20/2/2013
בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו פסק לטובתה של חברת "תות אירופה בע''מ" בשאלה העקרונית האם חברה שלמעשה אינה פעילה כבר וברשותה אין נכסים, מחויבת להפקיד ערובה גבוהה לשם כיסוי הוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי דין בהגשתה ערעור על סכום השומה שנקבע לה.
השופט מגן אלטוביה קיבל את טענות בא כוחה של החברה, עו''ד שגיב בר שלום ממשרד עורכי הדין דורון, טיקוצקי, צדרבוים, עמיר, מזרחי, וקבע כי ערעור על שומה מהווה זכות מנהלית המוקנית לנישום ועל כן קבע השופט ערבות סמלית על סך של 25,000₪ בלבד, תוך אמירה כי יש ממש בערעורה של החברה.
פקיד השומה תל אביב 4 הוציא צו ובו קבע את שומתה של חברת תות אירופה בע''מ לשנת המס 2005. החברה הגישה ערעור על שומה זו שכן פקיד השומה קבע כי אין היא זכאית לתבוע זיכוי במסגרת חישוב מס רווח ההון הנובע מפירוק חברה זרה. סכום החובה העולה מהצו מסתכם ב-2,602,651₪. משום שהחברה אינה פעילה כבר ואין כל נכסים הרשומים על שמה, ביקש פקיד השומה מבית המשפט להורות לחברה, אשר מבקשת לערער על שיעור השומה, להפקיד ערובה לתשלום הוצאות פקיד השומה בערעור.
בית המשפט קבע כי לפי חוק החברות יש שני תנאים אותם יש לבחון במסגרת השאלה האם אין מקום לחיוב בערובה כדלקמן: 1. האם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין; 2. האם נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערובה.
בית המשפט קבע כי החברה לא הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות המשפט של פקיד השומה בערעור. עם זאת, בית המשפט קבע וקיבל את עמדת עו"ד בר- שגיב ממשרד דורון טיקוצקי כי ערעור החברה על שומה שנקבעה על ידי פקיד השומה מהווה זכות המנהלית המוקנית לנישום וקביעת ערובה גבוהה במקרה זה כמוה כשלילת זכותה של החברה למיצוי הליך הבירור של שומתה. לכן, רק במקרים מובהקים בהם מדובר בערעור סרק או בערעור שסיכוייו קלושים יש לחייב בהטלת ערובה גבוהה. השופט אמר כי על פניו לא מדובר בערעור סרק ולכן הפתרון הרצוי הוא פתרון ביניים לפיו תיקבע חובת ערובה, אך זו תהיה בשיעור סמלי של 25,000₪ בלבד.