הקמת מנגנון נאמנות

הקמת מנגנון נאמנות שיקולים 

יתרונות הנאמנות

מוסד הנאמנות הוא כלי מרכזי שבאמצעותו ניתן לבצע תכנון מס, וכלי יעיל ביותר לשימור ההון המשפחתי בהעברה בין דורית. חלק מיתרונות הנאמנות:

• היעדר צוואה – הנאמנות חוסכת סכסוכים משפחתיים העלולים להתעורר במקרה בו משאירים את הכול ל צוואה הואיל ומבחינה משפטית יוצר הנאמנות מעביר את נכסיו לידי הנאמנות עוד בימי חייו, ומגדיר את אופן חלוקתם יתרת הנכסים שלא עוברים לנאמנות - לאחר מותו, כך שנכסים העוברים לנאמנות במהלך החיים אינם מהווים חלק מעיזבונו.  כלומר, אם לאב לדוגמא מבנה מניב והוא מעביר את הנכס לנאמן ע"מ שזה יחלק את פרות הנכס לשלושת ילדיו , הרי שאותו נכס לא יכנס לצוואה והילדים לא יכלו להתווכח האם למכור את הנכס או לא, האם להשכיר אותו או לא, האם לחלק אותו או להשביח אותו וכדומה. כל השאלות האלה לא יוכלו להישאל על ידי הילדים. הנכס יעבור לנאמן עם הנחיות ברורות מצד בעל הנכס והנאמן למעשה יפעל בצמוד להנחיות של המעביר ולנהנים הילדים לא תהא האפשרות לשנות את ההוראות שיקבעו מראש על ידי האב. נוסיף כי את הנאמנות ניתן להקים ולהפעיל בעוד בעל הנכס בחיים ויתכנו מצבים בהם בתוך הצוואה עצמה מוגדר כי לאחר הפטירה תוקם נאמנות אליה יועברו נכסים מוגדרים ובמקרה שכזה הנאמנות נכנסות לתוקף רק לאחר פטירה. הניסיון מלמד כי ניתן ורצוי להקים את הנאמנות בעוד בעל הנכס בחיים – במקרה כזה ניתן להגדיר כי הנאמן יעביר את פירות הנכס למקים הנאמנות עד לפטירתו ורק לאחר מכן הנהנים יהיו ילדיו. כמובן שכל מנגנון נאמנות יבנה בהתאם לצרכים הספציפיים של מקים הנאמנות. כל נאמנות נבנית בהתאם לצרכים שלה , באופן המתיישב עם רצון המקים ובאופן המתאים לאופי הנכס , לאופי הנהנים, למערכת היחסים ועוד. כמובן שבמסגרת הנאמנות ניתן להגדיר כי נהנה פלוני יתחיל לקבל את הפירות רק בהתקיים תנאים מסוימים, למשל – רק לאחר שיגיע לגיל מסוים, רק לאחר שיתחתן, רק לאחת שיחתום עם רעייתו הסכם יחסי ממון ועוד ועוד תנאים אותם מקים הנאמנות ירצה להבטיח בעת הקמת הנאמנות. יובהר כי הנאמן יהיה חייב לפעול בדיוק בהתאם להנחיות של מקים הנאמנות ואם יש בנמצא הוראות ברורות, על מקים הנאמנות לפעות על פיהן, גם אם הנהנים מאוד לא אוהבים זאת. כך שאם מקים הנאמנות החליט לדוגמא כי הנכס המועבר לנאמנות לא יימכר וכי הנהנים יוכלו לקבל רק את דמי השכירות, לאחר ניכוי הוצאות, הרי שגם אם הם מאוד ירצו למכור את הנכס – לא יוכלו הם לעשות כן.
• שליטה – המעביר יכול עוד בימי חייו להעביר את נכסיו לידי הנאמנות, ולהגדיר באופן מדויק כיצד הוא מעוניין לחלק את פירותיהם לנהנים. במסגרת הגדרת הנאמנות ניתן בנוסף לקבוע כי כל עוד המקים חיי, רשאי הוא להחליף את זהות הנאמן, היה והוא מתרשם כי הנאמן לא עושה את המוטל עליו כנדרש.
• הבטחת הכנסה לדורות הבאים – הנאמנות יכולה להגן  על הנכסים במקרה של גירושין  ובמקרים רבים אחרים , ומגבירה את הביטחון בהעברה בין דורית של כלל הנכסים שהוקנו לידיה, ואשר פירותיהם ישרתו גם את הדורות הבאים.
• הגנה מפני נושים – עם העברת הנכסים לנאמנות הם אינם שייכים עוד ליוצר הנאמנות, ואלה נותרים מחוץ ל'הישג ידם' של נושיו וזאת בתנאי שמקים הנאמנות פעל בתום לב וכי עתם הקמת הנאמנות לא באה לאוויר העולם מתוך מטרה לחמוק מנושים קיימים או צפויים .
• חסכון במיסוי – הקניית נכסים לנאמנות במרבית המקרים פטורה ממס. כפי שקבוע בסעיף 3 לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979 (להלן: החוק) בעלת הנכסים היא הנאמנות ולא העיזבון, לכן ככל שיושב מס עזבון בישראל, ככול הנראה, לא תהא לו השפעה על הנאמנויות והכול בכפוף להוראות החוק שיחולו בישראל, ככול שיחולו וככול שהנושא אכן יהיה רלוונטי.

יצירת נאמנות

 סעיף 2 לחוק קובע את דרך יצירתה של נאמנות וזאת על פי חוק, או באמצעות חוזה עם נאמן או על פי כתב הקדש.  יחד עם זאת כבר נקבע בפסיקת בתי משפט שניתן ויהיו דרכים נוספות ליצירת נאמנות - מכוח פסק דין, באמצעות חוזה שבעל פה תוך שהנאמן מבצע פעולות המעידות על קיומה של נאמנות או ינהג כאדם שקיבל על עצמו חובות נאמן, או לפי יחסים מיוחדים שבין יוצר הנאמנות והנאמן ושנלמדים מהתנהגות הצדדים.

מיסוי הנאמנות

^{לפי הפקודה, הכנסתה של נאמנות כפופה למס בשיעור 47% והנישום הוא הנאמן. יחד עם זאת בנאמנות תושבת ישראל  (בה יוצר הנאמנות או אחד הנהנים הוא 'תושב ישראל'), הופך הנאמן לישות 'שקופה' לצרכי מס, ויוצר הנאמנות הוא הנישום בגין הכנסות הנאמנות.}

זאת ועוד, סעיף 84 לפקודה קובע את דרך המיסוי ל'נאמנות הדירה' ואת סמכות פקיד השומה להתעלם מההסבה לנאמנות הניתנת לביטול, ולראות את ההכנסה המוסבת כהכנסת המסב – יוצר הנאמנות. יצוין עוד כי סעיף 83 לפקודה ממסה בכל מקרה את היוצר בגין נהנים עד גיל 20 או עד נישואיהם, כמוקדם, בין אם הנאמנות הדירה או לא.

מעמדה של הנאמנות

 גובר על מקרים בהם יוצר הנאמנות או הנאמן עצמו נכנסים להליך חדלות פירעון ומעמדם העצמאי של נכסי הנאמנות נקבע במפורש בסעיף 3(ב) לחוק הקובע כי : "אין לרדת לנכסי הנאמנות אלא בשל חובות המוטלים עליהם או הנובעים מפעולות הנאמנות".

חברת להחזקת נכסי נאמנות

 קיימת אפשרות להפקיד את הנכסים בידי תאגיד אשר מוקם לצורך כך בלבד ועבור נאמנות אחת בלבד. ניהול נכסים בדרך זו עבור הנהנים תמקסם את התשואה שתתקבל עקב העסקת אנשי מקצוע כדוגמת כלכלנים, רואי חשבון, עורכי דין ויועצים עסקיים, שפועלים במשותף למטרת הפקת תשואה גבוהה מזו שתתקבל, ברוב המקרים, מנאמנות בה הופקדו נכסים בידי נאמן יחיד. זאת ועוד, על פי סעיף 75טז(ב) לפקודה חברה להחזקת נכסי נאמנות לא תחויב להגיש דוח שנתי או לשלם מס בשל הכנסת הנאמן או בשל נכסי הנאמן המוחזקים על ידה והן יחולו על הנאמן.

לסיכום

יוצר הנאמנות דואג לצאצאיו המוכרים ואף אלה שטרם נולדו ואף ייוולדו לאחר מותו, ומעביר את נכסיו לנאמנות על ידי מינוי גורם חיצוני למשפחתו, אשר יכלכל את נכסי המשפחה ויחלק את פירותיהם בהתאם להוראותיו ומבלי חשיפתם לנושים ו/או הליכים אחרים שיחייבו את חלוקת נכסים אלו. בדרך זו ניתן להבטיח את רווחת צאצאיו לדורות הבאים.

בארה"ב מוסד הנאמנויות תפס תאוצה בקרב בעלי מקצועות חופשיים לאור מספר פסקי דין בהם אלה חויבו בפיצויים עקב רשלנות מקצועית ובאופן שפגע משמעותית בהיקף נכסיהם, כאשר לצורך התגוננות מבעוד מועד מפני תרחישים אלו – פונים רבים להפקיד נכסיהם בידי נאמן.