מאת:


מנכ"ל חברה שפרש מתפקידו נמצא זכאי לדמי תיווך בגין עסקה שעליה נודע לו עוד במהלך כהונתו בחברה - פסק דין

מנכ"ל של חברה נחשף להזדמנות עסקית במסגרת תפקידו ומעלה הזדמנות זו בפני הנהלת החברה, אך הנהלת החברה דוחה את הרעיון. כעבור זמן קצר פורש המנכ"ל מתפקידו ומציע את אותה ההזדמנות מחדש לחברה והפעם מבקש לשמש כמתווך בעסקה למימוש של אותה הזדמנות עסקית. החברה מקבלת את הצעתו של המתווך (המנכ"ל לשעבר) ובסופו של יום מתקשרת בעסקה שאותה היא דחתה זמן לא רב לפני כן.
האם יהיה המנכ"ל זכאי לדמי התיווך בגין אותה עסקה המהווה ניצול הזדמנות עסקית עליה נודע לו בעת כהונתו כנושא משרה בחברה? זוהי השאלה אשר נדונה בפסק דין חדש של בית המשפט המחוזי בתל אביב.
(תא (ת"א) 48086-05-16 ליאב בכרך נ' זיקה תעשיות בע"מ)
 

רקע עובדתי

התובע שימש במשך מספר שנים כמנכ"ל של חברת זיקה, חברה ליצור אלקטרודות רתך. זמן קצר לפני סיום כהונתו נחשף התובע לקיומה של חברה זרה אשר רכישתה הייתה יכולה לסייע לחברת זיקה להרחיב את פעילותה בהשקעה צנועה יחסית.

לטענת התובע, הוא העלה את רעיון הרכישה של החברה הזרה בפני יו"ר דירקטוריון החברה ואף כתב למנכ"ל החברה הזרה, כי חברת זיקה מעוניינת לבחון אפשרויות לשיתוף פעולה בין שתי החברות לרבות האפשרות של רכישת החברה הזרה. מנכ"ל החברה הזרה אף השיב לתובע, כי גם הוא ישמח לבחון כל רעיון לשיתוף פעולה לרבות האפשרות של קניית החברה על ידי חברת זיקה.

ברם, לטענת התובע, יו"ר הדירקטוריון דחה את הצעתו לרכישת החברה הזרה ובכך הסתיים הדיון.
כעבור מספר חודשים הסתיימה העסקתו של התובע בחברת זיקה בהסכמת הצדדים. בינתיים התובע המשיך לשמור על קשר עם החברה הזרה, קיים מגעים נוספים עם מנהלה ואף קיבל ממנו נתונים כספיים שונים על בסיסם הוא גיבש עמדה בנוגע לכדאיות הרכישה של החברה. זמן קצר לאחר הפסקת עבודתו, ניגש התובע פען נוספת ליו"ר דירקטוריון החברה ולמנכ"ל החדש שלה והציע להם לבצע רכישה אסטרטגית של חברה זרה (מבלי למסור את פרטי החברה) וכן הציע לשמש כמתווך בעסקת הרכישה, על בסיס הצלחה אם וככל שזו תצא לפועל.
יו"ר הדירקטוריון קיבל את הצעת התובע ובין הצדדים נערך הסכם תיווך במסגרתו נקבע שיעור עמלת התיווך שהתובע יהיה זכאי לה.
עם עריכת הסכם התיווך ולאחר שהחלו המגעים בין הנהלת חב' זיקה לבין החברה הזרה נודע ליו"ר הדירקטוריון, כי בעבר קיים התובע מגעים לרכישת החברה הזרה בכובעו כמנכ"ל חברת זיקה. או אז התנערה חברת זיקה מחובת תשלום דמי התיווך בהתבסס על 3 טענות עיקריות:
  • לטענת חברת זיקה, העסקה שהתובע ביקש לתווך בה הינה בגדר הזדמנות עסקית של החברה אשר נודעה לתובע בהיותו נושא משרה בחברה ואין הוא רשאי לעשות שימוש במידע שהגיע אליו ולנצל הזדמנות זאת לענייניו האישיים, דבר המהווה הפרה של חובת האמונים שאותה חב התובע כלפי החברה כנושא משרה בה;
  • לטענת חברת זיקה, הרעיון של רכישת החברה הזרה היה ידוע לה עוד טרם חתימת הסכם התיווך (באמצעות התובע כאשר הוא היה מנכ"ל החברה), על כן התובע לא היה הגורם היעיל ביצירת ההתקשרות ואינו זכאי לתשלום דמי תיווך;
  • בין הצדדים התגלעה גם מחלוקת עובדתית בנוגע לשאלה האם אכן התובע הביא את ההזדמנות העסקית בפני יו"ר הדירקטוריון בהיותו מנכ"ל החברה והאם אכן יו"ר הדירקטוריון דחה את ההצעה. לטענת חברת זיקה, היה על התובע כנושא משרה בחברה לדאוג לתיעוד מסודר בדמות פרוטוקול דיון בהנהלת החברה המתעד את ההצעה שהועלתה ואת ההחלטה לדחות אותה ובהיעדר תיעוד כזה, יש לדחות את טענות התובע.
בסופו של יום עסקת הרכישה של החברה הזרה יצאה לפועל אולם חברת זיקה לא שילמה את דמי התיווך לתובע, על כן הוגשה התביעה.
 

הכרעת בית המשפט

בית המשפט, לאחר שבחן את טענות הצדדים והעדויות שהובאו מטעמם מצא לנכון לקבל את התביעה ולחייב את חברת זיקה בתשלום דמי התיווך המוסכמים לתובע בסך של מיליון אירו.

ראשית, במישור העובדתי, בית המשפט קבע כי יש לקבל את גרסת התובע, כי בתקופה שבה הוא כיהן כמנכ"ל החברה הוא הציג את הרעיון העקרוני ליו"ר הדירקטוריון וכי הנ"ל דחה את הרעיון והודיע לתובע כי הדבר לא מעניין את החברה בשלב זה. בהקשר זה בית המשפט בחר להעדיף את גרסת התובע על פני גרסת החברה, על אף שהיה מדובר בשתי גרסאות נוגדות בעל פה, בעיקר לנוכח סתירות שונות שנפלו בגרסת יו"ר הדירקטוריון של החברה.

בתוך כך, בית המשפט דחה את הטענה של חברת זיקה, כי היה על התובע לתעד את ההצעה ואת דחייתה בכתב וקבע, כי יש לבחון סוגיה זו על רקע אופן ההתנהלות הרגיל והמקובל בכל חברה וחברה. בית המשפט קבע כי הוכח שבחברת זיקה, בהיותה חברה פרטית בעלת שדרת הנהלה מצומצמת היה נהוג לדון בעניינים מסוג זה בפגישות בעפ"ה על כן לא נפל פגם בכך שדבר הדחיה של ההצעה לא תועד בכתב.
שנית, במישור של דיני האמונאות קבע בית המשפט, כי בעת העלאת ההצעה לראשונה על ידי התובע בהיותו מנכ"ל החברה, היה מדובר ברעיון כללי ובלתי מגובש (שנדחה על הסף) ולא בהזדמנות קונקרטית שכן לא עמדה על הפרק הצעת רכישה קונקרטית אלא הבעת עניין כללית מצד החברה הזרה לבחון הצעות לרכישתה. בית המשפט הוסיף וקבע כי התובע יצר את ההזדמנות העסקית לאחר שפרש מתפקידו ולאחר שניהל מגעים נוספים עם החברה הזרה, בחן את הנתונים הכלכליים שלה ולאחר שגובשה הצעה קונקרטית למכירת החברה הזרה.
בהקשר זה ראוי להוסיף (על אף שהדבר לא צוין מפורשות בפסק הדין) כי על פי פסיקה נוספת מהעת האחרונה, גם אם היה מדובר בהזדמנות עסקית קונקרטית, כאשר זו נדחית על ידי החברה לאחר שהובאו בפני החברה כל הנתונים הרלוונטיים לקבלת החלטה, הרי שהיא מפסיקה להיות הזדמנות עסקית "של החברה" ונושא המשרה שוב חופשי לנצל הזדמנות זו למטרותיו האישיות.
שלישית, במישור של דיני התיווך, קבע בית המשפט כי התובע היה הגורם היעיל ביצירת העסקה. ביץ המשפט חזר וקבע, כי במועד העלאת הרעיון הראשוני, כאשר התובע שימש כמנכ"ל החברה לא עמדה על הפרק עסקה קונקרטית וזו גובשה על ידי התובע לאחר פרישתו מהתפקיד, על כן הוא היה הגורם היעיל ליצירת ההתקשרות באמצעות הניתוח הכלכלי שהוא ערך ובאמצעות המו"מ שהוא ניהל עם החברה הזרה.
לנוכח זאת, כאמור, קיבל בית המשפט את תביעת התובע והורה לחברת זיקה לשלם לו את דמי התיווך המוסכמים בצירוף שכ"ט עו"ד והוצאות משפט נכבדות.
 

מסקנות

ראוי להדגיש, כי במקרה הנוכחי התביעה אמנם התקבלה אולם תוך התגברות על קשיים רבים בדרך ובעיקר בזכות חוסר האמון של בית המשפט בגרסה העובדתית שהציג יו"ר הנהלת החברה ובזכות הממצאים העובדתיים שנקבעו בנוגע לאופן ההתנהלות המקובל באופה חברה קונקרטית. קשיים אלה היו יכולים להיפתר אילו דאג התובע לתעד בכתב את ההצעה שהוא העלה בפני הנהלת החברה ואת דחייתה על ידי הנהלת החברה.

כאמור, על מנת שנושא משרה יוכל לעשות שימוש בהזדמנות עסקית או במידע עסקי שהגיע אליו בהיותו נושא משרה בחברה, מוטלת עליו החובה להביא מידע זה תחילה בפני החברה ולהציג בפני החברה את מלוא המידע הרלוונטי ורק אם החברה אינה מעוניינת בהצעה, נפתחת בפני נושא המשרה הדרך לעשות שימוש באותו מידע. בנסיבות אלה טוב יעשה כל נושא משרה אם ידאג לתעד בזמן אמת את העלאת ההצעה בפני הנהלת החברה, את המידע שהובא על ידו בפני הנהלת החברה ואת דחיית ההצעה, כאשר דרך המלך לעשות זאת היא באמצעות פרוטוקול דיון בהנהלת החברה ואם הדבר אינו מקובל בחברה- אזי באמצעות תכתובת מתאימה עם הנהלת החברה.

לא למותר לציין, כי מדובר במקרה גבולי אשר הובא בפני בית משפט מחוזי ולא מן הנמנע, כי על פסק הדין יוגש ערעור לבית המשפט העליון אשר עלול לשנות את התוצאה.
 
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.