מאת:

דגשים בהגשת דו"ח שנתי (טופס 1301) בגין שנת הקורונה 2020

שנת המס 2020, שהייתה במידה רבה שנת קורונה, הסתיימה ומשכך המועד להגשת דו"ח שנתי למס הכנסה לגבי שנה זו הולך ומתקרב. נזכיר כי חובת הגשת דו"ח שנתי למס הכנסה מעוגנת במסגרת סעיף 131 לפקודת מס הכנסה, התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") אשר קובע מי חייב להגיש דוח שנתי למס הכנסה בישראל. 
 
הדו"ח אמור לכלול פירוט אודות כלל הכנסותיו הן בארץ והן בחו"ל של נישום תושב ישראל (הן יחיד והן חברה) כולל הכנסות פטורות ממס הכנסה וכל מידע רלוונטי אחר להכנסותיו של הנישום שנוצרו במהלך שנת המס. במסגרת הדו"ח השנתי על המגיש לדווח לרשות המס בישראל גם על נכסים ו/או חשבונות בנק אשר בבעלותו בחו"ל וכן על כל הכנסה הנובעת מהשקעות בארץ ו/או בחו"ל. על תושב ישראל לעשות כן אף אם שולם על ידו מס במדינה זרה, בגין אותן הכנסות ו/או השקעות. יצוין כי נישום אשר חייב בהגשת דו"ח שנתי יהיה חייב בנוסף לשדר את הדוח באופן מקוון במערכת של רשות המסים וזאת למעט חריגים שנקבעו בפקודה ובתקנות.
 
מי חייב בהגשת דו"ח שנתי למס הכנסה?
להלן עיקרי החייבים בהגשת דו"ח שנתי על פי הוראות סעיף 131 לפקודה:
  • בעל עסק - עוסק מורשה או עוסק פטור.
  • שכירים בעלי הכנסה גבוהה (נכון לשנת 2020 = מעל 651,600 ₪). שכירים אלה חייבים גם לשלם מס נוסף בשיעור של 3% בהתאם להוראות סעיף 121ב לפקודה.
  • בעלי הכנסות מחו"ל - רווח שמגיע מעסקים ונכסים מחוץ לישראל.
  • אדם שבשנת המס מכר זכות במקרקעין או עשה פעולה באיגוד, כהגדרתן בחוק מיסוי מקרקעין, שאינן פטורות מהמס לפי חוק זה, ולא שילם מס שבח בשיעור המרבי החל לפי חוק מיסוי מקרקעין על השבח הריאלי הנובע מהמכירה או מהפעולה, לפי העניין.
  • יחיד תושב חוץ שהיתה לו הכנסה חייבת בישראל בשנת המס;
  • חבר-בני-אדם שהיתה לו הכנסה בשנת המס;
  • בעל שליטה כהגדרתו בסעיף 75ב, בחברת משלח יד זרה, כהגדרתה בסעיף 5 או בחברה נשלטת זרה, כהגדרתה בסעיף 75ב;
  • יחיד תושב ישראל שהעביר, במהלך 12 חודשים, כספים אל מחוץ לישראל בסכום כולל של 500,000 שקלים חדשים או יותר (להלן – סכום לדיווח); דוח לפי פסקה זו יוגש לגבי השנה שבה הועבר סכום לדיווח, כולו או חלקו, לראשונה אל מחוץ לישראל ולגבי השנה שלאחריה;

יצוין, כי במסגרת סעיף 131 לפקודת והתקנות שתוקנו מכוחו נקבעו עוד כללים לגבי חייבים בהגשת דו"ח שנתי (כך למשל, לעניין נאמנויות). בהקשר זה נציין, כי אי הגשת דו"ח במועד ללא אישור פקיד השומה, גורר הטלת קנסות או נוסף על כך ניתן להגיש נגד הנישום כתב אישום לבית המשפט, שכן אי הגשת דו"ח במועד הינה עבירה על-פי החוק שדינה מאסר שנה או קנס או שני העונשים כאחד. פקיד השומה רשאי, במקרה של אי הגשת דו"ח, לערוך שומה לפי מיטב השפיטה כלומר לקבוע את ההכנסה החייבת ואת המס המגיע מהנישום לפי שיקול דעתו.
 
הגשת דו"ח המס (טופס 1301) של שנת 2020
כפי שציינו לעיל, במסגרת הדו"ח השנתי על הנישום לדווח אודות כלל הכנסותיו בשנת המס, הן בארץ והן בחו"ל. בנוסף, על הנישום לדווח אודות כלל ההוצאות אשר שימשו אותו בביצור הכנסותיו במהלך שנת המס 2020 ואשר מוכרות לצרכי מס הכנסה בהתאם להוראות הפקודה. כך למשל, יש לדווח על רכישות חדשות של רכוש קבוע כגון ציוד או מכונות המשמשים את העסק ולדרוש הוצאות פחת בגינם בהתאם לשיעורי הפחת הקבועים בתקנות מס הכנסה. כמו כן, חשוב לקזז הפסדים שנוצרו לנישום עקב משבר הקורונה ו/או מכל סיבה אחרת (בין אם זה הפסד עסקי ובין אם זה הפסד הון), כאשר לעניין זה נציין כי הפסד עסקי שוטף שנוצר לנישום בשנת המס 2020 ניתן יהיה לקיזוז כנגד סך כל הכנסתו החייבת של הנישום באותה שנה (לרבות רווח הון). כך יוצא שלישראלי אשר בבעלותו יותר מעסק אחד, אזי, היה ואחד מהעסקים ייצר הפסדים במהלך ו/או עקב מגפת הקורונה, יוכל הוא לקזז הפסדים אלה מרווחים אשר נוצרו לו מפעילותו בעסק אחר שבבעלותו שדווקא הרוויח כספים במהלך שנת הקורונה. באותה מידה, היה ופלוני הגיע למצב בו נאלץ הוא לממש נכס נדל"ן ו/או מניות ו/או נכס אחר במהלך שנת הקורונה וזאת על מנת להתמודד עם ההפסדים שעסקו ייצר לו, יכול הוא לקזז מהרווח הון שנוצר לו עקב מכירת הנכס את ההפסדים העסקיים השוטפים שנוצרו לו באותה שנת קורונה – שנת 2000.

בכל הקשור להפסד העסקי שנוצר בשנת 2000 והועבר לשנים הבאות עקב העדר אפשרות לנצלו בשנת 2020 (הפסד שנוצר לנישום עד שנת 2020), הרי שניתן יהיה לקזז את אותם הפסדים אל מול הכנסה מעסק באותה שנה, הכל בהתאם להוראות סעיף 28 לפקודה. כך לדוגמא יוצא שבעל אולם אירועים ו/או בעל מסעדה ו/או כל עסק אחר אשר הפסיד כספים בשנת 2020 ולא הייתה לו אפשרות לקזז את אותם הפסדים כנגד רווח פרותי או ההוני שנוצר במהלך שנת 2020, אזי רשאי הוא יהיה לקזז את אותם הפסדים עסקיים שנוצרו במהלך שנת הקורונה, מתוך הרווחים העתידיים שייווצרו לו באותו עסק בשנים הבאות ובכך להקטין את "ההכנסה החייבת" וחבות המס הנגזרת מהם בשנים הבאות.  לגבי הפסד הון שנוצר לאדם במהלך שנת 2020 עקב מימוש מהיר של נכס לטובת התמודדות עם המצב שנוצר, הרי שניתן יהא לקזז אותו הפסד הון כנגד רווח הון עתידי בלבד, הכל בהתאם להוראות סעיף 92 לפקודה. כך, שאם במהלך שנת 2021 ואילך אותו אדם שמכר בשנת הקורונה נכס בהפסד, יממש נכס אחר שבבעלותו ברווח, אם נכס נדל"ן, אם מניות ואם נכס הוני אחר, הרי שיוכל הוא לקזז מהרווח שייווצר מאותה מכירה מאוחרת את ההפסד שנוצר ממכירת נכס בשעת לחץ ("שנת הקורונה"). בהקשר זה נוסיף כי פלוני אשר עסקו נסגר עקב משבר הקורונה ו/או שחברתו קרסה עקב משבר הקורונה, יוכל לזקוף לזכותו את הפסד ההון שנוצר ולקזזו כנגד רווחי הון עתידיים. כך לדוגמא אם החברה שנסגרה הייתה חייבת לבעל המניות כספים, יוכל הוא לטעון כי אי פרעון החוב מייצר הפסד הון אותו יכול הוא לקזז כנגד רווחי הון עתידיים. באותה מידה היה ובעל עסק  נסגר יוכל להצביע על עלות רכישת אותו נכס, אם רכישת מניות, אם רכישת מוניטין, אם ביצוע תשלום דמי פינוי לטובת קבלת העסק ועוד, הרי שיוכל הוא לטעון כי הסגירה עקב משבר הקורונה ייצרה הפסד הון אשר יכול להתקזז כנגד רווחי הון אחרים אותו בשאיפה ייווצרו בעתיד לבוא.
 
עוד חשוב לציין, כי עצמאי חייב לדווח על יתרת המלאי הקיימת בעסקו (וזאת לאחר עריכת ספירת מלאי בסוף שנת המס אליה מתייחס הדו"ח). יש לזכור, שבמסגרת הדו"ח יש לדווח על כלל הכנסותיו של הנישום, לרבות הכנסות משכר דירה, גם אם הן פטורות ממס (ככל שהנישום מחויב בהגשת דו"ח מסיבה אחרת), וכן הכנסות מחו"ל (כמו הכנסות מעסק, הכנסות משכר דירה, הכנסות מדיבידנד). בהקשר של הכנסות מחו"ל, כגון הכנסות מדיבידנדים או מריביות, חשוב לדווח אודות המס אשר נוכה בגינן בחו"ל (ככל שנוכה) או המש ששולם בחו"ל ולצרף אישור על כך.
 
להלן פירוט למסמכים אשר על נישום יש לצרף לדו"ח השנתי:
  • פירוט החישוב שההכנסה התבססה עליו, אם הדוח מבוסס על מערכת חשבונאות שאינה לפי שיטת החשבונאות הכפולה.
  • טופס 6111, ככל שהנישום מחויב להגיש (לאחר שידורו בהתאם להוראות רשות המסים).
  • לגבי שכירים או מקבלי קצבאות ממעסיק קודם - טופס 106 לפיו ניתן לראות בין היתר את סכום המס שנוכה במקור.
  • מי שקיבל מענק פרישה מעבודה בשנת המס, או מי שקיבל מענק כזה בשנים קודמות והותרה לו פריסה לשנים הכוללות את שנת המס שלגביה מוגש הדו"ח, עליו לצרף את אישור פקיד השומה לגבי סכום הפיצויים הפטורים ו/או אישור לגבי פריסת הפיצויים מפקיד השומה.
  • מי שביסס את הדו"ח על מערכת חשבונות מלאה לפי שיטת החשבונאות הכפולה, יצרף מאזן וחשבון רווח והפסד.
  • לגבי רווח הון מניירות ערך סחירים, יש לצרף נספח ג׳ (טופס 1322) וכן טפסי 867 מהבנק.
  • נספח ד' (טופס 1324) לדיווח אודות הכנסות מחו"ל והמס ששולם בגינן.
  • טופס 1344 - הפסדים מועברים.
  • טופס 150 - למי שהינו בעל שליטה בחבר בני אדם תושב חוץ נסחר בחו"ל או בעל זכויות בחבר בני אדם תושב חוץ שאינו נסחר.
  • קבלות מקוריות מתרומות המוכרת על פי סעיף 46 לפקודה.
  • אישור תושבות ככל שקיים אשר מזכה בהטבות מס.
  • אישורי הפקדה לקופות גמל, פנסיה, קרנות השתלמות ועוד (הפקדות אלו מעניקות לבעלים שלהם הטבות מס).
  • אישור ניכוי מס במקור מלקוחות שונים.
  • אישור על פטור ממס בשל נכות לפי סעיף 9(5) לפקודה.
     
דיווח בגין מענקי קורונה
נציין כי בעקבות התפשטות נגיף הקורונה בארץ ובעולם בשנת 2020 נחקקו חוקים ותקנות לשעת חירום, אשר מכוחן ניתנו לעצמאים, עצמאים בעלי עסק קטן וכן שכירים בעלי שליטה מענקים מחמישה סוגים (להלן: "מענקי קורונה"):
  • מענקי סיוע לעצמאים;
  • מענק תוספת לעסק קטן (מרץ ואפריל בלבד);
  • מענק לשכירים בעלי שליטה;
  • מענק השתתפות בהוצאות קבועות לעסק לרבות "פגיעה ממושכת";
  • מענק עידוד תעסוקה.

יצוין, כי שלושת המענקים הראשונים אינם חייבים בביטוח לאומי, ואילו שני המענקים האחרים (מענק השתתפות בהוצאות ומענק עידוד תעסוקה) כן חייבים בביטוח לאומי. עוד יצוין, כי בהתאם לרשות המסים, כל המענקים לעיל מהווים הכנסה חייבת לפי מקור הכנסתו של הנישום, בגינו נתקבלו, קרי, הכנסה לפי סעיף 2(1) או 2(2) לפקודה, אך לא נחשבים כחלק ממחיר עסקאותיו של עוסק לעניין חוק מע"מ. במילים אחרות, המענקים חייבים במס הכנסה אך אינם חייבים במע"מ (ולא יכללו במחזור העסקאות של העסק).
 
לאור האמור, נישומים אשר קיבלו מענקי קורונה כאמור בשנת המס חייבים לדווח על כך במסגרת הדו"ח השנתי מאחר והם מהווים הכנסה חייבת כאמור.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

4.66 ע"י 3 גולשים

עשוי לעניין אתכם

תיקון תקנות מס רכוש - אפריל 2024

מאת: אלי דורון, עו"ד

ב-9.4.24 פורסמו תיקונים לתקנות מס רכוש תקנות מס רכוש וקרן פיצויים. כל הפרטים במאמר>>

פיצוי ממס רכוש בגין מיזמים שלא יצאו אל הפועל עקב המלחמה

מאת: אלי דורון, עו"ד

האם הנזקים העקיפים שנגרמו לבעל עסק כתוצאה מביטול, דחייה, או סיכול של מיזם אשר לא יצא לפועל כתוצאה מהמלחמה, הינו נזק בר פיצוי במסלול האדום?

מסלול אדום לבוקרים, בעלי עדרי בקר בקו העימות

מאת: אלי דורון, עו"ד

את התביעות במסלול האדום יש לקדם ללא דיחוי, מועד הגשת התביעות נגזר משורה של פרמטרים, אם כי אין בנמצא צורך ב"הפסקת פעילות" שכן התקנות אינן דורשות הפסקת פעילות בענף החקלאות.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.