הנתבעת, חברת השוק הסיטונאי, חברה פרטית שנכסיה הם זכויות במקרקעין, עותרת למחיקת התביעה על הסף בשל אי תשלום אגרה המתאימה לסעדים אותם דורשים התובעים ולחלופין להורות לתובעים לשלם את האגרה בהתאם לשוויה הכספי.
התובעים הם בעלי זכויות במניה של הנתבעת שאליה צמודות זכויות חכירה במבנה במתחם השוק הסיטונאי. התובעים מבקשים מבית המשפט מספר סעדים הצהרתיים בדבר זכויותיהם במניות הנתבעת, בין היתר: הצהרה על זכויותיהם במניות ושוויון בינם לבין בעלי המניות האחרים, סעדים נוספים הם בדבר זכויות יתר בנכסי הנתבעת. השאלה העיקרית בה דן בית המשפט במסגרת עתירה זו היא קביעת האגרה שעל התובע לשלם בתובענה לסעד הצהרתי בעלת משמעות כספית, במקרה הזה מניות. כידוע, על פי תקנה 100 (4) לתקנות סדר הדין האזרחי, בית המשפט רשאי להורות על מחיקת כתב התביעה מהטעם ששולמה אגרה בלתי מספקת. עוד ידוע כי בתובענות לצו הצהרתי, צו עשה או לא תעשה או צו אכיפה, ישנם שיעורי אגרה מיוחדים המעוגנים בתקנה 3 לתקנות בתי המשפט. אם כן במקרה שלפנינו כאשר הסעד הנדרש הוא הצהרתי הרי שנראה כי התשובה ברורה- יש לשלם את האגרה על פי תקנה 3 לתקנות בתי המשפט. אלא שעל פי טענת הנתבעת, משום היות הסעדים בעלי ערך כספי הניתן לכימות, על התובעת לדרוש סעד כספי ולשלם את האגרה בהתאם. בית המשפט בוחן האם קיימת הצדקה ל"נוסח הצהרתי" או האם מן הראוי לתבוע סעד כספי במקרים אלה.
תחילה מתייחס בית המשפט לדברי השופטת חדוה וינבאום וולצקי בת"א 2519/04 גולדמן נגד בנק הפועלים: "מקום שלתובע סעד אופרטיבי עליו לתבוע את הסעד האופרטיבי ולא להסתפק בעתירה לסעד הצהרתי... חיסכון בתשלום אגרה בגין תביעה כספית אינה אינטרס מספיק כדי להצדיק הגשת תובענה לסעד הצהרתי... מקום שבית המשפט סבור כי אין די בסעד הצהרתי ובטרם יורה על מחיקת התביעה שומה עליו לאפשר תיקונה על ידי הוספת הסעד הכספי..." חשובים הם דברי השופט איתן בורנשטיין ב-בש"א 11339/06, 2634/08 ארנון נגד פיוטר ובסקי: "יש לראות "מניות", כנכללות במושג "נכס"... לפי התקנות העדכניות החלות על התביעה, תוכר תביעה למסירת חזקה בנכס, בגדר הליכים שרואים את שווים כבלתי ניתנים לביטוי בכסף, בגינם משלמים אגרה בסכום קצוב... מסקנה אחרת תרוקן מכל תוכן את תקנות האגרות בכל הנוגע לתביעות שאינן ניתנות לביטוי כספי, שכן כמעט ואין בנמצא תביעה אזרחית שלא מגולמת בה תביעה כספית". לעמדה זו הוסיף בית המשפט את דברי כב' סגנית הנשיאה וסרקרוג בע"ר 25603-11-09 צמרת המושבה נגד ישיבה וכולל אבן חיים, לפיה יש לפרש את תקנות האגרות באופן ליברלי ולא לנעול את שערי בית המשפט בפני בעלי הדין. במקרה של ספק לגבי חיוב ההליך בתשלום אגרה, יועדף הפירוש המקל עם התובע, תוך מציאת איזון שלא יאפשר עקיפה של קופת הציבור וימנע הכבדה על הנתבע.
בעניינינו, בית המשפט קבע כי הסעדים הנתבעים הם הצהרתיים מטיבם, ומטרתם הצהרה על מצב הזכויות במניות הנתבעת וכי למרות הערך הכספי של המניות, ולאור העקרונות שהותוו בפסיקה, אין משמעות הדבר כי מדובר בתביעה כספית. עוד קבע בית המשפט כי לא היה ראוי במקרה זה לעתור לסעדים כספיים, חלף ההצהרתיים הנתבעים. בית המשפט סבר כי ניתן וראוי להותיר את סעיף הסעדים בנוסחו הנוכחי, ואין הצדקה להורות לתובעים להוסיף סעד כספי או אופרטיבי אחר. בהתאם להחלטתו זו, קבע כי האגרה צריך שתשולם בהתאם לתקנה 3 לתקנות האגרות. הבקשה נדחתה על ידי בית המשפט והתובעים לא יחויבו בשינוי הנוסחים או הוספת סעדים.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
השקעה בחברות במצוקה כלכלית בתקופת מלחמה היא הזדמנות ייחודית שיכולה להניב תועלת לכל הצדדים, אך יש לבצע אותה בזהירות ובאופן משפטי נכון. עריכת הסכם השקעה המותאם לצרכים של כל הצדדים ולמצב הכלכלי של החברה היא תנאי בסיסי להצלחת העסקה ולשיפור המצב הכלכלי של המשק כולו.
כאשר שהיתם במוסד ממשלתי ונגרם לכם נזק כתוצאה מהחלקה/נפילה/פגיעה וכד' שאלתם את עצמכם את מי אני תובע ומה עליי להוכיח? דוגמא לתשובה לכך תינתן במאמר שלפנינו בה בית המשפט עסק בסוגיה דומה וקבע כי יש להיפרע מהמוסד הממשלתי/המדינה בו שהה הניזוק בקרות הנזק.
בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית הדין הארצי לעבודה נדרש בית הדין לענות על מספר שאלות מהותיות לצורך הכרעתו בסוגיה: מה דינו של נושא משרה בחברה אשר קיבל שכר החורג מגובה השכר המאושר על פי מדיניות שאותה קבע דירקטוריון החברה על פי הוראות חוק החברות? האם יש לחייב את העובד בהשבה מלאה או חלקית של השכר והבונוס שקיבל מעבר להוראות מדיניות התגמול?
חיפוש 
סגור 
