מאת:


מניעת סכסוכי ירושה והעברה בין דורית של נכסים

תהליך העברת נכסים לדור הילדים באמצעות צוואה עשוי להיות כרוך בלא מעט קשיים לרבות סכסוכי ירושה ומצבים אחרים בהם דיני הירושה הקיימים מאפשרים פתח לסיכול רצונו של המוריש. על מנת להתגבר על קשיים אלה ניתן ואף רצוי לדאוג להעברת נכסי ההורים לדור הילדים עוד בחייהם של ההורים, תוך הבטחת האינטרס של ההורים בנכסים עד אריכות ימיהם ותוך הבטחת רצונם של ההורים באשר לגורל הנכסים הללו לאחר אריכות ימיהם. 
 

צוואות וסכסוכי ירושה

העברת נכסים מדור ההורים לדור הילדים והנכדים הינו תהליך מורכב במישור היחסים האישיים בתוך המשפחה העשוי להוביל לעיתים לסכסוכי ירושה קשים. סכסוכים אלה גורמים, לא אחת, לפגיעה קשה במרקם היחסים בתוך המשפחה באופן שקשה לתקנם בהמשך וכן להוצאת משאבי כסף וזמן רבים הנדרשים לצורך הבירור המשפטי של הסכסוך. חמור מכך, לעיתים מסתיימים סכסוכי ירושה בתוצאות בלתי רצויות כך שרצון המוריש המנוח לא יוצא אל הפועל באופן שאליו התכוון המוריש בצוואתו. כך לפעמים יורש דומיננטי יותר, או בעל יכולת כלכלית טובה מהאחרים עשוי להפעיל לחצים על יתר היורשים על ידי נקיטת הליכים משפטיים ארוכים ויקרים, ובכך לעכב את מימוש הירושה ואף להביא לוויתורים מהותיים מצד יתר היורשים להם המוריש כלל לא התכוון, עד כדי ריקון הכוונה האמיתית של המוריש.
 

הסיכון להתהוות סכסוכי ירושה

מחקר אמפירי מקיף שנערך על ידי פרופ' דפנה הקר מצא שלושה פרמטרים עיקריים העשויים לנבא את הסיכוי לפרוץ סכסוכי ירשה לאחר פטירת המוריש:
  1. הסיכויים לפרוץ סכסוך ירושה עולים באופן משמעותי, כאשר המנוח הותיר אחריו צוואה;
  2. הסיכויים לפרוץ סכסוך ירושה עולים, ככל ששווי העזבון גדול יותר;
  3. הסיכויים לפרוץ סכסוך ירושה עולים, ככל שחלק מהיורשים אינם שייכים לאותה משפחה גרעינית, כך למשל כאשר למוריש הייתה בת זוג נוספת ו/או ילדים מקשר זוגי נוסף;
רבים סבורים, שישנם שני מאפיינים מרכזיים המסבירים את העלייה בהסתברות לפרוץ סכסוכי ירושה, דווקא במקרים שבהם קיימת צוואה:
  1. לרוב, חלוקת הנכסים בצוואה נעשית בדרך שאינה לגמרי שוויונית (להבדיל מירושה על פי דין המחלקת את העזבון באופן שוויוני בין בני משפחה מאותה דרגה); 
  2. לרוב, תוכן הצוואה נודע ליורשים (או לפחות לחלקם) רק לאחר פטירת המוריש;
שני המאפיינים הללו גורמים למעשה לכך שעם פתיחת הצוואה חלק מהיורשים מופתעים לגלות שחלקם בעזבון אינו עונה על הציפיה שלהם, אם משום שהם סברו שמגיע להם חלק זהה לאחרים ואם משום שחשבו כי מגיע להם יותר מיורשים אחרים בין אם עקב קירבתם להורה, בין אם עקב עזרתם להורה בשנים האחרונות, בין אם כתוצאה מכך שמצבם הכלכלי פחות טוב מזה של היורשים האחרים ועוד.
לא זו בלבד שתוכן הצוואה בא ליורשים בהפתעה אלא יתרה מכך, לאחר פטירת המוריש אין מי שיסביר מדוע בחר המוריש לחלק את העזבונו כפי שבחר, דבר שעשוי להגביר את תחושת התסכול והעלבון בקרב חלק מהיורשים ולהגדיל את הסיכויים לפרוץ הסכסוך.
אז האם הפתרון למניעת סכסוכי ירושה הוא להפסיק לעסוק באופן חלוקת העזבון לאחר אריכות ימיכם ולתת לירושה להתחלק על פי דין? בפירוש לא. לכל אדם הזכות להחליט מה ייעשה ברכושו לאחר אריכות ימיו ובעזרת שימוש מושכל בכלים המשפטיים המתאימים ניתן גם להקטין את הסיכויים לכך שחלוקת העזבון תוביל לסכסוך.
 

החסר שבמוסד הצוואה ההדדית וצוואת יורש אחר יורש

בשנת 2005 חוקק בישראל תיקון מס' 12 לחוק הירושה המסדיר את מוסד הצוואה ההדדית. תיקון זה מאפשר לבני זוג לערוך צוואה משותפת הקובעת מה ייעשה בנכסיהם המשותפים לאחר אחרית ימיהם תוך הגבלת היכולת של אחד מבני הזוג לערוך שינויים בצוואה לאחר שבן הזוג השני הולך לעולמו.

מטרתו העיקרית של הסדר זה היא להבטיח שלאחר אריכות ימיהם של שני בני הזוג, נכסיהם המשותפים יתחלקו באופן שבו הסכימו ביניהם שני בני הזוג בעודם בחיים.

עם זאת, ההסדר הקיים כולל חסר משמעותי שכן הוא אינו מונע מבן הזוג הנותר בחיים לעשות כל פעולה אפשרית בנכסים המשותפים בעודו בחיים. במילים פשוטות, מוסד הצוואה ההדדית מגביל את היכולת של בן הזוג הנותר בחיים לערוך שינויים בצוואתו אך הוא אינו מגביל את היכולת של בן הזוג הנותר בחיים להעביר ולחלק את הנכסים המשותפים ככל אשר ירצה באופן העשוי לרוקן את מאסת הנכסים המשותפים של בני הזוג ובכך גם לרוקן מתוכן את הצוואה.
הסדר דומה נוסף הינו הסדר של "יורש אחר יורש" הקבוע בסעיף 42 לחוק הירושה. הסדר זה מאפשר לקבוע כי נכסים מסוימים יעברו ליורש פלוני ובמותו של פלוני יעברו ליורש אלמוני שיבוא אחריו. כך למשל יכול האב לצוות כי במותו יעבור בית מגוריו לבנו ובמותו של בנו יעבור לנכדו. עם זאת, בדומה להסדר הקבוע ביחס לצוואה הדדית אין חוק הירושה מגביל את היורש הראשון מלבצע כל פעולה שהיא בנכס שאותו הוא יורש. בהתאם לכך הבן בחייו יכול למכור ו/או לתת את הנכס במתנה לאדם שלישי ובכך לרוקן מתוכן את ההוראה בדבר יורש אחר יורש שבצוואת אביו.
 

העברה בין דורית

אם כן, האם ישנם פתרונות המאפשרים להתגבר על כל הקשיים הללו וקשיים רבים אחרים שמציבים דיני הירושה. ובכן הדין מאפשר קשת שלמה של פתרונות המאפשרים למוריש או לזוג מורישים להבטיח מצב שבו נכסיהם יגיעו לידי אותם מוטבים שאליהם הם מעוניינים להעביר את נכסיהם, כל זאת תוך מזעור הסיכון לסכסוכי יורשים. פתרונות אלה ניתן לכנות בשם כולל "העברה בין דורית" והמשותף להם הוא העברה של נכסי ההורים לדור הילדים (ו/או למוטבים אחרים לפי ראות עיניו של המעניק) בחיי המעניק, אם באופן מלא, אם באופן חלקי והכול תוך שמירה על המצב הכלכלי של ההורים ותוך שמירה על יכולתם לחיות בכבוד עד ליום האחרון מבלי לחשוש כי אבדו שליטה על נכסים . להלן נסקור את ההסדרים העיקריים המאפשרים העברה מסוג זה. 
 

הסכמי מתנה/ הסכמי העברה/ הסכמי חלוקה

פתרון אפשרי אחד הוא העברה במתנה או חלוקה של נכסי ההורים (או חלק מהנכסים) בעודם בחיים. אין כל הכרח להמתין עד לאחר אריכות ימיכם על מנת להתחיל להעניק מהנכסים שאותם צברתם לילדיכם, כשכל המהלך מתבצע בשלבים. בצורה מתוכננת, על סמך הסבר והסכמות עם כל המעורבים, תוך עריכת אמנה משפחתית המגשרת ושומרת על שביעות הרצון של כולם.
באמצעות חלוקה של חלק מהנכסים יכול המעניק (או זוג מעניקים) לשלוט בתהליך החלוקה בעודו בחיים על מנת לוודא שכוונתו האמיתית מתממשת; לוודא שהנכסים מגיעים לאותם ילדים (או בני משפחה אחרים) שלהם התכוון המעניק ומשמשים את המקבל בדרך שאליה הוא התכוון. תהליך זה יכול להיעשות בהדרגה על פני מספר שנים תוך בקרה של כל שלב ושלב ותוך ביצוע התאמות נדרשות בכל שלב ובכלל זה ליווי של המעביר את המועבר ,בפרט אם מדובר בעסק, הכול בזהירות ובנעימים, לרווחת כל המעורבים .
בהסכמים מסוג זה ניתן לכלול הוראות המשאירות זכויות שליטה או זכויות שימוש מלאות או חלקיות בנכס בידי ההורים עד לאחרית ימיהם או עד לשלב אחר שיוגדר מראש. כך גם ניתן לקבוע כי ניהול הנכס (עסק או נכס מניב) יתבצע במידה כזאת או אחרת בידי מנהל מקצועי על מנת להבטיח שהניהול מתבצע בצורה המיטיבה עם כלל בעלי הזכויות ועל מנת למנוע קיפוח של חלק מבני דור הילדים על ידי חלק אחר.
העברת הבעלות בנכס למי מהיורשים בחיי המוריש, מוציאה את אותו הנכס מנכסי העזבון ובהכרח מונעת את האפשרות של סכסוך ירושה בקשר לאותו נכס לאחר פטירת המוריש.
 

נאמנויות

פתרון אפשרי אחר הוא הקמת נאמנות אשר תחזיק ותנהל את הנכסים ואשר תפעל למימוש מטרות שיוגדרו מראש. כך למשל, ניתן לקבוע כי מטרת הנאמנות הינה מקסום התשואה על הנכסים עד להגעת הנהנים לגיל מסוים ומימוש הנכסים וחלוקתם על פי מפתח שייקבע מראש עם הגיעם של הנהנים לאותו גיל. ניתן כמובן לערוך נאמנויות נוספות רבות, המורכבות מתנאים והוראות רבות ושונות שבסופו של יום מוציאות אל הפועל את אינטרס המוריש ודואג לכל מי שהוא מבקש לדאוג.
היתרון הבולט של פתרון זה טמון בכך שהמוריש מגדיר מראש את מטרות הנאמנות בעודו בחיים ובדעה צלולה וזו ממשיכה להתנהל על פי אותן מטרות, בין אם המורישים עודם בחיים ובין אם לאו, בין אם הם בעצמם מסוגלים להמשיך לנהל את הנכסים ובין אם לאו. מעבר לכך העברת הנכסים לנאמנות שומרת על הנכנסים מפני מצב בו המעביר סבל מפגיעה כלכלית חו"ח, כך שלא ניתן יהיה לקחת ו/או לעקל נכסים אלה והכול בכפוף לקיום הוראות החוק ועמידה בתנאים מתחייבים.
 

אמנה משפחתית

הסדר משפטי נוסף שהתפתח לאחרונה הינו הסדר האמנה המשפחתית. מדובר במסמך שכל בני המשפחה לוקחים חלק בניסוחו בעוד המורישים בחיים (להבדיל מצוואה, הסכם מתנה או הסכם נאמנות) ומגדירים מראש את החזון המשותף לגבי המשך הניהול של העסק המשפחתי ושל יתר נכסי המשפחה, את שלבי הפיתוח העתידיים של נכסי המשפחה, את זהות מנהלי העסק ו/או הנכסים, חלוקת התפקידים ביניהם והעקרונות שעל פיהם יתנהלו הנכסים בכל שלב ושלב.

היתרון הבולט של הסדר זה טמון בכך שכל בני המשפחה הנוגעים בדבר שותפים בגיבוש המסמך ומצרפים את חתימתם למסמך באופן שמאפשר תיאום ציפיות בין כלל בני המשפחה ותורם למניעת סכסוכים עתידיים.
חשוב להבין כי הורים רבים מאמנים בכל שהיורשים כבר יסתדרו, יכבדו את רצונם, לא יעשו בעיות, יקיימו את מה שהם ביקשו, אולם בפועל, המציאות מלמדת, כי לא בהכרח כך הם פני הדברים וכי לאחר פטירה, עקב משקעי עבר, או סיבות או השפעות של בני זוג של היורשים ו/או מסיבות אחרות יוצאים חלק מהיורשים למתקפה כנגד רצון המוריש. עריכת אמנה משפחתית עליה כולם מסכימים וחותמים מראש עשויה לנטרל את הסיכון של היווצרות סכסוכי ירושה לאחר פטירת המוריש באופן ניכר.

 

הסכם יחסי ממון

הסכם יחסי ממון הינו אמצעי אשר נועד בעיקרו להסדרת היחסים הכלכליים בין בני זוג וניתן לקבוע בו הוראות מתאימות גם ביחס לנכסים, אשר יהיו בבעלות משותפת של בני הזוג ואשר לאחר פטירתו של אחד מבני הזוג יישארו במלואם או בחלקם בבעלותו של בן הזוג הנותר בחיים לעומת נכסים אשר יהיו בבעלותו הבלעדית של אחד מבני הזוג והוא יוכל להחליט לבדו מה ייעשה בנכסים אלה בחייו או לאחר אחרית ימיו. מנגנון זה יכול להיכנס לתוקף ולהיות שימושי בשורה של מצבים, כמו למשל מצב בו המוריש נתון במערכת יחסים שנייה ויש חשש כי בן או בת הזוג יטענו לחלק בעיזבון עוד בטרם זה יחולק. כמו כן יתכנו מצבים בהם המוריש עצמו יבקש בעודו בחיים ו/או במסגרת האמנה המשפחתית ו/או באופנים אחרים מהיורשים עצמם לערוך הסכם יחסי ממון עם בני או בנות הזוג בכדי להימנע ממצב בו גרושים של היורשים יפגעו ברצון של המוריש הפוטנציאלי.
 

שימוש מושכל במכלול הכלים

חשוב להבין שאין כלי אחד המתאים לכל משפחה ולכל סיטואציה. בכל משפחה ישנם מאפיינים הייחודיים לה מבחינת רצונם וחזונם של ההורים לגבי מה ייעשה בנכסיהם לאחר אחרית ימיהם, טיב הנכסים שיש לאותה משפחה, מידת המומחיות הנדרשת לניהול הנכסים, מידת המעורבות של כל אחד מבני המשפחה בניהול הנכסים, טיב היחסים בין בני המשפחה, צרכים מיוחדים של חלק מבני המשפחה וכד'.
יש מי שיעדיף להבטיח שהעסק שאותו הוא הקים ובנה במהלך חייו ימשיך להתקיים גם לאחר אחרית ימיו, על פני מימוש ומכירת העסק על ידי היורשים ויש מי שיעדיף את ההיפך. כך למשל, שעה בה יש עסק בו מעורב אחד מהיורשים, יתכן מצב בו המוריש יבקש בעודו בחיים לתת לאותו בן את השליטה בעסק, בהסכמת האחרים, תוך עריכת איזונים אחרים, והיה ובאופן חלקי – לערוך שינויים אשר יבטיחו כי בעתיד, למרות שהעסק עובר לשליטה של אחד מהיורשים, גם האחרים יקבלו רווחים, גם להם תהא השפעה בכל הקשרו להחלטות מהותיות, כך שהיורש המוביל לא יוכל לגרוף לכיסו את כל הרווחים, למכור את העסק ועוד, הכול כאמור בהתאם למקרה הספציפי. יש מי שיעדיף שנכס משפחתי ייחודי ימשיך להישמר ככזה גם לאחר אחרית ימיו ולא יימכר לכל המרבה במחיר על ידי היורשים ויש מי שיעדיף את ההיפך. יש מי שיעדיף את הוודאות שנכס מסוים יגיע לידי יורש מסוים על מנת להבטיח מניעת חילוקי דעות עתידיים בין היורשים, גם אם הדבר יהיה כרוך בחבות מס ויש מי שיעדיף חסכון במס לטובת חלוקה עתידית של הנכסים בידי היורשים עצמם. יש מי שיעדיף שליטה מלאה בנכסיו, כל עוד הוא מסוגל לכך ויש מי שיבחר לקבוע מנגנון המאפשר העברת שליטה מבוקרת אך מהירה ככל הניתן לדור ההמשך וכך הלאה.
 
עריכת המסמכים הכרוכים בהקמתם של כל אחד מהמנגנונים המוזכרים לעיל מחייב בחינה והבנה עמוקה של עורך הדין המנסח את המסמך בכל הנוגע לרצונם וחזונם של ההורים, טיב הנכסים שאותם מבקשים ההורים להעביר לילדיהם, טיב היחסים בתוך המשפחה, מידת המעורבות והזיקה שיש לכל אחד מהילדים לנכס זה או אחר והיכרות מעמיקה עם השלכות המס הנובעות מבחירה בפתרון זה או אחר. כמובן שיש במקביל לקחת בחשבון את האינטרס הכלכלי של המוריש ולדאוג לבטחונו הכלכלי ,כך שלא ייווצר מצב בו הוא מעביר נכסים ונותר ללא גיבוי כלכלי ראוי.
 
בסופו של יום בניית מתווה מקצועי ומתאים להעברה בין דורית של נכסים מחייב שילוב נכון של מספר כלים באופן שיאפשר לכם, ההורים, לקבל וודאות רבה יותר לגבי גורלם של נכסי המשפחה לאחר אחרית ימיכם, למזער את החשש למחלוקות עתידיות בין היורשים ובמקביל למזער את חבות המס שעשויה להיות כרוכה בבחירה בפתרון זה או אחר.
 
 
 
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים
אני מאשר/ת קבלת ניוזלטרים, הודעות והזמנות לאירועים וכנסים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 2 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.