מאת:

בית המשפט העליון דן בשאלה באילו תנאים רשאי בעל דין בהליך משפטי לעיין בנוהל פנימי חסוי של רשות המסים המסדיר את עבודת אגף המודיעין של הרשות.

 
רשות המסים הינה רשות ציבורית אשר עבודתה מוסדרת באמצעות חוקים, תקנות, צווים, נהלים, חוזרים, החלטות עקרוניות וכד'. ברוב המקרים ההוראות המסדירות את פעילות הרשות קבועות במסמכים גלויים המתפרסמים ברבים כך שהציבור יוכל להכיר את אופן עבודת הרשות ולכלכל את צעדיו בהתאם.
 
עם זאת, חלק מנהלי רשות המסים הינם נהלים פנימיים אשר הרשות מבקשת לשמור על סודיותם ושומרת על כך שאלה לא יהפכו לנחלת הכלל. אחד הנהלים הללו הינו נוהל פנימי שעניינו עבודת אגף המודיעין בנציבות מס הכנסה.
 
בין יתר ההסדרים הקבועים בנוהל זה קיימים גם הסדרים לעניין מתן תגמול למודיע בגין המידע שאותו הוא מסר לרשות ואשר הביא לגביית מס בידי הרשות. לאחרונה ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון במסגרתו נדונה השאלה, האם ובאילו נסיבות יהיה רשאי אדם לעיין בנוהל פנימי זה של רשות המסים.
 
תחילתה של הפרשה במודיע שהגיש תביעה כספית נגד רשות המסים בטענה שהוא מסר לרשות מידע אשר הביא לגביית מס בסכום של עשרות מיליוני שקלים. לטענת התובע הובטח לו על ידי עובדי הרשות, כי יהא זכא לתגמול בשיעור של 20% מכל מס שייגבה בעקבות המידע שיימסר על ידו. עוד טען התובע, כי בעקבות כך מסר מידע לרשות המסים, לרשות לניירות ערך ולמשטרת ישראל אשר בסופו של יום הביא לגביית מס בסכום של עשרות מיליוני שקלים. משניגש התובע לרשות המסים לבקש את התגמול המגיע לו, לכאורה, השיבה הרשות, כי בהתאם לנוהל המדיעין הפנימי של הרשות לא התקיימו התנאים המזכים אותו בקבלת תגמול.
 
התובע הגיש תביעה כספית נגד הרשות במסגרתה הוא עתר לתשלום התגמול המגיע לו, לטענתו, ובתוך כך גם ביקש מהרשות להציג בפניו את אותו נוהל פנימי שעליו התבססה הרשות בתשובתה, על מנת שניתן יהיה להעמיד לביקורת שיפוטית את טענת הרשות כי על פי הוראות הנוהל הוא אינו זכאי לתגמול. הרשות מנגד טענה, כי מדובר בנוהל פנימי חסוי שעוסק בפעילות אגף המודיעין של הרשות, כאשר נוהל זה כולל חלקים רבים האסורים לפרסום ואשר הרשות אינה יכולה למסור.
 
בית המשפט המחוזי, אשר דן בתביעה, קבע כי התנהלות הרשות אשר מחד מציעה תגמול למודיעים, אך מאידך חוסמת את דרכו של מבקש התגמול ואינה חושפת את התנאים לקבלת הגמול, אינה סבירה ואינה הגיונית. יחד עם זאת, בית המשפט המחוזי התרשם שאכן מדובר בנוהל נרחב העוסק במגוון פעילותה של מחלקת המודיעין, כאשר חלקים רבים מתוך הנוהל אינם רלוונטיים לסוגיית מתן התגמול למודיעים. לנוכח זאת קבע בית המשפט, כי תחילה על הרשות למסור את הנוהל במלואו לידי עורך דינו של התובע בלבד, על מנת שזה יעיין בנוהל, יפרט בפני בית המשפט מהם החלקים הרלוונטיים לדעתו לצורך התביעה שהוגשה ולאחר מכן יכריע בית המשפט, לגבי כל אחד מהחלקים הנ"ל אם הוא אכן רלוונטי לתביעה ואם ניתן לגלות חלקים אלה בפני התובע.
 
רשות המסים לא השלימה עם החלטת בית המשפט המחוזי והגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון קיבל את הערעור אולם לא חסם לחלוטין את זכות העיון של התובע בחלקי הנוהל הרלוונטיים. במקום זאת קבע בית המשפט העליון, כי כאשר עולה טענת חסיון או טענה אחרת שמכוחה מבקשת המדינה לשמור על סודיות של מסמך כלשהו, מי שצריך לבחון את המסמך הוא לא עורך דינו של בעל הדין אלא בית המשפט. בתוך כך קבע בית המשפט העליון כי יש להעביר את הנוהל בכללותו במעטפה סגורה לבדיקת בית המשפט המחוזי על מנת שזה יבחן אילו חלקים מתוך המסמך רלוונטיים לסוגיית מתן תגמול למודיע ועד כמה גילויים של חלקים שונים מתוך המסמך עשוי לפגוע באינטרסים לגיטימיים שעליהם מבקשת המדינה להגן.
 
אם כן, בקרוב צפוי בית המשפט המחוזי לשוב ולבחון אילו חלקים מתוך נוהל המודיעין הפנימי של רשות המסים ניתנים לפרסום ואילו יישארו חסויים.
נוסיף ונציין כי בשנים 2014 ו- 2017 פרסם מבקר המדינה שני דוחות ביקורת אודות ליקויים בפעילות אדף המודיעין של מס הכנסה ובפרט בכל הנוגע להפעלת מוקד "קו הצדק" אותו הקימה רשות המסים. בהתאם לדוחות המבקר הנ"ל נמצא, כי רשות המסים הקימה מוקד מודיעין ארצי בשם "קו הצדק" המאפשר למודיעים פרטיים לדווח על עבירות מס שהגיעו לידיעתם אולם הרשות לא הקימה תשתית ארגונית מתאימה אשר תאפשר בחינה יעילה של המידע המתקבל במוקד ואשר תביא בסופו של יום לגביית המס. בין היתר נמצא, כי במוקד הועסקו סטודנטים שלא הוכשרו למשימה ושאין להם סיווג מתאים לעסוק בעבודת מודיעין. עוד נקבע, כי אין ברשות תקן מספק של עובדי מודיעין המסוגל להתמודד עם המידע הנקלט במוקד, אין תשתית תוכנה מתאיה, אין תשתיות מתאימות לשיתוך מידע בין האגפים השונים ברשות המסים וכד'. משכך, חלק גדול מהמידע שנקלט במוקד לא הגיע כלל לחוליות הרלוונטיות במחוזות וגם מתוך המידע שהגיע, רק חלק קטן הוביל בסופו של יום לנקיטת פעולות חקירה ואכיפה.
 
כתוצאה מכל אלה, מודיעים אשר ציפו לקבלת תגמול, לא זכו לקבלתו מאחר והמידע שאותו הם מסרו כלל לא נבחן ו/או לא ננקטו לגביו פעולות החקירה ו/או האכיפה הנדרשות באופן שפגע באמון הציבור ובתמריץ עבור מודיעים פוטנציאליים עתידיים.
מבקר המדינה גם מתח ביקורת על חוסר האפקטיביות הנובעת מכך שהנוהל על פיו פועלת יחידת המודיעין בכל הנוגע למתן תגמול למודיעים לא פורסם ברבים.
אין ספק שמדובר בסוגיה מסקרנת אשר עוד תמשיך ותעורר כותרות ואנו נמשיך לעקוב ולעדכן על ההתפתחויות בפרשה. 
(רעא 6449/21 מדינת ישראל רשות המיסים נ' יהושע גוזס)
 
 

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

הסדרת ארנק דיגיטלי שחור - גילוי מרצון 2024

מאת: אלי דורון, עו"ד

15/1/2024
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

חזרתו של נוהל גילוי מרצון 2024

מאת: אלי דורון, עו"ד

חזרתו של נוהל גילוי מרצון - צעד מתבקש למילוי הקופה המתרוקנת. לאחרונה פורסם כי רשות המס החליטה להפעיל מחדש את נוהל "גילוי מרצון" שמאפשר לנישומים תושבי ישראל לפנות מיוזמתם לרשות המסים ולדווח על הכנסותיהם שטרם הוצהרו תוך קבלת חסינות מפני העמדה לדין.

7/1/2024
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

חשבוניות פיקטיביות וסנקציה של כפל מס

מאת: אלי דורון, עו"ד

לאחרונה ניתן בבית המשפט המחוזי לוד-מרכז פס"ד נוסף בהמשך ישיר למלחמה של רשויות המס בחשבוניות פיקטיביות. בפסק הדין דחה בית המשפט את ערעורו של בעל המניות בחברה וקבע, כי בפסיקה הוצבה דרישה מהותית כי חשבונית מס תשקף עסקה אמיתית שהתרחשה ואת הצדדים האמיתיים לעסקה.

22/8/2023
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.