מאת:


תביעות ייצוגיות בתחום הצרכנות

תובענות ייצוגיות הינן אמצעי משפטי רב עוצמה אשר ביכולתו לקדם מטרות ציבוריות בעלות חשיבות. יחד עם זאת, לא כל מחלוקת בין עוסק לצרכן מתאימה להליך של תובענה ייצוגית ולא בכל עניין יאשר בית המשפט ניהול תביעה ייצוגית נגד עוסק. יתרה מכך, תובע בתביעה ייצוגית נדרש לעמוד בתנאים מחמירים ובנטל שכנוע מכביד על מנת שבית המשפט יאשר לו לנהל תביעה ייצוגית.
יתרה מכך, עם השנים הולכים ומתרבים המקרים של הגשת תביעות סרק בתחום התובענות הייצוגיות, תביעות שכל מטרתן הינה לנצל את המורכבות של הליך התובענה הייצוגית כדי להגיע להסדר כספי מהיר עם העסק הנתבע ולהסתלק מההליך. רבים מהעסקים הנתבעים מעדיפים לשלם עשרות אלפי שקלים על מנת לסלק בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה נגדם, גם אם מדובר בתביעת סרק, על מנת להימנע מניהול הליך ארוך הכרוך בעלויות בלתי מבוטלות.
במאמר זה ננסה לעשות סדר בנושא של התגוננות מפני תביעה ייצוגית, מתי מדובר באיום אמיתי, מתי כדאי להגיע להסדר ומתי להמשיך להיאבק, מה משמעותו של הסדר בתביעה ייצוגית וכד'.
 

התנאים לאישור תובענה ייצוגית

לצורך ניהול תביעה ייצוגית נדרש התובע לניהול הליך מקדמי לקבלת אישור בית המשפט לניהול ההליך. קבלת אישור בית משפט הוא תנאי לניהול תובענה ייצוגית ובכדי לקבל את האישור נדרש התובע לעמוד בתנאים קפדניים אשר נקבעו בחוק ובפסיקה. לא די בכך שבידי תובע טענות טובות לגבי עוול שנעשה לו כדי להצדיק אישור תביעה ייצוגית, אף לא די בחששות בלתי מבוססים שיש לתובע לגבי אנשים אחרים שנעשה להם עוול דומה. בכדי לקבל את אישור בית המשפט לניהול תביעה ייצוגית נדרש התובע הייצוגי לשכנע את בית המשפט וכן להביא ראיות מהימנות לכך שהתקיימו כל התנאים שלהלן:

  • עילת תביעה אישית- בראש ובראשונה, תובע המבקש להגיש תביעה ייצוגית מחויב להוכיח קיומה של עילת תביעה אישית, כלומר להוכיח שהוא בעצמו סבל מנזק כלשהו שנגרם לו כתוצאה מעוולה ו/או כתוצאה מהפרת מערך ההסכמים שבינו לבין העוסק. אדם שאין לו עילת תביעה אישית או שהוא מיצה את זכויותיו בקשר לעילה שהייתה לו (למשל אם הוא כבר הגיש בעבר תביעה אישית וזו הוכרעה או הגיע להסדר עם העוסק וקיבל פיצוי)- אינו רשאי לשמש כתובע ייצוגי ובית המשפט לא יאשר לו לנהל את ההליך. יתרה כך, תובע ייצוגי נדרש להוכיח כבר בשלב המקדמי של בקשת האישור את עילת התביעה האישית שיש בידיו ולצרף ראיות בנוגע לעוולה שממנה הוא סבל ולנזק שנגרם לו.

  • קיומה של קבוצה- ואולם לא די בכך שיש לתובע עילת תביעה אישית. על מנת לקבל אישור לניהול תביעה ייצוגית, על התובע להוכיח כי קיימת קבוצה של אנשים רבים (לא אחדים וגם לא עשרות אלא לרוב לפחות כמה מאות) אשר סבלו מאותו מעשה ו/או מחדל של העוסק ואשר נגרם להם נזק דומה לנזק אשר נגרם לו. ודוק: התובע הייצוגי אינו נדרש להביא עדויות של מאות אנשים, אולם עליו להוכיח שאותו מעשה ו/או מחדל שממנו הוא סבל הינו בעל השלכות רוחביות החלות על קבוצה רחבה של אנשים.
  • אחידות הקבוצה- בנוסף לכך, תובע המעוניין לנהל הליך ייצוגי נדרש להראות שהנזק אשר נגרם לכל אחד ואחד מחברי הקבוצה הינו בעל מאפיינים אחידים, כלומר שלא מדובר בנזקים אינדיבידואליים המשתנים בין חברי הקבוצה אלא בנזק אחיד או בעל מדדים אחידים. כאשר הנזק אשר נגרם לכל אחד מחברי הקבוצה אינו בעל מאפיינים אחידים אלא מחייב הערכה ושומה אינדיבידואליים, לרוב לא יאשר בית המשפט ניהול של הליך ייצוגי.
בדומה לכך בין חברי הקבוצה צריכה להתקיים אחידות או לכל הפחות דמיון רב בעילת התביעה שבידיהם. כך למשל אם עוסק מסוים עושה שימוש בחוזים אחידים ביחס לכל לקוחותיו והתובע טוען להפרה ו/או לחוסר תום לב בקיום החוזה מצד העוסק, הדבר מהווה סממן לאחידות בעילת התביעה לעומת זאת, אם העוסק נוהג לערוך הסכמים אישיים השונים באופן משמעותי בין לקוח ללקוח ו/או אם העילה של התובע מתבססת על תכתובת אישית או הסדרים אינדיבידואליים שאליהם הוא הגיע עם העוסק, יהווה הדבר שיקול משמעותי לדחיית הבקשה לאישור תביעה ייצוגית שכן במקרה כזה נסיבותיו האישיות של התובע שונות משאר חברי הקבוצה ואינן מתאימות להליך ייצוגי.
  • תביעה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת- בנוסף לכל אלה, על התובע לשכנע את בית המשפט, כי תביעה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת לצורך הכרעה במחלוקת עבור כלל חברי הקבוצה. בהקשר זה ראוי להבהיר, כי מטרתו העיקרית של ההליך הייצוגי הינה להתגבר על הכשלים שבניהול תביעה אישית על ידי כל אחד ואחד מחברי הקבוצה. כשלים אלה נוצרים לרוב כאשר הנזק אשר נגרם לכל אחד מחברי הקבוצה הינו נמוך ואינו מצדיק ניהול תביעה אישית. לעומת זאת, ככל הנזק הנטען לכל אחד מחברי הקבוצה הינו גבוה יותר ו/או ככל שקיימים דרכי התמודדות יעילות יותר עם אותו הנזק- כך יטה בית המשפט שלא לאשר ניהול הליך ייצוגי.
  • קיימת אפשרות סבירה שהשאלות שבמחלוקת יוכרעו לטובת חברי הקבוצה- על התובע המבקש לנהל הליך ייצוגי להוכיח לא רק שיש בידיו עילת תביעה אישית שיש סיכוי שהיא תוכרע לטובתו אלא שיש אפשרות סבירה שהשאלה תוכרע לטובת כל שאר חברי הקבוצה. במילים אחרות, על התובע להוכיח כבר בשלב המקדמי בצדקת טענותיו וכן להוכיח שאותן טענות עומדות לכל יתר חברי הקבוצה.
  • קיים סיכוי סביר שעניינם של חברי הקבוצה ייוצג באופן הולם ובתום לב- מלבד כל האמור לעיל, נדרש התובע הייצוגי להוכיח שהוא פועל לטובת האינטרס של הקבוצה ולא לטובת האינטרס האישי שלו בלבד, שבכוונתו להביא תועלת לכלל הקבוצה ושהוא מנהל את ההליך ביעילות, במקצועיות ותום לב ולא בדרך תכסיסנית או מתוך מטרה לזכות לרווח קל על חשבון שאר חברי הקבוצה. כך למשל אם מדובר בתובע (או עורך דינו) שמרבה להגיש תביעות סרק אשר נדחו או סולקו בעבר, בית המשפט יטה להתיר לו לשמש כתובע ייצוגי.
אם כן, בעת ניהול הגנה מפני הליך אישור תביעה ייצוגית עומדים בפני הנתבע אמצעים רבים ויעילים להתמודדות מפני ההליך. די בכך שהתובע יכשל בהוכחת אחד מתוך כלל התנאים המפורטים לעיל ו/או שהנתבע יצליח לסתור את התקיימותו של אחד התנאים הללו- כדי להביא לאפשרות של דחיית הבקשה לאישור  תביעה ייצוגית.
 

המרוץ לתחתית

בהתאם להוראות סעיף 7 לחוק התובענות הייצוגיות, כאשר מוגשות מספר תביעות ייצוגיות באותו עניין, העדיפות ניתנת לתביעה המוגשת ראשונה בזמן (למעט מקרים חריגים) ואילו יתר התביעות נמחקות ו/או מצטרפות לתביעה הראשונה. במקרים לא מעטים בקשות לאישור תביעה ייצוגית מוגשות בעקבות אירוע נזק ו/או פרסום שנערך בכלי התקשורת.

בשל העדיפות הניתנת לתובע הראשון בזמן במקרים רבים, מיד עם הפרסום, תובעים ייצוגיים (ועורכי דין) רבים מתחילים במרוץ- מי יהיה הראשון שיגיש את הבקשה לאישור תביעה ייצוגית. כך יוצא שהעדיפות ניתנת לא לאותן תביעות אשר נערכו ביסודיות ובשלמות אלא דווקא לאלה שנערכו בחיפזון. מרוץ זה המתנהל בין התובעים גורם פעמים רבות להכנה חפוזה של כתבי הטענות, לחוסרים ולדלות של הראיות המצורפות.

כשלים ו/או מחדלים מסוג זה עשויים לשרת את הנתבע בעת ניהול ההגנה שלו מפני התביעה הייצוגית.
 

תביעות סרק

בשל המורכבות של הליך התביעה הייצוגית והעלויות המשמעותיות של ניהול ההליך, התפתחה במהלך השנים תופעה מצערת של הגשת תביעות סרק בכמויות גדולות על ידי תובעים ייצוגיים אשר אין להם כוונה אמיתית לנהל את ההליך, אלא מטרתם העיקרית היא לגרום לנתבע להגיע עימם להסדר מהיר מחוץ לכותלי בית המשפט על מנת לסלק את התביעה במהירות כנגד תשלום כספי ובכך לחסוך לעצמם את הטרחה וההוצאות הכרוכות בניהול ההליך.

תופעה מצערת זו, מצליחה להתקיים כל עוד הנתבעים אינם עומדים על זכויותיהם ובוחרים להימנע מניהול ההליך, גם אם מדובר בהליך שבו הם צפויים לזכות בסופו של יום, כלומר בהליך שבו התביעה צפויה להידחות. במצבים מהסוג הזה, בהחלט כדאי לשקול את כל האפשרויות העומדות על הפרק ולהחליט אם להגיע להסדר כספי כזה או אחר או לעמוד על זכותכם ולנהל את ההליך עד הסוף תוך דחיית התביעה וחיוב התובע בהוצאות.

בהקשר זה חשוב לדעת, כי הסתלקות של תובע מהתובענה או מחיקתה אינה מהווה מעשה בי-דין, כלומר גם אם הגעתם להסדר כספי עם תובע המסיר את איום התביעה, אין מניעה שמחר תוגש נגדכם תביעה דומה נוספת על ידי תובע אחר. זהו אם כן, שיקול נוסף שיש לשקול כאשר מחליטים אם להמשיך בניהול ההליך או להגיע להסדר כספי עם התובע.

בתביעה ייצוגית אין פיצוי ללא הוכחת נזק

בהתאם להוראות סעיף 20(ה) לחוק התובענות הייצוגיות, בית המשפט לא יפסוק בתובענה ייצוגית פיצוי ללא הוכחת נזק, גם אם זה נקבע בחוק מסוים, אלא רק פיצוי בגין נזק קונקרטי שהוכח על ידי התובע בשם כל חברי הקבוצה.

דברי חקיקה רבים בתחום הצרכנות כוללים הסדרים המזכים את הצרכן בקבלת פיצוי ללא הוכחת נזק בסכום נכבד, כך למשל בחוק שירותי תעופה, בחוק התקשורת (בזק), המכונה גם חוק הספאם, בחוק הגנת הצרכן וכד'. הסדרים אלה נועדו לאפשר לאדם הבודד תמריץ להגיש תביעה אישית גם אם הנזק האישי שלו נמוך יחסית, על מנת לקבל את הפיצוי הסטטוטורי הקבוע בחוק. יחד עם זאת, כאשר מוגשת תביעה ייצוגית, התובע אינו רשאי לתבוע את הפיצוי הסטטוטורי הקבוע בחוק אלא עליו להוכיח את הנזק הקונקרטי שנגרם לו ולשאר חברי הקבוצה ולתבוע את אותו נזק קונקרטי בלבד.

מדובר, אם כן בכלי חשוב נוסף להתמודדות מול תביעה ייצוגית שכן אם יכשל התובע בהוכחת הנזק ו/או אם יעלה בידי הנתבע לסתור את טענות התובע בדבר שיעור הנזק (למשל באמצעות חוות דעת מומחה מטעמו), הדבר עשוי להיות בעל השלכות משמעותיות על תוצאות ההליך.

ניהול ההליך לאחר קבלת הבקשה לאישור תביעה ייצוגית

אישור הגשת תביעה ייצוגית על ידי בית המשפט אינה מסיימת את ההליך אלא למעשה מתחילה אותו. רק לאחר קבלת האישור עובר בית המשפט לבחון לעומק את טענות ההגנה של הנתבע/ת וכן את היקף הנזק הנטען.

הגם שהדבר אינו נפוץ, ישנם מקרים שבהם לאחר האישור לניהול תביעה ייצוגית בסופו של יום, לאחר בחינת מלוא הראיות, התביעה נדחית ו/או מסתיימת בתוצאות מינוריות, לעומת הסכומים הנתבעים במסגרת בקשת האישור.

בשלב זה, בין המשפט יבחן אם יש מקום לניהול מומחה מטעמו בשאלות המצריכות מומחיות, בשאלת גובה הנזק וכד'. כך גם בשלב זה ניתנת לנתבעים ההזדמנות להביא עדים נוספים ולהציג ראיות נוספות ומפורטות מטעמם במטרה להתמודד עם התובענה.
במילים אחרות, ניהול הליך תביעה ייצוגית דורש לעיתים אורך רוח ושקילה עניינית של הסיכויים והסיכונים הכרוכים בניהול ההליך בכל שלב ושלב.

הסתלקות, הסדר או פסק דין

שיקול נוסף שעל הנתבע לשקול בעת ניהול הליך תביעה ייצוגית הוא, מתי ובאיזה אופן לסיים את ההליך. כאשר מדובר בתביעה מוצדקת ומבוססת, יתכן שכדאי לבחון את האפשרויות להגיע להסדר כבר בשלבים הראשוניים של ההליך, על מנת להימנע מהגדלה שלא לצורך של ההוצאות.

בהקשר זה חשוב לדעת, כי כל הסדר הנערך בהליך ייצוגי מחויב באישור של בית המשפט. בתוך כך על בית המשפט לבדוק האם ההסדר משרת את האינטרס של הקבוצה או לכל הפחות אינו פוגע באינטרס של הקבוצה. לשם כך, בית המשפט רשאי למנות מומחה (בודק) מטעמו ואף רשאי שלא לאשר את ההסדר ולהורות על מינוי תובע ייצוגי חליפי, ככל שהתובע הקיים לא מעוניין להמשיך בהליך.

עוד חשוב לדעת על כך שקיימת הבחנה בין הסתלקות של התובע מהתובענה לבין הסדר בתובענה הייצוגית. כאשר התובע מבקש להסתלק מהתובענה, לרוב בית המשפט יאשר זאת שכן לא ניתן להכריח תובע להמשיך בהליך שהוא לא מעוניין לנהל. יחד עם זאת, הסתלקות מהתובענה אינה מהווה מעשה בי-דין, כך שגם אם הנתבע מגיע להסדר עם התובע בדבר הסתלקותו, הדבר אינו מונע מתובע אחר להגיש את אותה התביעה פעם נוספת בשם אותה הקבוצה.
מאידך, כאשר נערך הסדר ו/או ניתן פסק דין בתביעה ייצוגית, הדבר מהווה מעשה בי-דין כלפי כלל חברי הקבוצה, כך שאף תובע אחר לא יכול להגיש תביעה נוספת באותו עניין.
בעת ניהול ההליך חשוב להיות ערים להבחנות הללו על מנת לנסות להגיע לדרך הנכונה והיעילה ביותר לסיום ההליך בכל מקרה ומקרה.
 

ערעור על פסק דין בתביעה ייצוגית

במקרים המתאימים יש מקום גם להגשת ערעור על החלטה לאשר ניהול תביעה ייצוגית או על פסק דין הניתן בתביעה ייצוגית.

החלטה המאשרת ניהול תביעה ייצוגית ניתנת לערעור ברשות על ידי הנתבע בעוד שפסק דין הניתן בתביעה ייצוגית לאחר סיום ההליך ניתן לערעור בזכות על ידי הנתבע.

זאת עוד, בניגוד לתיקים אזרחיים אחרים, כאשר מוגש ערעור על פסק דין המקבל תביעה ייצוגית, בית המשפט נוטה להיעתר ביתר קלות לבקשות לעיכוב ביצוע פסק דין שכן במקרים רבים אם לא יעוכב הביצוע ואם סכומי הפיצוי שנקבעו בפסק הדין יחולקו בין חברי הקבוצה, יהיה קושי רב להשיב את המצב לקדמותו ולחייב את רבבות חברי הקבוצה להשיב את הפיצוי שקיבלו.
 

מן הפסיקה

להלן נביא מספר מקרים מהעת האחרונה בהם הצליחו הנתבעים להתגונן באופן מוצלח מפני תביעות ייצוגיות ולהביא לדחייתן תוך חיוב התובע בהוצאות משפט.

בת"צ (מרכז) 31779-01-20 הילה וקסלר נ' אלוניאל בע"מ- בית המשפט דחה תביעה ייצוגית אשר הוגשה נגד רשת המזון המהיר מק דונלדס. במסגרת התביעה נטען כי אנשים אשר רכשו מוצרים בסניפים הכשרים של הרשת שבהם מתבצעת הפרדה בין הזמנת מוצרים חלביים להזמנת מוצרים בשריים לא זכו ליהנות ממבצעים המגיעים למי שמבצע הזמנה מעל סכום מסוים. לטענת התובעת באותו עניין, פיצול ההזמנה בין המוצרים החלביים למוצרים הבשריים נעשה על ידי הרשת באופן מלאכותי ובכך הקטין את סכום ההזמנה ופגע בזכותה ליהנות מתנאי המבצע.

בת"צ (ת"א) 56757-07-20 יצחק שמעון נ' שופרסל בע"מ- בית המשפט דחה בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה נגד רשת שופרסל בגין אי דיוקים במשקל הבשר הארוז הנמכר על ידי הרשת. לטענת התובע הייצוגי, חברת שופרסל מוכרת בשר ארוז במגשיות אשר נשקל מראש כאשר במסגרת הליך השקילה מופחת משקל המגשית מהמשקל הכולל, כך שעל פניו, כאשר נמכרת אריזה במגשית אחת, המשקל משקף נכונה את התכולה של המוצר נטו. יחד עם זאת, כאשר נמכר בשר הארוז במספר מגשיות, עדיין מופחת מהמשקל הכול משקל של מגשית אחת בלבד, באופן שבו המשקל שבגינו מחויב הלקוח אינו משקף את משקל המוצר נטו אלא גם את משקל המגשית הנוספת. בית המשפט דחה את הבקשה לאישור תביעה ייצוגית תוך חיוב התובע בהוצאות לאחר שלא עלה בידי התובע להוכיח כי מדובר במדיניות שיטתית של חברת שופרסל להבדיל מכשלים נקודתיים. בית המשפט הבהיר קבע, כי לצורך אישור תביעה ייצוגית על התובע להוכיח התנהלות שיטתית של הנתבע ולא די בכשלים אקראיים לצורך אישור תביעה ייצוגית.
ברע"א 8256/18‏ סלקום תקשורת קווית נ' איילה דנינו- קבע בית המשפט העליון כי יש לדחות בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה נגד חברת סלקות, אגב קבלת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שניתן בעניין זה. במסגרת התובענה טענה התובעת הייצוגית, כי חברת נטוויז'ן (שנרכשה על ידי חברת סלקום) גבתה הוצאות גביה מופרזות מלקוחותיה שלא שילמו במועד את התשלומים המגיעים מהם וזאת בניגוד לתנאי הרשיון שניתן לחברה מטעם משרד התקשורת. לחילופין, טענה התובעת הייצוגית כי סכום הוצאות הגביה היה מנוגד גם להסכמי ההתקשרות בין החברה לבין לקוחותיה. בית המשפט העליון קבע, כי סכום הוצאות הגביה אשר נקבע על ידי החברה תאם את הרף שנקבע בהוראות הרשיון וכי גם אם הסכום שנקבע בתנאי הרשיון (69 ₪) אינו פרופורציונלי במקרים שבהם מדובר בחוב של עשרות שקלים בודדים- אין הדבר שולל את חוקיות פעילותה של החברה. באשר לטענה, כי הסכום מנוגד לתנאי הסכם ההתקשרות עם הלקוחות, בית המשפט קבע כי מדובר בטענה שנטענה בשוליים של הבקשה לאישור תביעה ייצוגית וכעניין שבמדיניות שיפוטית אין לאשר ניהול תביעה ייצוגית בגין עילה שנטענה בשוליים לאחר שעילות התביעה העיקריות נדחו.
בת"צ 61731-11-19 גרינפלד יזמות בתעשייה בע"מ נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ- נדחתה בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה נגד בנק מרכנתיל דיסקונט. לטענת התובעת הייצוגית, כאשר מבוקשת מהבנק הלוואה לעסקים קטנים בערבות מדינה, נוהג הבנק להתנות את מתן האשראי בהעמדת בטוחה חלקית להלוואה בדמות פקדון כספי. משמעות הדבר היא שלמעשה הבנק מתנה את מתן ההלוואה בפתיחת פקדון כספי בבנק אשר ישמש כבטוחה להלוואה והדבר מהווה התניה של שירות בשירות האסורה על פי חוק הבנקאות. בית המשפט דחה את הבקשה לאישור תביעה ייצוגית תוך חיוב התובעת בהוצאות.  בתוך כך קבע בית המשפט, כי במקרה הספציפי של הלוואות לעסקים קטנים בערבות מדינה, הדרישה להעמדת פקדון אינה מועלית על ידי הבנק אלא על ידי ועדת אשראי המורכבת מנציגים שונים, לרבות נציגי הציבור. בנסיבות אלה, לא מדובר במצב שבו הבנק מתנה מתן הלוואה בשירות בנקאי אחר ואין לאשר ניהול תביעה ייצוגית נגד הבנק.
בית המשפט דחה את הבקשה לאישור תביעה ייצוגית תוך חיוב המבקשת בהוצאות וקבע, כי תנאי המבצע היו ברורים, כי התובעת לא הוטעתה לגבי תנאי המבצע וכי בכל מקרה גם אם הייתה קיימת הטעיה של ציבור מסוים, מדובר בהטעיה לגבי פרט משני בתנאי העסקה.
 

לסיכום

אם כן, ניהול הגנה מפני תביעה ייצוגית הינו תהליך מורכב הדורש ידע משפטי וניסיון רב וכן אורך רוח מצד הנתבע.

ככל שמוגשת נגדכם תביעה ייצוגית, בהחלט ניתן וראוי להתגונן מפניה. כאמור, בדרכו של התובע עומדים מכשולים רבים ומשמעותיים לפני קבלת תביעתו. גם עבור התובע ניהול ההליך כרוך בהשקעה של זמן ומשאבים רבים כך. לנוכח כל אלה ניהול נכון ומושכל של ההליך תוך ניצול היתרונות הדיוניים העומדים לרשות הנתבע, יכול להביא לדחיית התביעה ולכל הפחות להסדר מושכל המקטין את הסיכון הנובע מהמשך ניהול ההליך.

 
 
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.