מאת:


התקשרות נושא משרה בעסקה פרטית שעליה נודע לו במסגרת תפקידו כנושא משרה בחברה

 
בעל שליטה ויו"ר דירקטוריון בחברה ציבורית קיבל מידע ובחן אפשרות להתקשרות החברה בעסקה אך בסופו של יום החליט להתקשר באותה עסקה באופן פרטי ולא באמצעות החברה. לימים העסקה הניבה לאותו נושא משרה רווח נאה שהיה יכול להגיע לחברה אילו היא הייתה מתקשרת באותה עסקה. אין ספק שתסריט מסוג זה מעורר אי נוחות רבה אך האם יש במצב זה פסול משפטי? ובכן, כמו בהרבה מקרים אחרים התשובה לשאלה היא - תלוי בנסיבות ומשכך מצאנו לנכון במסגרת מאמר זה להתייחס לנסיבות ולנדרש מנושא משרה, בנסיבות כאלה או אחרות.
 
בית המשפט המחוזי בתל- אביב (המחלקה הכלכלית- כבוד השופט חאלד כבוב) דן בבקשה לאישור תביעה נגזרת שהוגשה נגד חברת רני צים מרכזי קניות בע"מ, נגד בעל השליטה בחברה, מר רני צים, ונגד מספר נתבעים נוספים והחליט לדחות את הבקשה (להלן: "עניין רני צים"). יובהר כי תביעה נגזרת הינה תביעה המוגשת על ידי החברה כנגד בעל מניות ו/או בעל מניות בנסיבות בהן בעל הרוב הוא זה שנגדו מוגשת התביעה. בנסיבות בהן בעל השליטה בחברה ביצעה פעולה שאחרים חושבים נוגדת את חובתו לחברה ומשכך על החברה לתבוע אותו, רשאי אותו בעל מיעוט לפנות לבית המשפט בבקשה להורות על תביעה כנגד אותו בעל שליטה וזאת בדרך של תביעה נגזרת וזהו ההליך שבחרו לנקוט בו בנסיבות דנן.
 
חברת רני צים מרכזי קניות בע"מ היא חברה ציבורית העוסקת בעיקר בניהול נכסים מניבים (להלן: "חברת רני צים"). במסגרת פעילותה בחנה החברה אפשרות להרחיב את פעילותה למיזמים מניבים בתחום האנרגיה הסולרית ולהקמת מיזם משותף עם חברת ברנמילר אנרג'י בע"מ (להלן: "חברת ברנמילר"). יוזמה זו לא יצאה אל הפועל אולם במקביל הועלתה בפני החברה הצעה חלופית במסגרתה הוצע לחברת רני צים להשקיע סך של 18 מיליון ₪ בחברת ברנמילר בתמורה ל- 17% מהון המניות של חברת ברנמילר במחיר מניה נקוב הנמוך בהרבה משווי השוק של המניות באותה העת. על פניו מדובר בהצעה הטומנת בחובה רווח חשבונאי מיידי של עשרות מיליוני שקלים שבו החברה הייתה יכולה לקבל לידיה נכס ששווי השוק שלו גבוה בהרבה מהתשלום הנדרש עבורו. יחד עם זאת חשוב לציין כי המניות הוצעו לחברה בתנאי שהן יוקפאו למשך פרק זמן משמעותי כך שהחברה תוכל לממש אותן רק בחלוף תקופת ההקפאה וכאשר אין כל וודאות לגבי שווי השוק שיהיה לאותן מניות בתום תקופת ההקפאה.
 
חברת רני צים קיימה דיון בנוגע להצעה בועדת הביקורת ובדירקטוריון החברה והחליטה ע"ס העובדות שהוצגו ולאחר דיון בנושא - לדחות אותה. במקביל החליט מר רני צים (בעל השליטה ויו"ר הדירקטוריון של החברה) לקבל את אותה ההצעה ולרכוש את מניותיה של חברת ברנמילר באופן פרטי וזאת למרות שהחברה לא רצתה לקדם את העסקה, כאשר גם עניין זה נדון במקביל בועדת הביקורת ובדירקטוריון החברה והוחלט שאין מניעה לאפשר למר רני צים לרכוש את המניות באופן פרטי, כאמור.
 
סעיף 254 לחוק החברות קובע כי "נושא משרה חב חובת אמונים לחברה, ינהג בתום לב ויפעל לטובתה, ובכלל זה... יימנע מניצול הזדמנות עסקית של החברה במטרה להשיג טובת הנאה לעצמו או לאחר". על רקע הוראות סעיף זה בחן בית המשפט האם היה פסול בכך שמר רני צים בחר להתקשר באופן פרטי בעסקה שהוצעה לחברה ציבורית שבה הוא משמש כנושא משרה.
 
לאחר בחינה מעמיקה ומפורטת של השתלשלות האירועים הגיע בית המשפט למסקנה, כי לא נפל כל פסול בהתנהלותו של מר רני צים כנושא משרה ו/או של דירקטוריון החברה בכלל. מסקנה זו ביסס בית המשפט על מספר נסיבות קונקרטיות שהיו רלוונטיות למקרה שהובא בפניו:
ראשית- בית המשפט קבע, כי מר רני צים קיבל את ההצעה רק לאחר שהחברה החליטה שהיא אינה מעוניינת בעסקה. במילים אחרות מהרגע שבו החברה דחתה את ההצעה, הרי שזו הפסיקה להיות "הזדמנות עסקית של החברה" ולא הייתה עוד כל מניעה להתקשרותו של רני צים באותה עסקה.
 
שנית- בית המשפט קבע שהחברה דחתה את ההצעה משיקולים סבירים וענייניים. בתוך כך דירקטוריון החברה סבר שהשקעה פיננסית במניות, להבדיל מניהול פעיל של נכסים מניבים אינה חלק מפעילותה הרגילה של החברה ואינה מהווה ניצול ראוי של משאביה. כמו כן, דירקטוריון החברה לקח בחשבון את הסיכון הכרוך בהשקעה לנוכח מצבה הבלתי יציב של חברת ברנמילר והעובדה שאין כל וודאות לגבי שווי המניות שלה בסוף תקופת ההקפאה. בנוסף הן הדירקטור החיצוני של חברת רני צים, הן יועץ שוק ההון שלה והן היועץ המשפטי של החברה סברו שמדובר בהשקעה שאינה מתאימה לפרופיל החברה ולאופי פעילותה.
 
שלישית- בית המשפט קבע כי בפני החברה עמד מלוא המידע הרלוונטי לגבי העסקה הפוטנציאלית ולא הוסתר מפני חברי דירקטוריון החברה מידע כלשהו אשר היה יכול לשנות את החלטתם. בכך למעשה אבחן בית המשפט את המקרה הנוכחי מפסק דין שניתן בעבר במקרה דומה שנדון במסגרת תנ״ג 12-09-20136 אליהו ביטון נ' פאנגאיה נדל״ן בע״מ (להלן: "עניין פאנגאיה"). בעניין פאנגאיה הנ"ל אישר בית המשפט המחוזי בתל אביב הגשת תובענה נגזרת נגד נושא משרה בחברה שהתקשר בעסקה שנדונה ונדחתה על ידי דירקטוריון החברה שבה הוא משמש כנושא משרה. זאת ועוד, בעניין פאנגאיה הנ"ל נקבע, בין היתר, כי נושא המשרה לא גילה בפני החברה באופן מדויק ומלא את כל העובדות הרלוונטיות לעסקה לפני שדירקטוריון החברה קיבל את ההחלטה שלא להתקשר בעסקה. לעומת זאת בעניין רני צים, קבע בית המשפט כי הובא בפני החברה מלוא המידע הרלוונטי מה שהעיד על תקינות תהליך קבלת ההחלטה של החברה והביא בסופו של יום לדחיית הבקשה לאישור תביעה נגזרת.
 
בשולי הדברים ראוי לציין כי אותם עקרונות החלים על נושאי משרה בחברות ציבוריות חלים (בשינויים המחויבים) גם על נושא משרה בחברה פרטית. ככלל, מנהל או דירקטור בחברה שבה יש מספר בעלי מניות, גם אם מספרם מצומצם, אינו רשאי להתקשר באופן אישי בעסקה שהיא בגדר הזדמנות עסקית עבור החברה מבלי שהזדמנות זאת הובאה על ידו לדיון בפני מוסדות החברה הרלוונטיים ומבלי שניתן לו אישור של מוסדות החברה להתקשר בעסקה על בסיס שיקולים ענייניים ומידע מלוא שעמד בפני דירקטוריון החברה.
 
המסקנה העולה מפסק דין זה הינה כי בנסיבות בהן מגיע הזדמנות עסקית לחברה בה הינך נושא משרה ו/או בעל מניות, טוב תעשה באם תתנהל כשם שמר צים נהג בנסיבות, משמע – להביא את העסקה על כלל פרטיה בפני החברה והאורגנים בה, לתת לחברה לקבל על סמך העובדות את ההחלטה המלאה והמתאימה לה ביותר ובאמת ובתמים לאפשר לה לשקול האם לקדם את העסקה או לא. היה והחברה החליטה שלא לקדם את העסקה – למעשה ההזדמנות העסקית מפסיקה להיות הזדמנות של החברה, מה שאומר שגם בעל מניות או נושא משרה אחר בחברה יכול לקבל החלטה הנוגדת את החלטת החברה ולקדם את העסקה עבור עצמו ו/או עבור גוף אחר והכול בכפוף לכך שאכן החברה קיבלה את כל המידע והחליטה לא לקדם את העסקה. התנהלות מר צים בנסיבות הייתה חוקית ושקופה ומשכך בית המשפט לא ראה כל פגם בהתנהלותו, כך שהרווחים שנבעו למר צים באופן אישי נותרו שלו ולחברה אין כל זכות בהם. 
-------------------------
תנ"ג 31523-06-20 שאלתיאל נ' רני צים מרכזי קניות בע"מ ואח'
 

 

נודע לך על הזדמנות עסקית מעניינת במסגרת תפקידך? כך תפעל כדי להימנע מחשיפה משפטית

לתאום פגישה עם עו"ד

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

דיני תחרות והגבלים עסקיים​

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); דניאל מורן, משפטן

משרדנו מורכב מעו"ד, מכלכלנים, מבעלי השכלה חשבונאית ויוצאי משרד המשפטים והפרקליטות. משרדנו מתמחה בייצוג הדוק ואישי של גופים עסקיים, הן כמתלוננים והן כנחשדים בביצוע עבירות על דיני התחרות בכל הארץ. תחום דיני התחרות/ההגבלים העסקיים הוא תחום דינמי, מורכב ומולטי דיסציפלינרי, אשר עוסק ונוגע בתחומי משפט ובתחומים אחרים רבים. לנו הבקיאות, הניסיון והידע לטפל באופן מידי בעניינך במסירות, בדיסקרטיות ובנאמנות חסרת פשרות, ללא כל עיכוב ותוך התחשבות מירבית בכל הנוגעים בדבר.

מכרזים - בית המשפט הפך את תוצאות המכרז

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים קיבל עתירה שהוגשה בפניו לביטול זכייתה של משתתפת במכרז ולהכרזה על העותרת כזוכה

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.