מאת:


החשיבות בהכנת הצהרת הון יזומה לתושבים חוזרים ועולים חדשים עם סיום תקופת ההטבות
מומלץ כי כל תושב חוזר ותיק או עולה חדש, לכל המאוחר עם  סיום תקופת ההטבות, יכין "הצהרת הון יזומה" בצירוף כלל המסמכים המאמתים, כדי לקבע את ההון אשר נצבר  בחו"ל, כאשר על הון זה לא חלו דיני המס בישראל בעת צבירתו בשל היותם "תושבי חוץ".
עולה חדש ו/או תושב חוזר ותיק (יחיד ששב והיה לתושב ישראל לאחר שהיה לתושב חוץ במשך עשר שנים רצופות לפחות) אינם חייבים בדיווח על הכנסותיהם אשר הופקו או נצמחו מחוץ לישראל או אשר מקורם בנכסים מחוץ לישראל במשך 10 שנים מן המועד אשר הפכו לתושב ישראל. כמו כן, עולה חדש ו/או תושב חוזר ותיק פטורים מדיווח בהצהרת הון על הון ונכסים אשר צברו מחוץ לישראל, במשך 10 שנים  ממועד אשר הפכו לתושב ישראל ("תקופת ההטבות").
סעיף 135 (1) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) התשכ"א – 1961 (להלן: "הפקודה") קובע: "כדי להגיע לידיעה מלאה בדבר הכנסתו של אדם - רשאי פקיד השומה לדרוש ממנו בהודעה בכתב למסור לו כל דו"ח שיצויין בהודעה, ובכלל זה דו"ח על הונם ונכסיהם של אותו אדם, או של בן זוגו ושל ילדיהם שהם זכאים בעדם לנקודות זיכוי או לנקודות קצבה... וכן רשאי פקיד השומה לדרוש שיתייצב בפניו - בעצמו או על ידי נציגו...".
מטרתה העיקרית של הצהרת ההון היא לבחון את אמיתות הדוחות השנתיים שמגיש הנישום וזאת ככלי עזר נוסף העומד לרשות פקיד השומה. ברם סעיף 135 (1) (ב) לפקודה קובע כי יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה או תושב חוזר ותיק, כאמור בסעיף 14(א), לא יהא חייב בהגשת דוח על הונו ונכסיו שמחוץ לישראל, במשך עשר שנים מהמועד שהיה לתושב ישראל כאמור. הפטור האמור לא יחול אם ההון או הנכסים מהווים מקור להכנסות שלגביהם ביקש היחיד כי לא יהיו פטורות ממס, וכן כאשר הנכסים ניתנו ליחיד במתנה פטורה ממס לפי סעיף 97(א)(5) לפקודה.
 
בתום תקופת ההטבות, עם קבלת דרישה להצהרת הון, ככול שמתקבלת דרישה שכזו מטעם רשויות המס, על הנישום לדווח על כלל הונו. הן על הנכסים אשר נצברו בחו"ל טרם עלייתו/חזרתו לישראל והן על הנכסים אשר נצברו לאחר העלייה/החזרה.
על מנת לקבע את ההון אשר נצבר בחו"ל שאינו חייב במס בישראל, מומלץ לערוך הצהרת הון יזומה בצירוף כלל המסמכים המאמתים וזאת כדי לקבע הון אשר נצבר בחו"ל ולמנוע חילוקי דעות עם פקיד השומה וטוב באם האמור יעשה שעה אחת קודם .
הלכה היא, כי משנמצא הפרש הון לא מוסבר, על הנישום הנטל להמציא הוכחות וראיות מהימנות כדי להסביר את מקור ההפרשים הקיימים. (ראה ע"א 9541/04 יעקב שרפיאן נ' פקיד שומה ת"א 3). עצם קיומם של הפרשי הון שלא הוסברו כיאות מהווה עילה לחיובם של הפרשים אלו במס הכנסה והנטל כי מדובר בהכנסות שאינן חייבות בישראל מוטל על הנישום. לפיכך, עולה חדש או תושב חוזר ותיק אשר סיים את תקופת ההטבות יהא עליהם להסביר כי כחלק מהונם נצבר בתקופה אשר הם לא הוגדרו כ – "תושבי ישראל".
עריכת הצהרת הון יזומה הוכרה כבר בפסיקה ככלי מסייע. בעניין אליהו יוחנן (עמ"ה 532/02 אליהו יוחנן נגד פקיד שומה אשקלון) נידונה שאלת ייחוס הפרשי הון. האם יש לייחס את הפרשי ההון אשר נתגלו לשנים הסגורות כדעת המערער, או שמא יש לייחסן לשנים הפתוחות כדעת פקיד השומה.
לצורך הוכחת טענותיו הגיש המערער, אליהו יוחנן לפקיד השומה הצהרת הון "יזומה" לתום מועד ההתיישנות וביקש להוכיח כי הפרשי ההון כולם נוצרו בשנים הסגורות.
 

קביעת בית המשפט

בית המשפט קבע, כי באמצעות הצהרת ההון היזומה עלה בידי המערער להוכיח כי מרבית ההון אכן נצבר בשנים הסגורות.
מכאן כי, הצהרת הון יזומה בזמן אמת תסייע להוכיח את ההון אשר נצבר בידי הנישום בתקופה בה לא חלו עליו דיני המס בישראל.
לסיכום נציין, כי לפקיד השומה סמכות נרחבת לדרוש הגשת דיווחים לרבות הצהרות הון ואין להתעלם מדרישה זו. התעלמות עלולה להביא לנקיטת סנקציות אזרחיות ובכלל זאת הוצאת שומות מופרזות ואף סנקציות פליליות מצד רשות המיסים.
. ברור כי להצהרת ההון חשיבות של ממש, במיוחד אם היא הראשונה או אם היא באה לאחר תקופה ארוכה בה לא הומצאה כזו. היא למעשה הבסיס ממנו תלמד הגדילה העתידית של ההון ובהישען עליה ניתן יהיה בעתיד להוכיח ,ככול שניתן, כי הנישום דיווח על כל ההכנסות שהופקו על ידו בישראל. מכאן, חשוב כי הצהרת ההון תכלול את כלל ההכנסות , לרבות נכסים בחול, מטבעות דיגיטאלים, יצירות אומנות, זהב ועוד. פקיד השומה כמובן יוכל לבקש לאמת את ההצהרה היזומה ולוודא כי זו לא נופחה חו"ח. יובהר כי הפסיקה הכירה בכך כי מטעמים מיוחדים ניתן לתקן הצהרת הון גם בשלבים מאוחרים יותר, אולם נכון וראוי לעשות כל שנדרש על מנת שההצהרה תהא מדויקת כבר מבראשית. כאמור יש בנמצא חשיבות להגדיר את היקף ההון עם חזרת הנישום לארץ ולכל המאוחר עד למועד חלוף תקופת ההטבות.
יתרה מזאת, נראה כי בנסיבות מסוימות בהן האזרח דווקא - יורד מהארץ, נכון יהיה מבחינתו להמציא הצהרת הון יזומה וזאת לטובת מס הגירה החל על ההון שצבר עד לערב ירידתו מהארץ.

מעבר לאמור נוסיף כי המצאת הצהרת הון הינה פרמטר חשוב המלמד על התנהלות שקופה אל מול רשויות המס וכי יש בה גם חשיבות למקרה בו הנישום יבקש בעתיד להביא מחול כספים לישראל באמצעות המערכת הבנקאית, אם חסכונות ואם תמורות בגין מימוש נכסים בחול . עצם יכולתו של האזרח להראות לקצין הציוט מטעם הבנק כי הכספים או הנכסים כבר דווחו לרשויות המס במקור עשויה עד מאוד לנטרל חששות מפני הון שחור ו/או עבירות ע"פ חוק איסור הלבנת הון, מה שכאמור יאפשר לנישום לבצע העברה של כספים מחשבונות בנק בחול לחשבונות בנק בישראל, אולם, מטבע הדברים, כל מקרה חייב להיבחן לגופו.
מומלץ לקבל ייעוץ ממומחה מס בהקשר להצהרת הון כזו  כדי למנוע חילוקי דעות עם פקיד השומה ותשלומי מיסים ביתר. הערכות נכונה בזמן אמת יכולה לחסוך מיסים רבים כחוק.
 
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים
אני מאשר/ת קבלת ניוזלטרים, הודעות והזמנות לאירועים וכנסים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

3 ע"י 2 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.