פנייה קלה ומהירה
סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב 1982 (להלן –"החוק") , שכותרתו עיון בחומר החקירה, קובע כי כאשר מוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו.
דרכי העיון וההעתקה המצויים בסעיף 75 לחוק קובעים כי עיון בחומר החקירה או העתקה ממנו יהיו במשרד תובע או במקום אחר שתובע הועיד לכך, ובמעמד אדם שתובע מינה, דרך כלל או לעניין פלוני, להבטיח שהעיון וההעתקה ייעשו בהתאם לחוק ולהוראות התובע.
על חשיבות העיון וההעתקה של חומר החקירה ניתן ללמוד מהחלטה תקדימית ברוכה, שניתנה לא מכבר על ידי סגן נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים, כב' השופט יעקב צבן, לפיה הליך הוגן לנאשם בפרשיות פליליות מורכבות ומרובות חומר חקירה כולל קבלת כל חומרי החקירה מהפרקליטות סרוקים במדיה דיגיטלית.
הרקע להחלטה, כתב אישום שהוגש בספטמבר 2011 על ידי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה נגד שמונה דירקטורים ונושאי משרה בחברת חפציבה בעבירות של גניבה, מרמה, רישום כוזב במסמכי תאגיד, הלבנת הון ועבירות על חוק ני"ע.
לאחר הגשת כתב האישום העבירה הפרקליטות לסנגורים קובץ סרוק המכיל תוכן של 120 קרגלים (קרטונים המכילים חומרי חקירה) מתוך 230 קרגלים המהווים חומר חקירה. את יתרת הקרגלים סירבה הפרקליטות לסרוק וע"פ החוק הזמינה את הסנגורים לעיין בהם במשרדיה ולהעתיקם באופן עצמאי.
משכך, פנו סנגורי הנאשמים וביקשו מבית המשפט להורות לפרקליטות לסרוק את חומרי החקירה במדיה דיגיטלית על חשבונה ולהעבירם לנאשמים.
השופט, קיבל את עמדת הסנגורים וציין כי זכות העיון וההעתקה של חומרי חקירה היא זכות בסיסית של כל נאשם בהליך הוגן, וכי הוראת החוק הקובעת כי עיון בחומרי החקירה יהיה במשרדי הפרקליטות הינה הוראת חוק מיושנת.
עוד הוסיף כב' השופט כי: "עניין לנו בתיק רב היקף, מאלה ההולכים ומתרבים במקומותינו. כאשר המחוקק חרת את הזכות לעיון וההעתקה, תיקים בהיקף גדול היו נדירים ובהיקף ענק היו נדירים מאד. החקיקה לא השתנתה, אולם המציאות כן, ובהיעדר התערבות של המחוקק, אין מנוס מלתת ביטוי מעשי לאותה מציאות הנאגרת ומתעצבת מול עינינו. הוראת המחוקק, גם אם היא מיושנת, הינה מחייבת ואולם ניתן לעשות שימוש בכלי פרשני כדי לשפר ולייעל את ההליך. כאשר מדובר בתיק רב היקף ורב נאשמים, מתבקשת גישה חריגה שתאפשר לסנגורים לקבל את החומר במהירות ולנצל את הזמן טוב יותר. הדבר ייעשה אם חומר החקירה ייסרק, ובמקום שהסנגורים יכתתו רגליים משך תקופה ארוכה במשרדי הפרקליטות- הם יקדישו את מיטב זמנם ללימוד החומר והכנתו".
החלטתו התקדימית של בית המשפט הינה מבורכת ומתבקשת לאור היקפי התיקים הנדונים כיום בבית המשפט. בנוסף, צילום ומיון חומרי החקירה יכולים לקחת זמן ממושך וכן עלות העתקת החומרים המוערכת באלפי שקלים מהווים נטל כספי שלא ראוי להטילו על כתפי הנאשמים.
המצב הנתון עד לקבלת החלטה זו לא התיישב עם זכות הנאשמים להליך הוגן ולכן פרשנותו הנרחבת של ביהמ"ש להוראות החוק הרלוונטיות הינה מתקדמת ויש לברך עליה.
משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
מתי ניתן לפסול הודאה במשטרה? מהו משפט זוטא? כיצד ניתן לחזור מהודיה בבית המשפט? מדריך משפטי מקיף בנושא פסילת הודאות, קבילות ראיות וזכויות חשודים. פסילת הודאות ואימוץ מנגנוני חזרה מהודיה במשפט הפלילי בישראל: ניתוח משווה, נורמטיבי ופרוצדורלי
הגנה מן הצדק: מתי ניתן לבטל כתב אישום או להפחית אישומים? האם ניתן לבטל כתב אישום בגלל אכיפה בררנית, מחדלי חקירה או פגיעה בהליך הוגן? מדריך מקיף על דוקטרינת ההגנה מן הצדק, הפסיקה העדכנית והאפשרויות המשפטיות העומדות לנאשם.
המשטרה או רשות המסים לקחו לכם את הטלפון או המחשב? מה שמסתתר בתוך המכשיר עלול לקבוע את גורל החקירה כולה. מתי נדרש צו שיפוטי, האם מותר לחפש בטלפון בהסכמה, ואילו זכויות עומדות לחשוד כאשר המידע האישי והעסקי שלו נחשף? במאמר החדש עו"ד אלי דורון חושף את הכללים, הפסיקה העדכנית והטעויות שעלולות לעלות ביוקר. לקריאה המלאה
חיפוש 
סגור 
