מאת:


הגנה משפטית לדירקטורים בגין החובות המוגברות המוטלות עליהם למניעת חדלות פירעון

אחריותם של דירקטורים בחברה הנה סוגיה מהותית ומורכבת שלא תמיד נמצאת בידיעתם המלאה של נושאי המשרה הבכירים דנן. כך, חובת הזהירות המעוגנת בסעיף 253 לחוק החברות קובעת כי על נושא משרה לפעול ברמת מיומנות שבה היה פועל נושא משרה סביר, באותה עמדה ובאותן נסיבות, ובכלל זה לנקוט אמצעים סבירים לקבלת מידע הנוגע לכדאיות העסקית של פעולה המובאת לאישורו או של פעולה הנעשית על ידיו בתוקף תפקידו, ולקבלת כל מידע אחר שיש לו חשיבות לענין פעולות אלו. עינינו רואות כי חובת הזהירות מטילה על הדירקטור את החובה לפעול באותה רמת מיומנות בה היה פועל נושא משרה סביר בתפקיד ונסיבות דומים. 
 
לצד חובת זהירות, חובת האמונים של נושא משרה המעוגנת בסעיף 254 לחוק החברות מטילה על דירקטור חובה לפעול בתום לב, להימנע מפעולות הנושאות ניגוד עניינים או ניצול הזדמנויות עסקיות של החברה לאינטרסים אישיים שאינם החברה, להימנע מפעולה שיש בה תחרות עם עסקי החברה וכמובן לגלות ולמסור כל מידע ומסמך הנוגעים לחברה שהגיעו לידיו בתוקף מעמדו כדירקטור. בתאריך 15.9.2019 נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן :"חוק חדלות הפרעון החדש") שהציב מקור נוסף לחיובו של דירקטור בנשיאת אחריות כלפי החברה. חלק ח’ לחוק חדלות הפרעון החדש עוסק באחריות נושאי משרה ובעלי תפקיד בתאגיד הנמצא בחדלות פירעון. במסגרת זו נקבע כי מעבר לאחריות נושא המשרה כלפי התאגיד בכל הנוגע לחובת האמונים וחובת הזהירות כאמור לעיל, על נושאי המשרה ובעלי התפקיד המרכזיים בתאגיד תוטל גם אחריות מיוחדת בגין התקופה שקדמה לכניסתו הרשמית של התאגיד להליכי חדלות פירעון. מטבע הדברים, על רקע איום חדלות הפירעון מתחדד המתח שבין התאגיד לבין בעלי מניותיו ו/או הדירקטוריון וכן בין התאגיד לביו ציבור נושיו. כך, בעלי המניות ונושאי המשרה בתאגיד יעדיפו במקרים רבים ליטול סיכונים לטובת הצלת התאגיד המצוי במשבר, אף במצב בו סיכויי ההצלחה נמוכים. הנושים מאידך, יעדיפו באופן טבעי לצמצם סיכונים, להקטין הפסדים ולשמור על כספם. לצד ניגודי עניינים מובנים שמתגבשים בתקופה זו, אף קיים החשש ממעשי מרמה והברחת נכסים מצד התאגיד או בעלי העניין. לאור האמור לעיל, מתוך מטרה להגן על הנושים ולמנוע אי סדרים, מטיל סע' 288(א) לחוק חדלות הפירעון החדש אחריות על דירקטורים בגין אי נקיטת הליכים לצמצום חדלות פירעון: "דירקטור שידע או היה עליו לדעת שחברה בחדלות פירעון, ולא פעל לצמצם אותה יכול להיות חייב נזיקית לנזקים שנגרמו לנושים כתוצאה מכך". 
 
עינינו רואות, כי אין בעצם הגעת החברה למצב של חדלות פירעון כדי להטיל במישרין ובאופן אוטומטי אחריות על מנהלי החברה. אחריותם של מנהלי החברה נוגעת לצמצום היקף חדלות הפירעון בגין התקופה שקדמה לכניסתו הרשמית של התאגיד להליכי חדלות פירעון, משמע – אחריותם של הדירקטורים תיגזר מהפעולות שננקטו על ידם עובר לכניסת החברה למצב של חדלות פירעון ובכלל זה, האם פעלו לטובת קבלת ייעוץ ממומחים בתחום חדלות הפירעון.  בכך, בחר המחוקק ליצור חידוד תודעתי אצל נושאי המשרה על מנת שיפעלו לצמצום חדלות הפירעון, תוך דרישה כי פעולותיהם תיעשנה תוך התחשבות באינטרס של צדדים נוספים דוגמת הנושים. אין מחלוקת כי חקיקת חוק זה מעמידה רף חדש של אחריות כבדה על דירקטורים. במסגרת זו, מרגע שחברה מתחילה להיכנס למצב של חדלות פירעון ואם ניתן אף קודם לכן, מוטלת על דירקטוריון החברה אחריות כבדה ורחבה מזו שהיתה עד כה, שכן כעת נושאי משרה אלו אחראים אף לנזק אשר עלול להיגרם לנושים. בצד אחריות זו, חוק חדלות הפירעון החדש קובע כי לדירקטור או למנהל כללי לא תקום חבות בגין האמור לעיל אם הוכיח כי הסתמך בתום לב הסתמכות סבירה על מידע ולפיו התאגיד אינו נמצא בחדלות פירעון, וכן, החוק קבע חזקה, לפיה יראו דירקטור או מנהל כללי כמי שנקט אמצעים סבירים לצמצום היקף חדלות הפירעון של התאגיד, אם נקט אמצעים להערכת מצבו הכלכלי של התאגיד ופעל כדי שהתאגיד ינקוט באחד האמצעים שלהלן:
א. קבלת סיוע מגורמים המתמחים בשיקום תאגידים;
ב. ניהול משא ומתן עם נושי התאגיד כדי להגיע עמם להסדר חוב;
ג. פתיחה בהליכי חדלות פירעון.
 
בכך, מייצר חוק חדלות הפירעון החדש מערך תמריצים לפתיחת הליכי חדלות פירעון בשלב מוקדם ככל הניתן באופן שיביא לצמצום הנזקים, כאשר לשם כך נדרשים הדירקטורים להיות אקטיביים בפעולותיהם, להיוועץ עם מומחים ולפעול מתוך התחשבות במצבם של הנושים. דירקטורים שלא יפעלו בהתאם לדרישות החוק עלולים להיות חשופים לטענות משפטיות באופן אישי. במסגרת זו, ככל שבית המשפט ימצא כי בעל תפקיד בתאגיד הפר חובה כלפי התאגיד שמקימה עילה לחיובו בפיצוי, תשלום או השבת נכס לתאגיד, רשאי בית המשפט, לבקשת הנאמן או הממונה, לאחר מתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, להורות לאותו אדם לפצות, לשלם או להשיב את הנכס לתאגיד. עינינו רואות, כי על נושא משרה בתאגיד העומד על סף חדלות פירעון לנקוט בצעדים ממשיים שיהיה בהם כדי לנטרל או לכל הפחות למזער טענות משפטיות עתידיות כלפיו. כך קבלת ייעוץ משפטי מקצועי ומחייב מגורמים המתמחים בשיקום תאגידים הנו צעד מתבקש וחיוני להבטחת מצבו המשפטי של נושא המשרה, ככל שניתן.   
 
משרדנו המורכב מעו"ד ורו"ח מתמחה בתחום. למשרדנו, בראשות ד"ר שלמה נס, עו"ד ורו"ח, מחלקה ייעודית המתמחה בליווי דירקטורים של חברות ובמתן ליווי כלכלי ו/או חוות דעת נדרשות, הכל על מנת להבטיח התנהלות תקינה של החברה, על מנת להקטין חשיפה, על מנת לשפר את מצב החברה ככול שנדרש ועל מנת לצמצם סיכונים לחדלות פירעון. אנו משוכנעים כי כל חברה, קטנה כגדולה, חייבת לקבל ליווי, כאמור, ואף לתמוך את פועלה בחוות דעת מתאימה - כל אלה יקטינו מהותית את חשיפת הדירקטוריון. ניתן לתאם פגישה מיידית עם עו"ד אלי דורון, בטלפון 054-4251054

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

4.75 ע"י 4 גולשים

עשוי לעניין אתכם

מגמות ותהליכים בדיני חדלות פירעון, לרבות בעקבות משבר הקורונה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); עינבל רחמים-אביטל עו"ד

איזון אינטרסים הוא שם המשחק בעולם המשפט. כך גם בדיני חדלות פירעון נדרש לאזן בין האינטרסים השונים של הגורמים המעורבים בהליך חדלות הפירעון, תוך שמירה על יציבות כלכלית של שוק החברות והעסקים ומטרות ערכיות שחשובות לחברה בכללותה.

הרמת מסך נגד בעל מניות המתקשר בשם חברה חדלת פירעון

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

בית המשפט המחוזי בתל אביב דן בתביעה כספית בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום במסגרתו נקבע כי יש לחייב את בעל המניות בחברה בחוב של החברה, מאחר וזה התקשר בהסכם בשם החברה לאחר שהחברה הייתה חדלת פירעון וכאשר היה ברור לו כי החברה לא תוכל לעמוד בהסכם.

תביעות נגד נושאי משרה ורואי חשבון במסגרת הליכי חדלות פירעון של תאגידים

מאת: ד"ר שלמה נס, עו"ד ורו"ח; שי גליקמן, עו"ד; עינבל רחמים-אביטל, עו"ד; עומר לוי, עו"ד

בית המשפט העליון קבע לאחרונה כי קיימת אפשרות על פי הדין להכיר בזכויות תביעה נגד רואי חשבון מבקרים של חברה ככאלו שעומדות לבעלי תפקיד מטעם בית המשפט בעת הליכי חדלות פירעון ולא רק לנושי החברה. בכך קבע כי קיימת אפשרות בדין לחייב רואי חשבון מבקרים באחריות ישירה כלפי החברה המבוקרת ובעלי מניותיה.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.