מאת:


אדם שעבר להתגורר בחו"ל ומשפחתו בחרה להישאר בישראל יכול להיחשב לתושב חוץ

פסיקת בתי המשפט קובעת בניגוד לעמדת רשות המסים כי בנסיבות המתאימות אדם שעבר להתגורר בחו"ל ומשפחתו בחרה להישאר בישראל יכול להיחשב לתושב חוץ

  1. שיטת המס הנהוגה בישראל החל משנת 2003 הינה שיטה מעורבת של מיסוי פרסונלי ומיסוי טריטוריאלי. בהתאם לשיטה הנהוגה כיום מוטלת חובת דיווח וחובת תשלום מס על כל ההכנסות של יחיד שהוא "תושב ישראל", בין אם הכנסותיו הופקו בישראל ובין אם נצמחו ו/או הופקו בחו"ל. מאידך גיסא, יחיד שאינו עונה על ההגדרה "תושב ישראל", יהא חייב בדיווח ובמס ישראלי אך ורק על הכנסות שהופקו על ידו בישראל, וככל שנצמחו לו הכנסות שמקורן מחוץ לישראל, הרי שעל ההכנסות הללו, לא נדרש דיווח ותשלום מס בישראל.  חריג לכלל זה מתייחס לתושבים המוגדרים כתושבים חוזרים ותיקים, לגביהם יש בנמצא פתור ספציפי הפוטר אותם מדיווח בישראל על הכנסות המופקות בחול על פני תקופה של עשר שנים. הפתור לא פותר אותם מחובת דיווח ותשלום מס במדינות אחרות מחוץ לישראל.
  2. במציאות הגלובלית המודרנית שבה אנשים רבים בוחרים לעבור להתגורר לפרקי זמן ממושכים במדינה זרה ואף צוברים נכסים ומקבלים הכנסות ממקורות שונים בחו"ל ישנה חשיבות מכרעת לבחינת השאלה מי הוא "תושב ישראל" שכן על פי שאלה זו יוכרע אם אדם חייב לשלם מס בישראל על הכנסותיו מחו"ל. שאלת התושבות, מטבע הדברים, הפכה והופכת להיות יותר ויותר קשה וזאת לאור הקידמה  הטכנולוגית והחברתית, היכולת לעבוד מרחוק באמצעות מחשב, הנכונות של בני זוג לנהל חיים בשני מרכזים שונים ולפעמים בשתי יבשות שונות, היכולת לנוע בעולם ביתר קלות, מהיום להיום ובמחירים נמוכים, היכולת לבצע עסקאות באמצעות רשת האינטרנט, התקשורת הלוויינית, תופעת ה"כפר הגלובאלי" ועוד ועוד סיבות מקשות, כאמור
  3. סעיף 1 לפקודת מס הכנסה מגדיר כי יחיד תושב ישראל הוא מי שמרכז חייו מצוי בישראל. הסעיף גם מגדיר חזקה לפיה אדם ששהה בישראל 183 ימים לפחות בשנה מסוימת או 30 ימים לפחות בשנה מסוימת ו425 ימים ביחד עם השנתיים שקדמו לאותה שנה יחשב לתושב ישראל. יחד עם זאת, חזקה זו ניתנת לסתירה והמבחן העיקרי לצורך בחינת שאלת היותו של אדם "תושב ישראל" הינה בהתאם למבחן "מרכז החיים" של אותו אדם. הפקודה מגדירה רשימה של פרמטרים שעל פיהם יבחן מרכז חייו של אדם ובפרט:
(א)  מקום ביתו הקבוע;
(ב)  מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו;
(ג)  מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע או מקום העסקתו הקבוע;
(ד)  מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו;
(ה)  מקום פעילותו בארגונים, באיגודים או במוסדות שונים;
 
  1. פעמים רבות יתכן מצב שבו חלק מהפרמטרים יובילו למסקנה, כי אדם פלוני אינו תושב ישראל ואילו פרמטרים אחרים יובילו למסקנה, כי הוא הינו תושב ישראל. למשל, אדם שעובד מחוץ לישראל אך ממשיך להחזיק בית מגורים בישראל או להיפך- אדם שבית הקבע שלו נמצא מחוץ לישראל אך הוא מגיע לישראל מעת לעת לצורך ניהול עסק בישראל. במקרים אלה יש צורך לשקלל את מכלול הפרמטרים על מנת לברר האם מירב הזיקות של אותו אדם הן למדינת ישראל או למדינה זרה.
  2. אופן בחינת היותו של אדם תושב ישראל מפורטת גם בחוזר מס הכנסה מס' 1/2012 במסגרתו הציגה רשות המסים את שיטות הבחינה הראויות (בעיני הרשות) של מכלול הפרמטרים המוזכרים לעיל. בין היתר עוסק החוזר במצבים שבהם אדם עוזב את ישראל לתקופה ממושכת לצרכי עבודה בעוד משפחתו הגרעינית (אשתו וילדיו) נשארת להתגורר בישראל. כפי שעולה מעיון בחוזר וכן מאופן ההתנהלות הרגיל של רשות המסים, רק במקרים נדירים ביותר מכירה הרשות בכך שאדם שמשפחתו נשארת בישראל הפך לתושב חוץ. במילים אחרות, לרוב, מגורי המשפחה בישראל יביאו לכך שרשות המסים לא תכיר באחד מבני המשפחה כתושב חוץ גם אם הוא עצמו מתגורר במשך תקופה ממושכת בחו"ל ומגיע לבקר את משפחתו רק באופן מזדמן.
  3. יחד עם זאת, עמדה זו של רשות המסים הועמדה לביקורת שיפוטית מספר פעמים, כאשר בית המשפט חזר וקבע כי יש לבחון את שאלת התושבות על רקע מכלול הזיקות של הנישום, כאשר מקום מגורי משפחתו של הנישום הינה רק פרמטר אחד שיש לבחון אך אינו הפרמטר הבלעדי או אף העיקרי.
  4. כך לדוגמא בעמ"ה (תל אביב-יפו) 1072-07 מיכאל ספיר נ' פקיד שומה כפר-סבא, נדון עניינו של מהנדס אלקטרוניקה שעבר למשך 5 שנים לסינגפור על מנת לעבוד כיועץ בתחום התקשורת לחברות תקשורת מקומיות בזמן שמשפחתו נשארה בישראל. המשפחה נשארה להתגורר בבית הקבע שהיה בבעלות בני הזוג ובני הזוג המשיכו לנהל חשבון בנק משותף וכן לעשות שימוש ברכבים המשותפים שהיו בבעלותם בישראל.
על אף האמור, בית המשפט קבע כי אין לראות בנישום תושב ישראל בארבע מתוך חמש השנים הרלוונטיות, לנוכח העובדה כי מרבית הזיקות מצביעות על כך שמרכז חייו של הנישום בשנים הללו היו בסינגפור. נקבע כי במשך רובה המכריע של התקופה שהה הנישום בסינגפור ועל אף שהיה מגיע לישראל מספר פעמים בשנה, אלה היו ביקורים מזדמנים של שבועות אחדים. בנוסף, קבע בית השפט כי לנישום היה בית קבע בסינגפור וכי עיקר האינטרסים הכלכליים והקשרים החברתיים של הנישום במהלך התקופה הרלוונטית היו בסינגפור. כך הנישום החזיק בתעודת תושב בסינגפור, הייתה בבעלותו חברה בסינגפור, הוא ניהל חשבונות בנק בסינגפור והיה חבר פעיל במועדונים מקומיים ובקהילה היהודית המקומית. בית המשפט הדגיש את העובדה, כי כל הזיקות אשר קשרו את הנישום לישראל לא היו תלויות בו באופן בלעדי אלא נבעו מתוך בחירה של בת זוגו, אשר בחרה להמשיך להתגורר בישראל ולהמשיך לעשות שימוש בנכסים המשותפים של בני הזוג בישראל (דירה, רכבים וחשבון בנק משותף).
 
  1. על פסק דין זה של בית המשפט המחוזי הוגש ערעור לבית המשפט העליון, אשר חיזק את מסקנת בית המשפט המחוזי ודחה את הערעור (ע"א 4862/13 פקיד שומה כפר סבא נ' מיכאל ספיר).
  2. על דברים אלה חזר לאחרונה בית המשפט המחוזי בתל אביב במסגרת ע"מ 41182-01-19 זאב לדרמן נ' פקיד שומה תל אביב 5 תוך שהוא מציין כי "לצורך קביעת מקום מרכז חייו של אדם, בתי המשפט מייחסים חשיבות למקום מגורי המשפחה. אך לא מדובר באינדיקציה מכרעת או יחידה. כל מקרה נבחן לפי מכלול נסיבותיו הייחודיות, והראיות שהובאו בקשר לכך".  
  3. מקרה דומה נוסף נדון בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בעמ"ה (ב"ש) 517/04 צייגר משה נ' פקיד שומה אילת. באותו עניין נבחנה השאלה האם זכאי הנישום להנות מההטבות שמעניק חוק אזור סחר חופשי באילת על רקע העובדה, כי הנישום התגורר במשך שנים ארוכות באילת בעוד משפחתו מתגוררת ברעננה, כאשר הנישום מגיע לשהות עם משפחתו בסופי שבוע. אם כן, גם באותו מקרה בחן בית המשפט האם מרכז חייו של הנישום הינו באילת או ברעננה. לאחר בחינת מכלול הנסיבות מצא בית המשפט, כי מרבית הזיקות קושרות את הנישום לעיר אילת וכי מרכז חייו של הנישום הינו באילת על אף מגורי משפחתו ברעננה.
  4. הנה כי כן, מתוך הדוגמאות הללו ניתן ללמוד, כי גם כאשר רק אחד מבני הזוג עוזב את ישראל למשך תקופה ממושכת לצרכי עבודה ואילו שאר בני משפחתו נשארים בישראל, ניתן, במקרים המתאימים, לראות את בן הזוג העוזב כמי שהעתיק את מרכז חייו למדינה זרה ופסק להיות תושב ישראל. באותם מקרים מתאימים בית המשפט אף אינו בוחל להתערב בעמדת רשות המסים ולאמץ את עמדת הנישום.
  5. בהקשר זה חשוב לזכור כי הנטל להוכיח את העובדה שמרכז חייו של אדם פלוני הועבר למדינה זרה מוטל על הנישום. לצורך כך יש להקפיד לשמור באופן שוטף ומסודר את כל התיעוד המצביע על קשריו של העוזב עם מקום מגוריו החדש במדינה הזרה וזאת החל מהיום הראשון לעזיבה. תיעוד כדוגמת הסכם שכירות (לטווח ארוך של מספר שנים לפחות), קבלות המעידות על ביצוע שיפוצים או התאמות של הבית, קבלות לגבי רכישת ריהוט ופריטי עיצוב לבית, הגשת דוחות כספיים לרשויות המס בחו"ל, תיעוד לגבי פתיחת חשבונות בנק והנפקת כרטיסי אשראי בחו"ל, השקעות בנכסים בחו"ל, העברת תיק ניירות ערך לחו"ל, תיעוד בעניין מכלול הקשרים העסקיים בחו"ל, עריכת ביטוחי בריאות בחו"ל, תיעוד בעניין קניה ו/או שימוש ברכב עבודה בחו"ל, תיעוד בדבר מעורבות במועדונים ובקהילות מקומיות בחו"ל וכד'. באותו האופן, קיימת חשיבות רבה לניתוק  הקשרים הכלכליים והחברתיים הקושרים את הנישום לישראל ואשר אינם הכרחיים עם המעבר לחו"ל כגון, דיווח על ניתוק תושבות במוסד לביטוח הלאומי, סגירת חשבונות בנק ותוכניות חסכון בישראל, מימוש ומכירה של נכסים שאינם הכרחיים (רכב, דירה וכד'), ביטול ביטוחים בישראל וכד'.
  6. בהקשר זה חשוב להבהיר כי בהחלט יתכנו מצבים בהם פלוני יחשב תושב ישראל אולם בבעלותו חברה ו/או חברות שהן עצמן אינן תושבות ישראל וזאת למרות שהוא עצמו, אותו תושב ישראל - הבעלים ובעל המניות של אותן חברות. במקרה זה החברות לא ידווחו ולא ישלמו מס בישראל משום שהן לא תושבות ישראל. באותה מידה יכול להיווצר מצב הפוך בו אדם מפסיק להיות תושב ישראל אולם יש לו חברות תושבות ישראל. כך יוצא שלתושבי ישראל רבים יש חברות ועסקים ענפים במדינות רבות בעולם ואותן חברות לא חייבות בדיווח או במס בישראל ואלה מדווחות ומשלמות מס על פי הדין החול במדינות הרלוונטיות בחול. כמובן שהיה ולתושב ישראל חברות בחול שאינן מוגדרות כתושבות ישראל, על משיכת הדיבידנדים מאותן חברות, מתוקף היותו בעל מניות, לכיסו הפרטי של הבעלים חלה חובת דיווח ותשלום מס בישראל וזאת בכפוף למס ששולם בחול, אמנות למניעת כפל מס ועוד.
  7. עוד יובהר כי יש בנמצא חריגים בדין הישראלי המתייחסים למצב בו אדם עלה לישראל ו/או חזר לישראל לאחר שהות ממושכת. לגבי אותם מקרים יש בנמצא הוראות ספציפיות המקלות על אותם ישראלים והכול מתוך כוונה לעודד עליה ו/או חזרה לארץ ישראל.
 
כל אלה יסייעו לכם, בבוא היום להראות, כי מרכז חייכם הועבר למדינה זרה וזאת גם אם אתם בוחרים להשאיר מאחוריכם את שאר בני המשפחה, הממשיכים להתגורר בישראל.
 
עוברים לחו

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054.

לתאום פגישה עם עו"ד

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

תכנית למתן תמריצי מס לעובדי ענף ההייטק שחוזרים לישראל

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); דניאל מורן, משפטן

שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת המדע אורית פרקש הכהן הכריזו לאחרונה על כוונתם לקדם תוכנית שמטרתה לעודד עובדים בענף ההיי-טק שעזבו לחו"ל לשוב לישראל באמצעות הענקת הטבות מס שונות באמצעות הוראת שעה שתחול למשך תקופה מתוכננת של שנתיים:

דו"ח הועדה לרפורמה במיסוי בינלאומי

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

ב- 21.11.21 הוגש למנהל רשות המסים דו"ח הועדה לרפורמה במיסוי בינלאומי אותו יזמה הרשות. מדובר במסמך המתפרס על פני למעלה מ- 100 עמודים והכולל הצעות לעשרות תיקונים בהוראות החוק הנוגעות למיסוי בינלאומי. במאמר זה נסקור חלק מההמלצות המרכזיות של הועדה, אשר צפויות להביא לשינויי חקיקה עתידיים

אמנת מס ישראל אוסטריה - מיסוי יחידים

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

מטרת האמנה, בדומה לאמנות שנחתמו בין ישראל בין מדינות רבות אחרות בעולם, היא למנוע מצב שבו אדם יחוייב במס מלא על ידי שתי מדינות בגין אותה הכנסה או אותה פעילות עסקית ובפועל להביא לידי הידוק שיתוף הפעולה בין המדינות, עידוד המסחר וההתנהלות המשותפת, כך שישראלים יבקשו להשקיע ו/או לפעול באוסטריה ולהפך, הכל לרווחת שתי המדינות .

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.