6/3/2013
לא חסר על מה להתווכח עם רשות המכס. מטבע הדברים, האינטרסים של רשות המכס והיבואן הם לרוב מנוגדים, כאשר מטרת רשות המכס היא לגבות כמה שיותר מיסים בגין היבוא, והיבואן –כמה שפחות. מצב זה יבוא לידי ביטוי בדרך סיווג הסחורה- כאשר רשות המכס תיטה לסווג את הסחורה בפרט המכס שממוסה יותר, והיבואן בזה הממוסה פחות, בנטייה של רשות המכס לפסול ביתר קלות תעודות תנועה שמעניקות הטבה בתשלום המכס בשל הסכמי סחר חופשי, בקביעת ערך גבוה יותר לסחורה על ידי רשות המכס על מנת שסכום המס יגדל וכו'.
זה לא אומר שאין טעם להתווכח עם רשות המכס כאשר סבורים שהיא טועה. ההיפך הוא הנכון. גם רשות המכס מבינה שעדיף לנסות לייתר הליך משפטי, ולכן היא תשקול ותבחן את טענות היבואן, ולפיכך יש גם סיכוי שתשתכנע בצדקת עמדתו.
לפי שנכנסים לוויכוח עם רשות המכס
אבל יש תנאי אחד שחשוב לדעת ולהבין. לרשות המכס יש ארסנל משפטי המיועד להגן עליה מהפסד כספי גם אם יתכן שהיא לא צודקת בעמדתה העקרונית, והיא לא מהססת להשתמש בו בעת הצורך. ויכוח עם רשות המכס חייב להיעשות מתוך מודעות לזכויות היתר שלה, ונקיטת צעדים על מנת להגן על זכותו של המתדיין עמה.
דוגמה מרכזית לזכות יתר כזו של רשות המכס היא התיישנות קצרה במיוחד, כמו זו שקובע סעיף 154 לפקודת המכס. מי שמעוניין לייבא ולשחרר סחורה תוך כדי שהוא מתווכח עם רשות המכס על גובה המיסים שיש לשלם עבורה, צריך תחילה לשלם את המיסים שדורשת הרשות, ואז עליו להגיש תביעה לבית המשפט בתוך שלושה חודשים מיום התשלום להחזר הכספים ששילם. אך מה עושה מי שמעוניין לנסות לשכנע את רשות המכס שהיא טועה לפני שהוא מגיש תביעה?
לאחרונה קיבלנו תזכורת כאובה למה שקורה כאשר עושים זאת לא נכון, ומעשה שהיה כך היה: חברת פר אור יבאה עגלים לישראל. כשהגיעו העגלים לארץ התברר שהמשקל הממוצע של כל עגל חורג ב – 17 גרם מהמשקל הנדרש על מנת לסווג את העגלים בסיווג שבו המיסוי נמוך יותר. היבואנית טענה כי החריגה נבעה מכך שהיה עגל נוסף שככל הנראה מת במהלך היבוא או מעט אחריו שאותו רשות המכס לא לקחה בחשבון. היא ניסתה להסביר זאת לרשות המכס, ולאחר שהבינה שלא ניתן לשכנע אותה הגישה תביעה לבית המשפט. אלא שהתביעה הוגשה לאחר למעלה מארבעה חודשים מיום התשלום, ובית המשפט קיבל את בקשת המדינה ודחה את התביעה על הסף (ת"א(ב"ש) 44579-12-11 רשות המסים נ' פר אור בע"מ מיום 22/1/13).
אז איך עושים זאת נכון?
מי שמעוניין להתדיין עם רשות המכס מבלי לפגוע בזכותו העתידית להגשת תביעה, צריך לפנות אליה מבעוד מועד, ולבקש את אישורה להארכת מועד להגשת התביעה בשל ניהול הדיונים עימה. לרשות המכס יש נהלים סדורים לטיפול בבקשות כאלו, אך למרבה הצער היא לא דואגת לפרסם אותם ברבים, והתוצאה היא שיבואנים שאינם מודעים לכך , בדומה לפר אור, מאבדים את זכות התביעה שלהם.
זכות יתר נוספת הניתנת לרשות המכס ושכדאי להכיר, היא שרשות המכס רשאית לבדוק אם היבואן "גלגל" את המס שאותו הוא שילם תחת מחאה על רוכשי הסחורה, ובמידה שכן, רשאית רשות המכס לסרב להשיב את המס ששולם, גם אם אין מחלוקת על כך שמלכתחילה לא היה צריך לשלם אותו. הבעיה היא שרשות המכס דורשת שהיבואן הוא שיוכיח שלא גלגל את המס, ומאחר שמדובר בעובדה שלעיתים קשה להוכיח, יבואנים עשויים להיכשל בקבלת הכספים גם בשלב מתקדם זה של הדיון מול הרשות. עם זאת, מי שמודע מראש לכך שהוא צפוי להידרש להוכיח עובדה זו בהמשך הדיון עם הרשות, יוכל לאסוף את הראיות לכך בזמן אמת דבר שצפוי להקל עליו בהמשך.
לסיכום, התדיינות עם רשות המכס במטרה למנוע הליך משפטי מולה הנה בהרבה מקרים כדאית ומומלצת. עם זאת, מומלץ לוודא שהליך ההתדיינות מול הרשות לא יפגע בזכויות משפטיות של המתדיין ולהיערך מראש לקראת קשיים אפשריים בהמשך התהליך.
_________________________
עו"ד קרן לוי חפץ מרכזת את פעילות מחלקת מכס יבוא ויצוא באזור המרכז של משרד עו"ד דורון טיקוצקי צדרבוים עמיר מזרחי, אשר פועלת בכל הקשור לתחום היבוא והיצוא, לרבות מסוי, היטלים, אישורים רגולטורים והיבטי שילוח.