מאת:


על מיסוי עסקאות בעלי עניין בחברות הזנק

בית המשפט קבע בניגוד לעמדת רשות המסים כי עסקת רשיון שימוש בקניין רוחני בין צדדים קשורים אינה עסקה פיקטיבית ואינה מהווה מכירה בפועל של קניין רוחני.
 

רקע עובדתי

חברת מדינגו בע"מ הינה חברה ישראלית בתחום הפארמה אשר פיתחה משאבת אינסולין ייחודית לחולי סכרת. בתוך כך פיתחה החברה במהלך השנים קניין רוחני נרחב המתבטא בפטנטים רשומים, סימני מסחר, טכנולוגיה בפיתוח וידע מקצועי. קניין רוחני זה היווה את הנכס העיקרי של החברה.

בשנת 2010 נרכשו כל מניות החברה בידי קבוצת חברות גרמנית בשם Roche (להלן: "רוש" או "בעלת השליטה"). בסמוך לאחר מכן התקשרה חברת מדינגו עם מספר חברות מקבוצת רוש בהסכמים המסדירים את המשך פעילותה של מדינגו ובין היתר:

  • הסכם מחקר ופיתוח הקובע כי המשך פעילות המחקר והפיתוח של מדינגו תתבצע עבור קבוצת רוש, כי כל קניין רוחני עתידי שייוצר על ידי מדינגו יהיה בבעלות קבוצת רוש וכי תמורת שירותיה הנ"ל תקבל מדינגו תשלום על בסיס קוסט + 5%.
  • הסכם ייצור במסגרתה התחייבה מדינגו לספק לקבוצת רוש שיקותי ייצור ואריזה של המוצר בתמורה מוסכמת בשיעור של קוסט+ 5%.
  • הסכם רשיון במסגרתו מדינגו העניקה לקבוצת רוש רשיון שימוש לפרק זמן קצוב בקניין הרוחני הקיים שלה בתמורה לתמלוגים שיחושבו כאחוז מתוך המכירות של המוצר שיתבצעו על ידי קבוצת רוש.
  • הסכם ייעוץ ותמיכה במסגרתו התחייבה מדינו לספק לקבוצת רוש שירותי ייעוץ, שיווק ותמיכה בכל הנוגע לביצוע פעילות מכירת המוצר בידי קבוצת רוש בתמורה מוסכמת בשיעור של קוסט+ 5%.
במילים אחרות, בהתאם לסדרת ההסכמים שנערכו בין מדינגו לבין בעלת השליטה שלה (קבוצת רוש), בעלת השליטה נטלה על עצמה את פעילות השיווק וההפצה של המוצר שאותו פיתחה וייצרה מדינגו, רכשה מאת מדינגו את המשך פעילות הפיתוח של המוצר, את תוצרי הפיתוח העתידיים וכן זכות שימוש מוגבלת וקצובה בזמן בקניין הרוחני הקיים.
אין מחלוקת כי הצדדים פעלו במשך כשנתיים בהתאם לסדרת ההסכמים הנ"ל, כאשר פעילות החברה הישראלית התרחבה, והיא הפכה מחברה גרעונית (דבר שמאפיין חברות הזנק הנדרשות להשקעות רבות לצורכי פיתוח והנהנות מהכנסות מעטות) לחברה רווחית הנהנית מהחזר של כל הוצאותיה בתוספת פרמיה (קוסט+) וכן מתמלוגים מתוך המכירות שבוצעו בידי קבוצת רוש.
כעבור כשנתיים ממועד הרכישה של מניות מדינגו על ידי רוש (בשנת 2012) הוחלט על סגירה הדרגתית של פעילות מדינגו בארץ ועל העברת עיקר הפעילות למטה של קבוצת רוש בגרמניה. בתוך כך, בשנת 2013 נחתם הסכם נוסף במסגרתו מכרה חב' מדינגו לקבוצת רוש את הקניין הרוחני הישן שלה (זה שנוצר לפני שנת 2010) בתמורה לסך של כ- 166 מיליון ₪.
רשות המסים ראתה בסדרת ההסכמים הנ"ל התקשרות פיקטיבית שמטרתה האמיתית הייתה להסתיר את המהות האמיתית העומדת מאחורי העסקה והיא- מכירת מלוא הקניין הרוחני של מדינגו לידי קבוצת רוש עוד בשנת 2010. לדידה של רשות המסים המשמעות האופרטיבית של סדרת ההסכמים שנכרתו בין הצדדים הייתה, כי מדינגו מפסיקה להיות בעלת הקניין הרוחני שלה וזה עובר במלואו לידי קבוצת רוש, כל זאת במסווה של הסכם רשיון לתקופה קצובה. עוד טענה רשות המסים, כי המטרה העומדת מאחורי התנהלות זאת של הצדדים הייתה "לשחוק" את שווי הקניין הרוחני על ידי יצירת קניין רוחני חדש ואיכותי יותר בזמן שהקניין הרוחני הקודם מתיישן, כך שכעבור מספר שנים יהיה ניתן למכור את הקניין הישן במחיר נמוך בהרבה מהמחיר שבו הוא היה נמכר, אילו נמכר בשנת 2010.
משכך, פקיד השומה הוציא שומה לפי מיטב השפיטה בגין רווח ההון של חברת מדינגו הנובע מהמכירה הרעיונית של הקניין הרוחני שלה בשנת 2010 כאשר הוא מעמיד את שיעור רווח ההון של החברה על סך של כ- 481 מיליון ₪ הגורר אחריו חיוב מס בסך של כ- 120 מיליון ₪.
החברה מצדה הגישה ערעור מס במסגרתו היא טענה, כי יש ליתן תוקף מלא לסדרת ההסכמים שנערכו בינה לבין בעלת השליטה שלה, כי מדובר בסדרה של הסכמים אמיתיים שאף הוצאו לפועל, שלהסכמים אלה יש הגיון כלכלי וכדאיות כלכלית התואמת את עקרון ה- Arm’s Length, כי המחירים הנקובים בהסכמים הללו תואמים את המקובל בין צדדים דומים שלא מתקיימים ביניהם קשרים מיוחדים, כי לא בוצעה כל מכירה של קניינה הרוחני של מדינגו בשנת 2010 וכי מלוא הקניין הרוחני שלה נשאר בידיה עד שנת 2013- שא הוא נמכר בהתאם לשוויו האמיתי.
 

הכרעת בית המשפט

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את טענות פקיד השומה, קיבל את ערעור החברה, ביטל את שומת מס רווח הון שהוצאה לחברה על ידי פקיד השומה וקבע כדלקמן:

  • ככלל, לצורך מיסוי פעילות בין צדדים קשורים, יש ליתן תוקף לעסקאות הנערכות ביניהם ובתנאי ש:

  1. מדובר בעסקאות אמיתיות אשר מוצאות אל הפועל ולא בעסקאות הנערכות על הנייר בלבד;
  2. מדובר בעסקה שיש לה הגיון עסקי, אילו אותה עסקה הייתה נערכת בין צדדים שאינם קשורים;
  3. מחיר העסקה משקף מחיר שוק הולם, כפי שהיה נקבע אילו היה מדובר בעסקה הנערכת בין צדדים שאינם קשורים;
  • במקרה הנוכחי, בית המשפט קבע כי הוכח שהעסקאות הוצאו אל הפועל וכי הצדדים פעלו בהתאם למערך ההסכמים שנכרת ביניהם. בתוך כך, החברה הישראלית לא רוקנה מתוכן אלא אדרבא, הגדילה את פעילותה, הגדילה את כוח האדם שלה ואת הכנסותיה, במשך פרק זמן משמעותי של כ- 3 שנים עד אשר הוחלט להפסיק את פעילותה.
  • בנוסף קבע בית המשפט, כי הוכח על ידי החברה שלמערך ההסכמים בין החברות היה הגיון עסקי רב, גם אילולא היה מדובר בחברות קשורות. החברה הישראלית הייתה חברת הזנק, בעלת יכולות מוגבלות, ללא מערך שיווק עולמי וללא הון עצמי רב. על מנת לפתח מערך שיווק וייצור עצמאי, נדרשה החברה להשקעות בהיקפים גבוהים ביותר, מבלי שהייתה כל וודאות לגבי סיכוייה להחזיר את השקעותיה. במקום זאת, בחרה החברה למסור בידי קבוצת רוש את רשיון השימוש בקניין הרוחני שלה ואת ולהכפיף את עצמה למערך השיווק הקיים של קבוצת רוש בתמורה לקבלת עמלות ותמלוגים החל מהיום הראשון.
בתוך כך הוכח במקרה הנוכחי, כי מדובר בפרקטיקה מקובלת בעולם הפארמה גם בין חברות שאינן קשורות.
  • לעניין התמורה שנקבעה במסגרת מערך ההסכמים, בית המשפט ציין כי מחקירת העדים שהעידו מטעם רשויות המס, לרבות המומחה מטעם פקיד השומה, הוכח כי הנ"ל כלל לא בדקו את סבירותה או את חוסר סבירותה של התמורה. בתוך כך בית המשפט מטח ביקורת על עמדת רשויות המס אשר לדידם, כל הסכם למתן רשיון שימוש בקניין רוחני הנערך בין צדדים קשורים חשוד אפריורית כהסכם פיקטיבי אשר נועד להסתיר עסקת מכירה של הקניין הרוחני, מבלי לבחון את נסיבות המקרה לגופן.
על כל פנים, קבע בית המשפט כי גם אילו הוכח, כי שיעור התמורה שנקבע במערך ההסכמים אינו הולם את מחיר השוק של העסקה, אין להסיק מכך שמדובר בעסקת רישיון פיקטיבית שנועדה להסתיר עסקת מכירה. במקרה כזה פקיד השומה רשאי היה לכל היותר, לעדכן את סכום התמורה בהתאם למחיר השוק ההולם ולא להתעלם מעצם קיומו של ההסכם תוך סיווגו כהסכם פיקטיבי שנועד להסתיר עסקה של מכירת קניין רוחני.
זאת ועוד, בית המשפט מצא לנכון לקבוע כי בבחינת הסוגיה יש ליתן משקל גם לקווי הנחיה של ארגון ה- OECD ((OECD Transfer Pricing Guidelines for Multinational Enterprises and Tax Administrations שגם במסגרתם נקבע, כי ככלל יש ליתן תוקף להסכמים הנערכים בין צדדים קשורים וכי רק במקרים חריגים יהיו רשויות המס של המדינה החברה רשאיות להתעלם מהוראות ההסכם (זאת בין היתר על מנת להקפיד על מדיניות מיסוי אחידה על ידי המדינות החברות בעסקאות בינלאומיות ועל מנת להימנע ממיסוי כפול המוטל בדיעבד).
 

לסיכום

עריכת עסקאות בינלאומיות בין צדדים קשורים מחייבת תכנון קפדני והתייחסות בכובד ראש להשלכות המס הנובעות מהעסקה. תכנון זה נדרש בראש ובראשונה בשל העובדה, כי רשויות המס נוהגות בחשדנות רבה כלפי עסקאות בין בעלי עניין. יתרה מכך, שגיאה בתכנון עסקאות מסוג זה, עשויה להביא לתאונות מס קשות שכן קיים חשש כי רשויות המס של כל אחת מהמדינות המעורבות יראו את העסקה באור אחר באופן העשוי ליצור מיסוי כפל.

יחד עם זאת, ככל שהצדדים הקשורים מקפידים על כך שהעסקה הנערכת ביניהם הינה עסקה אמיתית, מתוך כוונה להוציא את העסקה אל הפועל, ככל שיש בפעולה הנערכת הגיון עסקי, ללא קשר להיות הצדדים לעסקה, צדדים קשורים וככל שהמחירים הנקבעים בעסקה הינם מחירי שוק הולמים- לא בנקל יתערבו רשויות המס בתוקף העסקה.

לסיכום ראוי להוסיף ולציין, כי הוכחת אמיתות העסקה מחייבת את הצדדים לדאוג לכך שיהיו בידיהם אסמכתאות מתאימות לגבי ההגיון העסקי של ההתקשרות, לרבות חוות דעת לגבי המחיר ההולם של העסקה (אילו הייתה נערכת בין צדדים שאינם קשורים) תוך הסתמכות על דוגמאות דומות ועל ניסיונו של המומחה, עורך חוות הדעת.
 
(עמ (ת"א) 53528-01-16‏ מדינגו בע"מ נ' פקיד שומה עפולה)
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.