29/3/2012
פנייה קלה ומהירה
אל תחכו - פנו אלינו עוד היום!
התקשרו ל- 054-4251054 או השאירו פרטים, ונעניק לכם ייעוץ ראשוני ללא התחייבות כדי להתחיל לפעול נכון כבר עכשיו.
תקציר המאמר בשאלות ותשובות – מעבר מהיר ↓
עקרון העל הפורש אברת כנפיו על כל סוגיית פרסומם של דיונים המתקיימים בהליכים משפטיים הוא עקרון פומביות הדיון המשפטי.
סעיף 3 לחוק יסוד השפיטה שכותרתו פומביות הדיון קובע:
"בית משפט ידון בפומבי, זולת אם נקבע אחרת בחוק או אם בית המשפט הורה אחרת לפי חוק".
מעקרון זה נגזר היתר לפרסום ברבים של הנעשה והנשמע באולם בית המשפט, באופן המאפשר שקיפות ובקרת ההליכים המשפטיים, ובכלל זה פרסום שמו של חשוד.
ככל עקרון אחר במשפט, עקרון פומביות הדיון השיפוטי כופף עצמו לסוגי חריגים שונים, ובהם שמירה על ביטחון המדינה ועל יחסי החוץ שלה, הגנה על המוסר, הגנה על ההליך השיפוטי ועוד. חריגים אלו מנחים את בתי המשפט, בנסיבות אלו ואחרות לדון בדלתיים סגורות, ואזי לא יבואו באולם בית המשפט אלא מי שהותרו לכך במפורש.
נשאלת שאלה אימתי ובאילו נסיבות יורה בית המשפט על פרסום או על איסור פרסום שמו של חשוד בבצוע עבירה?
סעיף 68(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן: "החוק"), מורה כי "בית משפט ידון בפומבי" ומכאן שיותר פרסום שמו של חשוד. בה בעת, מוסיף החוק בסעיף 70 וקובע כי יש מקרים שניתן בעניינם לאסור את פרסומם של הליכי ביהמ"ש.
סעיף 70(ה1)(1) לחוק קובע:
(ה1) (1) בית משפט רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום או פרט אחר מפרטי החקירה, אם ראה כי הדבר עלול לגרום לחשוד נזק חמור ובית המשפט סבר כי יש להעדיף את מניעת הנזק על פני הענין הציבורי שבפרסום; הורה בית המשפט על איסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, יפרע האיסור עם הגשת כתב האישום נגד החשוד, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.
החלטה על איסור פרסום שמו של חשוד לפי סעיף זה, נשענת על ארבעה יסודות:
נזק חמור לחשוד
על החשוד להצביע על חומרת הנזק שבפרסום בין מפאת תוכן הפרסום שיילווה לפרסום שמו, ובין משום שבנסיבות העניין תהא לפרסום חומרה מיוחדת. השיקולים המרכזיים לקיומו של נזק חמור הם נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של החשוד, סוג העבירה וחומרתה ומשקל הראיות. שיקולים אלה אינם מהווים רשימה סגורה וכל מקרה ייבחן לנסיבותיו.
הנזק שעלול להיגרם עקב הפרסום
קשר סיבתי צפוי בין פרסום מיועד לבין נזק חמור שייגרם לחשוד, וקשר סיבתי צפוי זה יוכרע על פי מדדים של סבירות ושל שכל ישר.
העניין הציבורי שבפרסום
קיימים שני רבדים: הרובד הכללי והרובד הפרטיקולרי. תמציתו של הרובד הכללי היא חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת המתקיימים בנוגע להליכים משפטיים, והרובד הפרטיקולרי הוא עניין ציבורי מיוחד שבפרסום, שיש בו כדי להוסיף משקל בנסיבותיו של עניין פלוני לרובד הכללי.
העדפה של אינטרס החשוד על אינטרס הפרסום
מדובר ביסוד של הערכה בנסיבותיו של כל עניין ועניין תוך בדיקת משקלם ועוצמתם היחסית של האינטרסים המתנגשים.
לכל העוסקים בתחום הפלילי בכלל ובתיקי מסים בפרט ברורה חשיבות צווי איסור הפרסום, שכן במקרים רבים פרסום מוקדם של שמות נישומים חשודים ועסקיהם עלול לעיתים לגרום לנזק חמור ביותר ואף בלתי הפיך.
זאת ועוד, פרסום פרטי נישום וחברות שבשליטתו עומדים לא פעם בניגוד לאינטרסים הציבוריים של המדינה עצמה, שעה שהפרסום עשוי להביא להפסקת פעילותם של נישומים, לפיטורי עובדיהם, לפגיעה בתשלומים עתידיים, והלכה למעשה למוטט באחת שנים של עשייה וצבירת מוניטין, וכל זאת כאשר עדין עומדת לנישום חזקת החפות ואף טרם הוחלט, כלל, אם יש בנמצא ראיות המבססות כתב אישום שיוגש בעניינו.
חיפוש 
סגור 
