדי להצדיק מעצר, ובלבד שהשופט שוכנע שהיא רלוונטית למקרה הספציפי. יצוין שעבור חשודים שאינם תושבי אוסטריה או שאין להם מקום מגורים ועבודה ידועים בתחומה, רשויות החוק נוטות לראות בחומרה את סכנת ההימלטות, שכן היעדר זיקה מקומית מגביר את הסיכון שהחשוד ינסה לברוח מאימת הדין. כמו כן, החשש לשיבוש חקירה הוא משמעותי במיוחד בשלביה הראשונים של החקירה, והוא פוחת עם הזמן – למשל, לאחר שחלפו מספר שבועות או חודשים והתיק מגובש, הקושי להשפיע על עדים או להעלים ראיות קטן יותר . השופט ישקול את מידת התקפות של כל עילה כזו בהתאם לנסיבות.
  • היעדר חלופה פחות פוגענית (עקרון המידתיות) – תנאי נוסף והכרחי הוא שהמעצר אכן נדרש כדי להבטיח את מטרות ההליך, ושלא ניתן להשיגן באמצעות אמצעי פוגע פחות בחירותו של החשוד. במסגרת זו, החוק עצמו מזכיר אפשרויות כגון שחרור בערובה, הפקדת מסמכי נסיעה (דרכון) של החשוד, חובת התייצבות תקופתית בתחנת משטרה, הגבלות תנועה (למשל מעצר בית או איסור כניסה לאזור מסוים) וכדומה, כאמצעים שניתן לשקול במקום מעצר מלא. רק אם בית המשפט שוכנע שאף אחת מחלופות אלו לא תספיק כדי למנוע את הסיכון שבגינו מבוקש המעצר (כגון מניעת הימלטות, שיבוש או מסוכנות), הוא יצדיק את המשך המעצר בפועל. הדרישה לבחון חלופות מבטיחה שהמעצר יהיה מוצא אחרון ולא צעד שגרתי, בהתאם לערכי הדמוקרטיה ושלטון החוק.
בנוסף לתנאים המהותיים הללו, החוק האוסטרי מטיל גם מגבלות פרוצדורליות על משך המעצר ודרכי הפיקוח עליו. בהחלטתו להאריך מעצר, השופט קובע את פרק הזמן המקסימלי שהחשוד יישאר במעצר עד לבחינה הבאה. החוק מחייב בחינה חוזרת תקופתית של ההצדקה למעצר במועדים קבועים: לאחר 14 ימים מתחילת המעצר, שוב כעבור חודש נוסף, ולאחר מכן במרווחים של חודשיים בכל פעם, כל עוד נמשך המעצר. בכל אחת מנקודות אלה נערך דיון קצר בפני שופט שבו נבחנת המשך נחיצות המעצר, לאור התקדמות החקירה ונסיבות עדכניות, כדי לוודא שהעילות שבגינן הוחזק החשוד במעצר עודן מתקיימות. על פי רוב, משך המעצר בחקירה מוגבל לסך של שישה חודשים לכל היותר. אם בתוך פרק זמן זה לא הובא הנאשם למשפט ולא הסתיים ההליך, על הרשויות לשקול ברצינות שחרור או חלופות, אלא אם מדובר בעבירות חמורות ומורכבות במיוחד. במקרים יוצאי דופן של עבירות חמורות ביותר (כגון פשעים שעונשם מעל 10 שנות מאסר) ובעלי חקירה מורכבת, החוק מתיר להאריך את המעצר הכולל עד לתקרה של שנה, ובמצבים קיצוניים עד שנתיים, אך אלה החריגים שבחריגים ורק כאשר מורכבות החקירה מצדיקה זאת. בכל מקרה, על בית המשפט לוודא שהמשך המעצר פרופורציונלי לחומרת העבירה ולענישה הצפויה אם יורשע החשוד, ואינו חורג מהנדרש להבטחת קיום ההליך . לאורך תקופת המעצר כולו, העצור זכאי להמשיך ולהיפגש עם עורך דינו באופן סדיר, וניתן גם לבקרו בכפוף למגבלות סבירות שנועדו למנוע שיבוש (כגון פיקוח על ביקורים או עיון בתכתובות). אם בבדיקה מאוחרת יותר נמצא שהמעצר לא היה מוצדק או הפך לבלתי נחוץ, רשאי בית המשפט להורות על שחרור מיידי. כמו כן, החוק האוסטרי מקנה לעצור ששוחרר וזוכה בסוף ההליך את הזכות לבקש פיצוי על תקופת מעצרו אם התברר שהמעצר היה בלתי חוקי או לא מוצדק מלכתחילה.
 
סיכום: מערכת הדין באוסטריה שמה דגש רב על איזון בין צרכי אכיפת החוק ובין שמירת זכויות הפרט. זכויותיו של אדם הנעצר מוגנות באמצעות חובות המוטלות על הרשויות – מיידע בשפתו, יידוע קרוביו, ייצוג משפטי, זכות השתיקה, תרגום, ועיון בחומר – ודרך בקרה שיפוטית צמודה כבר מהשלבים הראשונים של המעצר. הליך המעצר עצמו כפוף ללוחות זמנים קצובים (48 שעות להבאה לפני שופט) ולתנאים מהותיים מוגדרים (חשד סביר, עילות מעצר, והיעדר חלופה) שנועדו לוודא שרק במקרים המתאימים תישלל חירותו של אדם לפני משפט. בכך מבטיח הדין האוסטרי כיבוד מירבי של זכויות החשוד, לצד הגנה על שלום הציבור ותקינות ההליך הפלילי.
 
לשאלות – ניתן לפנות לעו"ד אלי דורון – נייד - 054-4251054
 
 

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.