מאת:

בית המשפט העליון קבע - חילוט שנעשה במסגרת תיק פלילי לא יותר בניכוי מההכנסה החייבת במס

בעקבות הרשעתו הפלילית של הנישום בעבירות של ארגון הימורים בלתי חוקיים, חילטה המדינה כספים שונים אשר התקבלו כהכנסה בידי המערער בגין פעילותו הבלתי חוקית. במקביל דרשו רשויות המס מהנישום לשלם מס בגין אותה הכנסה שחולטה. הנישום טען כי החילוט איין את ההכנסה (הבלתי חוקית) שאותה הוא הפיק ולכל הפחות ביקש לנכות את סכום החילוט מתוך הכנסתו החייבת.
בית המשפט העליון דחה את עמדת הנישום וקבע, כי הוא אינו רשאי לנכות את סכום החילוט מתוך הכנסתו החייבת וכי עליו לשאת בתשלום מס בגין מלוא סכום הכנסתו הבלתי חוקית, גם אם הכנסה זו לא נשארה בידיו בעקבות החילוט.
(ע"א 6077-20 פקיד שומה יחידה ארצית לשומה נ' רועי חיון)
 

רקע עובדתי

נגד הנישום הוגש כתב אישום בגין ארגון הימורים בלתי חוקיים. במסגרת ההליך הפלילי הגיע הנישום להסדר עם המדינה במסגרתו הוטל עליו עונש מאסר בפועל, קנס בסך של 2 מיליון ₪ וכן חילוט סך של 5 מיליון ₪ מתוך הכנסותיו הבלתי חוקיות של הנישום.

בהמשך הגיע הנישום להסדר עם רשויות המס במסגרתו נקבעה לו תוספת הכנסה בסך של 6.8 מיליון ₪, וזאת בהתבסס על הפרשים בלתי מוסברים שהתגלו בהצהרות ההון שהוגשו על ידו. סכום המס אשר נקבע בהסדר השומות בגין הכנסה זו הועמד על סך של כ- 4.7 מיליון ₪.

בנוסף נקבע בהסדר השומות, כי הנישום יהא רשאי למצות הליכי השגה וערעור בנוגע לסוגיה שנותרה במחלוקת בין הצדדים והיא- האם חילוט הסך של 5 מיליון ₪ במסגרת התיק הפלילי מקטין את הכנסתו החייבת של הנישום ולכל הפחות האם הוא אינו ניתן לניכוי כהוצאה.
משכך הוגשה על ידי הנישום השגה אשר נדחתה על ידי פקיד השומה. בהמשך הוגש על ידו ערעור מס לבית המשפט המחוזי אשר קיבל את ערעור הנישום וקבע כי ניתן להכיר בסכום החילוט כהוצאה הניתנת לניכוי מתוך הכנסות הנישום (בשנה שבה בוצע החילוט).
ברם, בכך לא הסתיים ההליך שכן רשות המסים הגישה ערעור לבית המשפט העליון. שופטי בית המשפט העליון נחלקו בדעותיהם בנוגע לסוגיה שעמדה בפניהם אולם בסופו של יום בדעת הרוב של השופטים קרא ומינץ כנגד דעתו החולקת של השופט שוחט הוחלט לקבל את ערעור המדינה ולבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי.  
 

פסק דינו של בית המשפט העליון

בית המשפט, מפי השופט קרא, חזר על מושכלות היסוד כי הכנסה בלתי חוקית כמוה ככל הכנסה אחרת חייבת במס.
בהמשך עבר בית המשפט לדון בשאלה האם חילוט ההכנסה הבלתי חוקית מאיין את עצם קבלתה וגם בעניין זה נקבע, כי החבות במס נוצרת מיד עם קבלת ההכנסה הבלתי חוקית למן הרגע שבו הנישום נוהג בהכנסה זו מנהג בעלים. משכך, חילוט ההכנסה בשלב מאוחר יותר אינו מאיין את ההכנסה ואינו מבטל את חבות המס אשר נוצרה עם קבלת ההכנסה.
השאלה השלישית והמרכזית שבה עסקו שופטי הרוב, האם ניתן להכיר בחילוט כהוצאה הניתנת לניכוי מתוך הכנסתו החייבת של הנישום וגם על שאלה זו השיב בית המשפט העליון בשלילה. ראשית, בית המשפט חזר על פסיקה קודמת, לרבות פסק הדין המנחה שניתן בע"א 4157/13 דמארי נ' פקיד שומה רחובות ובו כבר נקבע בעבר, כי קנס (שהוטל בהליך פלילי) אינו בגדר הוצאה שהופקה לצורך ייצור הכנסה ועל כן אינו ניתן לניכוי מההכנסה החייבת. על כן, השאלה המרכזית היא מהי מהותו של החילוט, האם מדובר באמצעי בעל מאפיינים קנייניים/הרתעתיים שמטרתו לגרום להשבת הקניין שהושג בדרך לא חוקית או שמא מדובר באמצעי בעל מאפיינים עונשיים שמטרתו להעניש את העבריין. בית המשפט קבע כי גם פעולת החילוט הינה פעולה בעלת אופי עונשי וככזו אין להתירה בניכוי. יתרה מכך, בית המשפט קבע כי כעניין שבמדיניות ציבורית, אין להתיר את הסכומים שחולטו כהוצאה המותרת בניכוי.
השופט שוחט מאידך בדעת מיעוט קבע כי קיים קושי רעיוני שלא להתחשב בחילוט שנעשה לצורך קביעת הכנסתו החייבת של הנישום שכן הדבר מסכל את המטרה המרכזית בבסיס דיני המס היא- גביית מס אמת. יחד עם זאת, כאמור, דעתו של השופט שוחט נדחתה מפני דעתם של השופט קרא והשופט מינץ.
 

לסיכום

משמעות פסק דינו החדש של בית המשפט העליון, אשר כאמור ביטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, הינה כי נישום המפיק הכנסה בדרך של ביצוע עבירה עשוי למצוא עצמו מחויב במס בגין הכנסה שכלל לא נשארה בידיו אלא חולטה לטובת אוצר המדינה וזאת בנוסף לעונש הפלילי שבו הוא עלול לשאת כתוצאה מביצוע העבירה.
פסק דין זה ממחיש פעם נוספת את החשיבות שבקבלת ליווי מקצועי בעת הידברות עם רשויות המס ו/או הפרקליטות לצורך הגעה להסדר. על אף שקיימת הפרדה רעיונית בין ההליך הפלילי לבין ההליך השומתי, מן הראוי שההידברות בשני ההליכים הללו תתנהל ככל הניתן במקביל ותתרכז בידי אותו גורם, על מנת לאפשר הגעה להסדר המיטבי האפשרי בנסיבות העניין, תוך התחשבות הן בהשלכות האזרחיות והן בהשלכות הפליליות, במטרה למנוע ענישה מופרזת ו/או חיובי מס מופרזים ועל מנת למנוע הגעה להליך משפטי שתוצאותיו עשויות להיות קשות אף יותר עבור הנישום.
 
 
 
 

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

תיקון תקנות מס רכוש - אפריל 2024

מאת: אלי דורון, עו"ד

ב-9.4.24 פורסמו תיקונים לתקנות מס רכוש תקנות מס רכוש וקרן פיצויים. כל הפרטים במאמר>>

18/4/2024
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

פיצוי ממס רכוש בגין מיזמים שלא יצאו אל הפועל עקב המלחמה

מאת: אלי דורון, עו"ד

האם הנזקים העקיפים שנגרמו לבעל עסק כתוצאה מביטול, דחייה, או סיכול של מיזם אשר לא יצא לפועל כתוצאה מהמלחמה, הינו נזק בר פיצוי במסלול האדום?

18/4/2024
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

מסלול אדום לבוקרים, בעלי עדרי בקר בקו העימות

מאת: אלי דורון, עו"ד

את התביעות במסלול האדום יש לקדם ללא דיחוי, מועד הגשת התביעות נגזר משורה של פרמטרים, אם כי אין בנמצא צורך ב"הפסקת פעילות" שכן התקנות אינן דורשות הפסקת פעילות בענף החקלאות.

10/4/2024
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.