מאת:


תביעות נזיקיות בגין רשלנות מקצועית של רואה חשבון

בישראל קיימים עסקים רבים המשתמשים ברואי חשבון הן לצורך הגשת דו"חות לרשויות המס והן לצורך ייעוץ, ניתוח כלכלי ועריכת דוחות חשבונאיים. פעילות זו חושפת את רואי החשבון לא אחת, לתביעות נזיקיות בגין רשלנות מקצועית. אנשי עסקים שביצעו השקעה כושלת או שחויבו בתשלומים נוספים על ידי רשויות המס, מאשימים את רואה החשבון שערך עבורם את הדוחות הרלוונטיים ומגישים כנגדו תביעה לבית המשפט.

חובת הזהירות של רואי החשבון נגזרת מסעיפים 6ד' ו-6ו' לחוק רואי חשבון תשט"ו-1955, ומסעיפים 35-36 בפקודת הנזיקין לעניין עוולת הרשלנות. בנוסף, שר המשפטים קבע בתקנות רואי-חשבון (דרך פעולתו של רואה-חשבון) תשל"ג-1973, כי על רואה החשבון להיות בלתי תלוי במבוקר, לבצע את הביקורת בזהירות הראויה ולערוך את הביקורת בהיקף ובאופן בו יוכל לתת חוות דעת מהימנה. סעיף 1א' לתקנות רואי חשבון (התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע), תשכ"ה-1965, מפרט שורה נוספת של הוראות בדבר שמירה על כבוד המקצוע, לרבות מתן שירות מקצועי הגון וללא משוא פנים בהתאם למקובל במקצוע, הימנעות מעשים או מחדלים הפוגעים באי תלות רואה החשבון במבוקר, אי גילוי מידע על המבוקר וכדומה.
 

יסודות העוולה

משעמדנו על המסגרת הסטטוטורית לעניין חובת הזהירות של רואי החשבון, נבחן את הליכי ההתמודדות בתביעה נזיקית בגין עוולת הרשלנות. ראשית נבחן את יסודות העוולה שהנם חובת זהירות מושגית, חובת זהירות קונקרטית, קשר סיבתי בין הפרת החובה לנזק שנגרם ולבסוף הוכחת נזק. חובת הזהירות המושגית של רואי החשבון כלפי לקוחותיהם קמה מתוקף המסגרת הנורמטיבית שצוינה לעיל. חובת הזהירות הקונקרטית, כלומר, חובת הזהירות של רואה החשבון כלפי לקוח בנסיבות המסוימות משתנה ממקרה למקרה (עא (ת"א) 41122-04-10‏ ‏זגר אביבית נ' זהר את זהר ושות' משרד רואי חשבון). אולם ניתן לומר שבאופן כללי טיפול בלקוח, אשר פנה לרואה החשבון בסוגיה מקצועית, ממלא יסוד זה במסגרת הייעוץ שניתן ללקוח כפי שסוכם. על רואה החשבון ללבן עם הלקוח (בעיקר אם מדובר בלקוח חדש) מה היקף השירות אותו מעוניין לקבל ולציין אותו בכתב.

בבחינת הנזק שנגרם, על התובע להוכיח שרשלנותו של רואה החשבון היא זו שגרמה לנזק וכן מה הנזק שנגרם. לאחר מכן תידרש הוכחת את גובה הנזק לצורך הפיצוי. בפסק דין שניתן לאחרונה (תא (חי') 8643-10-09‏ ‏ עמי חזן נ' משה מלצר, רו"ח) נבחנה סוגיה זו. בית המשפט המחוזי קבע כי על ייעוץ של רואה חשבון להיות מקצועי וסביר אולם אין הוא חסין מטעויות. לפיכך, יש מתחם סבירות בו פועל רואה החשבון במסגרתו גם שגיאות שיבצע אינן מקימות עילת תביעה. כן יידרש להוכיח שהפעולה בה נקט רואה החשבון גרמה לנזק ובלעדיה לא היה נגרם, לאמור האם אלמלא ההתרשלות התוצאה הייתה שונה. שאלה זו יכולה לקבל משנה תוקף בהחלטות תקדימיות של פקידי שומה בסוגיות שטרם נדונו למשל, המקבלות אישור לאחר מכן בבית המשפט.
 

מתחם הטעויות לפי בית המשפט

בית המשפט מכיר עובדה שלקוחות של גורמים מקצועיים בכלל ורואי חשבון בפרט, מבקשים לגלגל את האחריות כלפי אותם גורמים, אף אם המחדלים אינם מיוחסים לרואה החשבון או שהתוצאה אינה תלויה ברואה החשבון ובמקצועיותו. בית המשפט מאפשר מתחם של טעויות שיבוצעו על ידי רואה החשבון, אדם בשר ודם, ולא יקימו עילת תביעה נזיקית. על התובע להוכיח כי נגרם לו נזק כתוצאה מהמעשה הרשלני. על הנזק להיות מוחשי ולהיתמך בראיות. אמירות וטענות כלליות של התובע  לא יתקבלו והתביעה תידחה. על התובע להראות מה הנזק הכספי שנגרם לו כשהסתמך על שירותי רואה החשבון, בין אם בהגשת דוחות תקינים לרשויות המס ובין אם בעריכה רשלנית של דוחות פיננסיים (למשל תשקיף או דוחות שוטפים לפי חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968).
 

לסיכום הדברים...

לסיכום, על מנת להימנע מתביעה בגין רשלנות מקצועית, על רואה חשבון להבין בפרוטרוט מהלקוח מה השירות בו מעוניין ולציין זאת בכתב. בנוסף לקבל מהלקוח את מלוא האינפורמציה שברשותו בנוגע לשירות הנדרש לרבות המסמכים הרלוונטיים ולשמור עליהם. לבסוף, עליו לבחון את ההלכה הקיימת ולפעול על פיה תוך הפעלת שיקול דעת מקצועי האם ייתכנו שינויים. באם מדובר בהליך שטרם נדון יחליט רואה החשבון כיצד ראוי לפעול. אף אם יטעה, כל עוד החלטתו הגיונית וסבירה בנסיבות העניין, יהיה מוגן מפני תביעת רשלנות מקצועית. דרך פעולה זו אף תגן על רואה החשבון מפני תביעה בגין עילת תביעה חוזית.
רשלנות מקצועית רו

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

לתאום פגישה עם שותף בכיר

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

4.75 ע"י 4 גולשים

עשוי לעניין אתכם

גירושים בעקבות מגפת הקורונה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח)

המתח הנגזר מהמגפה, מהמחלה, מהחובה לשמור ולהקפיד, הלחץ הכלכלי, הרצון לשמר את מקור הפרנסה וכו', כל אלה רק הוסיפו לחצים והביאו זוגות רבים למצבים חדשים, שונים מאלה אשר היו מכירים בעבר.

הקורונה בבחינת נסיבות לא צפויות לעניין סיכול חוזה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); צביה שיף, עו"ד

התפרצות הקורונה הינה בבחינת נסיבות שלא ניתן היה לצפותן לעניין סיכול חוזה: אמירה חשובה של בית המשפט המחוזי בסוגיה אקטואלית שעולה במלוא העוצמה סביב הסגר השלישי - הפרות הסכמים בשל משבר הקורונה.

להתכונן משפטית וכלכלית ליום של אחרי הקורונה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); צביה שיף, עו"ד

"חגיגת החיסונים" בארץ מפיחה בכולנו תקווה שהנה יש אור בקצה המנהרה אליה נכנסנו עם פרוץ מגפת הקורונה - אך יש לזכור כי ישנן השלכות רבות להכרזה על סיום תקופת המשבר הרשמי בישראל, השלכות שעלולות להיות פליליות או טומנות בחובן עלות גבוהה וחשוב לפעול מבעוד מועד ולהיערך בהתאם.

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם