16/12/2020
לאחרונה ניתן פסק דין בעניין 25768-08-19 אולך נ' המוסד לביטוח לאומי (להלן: "עניין אולך"), שעסק בהטלת דמי ביטוח על הכנסות מהשכרת מקרקעין בחו"ל.
כפי שידוע, קיימות שתי חלופות לדיווח לרשות המסים ותשלום המס בגין הכנסות שכירות מחו"ל:
-
דיווח אודות ההכנסות משכירות ותשלום המס בהתאם להוראות סעיף 121 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"). חבות המס בחלופה זה נקבעת בהתאם לשיעורי המס השוליים שנקבעו במסגרת סעיף 121 לפקודה.
-
דיווח אודות ההכנסות משכירות ותשלום המס בהתאם להוראות סעיף 122א לפקודה במסגרתו, רשאי הנישום לשלום מס בשיעור אחיד של 15%, וזאת בתנאי שההכנסה משכירות אינה מהווה הכנסה מעסק בהתאם להוראות סעיף 2(1) לפקודה. יצוין, כי בחלופה זו, הנישום לא יהא זכאי לנכות הוצאות שהוצאו בייצור ההכנסה מדמי שכירות למעט הוצאות פחת. כמו כן, הנישום לא יהא זכאי לקזז את המס ששולם בחו"ל בגין ההכנסות כאמור מחבות המס בישראל.
סעיף 350 לחוק הביטוח לאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") שכותרתו "הכנסות פטורות מדמי ביטוח", קובע, כי לעניין תשלום דמי הביטוח, לא יראו כהכנסה בין היתר "... הכנסה מדמי שכירות מחוץ לישראל שחלות עליה הוראות סעיף 122א לפקודת מס הכנסה...". (סעיף 350(7)). במילים אחרות, קובע הסעיף, כי ככל שמדובר בהכנסה מהשכרת מקרקעין שנמצא בחו"ל, ואין המדובר בהכנסה מעסק לפי סעיף 2(1) לפקודה, שלגביה נבחר המסלול הקבוע במסגרת סעיף 122א לפקודה כאמור, הרי שהכנסה זו תהא פטורה מדמי ביטוח בהתאם להוראות סעיף 350 לחוק. בהקשר זה, עולה השאלה, מה דינן של הכנסות מדמי שכירות ממקרקעין בחו"ל שאינן עולות לכדי עסק לפי סעיף 2(1) לפקודה, אך נבחר לגביהן המסלול של המס השולי לפי סעיף 121 לפקודה. האם גם הכנסות אלו תהיינה זכאיות לפטור מדמי ביטוח?
בית הדין לעבודה בירושלים התייחס לסוגייה זו במסגרת פסק הדין בעניין אולך, שם קבע כי הגם שפרשנות פשוטה של הוראות החוק מתיישבת יותר עם העמדה לפיה הכנסות מהשכרת מקרקעין בחו"ל שלגביהן נבחר המסלול של מס שלוי לפי סעיף 121 לפקודה, אינן זכאיות לפטור מדמי ביטוח בשל לשונו של סעיף 350(7) לחוק המתייחסת רק להכנסות שלגביהן נבחר המסלול של סעיף 122א לפקודה. יחד אם זאת, פרשנות זו עלולה להביא לכדי עוול, שכן התובע (מר אולך) טען, כי בחר הוא לשלם מס במסלול הרגיל מהטעם שמסלול זה לא יביא לחבות מס אפקטיבית בישראל. עוד קבע השופט, כי אומנם סעיף 350 לחוק הוא הסעיף הקובע את הפטור הספציפי מתשלום דמי ביטוח. יחד עם זאת, אין כוונתו לסתור את העיקרון הקבוע במסגרת סעיף 345 לחוק לפיו יראו בהכנסה לצורך דמי הביטוח רק כזו שהופקה מהמקורות המפורטים בסעיפים 2(1) ו-2(8) לפקודה ולא הכנסה לפי סעיף 2(6)- הכנסה משכירות שאינה עסק. עוד ממשיך בית הדין וקובע כי אומנם עצם תשלום המס במסלול הרגיל דהיינו, סעיף 121 לפקודה מקים חזקה כי ההכנסה היא מעסק, אך קובע כי התובע הצליח לסתור את החזקה הזו ועל כן נקבע כי הכנסותיו אינן חייבות בדמי ביטוח.
חיפוש
סגור
