21/7/2021
נבקש לעדכנכם, כי לאחרונה ניתן פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בעניין א.טירר חברת עורכי דין (להלן: "החברה" ו/או "התובעת") אשר דן בסתירה בין קביעת המוסד לביטוח לאומי לבין קביעת פקיד השומה בשומות ניכויים.
פסק הדין כאמור ניתן לאחר שבית הדין האזורי קיבל את תביעת החברה וקבע כי יש לבטל את שומות המוסד לביטוח לאומי (ראה ב"ל 19447-06-17) מאחר והיא עומדת בסתירה לקביעות פקיד השומה כפי שקיבלו ביטוי במסגרת הסכם פשרה שנחתם בין החברה לפקיד השומה.
עסקינן בחברת עורכי דין המוחזקת במלואה על ידי עו"ד טירר, כאשר שני מילדיו מועסקים כשכירים בחברה. בעקבות ביקורת ניכויים שערך המוסד לביטוח לאומי, נקבע, כי על החברה לשלם תוספת דמי ביטוח לאומי לשנים 2009-2013 בגין הוצאות רכב שנדרשו על ידה מאחר והן מהוות טובת הנאה לעובדיה.
מצד שני, התנהל הליך ביקורת ניכויים גם על ידי פקיד השומה בעניינה של החברה לשנים 2010-2013 ונחתם הסכם פשרה בין הצדדים לפיו, נקבע בין היתר, כי הסכום שבנמצא במחלוקת בכל הקשור להוצאות הרכב שנדרשו על ידי החברה יימחק מסעיף ההוצאות, כלומר, הוצאות הרכב שנדרשו על ידי החברה לא תותרנה לתובעת בניכוי לצרכי מס, והוא ייחשב כדיבידנד שנמשך על ידי בעל המניות.
בעקבות הסכם הפשרה שנחתם, לפיו אין המדובר בהוצאות רכב אלא בדיבידנד, הגישה התובעת השגה על החלטתו של המוסד לביטוח לאומי אשר נדחתה.
על החלטתו של המוסד לביטוח לאומי בהשגה, הגישה התובעת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. בתאריך 1.9.20 קיבל בית הדין האזורי את תביעת החברה וקבע לאחר שהתייחס בהרחבה לטענות הצדדים, כי מקור הסמכות לצורך קביעת ההכנסה החייבת בדמי ביטוח לאומי נגזר מהקריטריונים אשר קבועים במסגרת סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה. במילים אחרות, כאשר פקיד השומה קובע לגבי נישום מהי הכנסתו החייבת לפי סעיף 2(2) לפקודה, הרי שקיבעה זו מחייבת גם את המוסד לביטוח לאומי, גם אם קביעתו של פקיד השומה קיבלה ביטוי במסגרת הסכם פשרה שנחתם בין הצדדים.
על פסק דינו של בית הדין האזורי, ערער המוסד לביטוח לאומי כאמור לבית הדין הארצי ובתום הדין הצדדים הגיעו להסכמה והודיעו כדלקמן:
"הגענו להסכמה הבאה וזאת, מבלי לגרוע זה מטענותיו של זה:
- חברת א. טירר חברת עורך דין (להלן – החברה) תשלם למוסד סכום של 99,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה החל מיום 1.1.2013 בעבור השנים 2009 עד 2014 כולל. בניכוי הסכומים ששולמו, ככל ששולמו, בעד שנים הללו בגין ביקורת הניכויים.
- פסק דינו של בית דין קמא – יבוטל. עם זאת, הוצאות המשפט ששולמו לחברה יוותרו בידה.
- ערעור החברה באשר להוצאות המשפט – ימחק.
- למען הסר ספק, הסכם זה ממצה את דרישות המוסד בגין ביקורת הניכויים לשנים 2009 עד 2014 כולל.
- מבקשים לתת להסכמה תוקף של פסק דין ללא צו להוצאות."
בית-הדין הארצי נתן תוקף של פסק-דין להסכמת הצדדים כאמור.
חיפוש 
סגור 
