חקיקה בנקאית חדשה להגברת אכיפת הגבייה בארה"ב

במהלך שנת 2010, נחקק בארצות הברית החוק לאכיפת מיסים בחשבונות זרים ובשמו המקורי Foreign Account Tax Compliance Act .חוק זה אשר צפוי להיכנס לתוקף בתחילת שנת 2013, מוצג על ידי רשות המיסים האמריקאית כהתפתחות חשובה במסגרת המאמצים אותן משקיעה ארה"ב על מנת להילחם בהעלמות מס של אזרחיה המשקיעים בחשבונות מחוץ לגבולותיה.

מה שמעניין בחוק, ואף מקומם במידה מסוימת, היא העובדה שלא זו בלבד שחוק זה מחייב משלמי מיסים מסוימים אזרחי ארה"ב המחזיקים נכסים פיננסיים מחוץ לארה"ב לדווח על נכסים אלה לרשות המיסים האמריקאית, אלא שחוק זה גם מחייב מוסדות פיננסיים שאינם אמריקאיים לדווח ישירות לרשות המיסים האמריקאית אודות חשבונות פיננסיים השייכים למשלמי מיסים אזרחי ארה"ב, או לגופים זרים אשר משלמי מיסים אזרחי ארה"ב הם בעלי מניות מהותיים בהם.
לצורך יישום תקין של דרישות דיווח חדשות אלו, יצטרכו המוסדות הפיננסיים שאינם אמריקאיים לחתום על הסכם עם רשות המיסים האמריקאית עד ליום 30.6.2013 שבמסגרתו יתחייבו מוסדות אלו לנקוט בכל אלה:

1) לבצע פעולות זיהוי ושקידה נאותה ביחס למחזיקי חשבונות אצלם;
2) לדווח מידי שנה לרשות המיסים האמריקאית אודות בעלי חשבונות שהם אזרחי ארה"ב, או גופים זרים אשר אזרחי ארה"ב הם בעלי מניות מהותיים בהם;
3) לעכב תחת ידם ולשלם לרשות המיסים האמריקאית 30% מכל תשלום שבא ממקור הכנסה אמריקאי, כמו גם מהכנסות ברוטו המתקבלות ממכירת ניירות ערך המהוות מקור הכנסה אמריקאי, והמשולמים ל: (א) מוסדות פיננסיים שאינם חתומים על ההסכם; (ב) יחידים בעלי חשבונות שאינם מצליחים לספק מידע מספיק בכדי לקבוע אם הם אזרחי ארה"ב אם לאו; ו- (ג) בעלות חשבונות שהן ישויות שאינן אמריקאיות אשר לא מצליחות לספק מידע מספיק אודות הזהות של בעלי המניות המהותיים שלהן שהינם אזרחי ארה"ב.

יצוין, כי בנק אשר לא יעביר את המידע הנדרש לרשות המיסים האמריקאית, יהיה כפוף לסנקציות בארצות הברית. מדובר בסנקציות משמעותיות כבדות ולכן למעשה לחץ כבד מופעל על בנקים אלה מצד הרשויות האמריקאיות.
אם כן, אך טבעי הוא שבסיטואציה כזו, יתחילו אזרחי ארה"ב (גם בעלי אזרחות כפולה) שלהם חשבונות בבנקים שצפויים ליישם את הוראות החוק, לחפש בנקים אחרים שאינם צפויים ליישמו על מנת להעביר את כספיהם אל בנקים אלה.
אלא שמתברר כי מספר בנקים, גם בישראל, החלו כבר לנקוט בפעולות לזיהוי לקוחותיהם ברוח החוק. כך למשל, ישראלים בעלי אזרחות אמריקאית שביקשו לאחרונה להעביר את כספיהם מבנקים ישראלים לבנקים במדינות אחרות, בטרם כניסת החוק לתוקף, נדרשו כתנאי להתרת העברת הכספים לחתום על טפסים כגון W9 וויתור על סודיות, המאפשרים לבנק להעביר את המידע לרשות המיסים האמריקאית.

רבים מבעלי החשבונות בישראל שהינם אזרחי ארה"ב, אינם מעוניינים, מסיבות שונות, לחשוף את פרטיהם האישיים ופרטי חשבונות הבנק שלהם בישראל לרשות המיסים האמריקאית. על כן, אין ספק כי התניית הבנקים הישראלים את שחרור הכספים בחתימת הלקוחות על הטפסים הנ"ל מעלה שאלה כבדת משקל ביחס לזכותם של הבנקים לעשות כן.

לדעתנו, באם יידרשו בתי המשפט בישראל להכריע בסוגיה זו, תוך כדי בחינת הפגיעה שתיווצר לבנקים בישראל כתוצאה מאי יישום החוק אל מול הפגיעה שתיווצר ללקוחות בנקים אלה שאינם מעוניינים בחשיפת נתוניהם בפני רשות המיסים האמריקאית במידה וכן ייושם החוק, יעדיפו הם לחייב את הבנקים לשמור על סודיות נתוני לקוחותיהם ולאפשר להם להעביר את כספיהם לבנקים אחרים מבלי לחייבם לחתום על הטפסים הנ"ל.
הערכתנו זו מבוססת על שורה של חובות המוטלות על הבנקים כלפי לקוחותיהם במסגרת מערכת היחסים שביניהם. מבין חובות אלו ניתן לציין את חובת תום הלב, חובת הזהירות, חובת האמון וחובת הסודיות.

אם כן, ניתן לראות כי בחינת החובות הנ"ל המוטלות על הבנק, מובילה למסקנה לפיה סביר להניח כי בתי המשפט בישראל יחייבו את הבנקים הישראלים לשמור על סודיות נתוני לקוחותיהם, תוך שהם מאפשרים להם להעביר את כספיהם לבנקים אחרים מבלי לחייבם לחתום על הטפסים שמתירים לבנקים הישראלים לדווח לרשות המסים האמריקאית אודות נתוני לקוחותיהם.