סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב 1982 (להלן –"החוק") , שכותרתו עיון בחומר החקירה, קובע כי כאשר מוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו.
דרכי העיון וההעתקה המצויים בסעיף 75 לחוק קובעים כי עיון בחומר החקירה או העתקה ממנו יהיו במשרד תובע או במקום אחר שתובע הועיד לכך, ובמעמד אדם שתובע מינה, דרך כלל או לעניין פלוני, להבטיח שהעיון וההעתקה ייעשו בהתאם לחוק ולהוראות התובע.
על חשיבות העיון וההעתקה של חומר החקירה ניתן ללמוד מהחלטה תקדימית ברוכה, שניתנה לא מכבר על ידי סגן נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים, כב' השופט יעקב צבן, לפיה הליך הוגן לנאשם בפרשיות פליליות מורכבות ומרובות חומר חקירה כולל קבלת כל חומרי החקירה מהפרקליטות סרוקים במדיה דיגיטלית.
הרקע להחלטה, כתב אישום שהוגש בספטמבר 2011 על ידי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה נגד שמונה דירקטורים ונושאי משרה בחברת חפציבה בעבירות של גניבה, מרמה, רישום כוזב במסמכי תאגיד, הלבנת הון ועבירות על חוק ני"ע.
לאחר הגשת כתב האישום העבירה הפרקליטות לסנגורים קובץ סרוק המכיל תוכן של 120 קרגלים (קרטונים המכילים חומרי חקירה) מתוך 230 קרגלים המהווים חומר חקירה. את יתרת הקרגלים סירבה הפרקליטות לסרוק וע"פ החוק הזמינה את הסנגורים לעיין בהם במשרדיה ולהעתיקם באופן עצמאי.
משכך, פנו סנגורי הנאשמים וביקשו מבית המשפט להורות לפרקליטות לסרוק את חומרי החקירה במדיה דיגיטלית על חשבונה ולהעבירם לנאשמים.
השופט, קיבל את עמדת הסנגורים וציין כי זכות העיון וההעתקה של חומרי חקירה היא זכות בסיסית של כל נאשם בהליך הוגן, וכי הוראת החוק הקובעת כי עיון בחומרי החקירה יהיה במשרדי הפרקליטות הינה הוראת חוק מיושנת.
עוד הוסיף כב' השופט כי: "עניין לנו בתיק רב היקף, מאלה ההולכים ומתרבים במקומותינו. כאשר המחוקק חרת את הזכות לעיון וההעתקה, תיקים בהיקף גדול היו נדירים ובהיקף ענק היו נדירים מאד. החקיקה לא השתנתה, אולם המציאות כן, ובהיעדר התערבות של המחוקק, אין מנוס מלתת ביטוי מעשי לאותה מציאות הנאגרת ומתעצבת מול עינינו. הוראת המחוקק, גם אם היא מיושנת, הינה מחייבת ואולם ניתן לעשות שימוש בכלי פרשני כדי לשפר ולייעל את ההליך. כאשר מדובר בתיק רב היקף ורב נאשמים, מתבקשת גישה חריגה שתאפשר לסנגורים לקבל את החומר במהירות ולנצל את הזמן טוב יותר. הדבר ייעשה אם חומר החקירה ייסרק, ובמקום שהסנגורים יכתתו רגליים משך תקופה ארוכה במשרדי הפרקליטות- הם יקדישו את מיטב זמנם ללימוד החומר והכנתו".
החלטתו התקדימית של בית המשפט הינה מבורכת ומתבקשת לאור היקפי התיקים הנדונים כיום בבית המשפט. בנוסף, צילום ומיון חומרי החקירה יכולים לקחת זמן ממושך וכן עלות העתקת החומרים המוערכת באלפי שקלים מהווים נטל כספי שלא ראוי להטילו על כתפי הנאשמים.
המצב הנתון עד לקבלת החלטה זו לא התיישב עם זכות הנאשמים להליך הוגן ולכן פרשנותו הנרחבת של ביהמ"ש להוראות החוק הרלוונטיות הינה מתקדמת ויש לברך עליה.
משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
האם יודעים שיש שלב קריטי בהליך הפלילי שבו כבר אין מקום ל“חפות מפשע”? שלב הטיעונים לעונש קובע בפועל את עתידכם – האם תוכלו להשפיע על משך המאסר או על סוג הענישה? אילו נסיבות אישיות יכולות להקל על העונש שלכם?
קיבלת מכתב על כוונה להגיש נגדך כתב אישום? ייתכן שזו ההזדמנות שלך לעצור את ההליך הפלילי עוד לפני שהוא מתחיל. בישראל קיימת זכות ייחודית לשימוע פלילי – שלב קריטי שבו תוכל (או תוכלי) להשפיע על ההחלטה האם להעמיד לדין. במאמר נחשוף מה כולל הליך השימוע, מה היתרונות והסיכונים שבו, ולמה חשוב שעורך דין פלילי מנוסה ינהל אותו עבורך.
עבירות זיוף מסמכים נחשבות לחמורות בתחום הפלילי, בשל הפגיעה באמון הציבור ובתקינות הפעולות הכלכליות והמשפטיות. זיוף יכול להתבטא במסמכים מכל סוג – החל מתעודות זהות ותעודות רשמיות, דרך צ’קים ומסמכים בנקאיים, ועד שטרות כסף. מערכת המשפט הישראלית מגדירה במדויק מהו זיוף ואוסרת על כל צורה של יצירת מסמך כוזב או שימוש בו. להלן נפרט מהי עבירת זיוף לפי חוק העונשין הישראלי, סוגי הזיוף העיקריים, העבירות הנלוות והשילוב עם עבירות מרמה, העונשים הקבועים בחוק, ולבסוף נדון בחשיבות קבלת ייעוץ משפטי במקרים אלו.
חיפוש 
סגור 
