27/11/2013
פנייה קלה ומהירה
אל תחכו - פנו אלינו עוד היום!
התקשרו ל- 054-4251054 או השאירו פרטים, ונעניק לכם ייעוץ ראשוני ללא התחייבות כדי להתחיל לפעול נכון כבר עכשיו.
לשאלות ותשובות בנושא המאמר – מעבר מהיר ↓
תביעות נזיקיות בגין רשלנות מקצועית של רואה חשבון
בישראל קיימים עסקים רבים המשתמשים ברואי חשבון הן לצורך הגשת דו"חות לרשויות המס והן לצורך ייעוץ, ניתוח כלכלי ועריכת דוחות חשבונאיים. פעילות זו חושפת את רואי החשבון לא אחת, לתביעות נזיקיות בגין רשלנות מקצועית. אנשי עסקים שביצעו השקעה כושלת או שחויבו בתשלומים נוספים על ידי רשויות המס, מאשימים את רואה החשבון שערך עבורם את הדוחות הרלוונטיים ומגישים כנגדו תביעה לבית המשפט.
חובת הזהירות של רואי החשבון נגזרת מסעיפים 6ד' ו-6ו' לחוק רואי חשבון תשט"ו-1955, ומסעיפים 35-36 בפקודת הנזיקין לעניין עוולת הרשלנות. בנוסף, שר המשפטים קבע
בתקנות רואי-חשבון (דרך פעולתו של רואה-חשבון) תשל"ג-1973, כי על רואה החשבון להיות בלתי תלוי במבוקר, לבצע את הביקורת בזהירות הראויה ולערוך את הביקורת בהיקף ובאופן בו יוכל לתת חוות דעת מהימנה. סעיף 1א' לתקנות רואי חשבון (התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע), תשכ"ה-1965, מפרט שורה נוספת של הוראות בדבר שמירה על כבוד המקצוע, לרבות מתן שירות מקצועי הגון וללא משוא פנים בהתאם למקובל במקצוע, הימנעות מעשים או מחדלים הפוגעים באי תלות רואה החשבון במבוקר, אי גילוי מידע על המבוקר וכדומה.
יסודות העוולה
משעמדנו על המסגרת הסטטוטורית לעניין חובת הזהירות של רואי החשבון, נבחן את הליכי ההתמודדות בתביעה נזיקית בגין עוולת הרשלנות. ראשית נבחן את יסודות העוולה שהנם חובת זהירות מושגית, חובת זהירות קונקרטית, קשר סיבתי בין הפרת החובה לנזק שנגרם ולבסוף הוכחת נזק. חובת הזהירות המושגית של רואי החשבון כלפי לקוחותיהם קמה מתוקף המסגרת הנורמטיבית שצוינה לעיל. חובת הזהירות הקונקרטית, כלומר, חובת הזהירות של רואה החשבון כלפי לקוח בנסיבות המסוימות משתנה ממקרה למקרה (עא (ת"א)
41122-04-10 זגר אביבית נ' זהר את זהר ושות' משרד רואי חשבון). אולם ניתן לומר שבאופן כללי טיפול בלקוח, אשר פנה לרואה החשבון בסוגיה מקצועית, ממלא יסוד זה במסגרת הייעוץ שניתן ללקוח כפי שסוכם. על רואה החשבון ללבן עם הלקוח (בעיקר אם מדובר בלקוח חדש) מה היקף השירות אותו מעוניין לקבל ולציין אותו בכתב.
בבחינת הנזק שנגרם, על התובע להוכיח שרשלנותו של רואה החשבון היא זו שגרמה לנזק וכן מה הנזק שנגרם. לאחר מכן תידרש הוכחת את גובה הנזק לצורך הפיצוי. בפסק דין שניתן לאחרונה (תא (חי')
8643-10-09 עמי חזן נ' משה מלצר, רו"ח) נבחנה סוגיה זו. בית המשפט המחוזי קבע כי על ייעוץ של רואה חשבון להיות מקצועי וסביר אולם אין הוא חסין מטעויות. לפיכך, יש מתחם סבירות בו פועל רואה החשבון במסגרתו גם שגיאות שיבצע אינן מקימות עילת תביעה. כן יידרש להוכיח שהפעולה בה נקט רואה החשבון גרמה לנזק ובלעדיה לא היה נגרם, לאמור האם אלמלא ההתרשלות התוצאה הייתה שונה. שאלה זו יכולה לקבל משנה תוקף בהחלטות תקדימיות של פקידי שומה בסוגיות שטרם נדונו למשל, המקבלות אישור לאחר מכן בבית המשפט.
מתחם הטעויות לפי בית המשפט
בית המשפט מכיר עובדה שלקוחות של גורמים מקצועיים בכלל ורואי חשבון בפרט, מבקשים לגלגל את האחריות כלפי אותם גורמים, אף אם המחדלים אינם מיוחסים לרואה החשבון או שהתוצאה אינה תלויה ברואה החשבון ובמקצועיותו. בית המשפט מאפשר מתחם של טעויות שיבוצעו על ידי רואה החשבון, אדם בשר ודם, ולא יקימו עילת תביעה נזיקית. על התובע להוכיח כי נגרם לו נזק כתוצאה מהמעשה הרשלני. על הנזק להיות מוחשי ולהיתמך בראיות. אמירות וטענות כלליות של התובע לא יתקבלו והתביעה תידחה. על התובע להראות מה הנזק הכספי שנגרם לו כשהסתמך על שירותי רואה החשבון, בין אם בהגשת דוחות תקינים לרשויות המס ובין אם בעריכה רשלנית של דוחות פיננסיים (למשל תשקיף או דוחות שוטפים לפי חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968).
לסיכום הדברים...
לסיכום, על מנת להימנע מתביעה בגין רשלנות מקצועית, על רואה חשבון להבין בפרוטרוט מהלקוח מה השירות בו מעוניין ולציין זאת בכתב. בנוסף לקבל מהלקוח את מלוא האינפורמציה שברשותו בנוגע לשירות הנדרש לרבות המסמכים הרלוונטיים ולשמור עליהם. לבסוף, עליו לבחון את ההלכה הקיימת ולפעול על פיה תוך הפעלת שיקול דעת מקצועי האם ייתכנו שינויים. באם מדובר בהליך שטרם נדון יחליט רואה החשבון כיצד ראוי לפעול. אף אם יטעה, כל עוד החלטתו הגיונית וסבירה בנסיבות העניין, יהיה מוגן מפני תביעת רשלנות מקצועית. דרך פעולה זו אף תגן על רואה החשבון מפני תביעה בגין עילת תביעה חוזית.
חיפוש 
סגור 
