מאת:


צו איסור הלבנת הון הוחל על נותני שירותים בתחום המטבעות הווירטואליים

 

ביום 14.11.21 נכנס לתוקף צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור) (תיקון), התשפ"א - 2021.
 
בין יתר ההוראות, הצו מחיל את חובות הזיהוי והדיווח אשר הוחלו בעבר על נותני שירותי אשראי גם על נותני שירותים פיננסיים נוספים, לרבות נותני שירותים בתחום המטבעות הקריפטוגרפים (הידועים בשמם גם כמטבעות וירטואליים או מטבעות דיגיטליים) וזאת, מטבע הדברים, במסגרת הרגולציה המקודמת לשם צמצום החשיפה הנובעת משימוש במטבעות דיגיטליים ומתוך שאיפה להילחם בהון השחור, להילחם באלה אשר עושים שימוש במטבעות דיגיטליים לטובת מטרות פליליות ו/או כאלה העושים שימוש במטבעות דיגיטליים מבלי לשלם את המס המתחייב כתוצאה מפעילות זו, תוך צבירה של מטבעות בארנקים כאלה ואחרים.
בהתאם להוראות סעיף 11א. לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע"ו-2016, מטבע וירטואלי הינו נכס פיננסי. משכך, קובע הצו כי החובות הקבועות בצו יחולו על כל מי שנותן שירותים בתחום הנכסים הפיננסיים לרבות בתחום המטבעות הוירטואליים כגון זירות מסחר במטבעות וירטואליים, מפעילי ארנקים דיגיטליים, נותני שירותי מטבע (לרבות אלה העוסקים בסחר במטבעות וירטואליים) וכד'. להלן נפרט את החובות העיקריות שאותן מטיל הצו על נותני שירותים אלה.
 

חובת הכרת הלקוח

נותן שירותים מחוייב לבצע לכל לקוח חדש הליך של הכרת הלקוח אשר במסגרתו עליו לקבל מהלקוח פרטים לגבי עיסוקו של מקבל השירות, מקור המטבעות הוירטואליים שלגביהם מבוקש השירות, מטרת השירות המבוקש, לברר האם הלקוח סורב בעבר ממתן שירות דומה על ידי נותן שירותים אחר, לברר אם הלקוח הוא תושב ישראל, אם הוא איש ציבור זר וכד'. כל אלה בהחלט מטילים על נותן השירות אחריות ומעמד של שומר סף האמור להרים קשיים מהותיים על אלה המבקשים לפעול בתחום המטבעות הדיגיטליים באופן אשר אינו מתיישב עם הוראות החוק ו/או כאלה אשר נמנעו לדווח לרשויות על פעילות זו ו/או כאלה אשר נמנעו מלדווח על כל פעולה ופעולה כמתחייב. כמו כן, הוראה זו מחייבת את נתון השירותים לפעול כחוקר פרטי, הצולל לעומקים של דברים, כך שנכון להיום ישראלי המחזיק מטבעות דיגיטליים לא יוכל בנקל להמירם למזומנים ולשם כך עליו להוכיח לנותן השירות את מקור המטבעות הדיגיטליים, כיצד מומנו, ממי נרכשו ועוד.
לפני כל פעולה אחרת, מוטלת על נותן השירות החובה להעריך את הסיכון להלבנת הון ולמימון טרור הטמון בפרטים שאותם מוסר הלקוח וכן להעריך את אמינות הפרטים שמוסר הלקוח. במקרים המעוררים ספק, מוטלת על נותן השירות החובה לבצע בדיקה קפדנית של הפרטים שאותם מוסר הלקוח ובמקרים מסוימים אף החובה לסרב במתן שירות.
 

חובת זיהוי ורישום ללקוח שאינו לקוח מזדמן

מי שנותן שירות ללקוח בפעם הראשונה חייב לרשום ולאמת את פרטי הלקוח וכן לרשום את מטרת השירות המבוקש לרבות:
  • שם הלקוח;
  • מספר זהות של הלקוח;
  • תאריך לידה של לקוח שהוא יחיד או תאריך התאגדות של תאגיד;
  • כתבות של הלקוח;
כאשר מדובר במתן שירות לתאגיד, על נותן השירות לרשום ולאמת גם את פרטי הזיהוי של בעל השליטה והמנהל הכללי של התאגיד.
כאשר מדובר בפעולה במטבע וירטואלי הכרוכה בהעברה מלקוח לצד שלישי (נהנה), הרי שעל נותן השירות לרשום גם את פרטי הזיהוי של המקבל (הנהנה), אלא אם הלקוח הבהיר לנותן השירות שאין לו דרך לדעת ו/או לברר את פרטי הזיהוי של הנהנה.
כאשר לא ניתן לקבל את מספר הזהות של הנהנה, של בעל השליטה בתאגיד או של מנהל התאגיד מסיבות אובייקטיביות, מחויב נותן השירות לרשום גם את מדינת התושבות ו/או ההתאגדות של הנהנה, בעל השליטה ומנהל התאגיד.
לצורך אימות הזיהוי מחויב נותן השירות לעיין ולשמור בידיו העתק מתעודה מזהה של הלקוח, כאשר מדובר ביחיד (תעודת זהות, תעודת עולה, רשיון נהיגה או דרכון). לגבי תאגיד מחויב נותן השירות לבדוק ולשמור בידיו העתק מתעודת התאגדות, מסמכי התאגדות, אישור עורך דין בדבר קיום התאגיד או תדפיס מרשם החברות הישראלי.
הצו קובע גם דרכי זיהוי מיוחדות לגבי לקוח שהוא מוסד ציבורי או תאגיד ממשלתי; לקוח שהוא בעצמו נותן שירותים פיננסיי, קטין וכד'.
כאשר הפעולה נעשית בידי מיופה כוח מטעם מקבל השירות, חייב נותן השירות לזהות ולשמור בידיו העתק מאמצעי הזיהוי גם של מיופה הכוח וכן את המסמך המייפה את כוחו של מבצע הפעולה.
נותן שירות ידרוש מלקוח למלא הצהרה על זהות כל הגורמים הנהנים ממתן השירות וכאשר מדובר בתאגיד- הצהרה על בעלי השליטה בתאגיד.
ככלל קיימת חובה לזיהוי מקבל השירות פנים אל פנים אולם נקבעו הוראות המאפשרות גם זיהוי חלופי כגון זיהוי מרחוק באמצעות טכנולוגיית זיהוי פנים, זיהוי באמצעים אלקטרוניים או זיהוי באמצעות עורך דין.

כאשר מדובר בשירות הכולל העברה של מטבע וירטואלי בין שתי מדינות על נותן השירות מוטלת גם החובה לרשום את פרטי החשבון או מספר זיהוי ייחודי של החשבון שממנו מבוצעת העברה (כתובת ארנק דיגיטלי) וכן את פרטי החשבון שאליו מבוצעת ההעברה וכן לשמור בידיו מסמך המתעד את מספר החשבון ואת זהות בעל החשבון.

כל זאת ברקע הידיעה לפיה לרשות המס ולרשות להלבנת הון היכולת לפנות לנותני השירותים ולקבל מהם מידע על כלל הלקוחות שלהם ובאופן זה לבחון את כל הלקוחות שקבלו שירותים, לוודא כי אלה פועלים כדין, כי אלה מדווחים ומשלמים מס וכי אלה עושים שימוש חוקי במנגנון הקריפטוגרפי ובכל עולם העברת מטבעות קריפטוגרפים ועוד. כך למשל רשות המס יכול להגיע לישראלים אשר פעילותם לא דווחה ושלא שולם מס בגין מימוש מטבעות ו/או להגיע לישראלים אשר פעילותם מגיע לכדי פעילות עסקית ומשכך עליהם לשלם מס שולי בגין התנהלותם זו ובנוסף להגיע לישראלים רבים אחרים אשר עושים שימוש במטבעות דיגיטליים לטובת הלבנת הון, לטובת קבלת כסף שחור, לטובת ביצוע עסקאות לא חוקיות ועוד. למעשה מנגנון זה בה להתמודד עם העובדה לפיה בהעדר רגולציה אין בנמצא אפשרות לזהות את בעלי המטבע ו/או את הבעלים של מבצע פעולה במטבעות אלה. עצם הרישום מאפשר מעקב ומאפשר לרשויות לעקוב אחר הפועלים בתחום ולהבטיח תקינות. בנוסף, המערכת הבנקאית אליה יוזרמו כספי מימוש (פיאט) יוכלו אף הם לבקש אסמכתאות מהלקוח המבקש להעביר כספים לחשבונות הבנק ו/או המבקשי להעביר כספים לנותני שירותים לטובת רכישות.
 

חובות בקרה

נותן שירות מחויב לבצע בקרה על פעילות של לקוחותיו ובמובן זה נותן השריות משמש למעשה כידן הארוכה של הרשות לאיסור הלבנת הון ורשויות המס.
בתוך כך, על נותן השירות לבחון את ההיקף וטיב העסקאות של כל לקוח; לבחון האם מדובר בהיקף עסקאות סביר בשים לב לפעילותו הרגילה של אותו לקוח ובשים לב לאופי פעילותו; לבחון האם עסקאות אלה אינן נעשות עם מדינות הנמנות עם רשימת מדינות הסיכון (המנויות בתוספת לצו) וכד'. כלומר, נותן השירותים מצופה להתנהל כנותן שירותים זהיר , הפוקח את עיניו ועושה כל שנדרש על מנת להבטיח כי ההתנהלות של לקוחותיו תקינה ואינה מחשידה והיה והוא מזהה פעולה חשודה, מחובתו לפעול ולהימנע מאדישות שאם לא כן הוא עצמו ייחשב כמעורב וכמי שסייע לאחרים בביצוע עבירות על פי חוק אזור הלבנת הון ו/או פקודת מס הכנסה ו/או חוקים רבים אחרים .
כאשר פעילות הלקוח מעוררת אי אלו חשדות, כגון כאשר חלים שינויים משמעותיים בפעילות הלקוח או כאשר מתעוררים ספקות באשר לפרטים שנמסרו בעבר על ידי הלקוח, מחויב נותן השירות לערוך הליך הכרת לקוח מעודכן ולאמת מחדש את כל פרטי הלקוח ופעילותו.
 

חובות דיווח

מלבד חובות זיהוי וחובת קיום בקרות פנימיות, מחויב נותן שירות לדווח לרשות המסומכת על כל אירוע כדלקמן:
  • פעולה בנכס פיננסי בסכום העולה על 50,000 ₪;
  • פעולה בנכס פיננסי שבה מעורבת מדינה בסיכון גם כאשר סכום הפעולה נמוך מ- 50,000 ₪ אך גבוה מ- 5,000 ₪; 
  • פעולה שנראית לנותן השירות כבלתי רגילה של לקוח, לרבות ניסיון לבצע פעולה, כלומר גם אם נותן שירות מסרב לבצע את הפעולה מוטלת עליו החובה לדווח על עצם הניסיון לביצוע פעולה בלתי רגילה. לעניין זה התוספת הרביעית לצו מפרטת רשימה ארוכה של פעולות העשויות להיחשב כפעולות בלתי רגילות כגון ניסיון של הלקוח להתחמק ממתן פרטים ותיעוד מלא, פעולות בהיקפים כספיים גבוהים או פעולות בעלות מורכבות פיננסית ללא הסבר סביר, פעולה השונה מאופי הפעילות של הלקוח, לקוח שאינו מתעניין בעלויות השירות, לקוח אשר הצהרותיו מעוררות חשד בדבר נכונותן, שימוש במטבעות וירטואליים אנונימיים או באמצעים טכנולוגיים שמקשים להתחקות אחר מקור המטבע, העברת מטבעות וירטואליים לפלטפורמות הידועות ככאלה שעוסקות בפעילות בלתי חוקית, שימוש באמצעים להסוואת כתובת IP או להסוואת אזור התחברות וכד'.
בכל אחד מהמקרים הללו וכן במקרים חשודים נוספים על פי שיקול דעתו של נותן השירות, מוטלת עליו החובה למסור דיווח מפורט הכולל פרטים מלאים אודות נותן השירות, אודות הלקוח, אודות מבצע הפעולה עבור הלקוח, אודות הנהנים מהפעולה, אודות הפעולה עצמה וכד'.
ראוי להדגיש כי על נותן השירות מוטלת החובה לשמור על סודיות מוחלטת לגבי הדיווחים הניתנים על ידו לרשות המוסמכת ולא לגלות את תוכנם ו/או את עצם מתן הדיווח לאף גורם מחוץ לעסק. סעיף 7(ג) לחוק איסור הלבנת הון קובע סנקציה מיוחדת של עד שנת מאסר בגין הפרת חובת סודיות זו. 
 

קביעת מדיניות ושמירת רשומות

נותן שירות מחויב לקבוע לעצמו (ולעובדיו) כללים ברורים שמטרתם קיום הוראות הצו ומניעת סיכוני הלבנת הון ומימון טרור.
כן מחויב נותן שירות לשמור רישומים ומסמכים באופן נגיש, כאשר בימינו הכוונה היא שרישומים אלה יתנהלו בצורה ממוחשבת ומקוטלגת באופן שיאפשר איתור יעיל של כל רשומה.
 

לקוח מזדמן

הצו מבחין בין חובות הזיהוי והדיווח החלות לגבי לקוח מזדמן לבין החובות החלות לבין לקוח שאינו בגדר לקוח מזדמן, כאשר "לקוח מזדמן" מוגדר כמי שקיבל שירות בסכום מצטבר אשר אינו עולה על 5,000 ₪ במשך תקופה של חצי שנה.
ביחס ללקוח מזדמן נקבעו בצו מספר הקלות ופטורים כגון פטור מחובת הצגת מסמכי זיהוי ומקיום בקרות.
יחד עם זאת הצו קובע, כי על נותן השירות לבצע בקרה מוגברת ללקוח מזדמן החוזר לצורך קבלת שירות.
 

תחולת הוראות חוק איסור הלבנת הון

ראוי להדגיש, כי הוראות הצו החדש הינן בבחינת הרחבה להוראות חוק איסור הלבנת הון החלות גם הן על נותן שירותים בנכסים פיננסיים לרבות מטבעות וירטואליים. מטרתו העיקרית של הצו הינה לקבוע כללים ברורים ואחידים לגבי דרכי הזיהוי, דרכי שמירת המסמכים, דרכי בחינת הסיכונים ודרכי הדיווח לרשות המומסכת אולם אין בהוראות הצו כדי לגרוע מהוראות החוק.
בין היתר, קובע החוק את הסנקציות החלות על מי שמפר את הוראות הצווים שנקבעו מכוחו, לרבות עונשי מאסר ועיצומים כספיים אשר עשויים לחול על נותן שירותים שאינו מקיים את הוראות החוק ו/או את הוראות הצו החדש שניתן מכוח החוק.
קיימת הסדרה כבדה בתחום השירותים הפיננסיים, אשר מטרתה למנוע פעילות הלבנת הון ומימון טרור ולהטיל על נותני השירותים את חובות הבדיקה והפיקוח על פעילות לקוחותיהם.
 
הצו החדש שבו עוסק המאמר הינו נדבך נוסף של מגמת הסדרה זו והוא כולל הוראות רבות ומפורטות המחייבות את נותני השירותים בתחום המטבעות הוירטואליים לאמץ שיטות התנהלות קפדניות ומורכבות לצורך עמידה בהוראות הדין. אי הקפדה על הוראות הצו עשויה לחשוף את העוסקים בתחום המטבעות הוירטואליים לסנקציות מינהליות ופליליות קשות ומן הראוי לעשות את כל הנדרש על מנת להימנע מכך ובין היתר ללמוד היטב את הוראות הצו, לקבל את הייעוץ הנדרש לצורך הקפדה על הוראות הצו וליישם את הוראותיו באופן קפדני.
 
 
 
צו איסור הלבנת הון לנותני שירותים בתחום המטבעות הווירטואליים

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054.

לתאום פגישה עם עו"ד

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

סמכותו של מנהל המע"מ לביטול רישומו של עוסק כפופה לקיום שימוע תקין

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

בהחלטה חדשה של בית המשפט המחוזי בחיפה נדחתה בקשת מנהל המע"מ לביטול רישומו של עוסק לאלתר, טרם הכרעה בערעור שהגיש העוסק ונקבע, כי העוסק יוכל להמשיך בפעילות העסק עד להכרעה בערעור שהגיש. בתוך כך קבע בית המשפט, כי בהליך השימוע אשר נערך לעוסק טרם מתן ההחלטה בדבר ביטול רישומו נפלו פגמים מהותיים הפוגמים בהחלטת מנהל המע"מ.

משמעותו של נטל ההוכחה בערעור מס

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

בית המשפט המחוזי במחוז מרכז דחה את ערעור המס שהגיש המערער, רואה חשבון במקצועו, על שומת מס שהוצאה לו לפי מיטב השפיטה ועל ההחלטה לפסול את ספריו לנוכח אי יכולתו של המערער להוכיח באופן מדויק וממוסמך את טענותיו בדבר מקורות התקבולים שהתקבלו בחשבון הבנק שלו.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.