בעל מניות הפועל להברחת נכסי החברה חשוף לתביעת המפרק

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

1/6/2022

בית המשפט קבע - בעל מניות הפועל להברחת נכסי החברה חשוף לתביעת המפרק

רקע עובדתי

אב ושני בניו ניהלו מספר עסקים בתחום המסעדנות באמצעות חברות שונות שהיו בבעלותם. אחד מאותם עסקים, מסעדה אשר נוהלה באמצעות חברה הרשומה בבעלות אחד הבנים, נקלע לקשיים כלכליים והפסיק לשלם את שכר העובדים. זמן קצר לפני שהוגשה בקשה לפירוקה של אותה חברה, העבירו בני המשפחה את פעילות המסעדה לחברה אחרת שהייתה בבעלותו של אותו הבן, זמן קצר לאחר מכן הועברה הפעילות לחברה שלישית הרשומה בבעלות האב ובהמשך נמכרה הפעילות על ידי החברה שהייתה בבעלות האב לצד שלישי זר.

עובדי החברה טענו, כי מגיעות להם זכויות שונות בקשר עם עבודתם בחברה ומשאלה לא שולמו עתרו לבית הדין לעבודה בתביעה נגד החברה ונגד בעל המניות שלה (הבן) לתשלום זכויותיהם. בית הדין לעבודה קיבל את התביעה נגד החברה אולם דחה את התביעה להרמת מסך אשר הוגשה על ידי העובדים נגד בעל המניות. משלא שולם הסכום שנפסק על ידי בית הדין, הגישו העובדים בקשה לפירוק החברה ובהמשך מונה לחברה מפרק אשר החל בחקירה לאיתור וכינוס נכסי החברה. בעקבות חקירתו של המפרק התגלתה שרשרת ההעברות של פעילות המסעדה בין החברות השונות בתוך המשפחה ואף התברר, כי אחת מהעברות הפעילות בוצעה לכאורה בתמורה לסך של 1.3 מיליון ₪. עוד התברר שמצבו הכלכלי של העסק המשיך להידרדר ובהמשך מכרו בני המשפחה את פעילות המסעדה לצד שלישי תמורת סך של 650 אש"ח.

הוראות הדין הרלוונטיות

סעיפים 373- 374 לפקודת החברות מאפשרים לבית המשפט לחייב נושא משרה ו/או בעל מניות של חברה שנקלעה לחדלות פירעון לפצות את קופת החברה ו/או להשיב נכס לקופת החברה אם מתברר כי הנ"ל פעלו שלא כדין ו/או ניהלו את עסקי החברה במרמה.

לפני שנים אחדות הוחלפו הוראות פקודת החברות בחוק חדלות פירעון אשר כולל הוראות דומות בסעיפים 287-292 לחוק.

הכרעת בית המשפט

בהתאם לאמור בית המשפט קיבל את בקשת המפרק וחייב את האב ואת שני בניו במלוא חובות החברה, כאמור.

בתוך כך קבע בית המשפט כי פעילות המסעדה שאותה ניהלה החברה שבפירוק הייתה הנכס היחיד של החברה. בנסיבות אלה, העברת פעילות המסעדה לידי חברה אחרת תוך הותרת החברה בחדלות פירעון מהווה הברחת נכסים אסורה המגיעה לכדי מרמה בניהול החברה.

לסיכום

פסק דין זה של בית המשפט המחוזי בירושלים ממחיש, כי גם כאשר נדחית תביעה להרמת מסך המוגשת נגד בעל מניות ו/או נגד מנהל של החברה, בכך לא מתבטל הסיכון לחיובו האישי. ככל שהחברה מגיעה לחדלות פירעון, רשאי בית המשפט של פירק לבחון מחדש את התנהלותו של בעל המניות ובמקרים המתאימים לחייב אותו בחובות החברה.

אם כן, סיום פעילות של חברה מחייב זהירות מצד בעלי המניות והקפדה על התנהלות תקינה לטובת החברה תוך הימנעות מנטילת נכסי החברה, ככל שאין לחברה די נכסים לסילוק חובותיה. אי הקפדה על האמור עשויה להביא לחיובו של בעל המניות (או המנהל) בחובות החברה במסגרת הליך הפירוק שלה.