מאת:

עבירות אלימות – הדין בישראל

עבירות אלימות הן עבירות פליליות הכוללות הפעלת כוח פיזי או איום בכוח נגד הזולת. במסגרת הדין הישראלי, מונח זה מתייחס לקשת רחבה של מעשים – החל מתקיפה פיזית ישירה, עבור באיומים מילוליים, ועד לפגיעה מינית בכפייה. מרבית עבירות האלימות מוגדרות כיום בחוק העונשין, התשל”ז-1977 (שבמידה רבה החליף את פקודת החוק הפלילי מימי המנדט), והן נחשבות לחמורות במיוחד בשל הפגיעה בערך המקודש של שלמות הגוף והביטחון האישי של הפרט. בתי המשפט מדגישים את הצורך בהגנה על שלום הציבור והרתעה מפני אלימות, ולכן נוטים להטיל עונשים משמעותיים על מורשעים בעבירות אלו. להלן סקירה של סוגי העבירות האלימות המרכזיות בדין הישראלי, ההגדרות החוקיות שלהן והעונשים הקבועים לצידן.
 

תקיפה: הגדרה וסוגים עיקריים\

תקיפה (Assault) היא הבסיס לרבות מעבירות האלימות. חוק העונשין מגדיר “תקיפה” באופן רחב למדי: “המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית – הרי זו תקיפה” . כלומר, כל הפעלה לא מוסכמת של כוח על גופו של אדם – אפילו מגע קל כדחיפה או סטירה – עשויה להיחשב כעבירת תקיפה. החוק מבחין בין דרגות חומרה שונות של תקיפה, בהתאם לתוצאות ולאופן ביצוע העבירה:
  • תקיפה סתם – זו דרגת התקיפה הנמוכה ביותר, כאשר לא נגרמה כל פגיעה גופנית של ממש לקורבן. דוגמאות לכך הן דחיפה, משיכה, או אפילו יריקה על אדם. העונש המרבי הקבוע בחוק לעבירת תקיפה סתם הוא עד שנתיים מאסר (סעיף 379 לחוק העונשין).
  • תקיפה הגורמת חבלה של ממש – כאשר כתוצאה מהתקיפה נגרם לנפגע נזק גופני מוחשי (מה שמכונה “חבלה של ממש”, כגון סימני חבלה, כאב ממשי או פצע גלוי). במקרים אלה חומרת העבירה עולה. הדין קובע עונש של עד שלוש שנות מאסר לעבירה כזו (סעיף 380 לחוק העונשין).
  • תקיפה בנסיבות מחמירות – זהו שם כולל למקרים שבהם התקיפה, אף שאולי כשלעצמה היא “סתם” או עם חבלה של ממש, התבצעה בנסיבות מיוחדות המחמירות את חומרתה. סעיף 382 לחוק העונשין מונה מספר נסיבות מחמירות, וביניהן: תקיפה שבוצעה ע”י כמה תוקפים יחד, או תקיפה נגד בן משפחה של התוקף (למשל, תקיפת בן/בת זוג, ידוע/ה בציבור, או תקיפת קטין/חסר ישע שהעבריין אחראי עליו) . במצבים אלו קובע החוק כפל עונש בהשוואה לתקיפה “רגילה”. כך למשל, תקיפה סתם נגד בן זוג או ילד עשויה לגרור עונש מירבי של 4 שנות מאסר במקום 2. אם התקיפה בנסיבות מחמירות גם גרמה חבלה של ממש (למשל אלימות שגרמה לפציעות בקרב בן משפחה), העונש המירבי מוכפל מ-3 ל-6 שנות מאסר. גם תקיפה שבוצעה בצוותא על-ידי מספר אנשים יכולה להביא להכפלת העונש הקבוע . הוראות מחמירות אלה מבטאות מדיניות ענישה תקיפה יותר במקרים של אלימות בבית ובמקרים של תקיפה קבוצתית.
     

חבלה ופציעה: חבלה חמורה וחבלה בכוונה מחמירה

מעבר לתקיפה “רגילה” ותוצאותיה, החוק מגדיר עבירות אלימות חמורות יותר כאשר נגרם נזק גופני משמעותי לקורבן:
  • גרימת חבלה חמורה – זוהי עבירת אלימות בדרגת חומרה גבוהה, המתייחסת למצב בו התקיפה גרמה לפגיעה חמורה או מסוכנת בגופו של אדם. החוק מגדיר “חבלה חמורה” כפגיעה שעלולה לגרום לנזק קשה או קבוע לבריאות או לנוחות של הנפגע, עד כדי מום או פגיעה קשה באיבר מאיברי גופו או בחושיו . דוגמאות יכולות להיות שברים, פציעות עמוקות, צלקות קשות או כל נזק המותיר השפעה ארוכת טווח. סעיף 333 לחוק העונשין קובע עונש מקסימלי של עד 7 שנות מאסר למי שגורם שלא כדין לחבלה חמורה באדם . בתי המשפט רואים בחומרה עבירות כאלה, בשל הפגיעה הקשה בשלמות גופו של הקורבן.
  • חבלה בכוונה מחמירה – זוהי אחת מעבירות האלימות החמורות ביותר, המתוארת לעיתים כ”מדרגה העליונה” של עבירות האלימות מתחת לעבירות ההמתה . סעיף 329 לחוק העונשין עוסק במקרים שבהם אדם פועל בכוונה לגרום לחבלה חמורה במיוחד, למשל בכוונה להטיל במישהו מום קבוע או נכות. מדובר במעשים של אלימות קשה שנעשו מתוך כוונה פלילית מוחשית לגרום לנזק חמור לקורבן. העונש המרבי הקבוע לעבירת חבלה בכוונה מחמירה הוא עד 20 שנות מאסר – עונש כבד מאוד, המשקף את העובדה שעבירה זו קרובה בחומרתה לעבירות כמו ניסיון רצח. במילים אחרות, מי שתוקף אדם בכוונה ברורה לגרום לו פציעה אנושה צפוי לענישה מהחמורות שיש בדין הפלילי הישראלי.
 

איומים: אלימות מילולית כעבירה פלילית

לא רק פגיעה פיזית ממשית נחשבת אלימות בדין הישראלי – גם איומים מילוליים או אחרים יכולים להוות עבירת אלימות. עבירת האיומים (סעיף 192 לחוק העונשין) מתקיימת כאשר אדם מאיים על זולתו בפגיעה שלא כדין – בגופו, בחירותו, בפרנסתו, בשמו הטוב או ברכושו – בכוונה להפחיד או להקניט . החוק רואה בהתנהגות מאיימת סוג של אלימות נפשית, שכן היא שוללת מהקורבן את תחושת הביטחון ויוצרת פחד ולחץ. חשוב לציין שאין הכרח שהמאיים יממש את האיום או שהקורבן אכן יפחד בפועל – עצם act האיום, כאשר הוא נתפס באופן סביר כמאיים, מספק להשלמת העבירה. העונש המרבי הקבוע בחוק לעבירת איומים הוא עד 3 שנות מאסר. אמנם זוהי עבירת עוון (שעונשה עד 3 שנים), הנחשבת פחותה בדרגתה מעבירת פשע, אך בפועל חומרת הענישה תיקבע בהתאם לנסיבות: חומרת האיום, הרקע, זהות המאיים והמאוים, וכו’. למשל, איום ברצח או בנשק ייתפס חמור יותר מאיום עקיף או כללי. בכל מקרה, מערכת המשפט מתייחסת גם לאיומים ברצינות משום שלעתים קרובות איומים מילוליים מדרדרים לאלימות פיזית של ממש.
 
עבירות תקיפה מינית
עבירות מין נחשבות אף הן כעבירות אלימות, משום שהמשותף להן הוא פגיעה בכפייה בגופו ובאוטונומיה המינית של אדם. החוק הישראלי מונה שורה של עבירות מין, מהחמורות שבהן ניתן למנות אונס, מעשה סדום ומעשים מגונים. דינן של עבירות אלו חמור במיוחד, ושוב – תלוי בנסיבות המקרה:
  • אונס – מוגדר בחוק (סעיף 345 לחוק העונשין) כהבעלת אישה בלא הסכמתה החופשית, בהסכמה שהושגה במרמה, או במקרים בהם האישה קטינה מתחת לגיל ההסכמה (כיום 14) גם אם הסכימה. החוק משווה לאונס גם מקרים שבהם נעשית חדירה כפויה לגוף האישה באמצעים אחרים (למשל החדרת אצבע או חפץ) . העונש הקבוע לאונס הוא עד 16 שנות מאסר . אולם, אם מתקיימות נסיבות מחמירות – למשל כשהאונס בוצע בקטינה מתחת לגיל 16, או שנעשה באיום בנשק, תוך גרימת חבלה גופנית לקורבן, תוך התעללות בה, או שנעשה על-ידי מספר עבריינים ביחד – העונש המקסימלי עולה עד 20 שנות מאסר . בנוסף, בעבירת אונס החוק אף קובע עונש מזערי (מינימום) של רבע מן העונש המרבי, למעט במקרים חריגים, מה שמשקף את מדיניות ההחמרה עם עברייני מין.
  • מעשה סדום – עבירה של חדירה כפויה לפי הטבעת או לפיו של אדם ללא הסכמה (העבירה חלה הן במקרים של גברים כקורבנות והן נשים). דינה של עבירת מעשה סדום זהה למעשה לדינו של אונס: עד 16 שנות מאסר, או עד 20 שנה בנסיבות מחמירות (כאשר הקורבן קטין/ה, או בהפעלת אלימות חמורה, התעללות, ריבוי תוקפים וכדומה) . גם כאן קבוע עונש מינימום של רבע מהעונש המרבי במידה של הרשעה.
  • מעשים מגונים – זהו שם כולל למגוון פעולות בעלות אופי מיני הנעשות ללא הסכמת הצד השני, אך אינן מגיעות לכדי בעילה או סדום. למשל, נגיעה מגונה באדם ללא הסכמה, חשיפה מגונה וכדומה. סעיף 348 לחוק העונשין מגדיר מעשה מגונה כמעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים שנעשה ללא הסכמה. העונשים על מעשים מגונים משתנים בהתאם לחומרת המעשה והנסיבות: מעשה מגונה בכוח (כלומר תוך כפייה פיזית או איום) דינו עד 7 שנות מאסר, ואם נעבר בקטין מתחת לגיל 16 אף עד 10 שנות מאסר; מעשה מגונה “פשוט” (ללא כפייה, למשל ניצול מצב או מעשה בפומבי) עשוי להיות עוון שדינו עד 3 שנות מאסר. גם הטרדה מינית (כמו הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, סחיטה באיומים למטרה מינית, הערות מיניות משפילות וכו’) הוגדרה בעשורים האחרונים כעבירה פלילית, אך זו מוסדרת בחוק נפרד – חוק למניעת הטרדה מינית, תשנ”ח-1998 – ועונשיה קלים יותר (עד שנתיים מאסר ברוב המקרים).
עבירות המין החמורות, ובראשן אונס, נחשבות לעבירות אלימות קשות משום שהן פוגעות לא רק בגוף הקורבן אלא גם בנפשו, בכבודו ובאוטונומיה שלו. מערכת אכיפת החוק ובתי המשפט במדינת ישראל שומרים גישה מחמירה כלפי עברייני מין, בהתאם למגמה החברתית הרואה חשיבות בהגנה על קורבנות עבירות אלה.
 
אלימות במשפחה
אלימות במשפחה (Domestic Violence) היא תופעה חברתית חמורה במיוחד, ובהקשר המשפטי היא כוללת כל עבירת אלימות – פיזית, מינית או נפשית – המבוצעת בתוך המשפחה או במסגרת תא משפחתי. מקרים טיפוסיים כוללים תקיפת בן/בת זוג, התעללות בבן זוג או בילדים, איומים בתוך המשפחה וכדומה. החוק אינו מגדיר עבירה נפרדת בשם “אלימות במשפחה”, אלא מטפל במעשים במסגרת עבירות האלימות הכלליות, אך עם התייחסות מחמירה כשהם מתרחשים בתוך המשפחה.
כאמור, סעיף 382 לחוק העונשין קובע שתקיפה כלפי בן משפחה (בן זוג נוכחי או לשעבר, וקטין או חסר ישע שהעבריין אחראי עליו) תיחשב “תקיפה בנסיבות מחמירות” והעונש בגינה מוכפל לעומת תקיפה רגילה . כך למשל, תקיפת בן זוג ללא גרימת חבלה מוגדרת כעבירה חמורה יותר מתקיפה דומה בין זרים, ודינה עד 4 שנות מאסר במקום 2; ותקיפת בן זוג שגורמת חבלה של ממש – עד 6 שנים במקום 3. באופן דומה, גרימת חבלה חמורה לבן משפחה או התעללות בקטין חסר ישע תגרור ענישה מחמירה יותר בהשוואה לאותה עבירה כלפי אדם זר . מעבר לסעיפי חוק העונשין, קיים בישראל גם חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ”א-1991, המאפשר לבית משפט לתת צווי הגנה (הגבלות והרחקות) כנגד בן משפחה אלים על מנת להגן באופן מיידי על קורבנות בתוך המשפחה. חוק זה הוא בספר החוקים האזרחי-מנהלי, אך משקף את מדיניות הרשויות להפחתת האלימות הביתית והגנה על נפגעיה.
חשוב להדגיש כי מערכת אכיפת החוק מתייחסת בחומרה יתרה לאלימות בתוך המשפחה. ישנן יחידות משטרה ופרקליטות ייעודיות לטיפול בעבירות אלימות במשפחה, וננקטת יד קשה במקרים אלה בשל הפגיעה הקשה בבני המשפחה הנחשבים פגיעים ותלויים, ומתוך מטרה לספק הרתעה ולהבטיח שקורבנות ירגישו בטוחים להתלונן. גם ענישה שיקומית, כגון חיוב עבריין להשתתף בטיפולים למניעת אלימות, מופעלת לעיתים קרובות במקביל לענישה הכללית.
 

הענישה הקבועה בחוק ומדיניות ענישה

כפי שפורט לעיל, חוק העונשין קובע עבור כל עבירת אלימות עונש מירבי שונה, בהתאם לחומרתה – מעונשים של עד שנתיים או שלוש שנים לתקיפה “קלה” או איומים, דרך 7 שנות מאסר לגרימת חבלה חמורה, ועד 20 שנה למקרים הקיצוניים ביותר. חשוב להבין שהעונשים המירביים הללו מייצגים את התקרה שבדין, אך הענישה בפועל נקבעת על-ידי בתי המשפט לפי נסיבות המקרה ונתוני העבריין, במסגרת אותה מסגרת מקסימלית. מערכת המשפט מפעילה שיקול דעת: לעבריין ללא עבר פלילי שסרח בעבירת אלימות קלה יוטל לרוב עונש קל משמעותית מהמירב (ואף ייתכנו עונשי מאסר על תנאי, עבודות שירות, טיפולים וכדומה); מנגד, במקרי אלימות חמורים, במיוחד כשיש פגיעה קשה או כשמדובר בעבריין אלים סדרתי, נוטים להתקרב לרף הענישה העליון כדי להגשים את מטרות ההרתעה והגמול. בעבירות אלימות במשפחה ובמין, החומרה הנתפסת גבוהה ולכן גם ענישה בפועל לרוב תהיה מחמירה, כולל מאסר מאחורי סורגים במקרי הרשעה חמורים.
עוד ראוי להזכיר שבחלק מהעבירות החמורות – כגון אינוס ומעשה סדום – החוק מחייב עונש מינימום מסוים (למעט נסיבות מיוחדות), מה שמצמצם את מרחב ההקלה של בית המשפט. מנגד, ישנן דרכים חלופיות לטיפול בענישה במקרים קלים או מיוחדים, כמו הליך הסדר מותנה לסגירת תיק ללא הרשעה בעבירות קלות יחסית, או המרת ההליך הפלילי בטיפול (בעבירות אלימות במשפחה למשל, לעיתים מפנים את הפוגע להשתתף בתוכנית טיפולית). אולם במרבית עבירות האלימות החמורות, ובעיקר כשנגרם נזק או שהעבירה חוזרת, הציפייה היא לעונשי מאסר משמעותיים כדי לשקף את סלידת החברה מהאלימות ולמנוע עבריינות חוזרת.
 

חשיבות הליווי המשפטי וייצוג מקצועי

התמודדות עם אשמה או חשד בעבירת אלימות היא עניין כבד משקל, העלול להביא לפגיעה חמורה בחירותו של אדם (מאסר בפועל), במוניטין שלו ובחייו האישיים. ליווי משפטי מקצועי מצד עורך דין פלילי מנוסה הוא קריטי בכל שלב של תיק פלילי בעבירות אלימות – מהחקירה במשטרה ועד להליך בבית המשפט. ראשית, עורך דין בקיא ידע להדריך את החשוד עוד בשלב החקירה כיצד למסור את גרסתו באופן שלא יפליל את עצמו שלא לצורך, ואיך לעמוד על זכויותיו. לא פעם, אנשים נורמטיביים הנקלעים לחקירה באזהרה עשויים, מתוך לחץ וחוסר הבנה, לומר דברים שישמשו כנגדם או לוותר על זכויות מהותיות – למשל להסכים לחיפוש ללא צו, לוותר על היוועצות בעו”ד, או אפילו להודות בעובדות שלא התרחשו בדיוק כפי שתוארו. ייעוץ משפטי מוקדם יכול למנוע טעויות הרות גורל כאלה.
בעת ניהול תיק פלילי בבית המשפט, החשיבות אף גדלה: עורך דין מיומן יידע לנתח את חומר הראיות, לאתר כשלים בחקירה, לסתור את גרסת התביעה במידת האפשר, ולייצג את הנאשם באופן מיטבי מול השופטים. הדבר נכון במיוחד בעבירות אלימות, שבהן לעיתים הראיות נסיבתיות, יש גרסאות סותרות (מילה מול מילה) או שצריך לבחון היטב את מהימנות העדים. היו מקרים לא מעטים של תלונות שווא או האשמות מופרזות בעבירות אלימות – למשל, בסכסוכי משפחה או גירושין קשים, ובמצבים כאלה עו”ד מנוסה יוכל לחשוף סתירות ולהציג את תמונת המצב הנכונה כדי למנוע הרשעת שווא. גם כאשר העבירה אכן בוצעה, תפקיד ההגנה הוא לוודא שהנאשם לא ייענש בחומרה בלתי פרופורציונלית: לטעון לנסיבות מקלות, להציג את הרקע האישי (כגון היעדר עבר פלילי, חרטה כנה, נכונות לשיקום) ולשאוף לעונש הקל ביותר האפשרי במסגרת החוק.
 
ניהול תיק פלילי ללא ייעוץ משפטי עלול להביא להשלכות כבדות משקל. נאשם שאינו מיוצג או שאינו מקבל ייעוץ ראוי עלול לאבד זכויות מהותיות, להתנהל באופן שגוי מול רשויות האכיפה, ולהגדיל את הסיכוי להרשעה וענישה חמורה. לעומת זאת, ייצוג מקצועי יכול לעשות פעמים רבות את ההבדל בין זיכוי להרשעה, בין מאסר ממושך לעונש מינימלי, או בין הרשעה לבין הסדר מותנה או עונש ללא הרשעה כלל. כפי שנאמר לא פעם, כאשר החופש שלך מונח על הכף – כדאי שיעמוד לצידך איש מקצוע מנוסה. עורך דין הבקיא ברזי המשפט הפלילי והדין הישראלי ידע לנווט את התיק, להילחם עבור הנאשם במסגרת החוק, ולהבטיח שתוצאות ההליך יהיו הוגנות ומתחשבות ככל שניתן בנסיבות.
 
כותב שורות אלה, עו”ד אלי דורון, עוסק במשפט פלילי ובהגנה על נאשמים בעבירות אלימות. ניתן לפנות בכל שאלה ל-054-4251054.
 
 

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.