מאת:


דו"ח הועדה לרפורמה במיסוי בינלאומי - המלצות מרכזיות

 

ב- 21.11.21 הוגש למנהל רשות המסים דו"ח הועדה לרפורמה במיסוי בינלאומי אותו יזמה הרשות. מדובר במסמך המתפרס על פני למעלה מ- 100 עמודים והכולל הצעות לעשרות תיקונים בהוראות החוק הנוגעות למיסוי בינלאומי. במאמר זה נסקור חלק מההמלצות המרכזיות של הועדה, אשר צפויות להביא לשינויי חקיקה עתידיים. יאמר מידי כי לאור השינויים הצפויים, יש בנמצא חשיבות, לאלה הפעילים בין לאומית, לתחת את מצב ולהיערך באשר להתנהלותם העתידית.
 
הוועדה הוקמה על מנת לבחון אפשרות לקידום רפורמה בתחום המיסוי הבינלאומי וזאת במטרה לפשט את מערכת המס, באופן שיביא להקלה על הנישומים מחד ולהגברת יעילות הגביה מאידך. כל זאת מן הטעם הפשוט לפיו נכון להיום יש בנמצא ישראלים רבים אשר לא יודעים להגדיר בוודאות מה הסטטוס שלהם, המבחנים הקבועים בחוק ובפסיקה אינם, לא אחת, נותנים וודאות מוחלטת ומשכך יתכן שיש בנמצא מקום לשיפור.
בתוך כך התרכזה פעילות הועדה בבחינת הדרכים השונות להגברת הוודאות בתחום המיסוי הבינלאומי, למניעת סיכונים של כפל מס ובעיקר במניעת תכנוני מס בינלאומיים המביאים לגריעת מסים מהקופה הציבורית.
 

מיהו תושב ישראל

בחינת מדינת התושבות הינה אחת הסוגיות המרכזיות אשר על בסיסה נקבע חיוב המס שיוטל על הנישום בישראל. החל משנת 2003 נהוגה בישראל שיטת מס פרסונלית במסגרתה מחויב נישום שהינו תושב ישראל בדיווח ובתשלום מס בישראל על כלל ההכסנות שאותן הוא מפיק ברחבי העולם (לעקרון זה ישנם מספר חריגים כגון, במקרה של עולים חדשים, תושבים חוזרים ותיקים וכן מצבים נוספים המוסדרים באמנות השונות למניעת כפל מס שמדינת ישראל צד להן).
לנוכח החשיבות הרבה שבהגדרת מדינת התושבות של הנישום המליצה הועדה לערוך מספר שינויים במבחן התושבות הקבוע בחוק. המבחן הקבוע כיום בפקודת מס הכנסה, כפי שזה פורש בפסיקת בתי המשפט, הינו מבחן "מרכז החיים". בהתאם למבחן זה, אדם יחשב לתושב ישראל ככל שמרכז האינטרסים הכלכליים והחברתיים שלו נמצא בישראל ולא יחשב לתושב ישראל ככל שמרכז החיים שלו לא נמצא בישראל. במקרים לא מעטים, הגדרה זו מעוררת קושי שכן בעולם הגלובלי של היום ייתכנו לא מעט מצבים שבהם האינטרסים החיוניים של האדם (עסקים, עבודה, בית, משפחה, רכב וכד') מפוזרים על פני מספר מדינות בו זמנית באופן שיוצר חוסר וודאות בנוגע למקום התושבות של אותו נישום.
על מנת לפשט ולייעל את בחינת התושבות של הנישום המליצה הועדה לקבוע 3 חזקות חלוטות המתבססות על מספר הימים שבהם שהה הנישום בישראל ועל מקום המדינה שבה מתגורר בן הזוג של הנישום. הנישום ייחשב לתושב ישראל בהתקיים כל אחת מ- 3 החזקות שלהלן:
  1. הנישום שהה בישראל במשך 183 ימים לפחות בשנה על פני שנתיים רצופות. כאשר במקרה זה ייחשב הנישום כתושב ישראל באופן רטרואקטיבי החל מהשנה הראשונה מתוך השנתיים. כאן למעשה מנטרלים טענות להיפן ישראלי שהה בישראל בשל מצב בריאותי שלו או של מי מבני משפחתו ו/או טיעונים אחרים ובפועל קובע השינוי נוסחא אריתמטית המסדירה את המבוקש.    
  2. הנישום שהה בישראל במשך 100 ימים לפחות בשנה מסוימת ובצירוף השנתיים שקדמו לאותה שנה שהה הנישום בישראל- 450 ימים על פני אותן 3 שנים. על פניו יתכן מצב שבו אדם שהה בישראל רק 150 ימים בשנה על פני 3 שנים ואילו את מרבית זמנו בכל שנה הוא בילה במדינה אחרת אשר רואה אותו כתושב של אותה מדינה. במקרה כזה הציעה הועדה לקבוע חריג לפיו ככל שאותו אדם שהה במדינה אחרת 183 ימים ומעלה מתוך השנה וככל שהוא יציג אישור תושבות מאותה מדינה אחרת, אזי לא תתקיים החזקה הנ"ל והנישום לא ייחשב לתושב ישראל. בכך למעשה הרפורמה מבקש לנסות ולמנוע מצב בו אדם נחשב לכאורה כתושב של שתי מדינות בו זמנית. 
    המשמעות היא שככלל, אם יש מדינה אחרת שבה מתגורר הנישום במשך מרבית השנה הוא לא ייחשב לתושב ישראל גם אם הוא התגורר בישראל במשך 450 ימים על פני 3 שנים, אולם אם הנישום עובר לעיתים קרובות בין מדינות שונות ולא מתגורר מרבית השנה במדינה את כלשהי, אזי די בכך שהוא יתגורר בישראל 450 ימים על פני 3 שנים, על מנת שייחשב לתושב ישראל.
  3. הנישום יחשב לתושב ישראל אם הוא שהה בישראל במשך 100 ימים ואם בן זוגו הינו תושב ישראל. במסגרת חזקה זו ניתן משקל מכריע לשאלת מקום המגורים של משפחת הנישום, כך שגם אם הנישום מתגורר במשך מרבית השנה במדינה אחרת, הוא יחשב לתושב ישראל אם בן זוגו הינו תושב ישראל (ובתנאי שהוא שהה בישראל תקופה משמעותית של לפחות 100 ימים בשנה). זהו למעשה שינוי מאוד משמעותי ובמידה מסויימת מתנגש עם פסיקה אשר קבעה כי היום בעידן הגלובאלי יתכן מצב בו לבני זוג מרכזי חיים שונים. בעוד שהפסיקה הפחיתה ממשקלה של המשפחה ומקום המצאותה, למעשה בשינויי זה חוזרים ונותנים למשפחה ולבת זוג משקל מאוד משמעותי, מה שיכול להשפיע על אלפים של ישראלים אשר נכון להיום נחשבים כתושבים זרים ומגיעים לישראל לפרקי זמן קצרים העולים על 100 ימים בשנה.  
בניגוד למצב המשפטי הנוכחי, המליצה הועדה כי חזקות אלה יהיו חלוטות ולא יהיו ניתנות לסתירה גם אם קיימים פרמטרים אחרים המעידים על מרכז חיים במדינה אחרת. כלומר, בעוד שנכון להיום החוק מקים חזקות לא סופיות, כאלה שהנישום יכול לנסות ולסתור, כאן למעשה נקבעים כללים סופיים שככול והם מתקיימים מתגבשת וודאות . בעצם הוודאות יש כמובן יתרון, יחד עם זאת, היא בהחלטת יכולה לייצר מצבים בעייתים רבים עמם ההצעה נכון לעתה נמנעת מלהתמודד.  
בנוסף לקביעת חזקות חלוטות לגבי היותו של נישום תושב ישראל, המליצה הועדה לקבוע גם 6 חזקות חלוטות בנוגע למצבים שבהם יחשב הנישום כתושב חוץ, מה שיכול להוסיף הרבה מאוד וודאות לישראלים רבים ואף להשפיע על אופן ההתנהלות העתידית של ישראלים הנמצאים נכון להיום על הקו ישראל – חול  וזאת כדלקמן:
  1. יחיד ששהה בישראל פחות מ- 30 יום בכל שנה במשך 4 שנים ברציפות יחשב לתושב חוץ החל מהשנה הראשונה.
  2. יחיד ששהה בישראל פחות מ- 30 יום בכל שנה במשך 3 שנים ברציפות יחשב לתושב חוץ החל מהשנה השנייה (כלומר בשנה השנייה והשלישית אך לא בשנה הראשונה מתוך 3 השנים).
  3. יחיד ששהה בישראל יחד עם בן זוגו פחות מ- 60 יום בכל שנה במשך 4 שנים ברציפות יחשב לתושב חוץ החל מהשנה הראשונה.
  4. יחיד ששהה בישראל יחד עם בן זוגו פחות מ- 60 יום בכל שנה במשך 3 שנים ברציפות יחשב לתושב חוץ החל מהשנה השנייה.
  5. יחיד ששהה בישראל יחד עם בן זוגו פחות מ- 100 ימים בכל שנה במשך 4 שנים ברציפות ובלבד שבאותן שנים הוא שהה 183 ימים לפחות במדינה אחרת שעימה יש לישראל אמנה בדבר מניעת כפל מס והוא המציא אישור תושבות מאותה מדינה אחרת לכל אחת מ- 4 השנים.
  6. יחיד ששהה בישראל יחד עם בן זוגו פחות מ- 100 ימים בכל שנה במשך 3 שנים ברציפות ובלבד שבאותן שנים הוא שהה 183 ימים לפחות במדינה אחרת שעימה יש לישראל אמנה בדבר מניעת כפל מס והוא המציא אישור תושבות מאותה מדינה אחרת לכל אחת מ- 3 השנים, יחשב לתושב החל מהשנה השנייה.
על פי הצעת הועדה, בהתקיים כל אחת מהחזקות הנ"ל ייחשב היחיד לתושב חוץ ללא צורך בבחינה נוספת של מרכז חייו. אין חולק כי החזקות האמורות קושרות את בני הזוג לתוצאות העסקיות ולאופן בו רשות המס תבחן את ההתנהלות שלהם ומשכך, ניתן להניח, כי היה וההמלצות יתקבלו זוגות רבים יצטרכו לשנות את אופי ההתנהלות שלהם ואת אופן ניהול הזוגיות שלהם .נשים שנשארו בישראל יתחילו לחיות עם הבעלים בחול או להפך, זוגות פרודים יצטרכו לקדם גרושים ככול שאכן הם רואים את עצמם כמי שאמורים להתגרש – גם עם עד כה הפורמליקה לא הפריעה להם ועוד ועוד.
לגבי כל מצבי הביניים שאינם נופלים לאחת מהחזקת החיוביות או השליליות שלעיל, הוצע שימשיך להתקיים מבחן מרכז החיים המקובל כיום.
תיקון נוסף שהוצע בעניין שאלת התושבות הוא לכלול קביעה מפורשת לפיה מועד ניתוק התושבות יכול להיות גם באמצע השנה וסוגיית התושבות אינה חייבת להיבחן דווקא על פני שנת מס שלמה.  
 

מס יציאה

בהתאם להסדר החוקי החל היום, נישום העוזב את ישראל- רואים אותו כאילו מכר את כלל נכסיו בישראל החייבים במס רווח הון ואת המס עליו לשלם בעת המימוש בפועל ולא בעת העזיבה. הסדר זה, המכונה מס יציאה, נועד למנוע מצב שבו הנישום יתחמק מתשלום מס רווח הון בגין התקופה שבה הוא החזיק בנכסיו בהיותו תושב ישראל, לרבות נכסים אותם הוא מחזיק מחוץ למדינת ישראל . יחד עם זאת, על פי ההסדר החל היום ניתנת לנישום אפשרות לדחות את תשלום המס עד למועד שבו ימומשו הנכסים בפועל. מצב דברים זה מקשה על אכיפת חיוב המס, שכן מימוש הנכסים בפועל מתבצע לאחר שהנישום כבר אינו תושב ישראל וכפועל יוצא מכך נישומים רבים מתחמקים מתשלום מס בישראל בעת שהם מממשים את הנכסים.
בהתאם לכך הציעה הועדה לערוך רפורמה משמעותית בהסדר הקיים היום ולקבוע מספר מנגנונים שיאפשרו להבטיח את תשלום מס היציאה. בין היתר הציעה הועדה מספר מסלולים חלופיים לתשלום מס יציאה בהתאם לסוג ובהתאם לשווי הנכסים. מסלולים אלה כוללים מספר חלופות כגון חובת תשלום מס מיידית בסמוך לאחר מועד ניתוק התושבות, מה שבפני עצמו נשמע מאוד בעייתי שהרי במרבית המקרים הנכסים לא מומשו כך שלנישום אין את הכסף לטובת תשלום המס  או לחילופין חובת דיווח על הנכסים במועד ניתוק התושבות ומתן בטוחות נאותות שיבטיחו את תשלום המס בעת המימוש ככל ששווי הנכסים עולה על 3 מיליון ₪, מה ששוב נשמע מאוד בעייתי ברמה המסחרית, בפרט משום שיתכן שהנכסים משועבדים, נמצאים בחול , לא נזילים , משותפים עם אחרים ועוד מגבלות  .
בין היתר ההצעה כוללת חובת הגשת דוח מפורט בדבר הנכסים המוחזקים על ידי הנישום במועד ניתוק התושבות, הגשת דוח שנתי נוסף מדי שנה בגין נכסים אלה וכן הטלת שיעבוד על הנכסים או לחילופין הקניית הנכסים לנאמן ישראלי במטרה להבטיח את תשלום המס בעת המימוש. ככל ששווי הנכסים אינו עולה על 3 מיליון ₪, מאפשרת ההצעה להסתפק בחובת דיווח בלבד ללא חובה לספק בטוחה לתשלום המס. כאמור, מדובר בדירה מאוד בעייתית והח"מ מתקשה לראות כיצד ניתן יהיה ליישם אותה, אם בכלל.
בנוסף לכך, הצעה קובעת כי גם מי שאינו רואה עצמו כתושב חוץ אך נמצא בשנה מסוימת פחות מ- 183 ימים בישראל יידרש להגיש באותה שנה דוח בגין נכסיו, וזאת ככל שהוא ירצה לטעון בעתיד שהוא הפסיק להיות תושב ישראל באותה שנה. כמו כן, ההצעה קובעת סנקציה לפיה מי שלא יגיש דוח בגין נכסיו בסמוך לאחר ניתוק התושבות לא יורשה לטעון כי הוא אינו תושב ישראל, כך שהגשת הדוח תהיה תנאי להכרה בהיותו של הנישום תושב חוץ.
לצד ההוראות החלות על תושבים עוזבים, כאמור ביקשה הועדה לקבוע הוראה שמטרתה לעודד חזרת עוזבים לישראל. בהתאם לכך הציעה הועדה, כי שוב ישראל אשר חוזר במשך 5 שנים לאחר ניתוק התושבות, יראו אותו לעניין מס יציאה כאילו לא עזב מעולם ולא תחול עליו חבות מס יציאה. ככל ששילם אותו אדם מס יציאה במסלול המיידי (כלומר בסמוך לאחר ניתוק התושבות), הרי שהוא יהיה זכאי לקבל החזר מלא של סכום המס ששולם.
ראוי להעיר, כי ההסדר המוצע על ידי הועדה לעניין מס יציאה הינו הסדר מורכב הכולל מסלולים רבים, בעלי תנאים ותתי תנאים מרובים, חריגים וכד'. בכל הכבוד, נראה כי דווקא הסדר זה חוטא למטרות שאותן הציבה הועדה לנגד עיניה בכל הנוגע לפישוט הסדרי המס והגברת הוודאות בכל הנוגע לחבות המס אולם יש להניח, כי ההסדר המוצע בעניין זה צפוי לעבור אי אלו שינויים, אם וככל שהוא יובא לאישור המחוקק.
 

הטלת "מס יציאה" על תאגידים

לצד שינויים בהסדרים הנהוגים לגבי מס יציאה ליחידים, הציע הועדה להנהיג עקרונות מיסוי דומים גם על תאגידים וזאת כדלקמן:
  1. תאגיד שהתאגד במדינה זרה אך הינו תאגיד תושב ישראל מכוח זהות בעלי השליטה ומנהלי התאגיד יחויב במס בגין הרווחים הצבורים באותו תאגיד בעת ניתוק התושבות שלו מישראל. במילים אחרות, ככל שבעלי השליטה בתאגיד מפסיקים להיות תושבי ישראל, יראו את התאגיד כאילו הוא חילק את רווחיו על ידי חלוקת דיבידנד רעיוני שיחויב במס וכן יראו אותו כאילו מכר את נכסיו, פעולה שעליה יוטל מס רווח הון. כאן מדור על שינוי מאוד מהותי המתייחס למצב בו יש חברה זרה המתנהלת ו/או נשלטת מישראל .חברות כאלה קיימות ואלה לא אחת צוברות רווחים אותם היא מעדיפה לא לחלק. עתה, במסגרת הרפורמה למעשה מאלצים את הבעלים לחלק את הדיבידנד או לשלם את המס כאילו הוא חולק וזאת למרות שיתכן שהאסטרטגיה הייתה לשמור את ההון לטובת השקעות עתידיות ו/או לטובת מטרות אחרות אשר בין השאר חסכו מס . במסגרת השינוי האמור יצטרכו בעלי חברות לשקול האם הם רוצים להמשיך ולצבור כספים בחשבון הבנק של החברות הזרות המוגדרות כתושבות מדינת ישראל, תוך נטילת הסיכון לפיה ניתוק תושבותם  תאלץ את החברה לשלם מס כבד בישראל בגין כל הכספים שנצברו .
  2. חברה ישראלית או חברה זרה בעלת מוסד קבע בישראל המעבירה נכסים מישראל לחו"ל- יחשב הדבר כמכירה של הנכסים, פעולה שיוטל עליה מס בישראל.
     

טיפול בסוגיית מיסי כפל

בהתאם לדין החל כיום, מס ששולם על ידי תושב ישראל במדינה זרה ניתן לזיכוי כנגד חבות המס של אותו נישום בישראל וזאת במטרה למנוע הטלת חבות מס כפולה על הנישום (הן במדינת המקור והן במדינת התושבות- ישראל). עם זאת, קיימים כללים מרובים בכל הנוגע ליישום הזיכוי בגין מס זר ששולם בחו"ל. בין היתר, הזיכוי ניתן על פי שיטת הסלים, כאשר מס זר ששולם עבור הכנסה שנצמחה ממקור אחד ניתנת לזיכוי כנגד המס החל בישראל על הכנסה מאותו מקור ולא ניתנת לזיכוי כנגד המס החל על הכנסה ממקורות אחרים. ההסדר החוקי החל כיום כולל 14 סוגי מקורות הכנסה שונים (סלים), כך שיתכנו מצבים שבהם מס זר ששולם בגין הכנסה ממקור אחד לא יותר בניכוי מתוך המס החל על הכנסה ממקור אחר. במצב דברים זה, כאשר מס זר על מקור הכנסה מסוים גבוה משיעור המס הישראלי החל על אותו מקור ואילו מס זר על מקור הכנסה אחר נמוך משיעור המס הישראלי החל על אותו מקור, עודף המס ששולם על מקור ההכנסה הראשון במדינה זרה אינו ניתן לקיזוז מיתרת המס שיש לשלם על מקור ההכנסה השני. מאידך, עודף המס אשר שולם בגין מקור ההכנסה הראשון ניתן לזיכוי עתידי בגין אותו מקור הכנסה למשך 5 השנים הבאות.
הועדה סברה כי הסדר המס הנוכחי הינו מסורבל יתר על המידה וגורם במקרים רבים להטלת מיסי כפל. לנוכח זאת המליצה הועדה על שלושה שינויים עיקריים:
  1. לצמצם את מספר הסלים מ- 14 ל- 5. כך למשל כל ההכנסות הפאסיביות יאוחדו לסל אחד, כך שמס זר המשולם על הכנסה ממקור זר פאסיבי אחד יהיה ניתן לקיזוז כנגד הכנסה שהופקה ממקור זר פאסיבי אחר.
  2. הועדה המליצה לבטל את האפשרות להכיר בעודפי זיכוי כך שאלה לא יהיו ניתנים לקיזוז עתידי על פני 5 שנים על פי ההסדר הנוכחי (למעט מקרים פרטניים כאשר עודף זיכוי נוצר כתוצאה מקיזוז הפסדים בישראל או כתוצאה מהפרשי זמנים במועד הדיווח בישראל לעומת מועד הדיווח במדינה הזרה. במקרים פרטניים אלה תמשיך המדינה להכיר בעודפי זיכוי ללא ההגבלה של 5 שנים הקיימת היום).
  3. לצד כל אלה הציעה הועדה להגביל את מגוון סוגי המס הזר אשר יוכרו בזיכוי ובין היתר הציעה לקבוע כי מיסים שהתבקש בגינם זיכוי במדינה שלישית לא יוכרו בזיכוי בישראל, כך גם מיסים ששולמו במדינה שעימה אין לישראל מנגנון חילופי מידע, מיסים ששולמו במדינת אויב ומיסים ששולמו במדינה החשודה כמקלט מס, כל אלה לא יוכרו כמיסים הניתנים לזיכוי.
 

הצעות תיקון נוספות

מלבד ההצעות שנדונו לעיל, כולל הדוח הצעות רבות נוספות לעריכת שינויים בהסדרי המס הבינלאומיים החלים היום שבהם נעסוק במאמר המשך ובין היתר:
  1. הצעה לתיקון הסדר הזיכוי בגין מס זר ששולם על דיבידנד שמקבלת חברה ישראלית מחברת בת זרה.
  2.  הצעה לתיקון הסדר הזיכוי בגין מסים זרים המשולמים על ידי חברה נשלטת זרה (חנ"ז).
  3. הצעה להגבלת הטבות המס הניתנות כיום ועיתונאי זר ולספורטאי זר המתגוררים בישראל.  
  4. הצעה להקלה בגין הכנסה ממימוש אופציות, כאשר אלה הבשילו בתקופת היותו של הנישום תושב חוץ אך מומשו עם הפיכתו לתושב ישראל.
  5. הצעה לתיקון ביחס למיסוי נכסים הנכנסים מרשת המס של מדינה זרה לרשת המס של מדינת ישראל ולהיפך.
  6. שינויים נרחבים בחובות דיווח.
  7. נדונה הצעה להטלת מס בגין פעילות של סניף של חברה זרה בישראל והוחלט שלא להכריע בסוגיה בשלב זה.
  8. נערכה בחינה של הטבות המס הניתנות כיום לעולים חדשים ולתושבים חוזרים וצוין כי יש מקום לבחון עריכת שינויים בהטבות אלה אולם לא הוצעה כל הצעה אופרטיבית.
  9. נדונו מספר מנגנונים נוספים שמטרתם סגירת פרצות ומניעת תכנוני מס אגרסיביים.
ממכלול האמור לעיל ניתן להעריך שהסדרי המיסוי הבינלאומי בישראל צפויים לעבור רפורמה משמעותית במהלך השנים הקרובות. אמנם, בשלב זה, מדובר בהמלצות עקרוניות בלבד אשר טרם גובשו לכדי הצעת חוק קונקרטית ואשר עוד צפויים לעבור בחינה ושינויים לא מעטים. יחד עם זאת, ניתן להניח, כי לפחות חלק מההמלצות ימצא את דרכן לספק החוקים ומן הראוי לשקול כבר עכשיו היערכות מתאימה לשינויים הצפויים. כפי שניתן לראות, חלק גדול מהמלצות הועדה נוגע להגברת מנגנוני המיסוי על פעילות בינלאומי של תאגידים במטרה למנוע תכנוני מס הגורעים מסים מקופת המדינה, כך שבמידה והנכם מנהלים פעילות עסקית בינלאומית, בהחלט כדאי כבר עכשיו לבחון תכנון נכון ויעיל של פעילות זאת, על מנת לנצל את הפתח העומד לרשות הנישומים כיום ואשר עשוי להיסגר בעתיד. יוצא בין השאר, כי נכון להיום, כל ישראלי המבקש להקים פעילות בין לאומית, צריך לקחת בחשבון את השינויים הצפויים ולהיערך בהתאם. נראה כי הרפורמה פחות תשפיע על חברות זרות בבעלות ישראלית המנוהלות ונשלטות בפועל מחוץ לישראל ,כאלה הנחשבות תושבות של מדינות זרות ומשלמות מס במדינות זרות. חברות אלה ימשיכו לשמש עוגן לישראלים רבים המבקשים לפעול מחוץ לישראל ובהקשר זה עדין יתכנו מצברים רבים בהם תושב ישראל הינו הבעלים בפועל של חברה זרה אשר היא עצמה אינה נחשבת כתושבת מדינת ישראל.  
 

הרפורמה תיצור חוסר וודאות עבור ישראלים שעזבו את ישראל

הרפורמה המוצעת בנוסח כיום יוצרת שינוי במצב החוקי לגבי אופן קביעת מקום התושבות לצרכי מס עבור ישראלים שהיגרו מישראל, ועשויה לייצר חוסר וודאות לגבי ישראלים שטרם הוכרע לגביהם כי הם "תושבי חוץ", ומשכך עלולים לעמוד בפני חבות מס גבוהה גם בישראל עבור הכנסותיהם מחוץ לה.
ניתן בנקל לדמיין נסיבות בהן פלוני היגר מישראל בשנים האחרונות, תוך העתקת "מרכז חייו" מחוץ לישראל, אך טרם הוכר רשמית במעמד "תושב חוץ". מחד, לפי הכללים שחלים כיום (טרם הרפורמה), אמת המידה הרלבנטית תהיה מיקום מרכז חייו כאשר מספר ימי שהייתו בישראל משמש כחזקה הניתנת לסתירה, כך שהוא עשוי שלא להיחשב כ"תושב ישראל" (ובכך למלא חלק מהתנאים לצורך סיווגו כ"תושב חוץ" שאינו חייב במס בישראל).
מאידך, לפי הכללים המוצעים ברפורמה, מספר ימי שהייתו של פלוני ומשפחתו בישראל יקבלו משקל גבוה ביותר, עד כדי הכרעה, ולייצר חזקה חלוטה לגבי תושבות בישראל.
ישראלים לא מעטים עזבו את ישראל תוך העבירו את חייהם (ולעיתים גם את חיי משפחתם הגרעינית) מחוץ לישראל לפי הדין כיום, אך במצב החדש הם אינם צפויים לעמוד ב"חזקות הימים החלוטות" אותן מציעה הרפורמה, כך שיחויבו במס בישראל, ולא ניתן לקבוע מראש כיצד להתנהל במצב החוקי החדש מבחינת פיצול התא המשפחתי או היקף ימי השהייה בישראל.
לכאורה יהיה זה לא סביר לשנות בדיעבד את הכללים ולדרוש ארגון מחדש של חייהם וחיי משפחותיהם של אותם מהגרים מישראל לאור הרפורמה. מאידך, גם בהיעדר סבירות כאמור, לא ברור האם וכיצד יתייחס המחוקק לגמישות הנדרשת לצורך פתרון מצבים אלו, ומהן הוראות שעה שייקבעו לצורך מענה לחוסר הוודאות שתיווצר.
נדמה כי לצורך יש להמתין להשלמת החקיקה (והוראות המעבר הרלבנטיות), ובכל מקרה מומלץ להיוועץ עם מומחה מיסוי על מנת להימנע מ"תקלות" מס שייגרמו בעקבות קיומה של חבות מס בישראל אליה לא מודע הנישום, ועלולה ליצור עבורו חובות גבוהים ולעיתים אף השלכות במישור הפלילי.
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים
אני מאשר/ת קבלת ניוזלטרים, הודעות והזמנות לאירועים וכנסים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.