רעידת אדמה בתחום הביטוח- חברת ביטוח תשלם פיצויים בשל פשיטת רגל

מועדי תשלום שבו חייבת חברת ביטוח לשלם ללקוח, והנשיאה של המבטחת בתוצאות אי התשלום במועד, עומדים במרכזו של פס"ד תקדימי הדר חברה לביטוח נ' אחד העם מזון ומשקאות ואח' מתאריך 18.7.12 שניתן ע"י כבוד השופטים ריבלין, דנציגר וסולברג, כאשר את תוצאות הפסיקה העיקרית הוליך הוביל כבוד השופט דנציגר.

הפסיקה בעקירה מתבססת על חבותה של החברה המבטחת לשלם למבוטח תוך 30 יום מקרות הנזק, את סכום הביטוח, ובמידה וקיימת מחלוקת כלשהי הרי שהחוק מחייב תשלום החלק שעליו  אין חולקים, חוסר התשלום ע"י המבטחת גורר אחריו פסיקה תקדימית לגבי הפרת חוזה ותשלומים שעל חברת הביטוח לשאת.

במקרה המדובר לא רק שחברת הביטוח נמנעה מלשלם למבוטח את סכום הביטוח כמתחייב בהסכם שביניהם, אלא שבעקבות השיהוי בתשלום, קרסה המובטחת מסעדת "אחד העם מזון ומשקאות"  היות והגיעה לחדלות פירעון ובעל מניותיה הגיעה למצב של פשיטת רגל, היות ולא היה באפשרותה להשיב את המבנה לקדמותו, ולא היה באפשרותה להקטין את הנזק שנגרם, אם ע"י הבאת העסק למצב של עבודה ואם ע"י קבלת ביטוח למבנה ע"י חברת ביטוח אחרת, שום חברת ביטוח לא הסכימה לבטח עסק שרוף, בטענה שלא ניתן לבטח מקום שנשרף פעמיים.

סיפור המקרה בקצרה כפי שמגולל בפסק הדין מעלה את הפרטים הבאים:
ניסיון ראשון להצתה של המסעדה כשל, המשיבה הודיע למבטחת(המערערת) על ניסיון ההצתה שאירע , המבטחת שלחה שמאי שאמד את הנזק המינורי וקבע שיש להציב במקום שמירה, למחרת היום הוצב שומר במסעדה, אך בשל כך שלא תודרך שיום לפני נעשה ניסיון הצתה, הוא זנח את משמרתו ל-20 דקות כדי לאכול, מה שהספיק למציתים להעלות באש את המסעדה ולגרום לה נזק טוטאלי. המשיבה הגישה תביעת  נזק  בגובה של 1,330,692 ₪ מבטחת חב' הדר דחתה בלך ושוב את המבוטח, לא עמדה בתנאי התשלום הקבועים בחוק, וכן לא עמדה בתנאי ההסכם שנחתם בינה לבין המבוטח, והעבירה תשלום על סך של 316,509 ₪ בלבד, תוך כדי שהיא מציינת שזה הסכום שעליו אין מחלוקת והוא משולם בשל נזקים לתכולת המסעדה.

אי העברת הכספים גרמה לשרשרת מאורעות מצערת , שכללה בין היתר אי הסכמה של חברות לבטח מבנה שרוף, חוסר יכולת לתפעל את המסעדה בשל היעדר בתשלומי הביטוח, הפרת חוזה השכירות בשל חוסר בביטוח, מה שהוביל בסיכומו של דבר לחדלות פירעון של המבוטחת "מסעדת אחד העם".
1. תשלום דמי הביטוח בקרות נזק תוך 30 יום -  תשלום תגמולי הביטוח קובע השופט דנציגר הינו החיוב העיקרי של חב' הביטוח והוא מהווה קיום של חוזה כלפי מבוטח, ואי תשלום במועד מהווה הפרה של חוזה הביטוח. תשלום הביטוח אמור להתבצע ע"פ החוק תוך 30 יום מהמועד שבו העביר המבוטח את המסמכים הנדרשים, ואילו תשלום דמי הביטוח שעליהם אין חולק יבוצעו תוך 30 יום ממועד מסירת התביעה, המבטחת במקרה זה לא עמדה בשני המועדים וקובע לעניין זה :"תגמולי הביטוח לא שולמו במועד שנקבע בסעיף 27 לחוק הביטוח...".
2. סירובן של חברות הביטוח לבטח מחדש -  השופט דנציגר מקבל את פסיקתו של ביהמ"ש המחוזי וקובע כי אכן חברות הביטוח השונות שאליהן פנתה "מסעדת אחד העם" סירבו לבטחה בטרם יבוצע שיפוץ המבנה, אי העברת הכספים ע"י המערערת מנע מהמשיבה לשפץ את הנכס ולבטחו מחדש ולפיכך מתקיים הקשר הדרוש שהעיכוב התשלום גרם לכך שבעלי המבנה ביטל את חוזה השכירות מה שגרר בסיכומו של דבר לחדלות פירעון . אין כל מניעה קובע השופט דנציגר מלבטח עסק שהוצת פעמיים, עובדתית העסק שהוצת הושכר לחברה אחרת ששיפצה, ביטחה והפעילה. ומכאן מגיע למסקנה שההימנעות מתשלום במועד, ע"פ החוק יש לה קשר ישיר לשרשרת האירועים שקרתה כתוצאה מכך.
3. תשלום פיצויים בשל הפרת החוזה – השופט דנציגר מכיר באפשרות לפסוק פיצויים בשל נזקים תוצאתיים(פשיטת רגל) שנגרמו למבוטח בשל עיכוב בתשלומי הביטוח וזאת בכפוף למבחן הצפיות וקובע נחרצות שאין להגביל את תביעת המבוטח רק לתשלומי הפרשי הצמדה וריבית בשל אי תשלום בזמן כפי שקובע חוק הביטוח.
4. פיצוי בשל הפסדי הכנסה ורווחים עתידיים – השופט דנציגר פוסק שאין להתחשב בטענת המערערת שיש לחשב את הפיצוי ע"פ הרווח התפעולי ולא ע"פ הרווח הגולמי, כיוון שהעסק נסגר בשל הגעה למצב של פשיטת רגל של המבוטחת בשל אי תשלום במועד, אין לקבל אין טענת המערערת שלא היו למבוטחת הוצאות מכירה, שיווק, הנהלה ומימון, מה שמהווה את ההפרש ביון הרווח הגולמי לרווח התפעולי, זה לא הגיוני להתחשב בטענה שכזו. ולכן פוסק השופט דנציגר שיש לשלם למבוטח בהתאם להסכם שנחתם עמו וזאת ע"פ ממוצע הרווח הגולמי כפי שהיה למסעדה לאורך שנות פעילותה, מה שמהווה אומדן מדויק, ייתכן קובע דנציגר כי המבוטח יקבל יותר כסף, אך אין למבטחת אלא להלין על עצמה ולתקן את דרכי התשלום שלה להבא.

לסיכום:
השופט דנציגר מגיע למסקנות הבאות:
1. המבטחת לא עמדה בתנאי התשלום הקבועים בחוק.
2. על המבטחת תהא החובה לשלם פיצויים למבוטח .
3. שאין  להסתפק בהשתה של הריבית העונשית הקבועה בסעיף 28 לחוק חוזה הביטוח, אלא  שהמבוטח זכאי לפיצויים על מלוא נזקיו.
4. שיש לפסוק לטובת המבוטח פיצויים בסך 1.2 מיליון ₪ - השופט דנציגר קובע שפשיטת רגל הינה נזק שאינו נכלל בכיסוי הביטוחי ונגרמה עקב הפרת החוזה ועיכוב מופרז בפיצוי.
פסיקתו התקדימית של כבוד השופט דנציגר תביא לכך שמעתה חברות הביטוח יזהרו שבעתיים מעיכוב תגמולי הביטוח ו/או עיכוב תגמולים שאינם שנויים במחלוקת.