מאת:

ברצוננו לעדכנכם בפסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו אשר עניינו ערעור על שומת מס הכנסה של פקיד שומה אשר חייב את הנישום במס ייסף על מלוא רווח ההון שנוצר לו באותה שנת המס על אף בקשת הנישום לפריסה וכן נדנה השאלה מהו המועד לקביעת שער חליפין (לעסקה שנעשתה במטבע זר) לצורך חישוב רווח הון בעסקה.

 
 
אלכסנדר שפונט (להלן: "המערער") נמנה על מייסדי חברת פריימסנס בע"מ (חברה בפרטית תושבת ישראל) וחברת האם שלה Primesense Inc (חברה זרה תושבת ארה"ב) (להלן: "החברה").
 
בתאריך 21.12.2013 נחתם הסכם הבנות בין חברת "אפל" לחברה על רכישת כל מניות החברה בדרך של מיזוג, במסגרתו עתידה להפוך החברה לחברה בת של אפל. במסגרת ההסכם נקבעו תנאים שונים שעל הצדדים לעמוד בהם טרם כניסת העסקה לתוקף. בתאריך 5.12.2013 ולאחר שעמדו הצדדים בתנאים הושלמה העסקה (להלן: "מועד ה closing"). המערער מכר את מלוא מניותיו בסכום כולל של 4,198,015 דולר ארה"ב אשר מתוכם שולמו בדצמבר 2013 4,127,437 דולר ותשלום היתרה (להלן: "היתרה העתידית") נדחה לחודש מרץ 2014.
בעת הדיווח על רווח ההון דיווח המערער את שער החליפין שהיה במועד ה closing, קרי, 5.12.2013 וביקש לדחות את מועד החיוב במס על התמורה העתידית למועד קבלת התמורה בפועל. בדוח השנתי של 2013 דיווח המערער על הכנסתו וחישב את רווח ההון על פי שער חליפין של 5.12.2013 ובאותו הדוח ביצע המערער פריסת מס בהתאם להוראות סעיף 91(ה) לפקודה במסגרתה פרס את רווח ההון שצמח לו ממכירת המניות על השנים 2010-2013.
בכך שילם המערער מס יסף רק על חלק ההכנסה שיוחס במסגרת הפריסה לשנת המס 2013 ולא על הסכום כולו. התשלום בפועל התבצע בתאריך 18.12.2013 אז היה שער החליפן נמוך מזה שנקבע במועד ה closing. במרץ 2014 דיווח המערער על רווח הון שנצבר לו מהמכירה העתידית.
פקיד שומה תל אביב חישב את שער החליפין על פי מועד חתימת ההסכם 21.11.2013.
 

הסוגיות במחלוקת/השאלה המשפטית:

ראשית, באם בעקבות פריסת המס חייב המערער במס יסף בגין החלק היחסי המיוחס לשנת המס 2013 בלבד או שיש לחייב את המערער במס ייסף בגין מלוא רווח ההון בנוצר לו באותה השנה (עמדת המשיב). בנוסף עלתה השאלה מהו המועד לקביעת שער החליפין לצורך חישוב רווח ההון? האם מועד ה closing או מועד חתימת ההסכם (כטענת המשיב).
 

טענות הצדדים:

לטענת המערער מס היסף שבסעיף 121ב לפקודה הוא מדרגת מס ואינו מס חדש. בעת חישוב המס על חלק רווח ההון שנפרס ומיוחס לשנה זו או אחרת ובהתאם להוראות הפריסה שבסעיף 91(ה) לפקודה יש לחשב את המס בהתאם למדרגות המס באותה השנה. בשנת פריסה שההכנסה לא הגיעה לכדי מדרגת מס מכוח סעיף 121ב – אין לחייב במס יסף. מאחר ובשנים 2010-2012 טרם נקבעה מדרגת המס בסעיף 121ב (תוקן בשנת 2012) אין להוסיף בעת פריסה את מס היסף בשנים הללו.
לעניין שכלול ההסכם, הרי שבהסכם נקבעו תנאים מתלים כגון הסכמת 100% מבעלי המניות לאישור תנאי ההסכם כתנאי לכניסתו של ההסכם לפועל, ומכאן שרק במועד ה closing , ההסכם השתכלל והפך מחייב – את שער החליפין יש לחשב לפי יום זה.
לעניין התמורה העתידית, טען המערער כי בהתאם לחוזר מס הכנסה מס 19/2018 נישום יכול לבחור במועד דיווח על עסקה במטבע זר ובה תשלומים נדחים שאינם נושאים ריבית וכי השער היציג שעל פיו תחושב התמורה הוא מועד קבלת התשלום העתידי (בית המשפט קבע שטענה זו לא עלתה בהליך השומתי ומשכך אין לדון בה)
לטענת המשיב, מס היסף הוא מס מיוחד ולא מדרגת מס ומשכך יש לחייב את המערער במס יסף על מלוא רווח ההון שנצבר לו. לגבי יום המכירה, הרי שנטען, כי יום זה הוא המועד בו השתכלל החוזה ללא קשר לתנאי מתלה ומכאן שמועד החתימה 23.11.2013 הוא המועד בו הושגו ההבנות בין הצדדים לצורך ביצוע ההסכם.
 

דיון והכרעה:

בית המשפט פנה לדברי ההסבר בהצעת החוק לסעיף 121ב , מס על הכנסות גבוהות (תיקון מס' 195) תשע"ב 2012. בדיוני ועדת הכספים הוצע להחיל מדרגת מס נוספת 'מדרגת מס לעשירים' אך חברי הועדה לא הסכימו לכך ומכאן שמס יסף אינו מדרגת מס אלא מס המוטל על עשירים, מס מיוחד המובדל ממדרגות המס. בית המשפט עומד על ההבדל בתכלית שבהטלת מס בין הכנסה חייבת (ההכנסות המנויות בסעיף 8(ג) לפקודה) לבין הכנסה מרווחי הון ("מס לעשירים"). פריסת ההכנסה החייבת על פי סעיף 8(ג) הינה פריסה מהותית, מדובר בפריסה בעלת גוון סוציאלי, התומכת בנורמות של עבודה ופרישה, דאגה לחלש וכן דאגה לעת זקנה, המאפשרת לפרוס הכנסה מיגיעה וזו תכליתו של סעיף זה.
לעומת זאת, תכלית הסעיפים העוסקים ברווח הוני שונה. לשון סעיף 121ב הינה ברורה ומדובר באמצעי פיזור טכני ואין לפרשה אחרת מלבד הטלת מס נוסף על עשירים כלשון ועדת הכספים שדנה בהצעת החוק. בית המשפט עמד על כך שסעיף 91(ה) לפקודה נוקט במילים "כאילו נבע" הרווח בשנות המס שבפריסה אבל הסעיף אינו מסיט את מועד ההתעשרות, מועד מימוש הרווח היוצר רווח הון. משכך מס היסף אינו מדרגת מס אלא מס העומד בפני עצמו שנועד לשמש תכלית ברורה.
באשר למועד המכירה, בית המשפט קובע כי המערער היה בעל כשירות במועד חתימת העסקה, מדובר בתנאי מתלה שאינו דומה לצורך של אישור בית משפט על מכירת נכס בידי מנהל עזבון או אפוטרופוס של קטין, אין מדובר בהסכם שנדרש לאישור בית המשפט ואם לא קיבלו אזי הוא בטל מעיקרו, רק במצב שכזה יוסת מועד המכירה. במקרה הנ"ל נדרש אישור בעלי המניות, כך שעד למועד האישור ממועד החתימה ההסכם תקף, ההסכם יבוטל ולא יתקיים רק מהמועד בו נתנה אי ההסכמה למימוש ההסכם. ועל כן, נותר מועד המכירה מועד החתימה על ההסכם 23.11.2013.
 
הערעור נדחה על כל חלקיו, בערעור זה הגיעו הצדדים להסדר דיוני בדבר העובדות והמחלוקות המוסכמות, בית המשפט קבע שכל צד יישא בהוצאותיו.
 
-----------------------------------------------------------------------------------
ע"מ 13328-11-19 שפונט נ' פקיד שומה תל אביב
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

תיקון תקנות מס רכוש - אפריל 2024

מאת: אלי דורון, עו"ד

ב-9.4.24 פורסמו תיקונים לתקנות מס רכוש תקנות מס רכוש וקרן פיצויים. כל הפרטים במאמר>>

פיצוי ממס רכוש בגין מיזמים שלא יצאו אל הפועל עקב המלחמה

מאת: אלי דורון, עו"ד

האם הנזקים העקיפים שנגרמו לבעל עסק כתוצאה מביטול, דחייה, או סיכול של מיזם אשר לא יצא לפועל כתוצאה מהמלחמה, הינו נזק בר פיצוי במסלול האדום?

מסלול אדום לבוקרים, בעלי עדרי בקר בקו העימות

מאת: אלי דורון, עו"ד

את התביעות במסלול האדום יש לקדם ללא דיחוי, מועד הגשת התביעות נגזר משורה של פרמטרים, אם כי אין בנמצא צורך ב"הפסקת פעילות" שכן התקנות אינן דורשות הפסקת פעילות בענף החקלאות.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.