מאת:


בית המשפט העליון קבע, חברת זאפ תשלם את דמי התיווך בגין עסקת מכירת המניות שלה

בפסק דינו של בית המשפט העליון מיום 17.2.22 נקבע, כי הגם שעל פי הוראות ההסכם מי שהיה צריך לשלם את דמי התיווך בגין עסקת מכירת המניות הם בעלי המניות של החברה (המוכרים) והגם שעל פי הוראות ההסכם החברה הייתה רק ערבה לתשלום דמי התיווך- יש לחייב את החברה בתשלום דמי התיווך מאחר והיא הייתה הצד המזמין על פי ההסכם (ולא בעלי המניות שלא היו צד להסכם).
 

רקע עובדתי

חברת ווליו בייס בע"מ (להלן: "המתווך") שימשה כמתווך בעסקת מכירת מניותיה של חברת זאפ גרופ בע"מ מבעלי מניותיה הקודמים לחברת איפקס. בתוך כך נכרת הסכם בין המתווך לבין חברת זאפ במסגרתו הוסדר תשלום דמי תיווך מוסכמים וכן נקבע, כי דמי התיווך ינוכו מתוך התמורה שתשולם על ידי הקונה בגין רכישת המניות ואילו חברת זאפ תהיה ערבה לתשלום דמי התיווך הנ"ל.

המתווך אכן איתר קונה למניותיה של חב' זאפ אולם מסיבות שלא הובררו בפסק הדין, דמי התיווך לא נוכו מתוך כספי התמורה שהועברו לבעלי המניות.

משכך, עם השלמת העסקה, עתר המתווך לבית המשפט המחוזי בתביעה כספית נגד חברת זאפ לתשלום דמי התיווך מכוח ההסכם שנכרת עם החברה.
החברה, לאחר שהבעלות בה התחלפה ותחת הנהלתה החדשה, טענה מנגד, כי על פי הוראות ההסכם היא הייתה רק ערבה לתשלום דמי התיווך על ידי בעלי המניות שמכרו את מניותיהם, על כן אין היא חייבת בתשלום דמי התיווך כל עוד לא מוצו מאמצי הגביה מבעלי המניות- הם החייבים הראשוניים על פי ההסכם.
בית המשפט המחוזי קבע, כי מאחר וההסכם נערך עם החברה, הרי שעומדת למתווך זכות תביעה ישירה כנגד החברה (ולא כנגד בעלי המניות). בנוסף קבע בית המשפט, כי מאחר והחברה היא צד להסכם והינה למעשה מזמין שירותי התיווך, הרי שהייתה זו אחריות החברה לדאוג לכך שדמי התיווך ינוכו מתוך התמורה בגין המניות ומשלא עשתה כן- עליה לשאת בתשלום דמי התיווך.
משכך, הגישה חב' זאפ ערעור לבית המשפט העליון על החלטת בית המשפט המחוזי במסגרתו היא חזרה על טענותיה ובעיקר- הטענה כי חיובה של החברה בתשלום החוב כערבה לא התגבש, כל עוד לא מוצו מאמצי הגביה מבעלי המניות.
 

הבסיס המשפטי

ככלל, ערבות הינה חיוב משני אשר מתעורר רק מקום שבו החייב העיקרי אינו מקיים את חיובו.
סעיף 8 לחוק הערבות קובע, כי "אין הנושה רשאי לדרוש מן הערב מילוי ערבותו בלי שדרש תחילה מן החייב קיום חיובו".
עם זאת נקבעו באותו הסעיף מספר חריגים המסדירים את האפשרות להפנות את הדרישה ישירות לערב, מבלי שקדמה לכך דרישה מהחייב, וזאת בין היתר כאשר: "הערב ויתר על הדרישה מן החייב"
 

הכרעת בית המשפט העליון

בית המשפט העליון דחה את הערעור ואישר את קביעת בית המשפט המחוזי לפיה, במקרה הנוכחי מאחר והסכם התיווך נכרת ישירות עם החברה ולא עם בעלי המניות שלה, הרי שעל החברה הייתה מוטלת החובה לדאוג לתשלום דמי התיווך מתוך התמורה שהועברה בגין מכירת המניות ומשלא נעשה הדבר הרי שמוטלת על החברה חבות ישירה לתשלום דמי התיווך.
במילים אחרות, בית המשפט קבע כי במקרה הנוכחי, על אף שעל פי הוראות ההסכם נכתב כי חברת זאפ תהיה "ערבה" לתשלום, בפועל היא הייתה הצד הישיר להסכם התיווך ועל כן היא הינה החייבת העיקרית.
בנוסף לכך הדגיש בית המשפט, כי כל ההתנהלות שלאחר חתימת הסכם התיווך נערכה מול נציג מוסמך של כלל בעלי המניות בחברה, על כן המתווך היה רשאי להסתמך על דבריו ועל פעולותיו של אותו נציג כאילו היו החלטות פה אחד של אסיפת בעלי מניות של החברה המחייבות את החברה.
בשולי הדברים ציין בית המשפט, כי אם בעלת המניות החדשה של החברה סבורה כי בעלי מניותיה הקודמים פעלו שלא לטובת החברה ו/או התחייבו בשם החברה בתשלום כספים שהחברה לא הייתה חייבת בהם, הרי שעליה להפנות את דרישותיה בעניין זה כלפי בעלי המניות הקודמים, ואין בכך כדי לשלול את זכותו של המתווך לקבלת דמי התיווך המגיעים לו מהחברה.
 

לסיכום

אין ספק שהתוצאה שאליה הגיעו שתי הערכאות המשפטיות במקרה הנוכחי אינה נוחה. במקום מוכרי המניות אשר התחייבו בתשלום דמי התיווך וקיבלו את התמורה בגין מכירת המניות, מי שיאלץ לשאת בתשלום הינה החברה תחת בעלת המניות החדשה ובאופן עקיף - הרוכשת עצמה. אמנם בית המשפט ציין כי שמורה לרוכשת הזכות לפנות למוכרים ולדרוש מהם החזר של דמי התיווך אולם מטבע הדברים, הדבר יהיה כרוך בהליכים משפטיים נוספים וממושכים שסיכוייהם אינם ידועים.

בהחלט ייתכן, כי במקרה הנוכחי המחלוקת הייתה יכולה להתייתר אילו הרוכשת הייתה עורכת בדיקות נאותות יסודיות (Due Diligence) טרם השלמת העסקה (Closing). אילו עמדה הרוכשת על בדיקה יסודית של כל התחייבויות החברה כלפי צדדים שלישיים ו/או על קבלת הצהרות מתאימות מבעלי המניות הקודמים, הרי שהיא הייתה יכולה לעמוד מבעוד מועד על קיומו של החיוב שאותו נטלה על עצמה החברה כלפי המתווך ולהסדיר עניין זה עם מוכרי המניות טרם השלמת העסקה.

פסק דין זה מדגיש אם כן, פעם נוספת את החשיבות שבביצוע בדיקות נאותות יסודיות בכל עסקת רכישת מניות על מנת להימנע ממצב שבו לאחר הרכישה מתבררות התחייבויות כאלה ואחרות שנטלה על עצמה החברה ושהרוכש לא ידע עליהן. במקרה של ספק לגבי פרשנותו ו/או אופן יישומו של הסכם כלשהו שנערך על ידי החברה טרם מכירת המניות, מן הראוי לקבל הבהרות נוספות בכתב מבעלי המניות ובמידת האפשר גם מהצד שכנגד, על מנת להסיר את חוסר הוודאות ולהימנע מחיובים בלתי צפויים. 
 
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.