מאת:


בית המשפט קבע - בעל מניות הפועל להברחת נכסי החברה חשוף לתביעת המפרק

בעלי מניות של חברה אשר נקלעה לחדלות פירעון העבירו את פעילות החברה לחברה אחרת בבעלות המשפחה מבלי ששולמו חובות החברה. חובות החברה סולקו טרם הפסקת פעילותה למעט החובות לעובדי החברה. עובדי החברה הגישו תביעה נגד החברה ונגד בעלי מניותיה. בית הדין לעבודה קיבל את התביעה נגד החברה אך נמנע מלבצע הרמת מסך נגד בעלי המניות של החברה. משכך הגישו העובדים תביעה לפירוק החברה. בית המשפט של פירוק, לבקשת המפרק, חייב את בעלי המניות במלוא חובות החברה, על אף שבית הדין לעבודה נמנע מלעדות זאת.
 

רקע עובדתי

אב ושני בניו ניהלו מספר עסקים בתחום המסעדנות באמצעות חברות שונות שהיו בבעלותם. אחד מאותם עסקים, מסעדה אשר נוהלה באמצעות חברה הרשומה בבעלות אחד הבנים, נקלע לקשיים כלכליים והפסיק לשלם את שכר העובדים. זמן קצר לפני שהוגשה בקשה לפירוקה של אותה חברה, העבירו בני המשפחה את פעילות המסעדה לחברה אחרת שהייתה בבעלותו של אותו הבן, זמן קצר לאחר מכן הועברה הפעילות לחברה שלישית הרשומה בבעלות האב ובהמשך נמכרה הפעילות על ידי החברה שהייתה בבעלות האב לצד שלישי זר.

עובדי החברה טענו, כי מגיעות להם זכויות שונות בקשר עם עבודתם בחברה ומשאלה לא שולמו עתרו לבית הדין לעבודה בתביעה נגד החברה ונגד בעל המניות שלה (הבן) לתשלום זכויותיהם. בית הדין לעבודה קיבל את התביעה נגד החברה אולם דחה את התביעה להרמת מסך אשר הוגשה על ידי העובדים נגד בעל המניות. משלא שולם הסכום שנפסק על ידי בית הדין, הגישו העובדים בקשה לפירוק החברה ובהמשך מונה לחברה מפרק אשר החל בחקירה לאיתור וכינוס נכסי החברה. בעקבות חקירתו של המפרק התגלתה שרשרת ההעברות של פעילות המסעדה בין החברות השונות בתוך המשפחה ואף התברר, כי אחת מהעברות הפעילות בוצעה לכאורה בתמורה לסך של 1.3 מיליון ₪. עוד התברר שמצבו הכלכלי של העסק המשיך להידרדר ובהמשך מכרו בני המשפחה את פעילות המסעדה לצד שלישי תמורת סך של 650 אש"ח.

המפרק פנה לאב ולבניו אשר ניהלו את קבוצת המסעדות בדרישה להמציא לעיונו מסמכים שונים אשר יכולים להעיד על שווי הפעילות שהייתה לחברה שבפירוק אולם הנ"ל לא שיתפו עימו פעולה ונמנעו מלהמציא את המסמכים והמידע הנדרשים.
לנוכח האמור, הגיש המפרק בקשה לחיובם של כל בני המשפחה (האב ושני בניו) בחובות החברה, כאשר עד לאותו שלב הוגשו למפרק תביעות חוב בהיקף של כ- 500 אש"ח.
 

הוראות הדין הרלוונטיות

סעיפים 373- 374 לפקודת החברות מאפשרים לבית המשפט לחייב נושא משרה ו/או בעל מניות של חברה שנקלעה לחדלות פירעון לפצות את קופת החברה ו/או להשיב נכס לקופת החברה אם מתברר כי הנ"ל פעלו שלא כדין ו/או ניהלו את עסקי החברה במרמה.

לפני שנים אחדות הוחלפו הוראות פקודת החברות בחוק חדלות פירעון אשר כולל הוראות דומות בסעיפים 287-292 לחוק.

בפסיקה עקבית של בתי המשפט לאורך השנים נקבע, כי נושא משרה ו/או יזם ו/או בעל מניות בחברה הפועל להברחת נכסי החברה ומעמיד אותה במצב שבו אין באפשרותה לפעול לפירעון חובותיה, פועל שלא כדין, בניגוד לחובות המוטלות עליו כנושא משרה בחברה ובמרמה באופן המאפשר להטיל עליו אחריות אישית לחובות החברה עד לשווי הנכסים שאותם הוא הבריח ו/או הנזק שאותו הוא גרם לחברה.
 

הכרעת בית המשפט

בהתאם לאמור בית המשפט קיבל את בקשת המפרק וחייב את האב ואת שני בניו במלוא חובות החברה, כאמור.

בתוך כך קבע בית המשפט כי פעילות המסעדה שאותה ניהלה החברה שבפירוק הייתה הנכס היחיד של החברה. בנסיבות אלה, העברת פעילות המסעדה לידי חברה אחרת תוך הותרת החברה בחדלות פירעון מהווה הברחת נכסים אסורה המגיעה לכדי מרמה בניהול החברה.

בית המשפט הוסיף וקבע, כי לא הוסבר ההיגיון הכלכלי להעברת פעילות המסעדה מחברה אחת לחברה אחרת בבעלות הבן וכך הלאה, כך שלא ניתן להסביר פעולות אלה אלא בניסיון של בני המשפחה להבריח את נכסי החברה, טרם כניסתה להליכי חדלות פירעון.
עוד קבע בית המשפט כי הגם שלא הוגשה מטעם המפרק כל חוות דעת כלכלית בעניין שווי הנכס שהוברח, מצב זה נוצר כתוצאה ממחדלים של בני המשפחה אשר נמנעו מלשתף פעולה עם המפרק ולספק לו את המידע הפיננסי הנדרש לצורך בחינת שווי הפעילות של המסעדה. בנסיבות אלה, קבע בית המשפט, כי די בכך שאחת מתוך שרשרת ההעברות של הפעילות נעשתה בתמורה לסך של 1.3 מיליון ₪ כדי להוות ראיה לכך שזהו היה השווי המינימלי של הפעילות, משלא הובאו ראיות אחרות לסתור מסקנה זו של המפרק.
בית המשפט קבע כי הגם שהחברה שנקלעה לחדלות פירעון הייתה בבעלותו של אחד הבנים, בפועל כל שלושת בני המשפחה השתתפו בניהול של כלל עסקי המסעדנות יחדיו.
בסופו של דבר ומאחר וסכום תביעות החוב אשר הוגשו נגד החברה היה נמוך מהסך של 1.3 מיליון ₪ חייב את בית המשפט את שלושת בני המשפחה בכל חובות החברה כפי שאלה ייקבעו לאחר בירור תביעות החוב שהוגשו למפרק.
 

לסיכום

פסק דין זה של בית המשפט המחוזי בירושלים ממחיש, כי גם כאשר נדחית תביעה להרמת מסך המוגשת נגד בעל מניות ו/או נגד מנהל של החברה, בכך לא מתבטל הסיכון לחיובו האישי. ככל שהחברה מגיעה לחדלות פירעון, רשאי בית המשפט של פירק לבחון מחדש את התנהלותו של בעל המניות ובמקרים המתאימים לחייב אותו בחובות החברה.

אם כן, סיום פעילות של חברה מחייב זהירות מצד בעלי המניות והקפדה על התנהלות תקינה לטובת החברה תוך הימנעות מנטילת נכסי החברה, ככל שאין לחברה די נכסים לסילוק חובותיה. אי הקפדה על האמור עשויה להביא לחיובו של בעל המניות (או המנהל) בחובות החברה במסגרת הליך הפירוק שלה.

(פר"ק (ירושלים) 25285-01-12 חברת אילנות הסנטר בע"מ (בפירוק) נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים)
 

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

סגירת חשבון בנק של חברות פינטק? לא בכל תנאי

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); דניאל דורון, מתמחה

מתי סרוב בנק לחברת פינטק ייחשב סביר, כזה שאינו מפר את החובה למתן שירותים לפי חוק הבנקאות?...

עורך דין עבירות מכס

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); פרבר גולן, רו"ח ומשפטן

נתפסם במכס נתב"ג? - כך תפעלו: מידי שנה ישראלים ורבים נתפסים על ידי רשויות המכס בגין זאת שלא הצהירו על טובין שרכשו בחו"ל החייבים בדיווח ובתשלום מכס בכניסה לישראל...

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.