שיקים הינם אחד מאמצעי התשלום הנהוגים בשוק העסקי, ועל כן עלולה להיות להם השפעה, לעתים מכרעת, על אנשים או עסקים המקבלים אותם. בספר החוקים הישראלי קיימים חוקים, ביניהם חוק העונשין, שמטרתם להגביר את האימון והבטחון בשיק כאמצעי תשלום, וכן להילחם בתופעת השיקים ללא כיסוי ולצמצם נגע זה.
סעיף 432 לחוק העונשין, תשל"ז -1977, שכותרתו הוצאת שיקים ללא כיסוי, הבא להחליף את סעיף 14 לחוק לתיקון דיני העונשין (עבירות מרמה, סחיטה ועושק), תשכ"ג-1963, קובע בס"ק (א') כדלקמן:
(א) המוציא שיק שמשך והוא יודע שאין חובה על הבנקאי לפרוע את השיק מן התאריך הנקוב בו עד 30 יום לאחריו, או אין יסוד סביר להניח שיש חובה כאמור על הבנקאי, והשיק הוצג לפירעון תוך התקופה האמורה וחולל, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61 או פי ארבעה מהסכום הנקוב בשיק, לפי הסכום הגדול יותר.
המעשה הפלילי המתואר בסעיף זה, כמו גם בסעיף 14 הנ"ל , מורכב משני יסודות: האחד, משיכת שיק שאין לו כיסוי; והשני שבמועד הנקוב בו כמועד משיכתו לא תהיה חובה על הבנקאי לפרוע אותו.
בתי המשפט, בשורה ארוכה של פסקי דין הרשיעו נאשמים בגין מעשים בהם התקיימו שני היסודות הנ"ל, וערעורים על פסיקות אלו נדחו. כך למשל בע"פ 551/77 אברהם למדן נגד מדינת ישראל, פסק בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים, כי "הצגת שיק לפרעון, בניגוד להסכם שבין מושך השיק ובין האדם שלידיו נמסר השיק אינה מהווה הגנה טובה לאדם שנאשם בעבירה של משיכת שיק ללא כיסוי."
במקרה אחר, ע"פ 7389/01 דוד וייס נ' מדינת ישראל , בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים השאיר על כנה הכרעת בית המשפט המחוזי לפיה: "מתן השיקים לביטחון אינו מוציא את מעשה המערער מתחולת הוראת סעיף 432 לחוק העונשין, שכן המערער ידע שהכסף לא יגיע למוכר והלה ייאלץ לפדות השיקים, ושהמערער היה מודע לכך, שעה שמסר את השיקים למוכר, כי הוא נוטל על עצמו התחייבות שלא יוכל לעמוד בה."
בצד העונש שנקבע בסעיף זה , מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61 לחוק העונשין (כיום עד לסך של 29,200 ₪), או פי ארבעה מהסכום הנקוב בשיק, לפי הסכום הגדול יותר, המחוקק קבע חזקה שבאה להחמיר עם מוציא שיק ללא כיסוי , וזאת בס"ק (ג) לסעיף 432 הנ"ל שלהלן:
(ב) הוצג שיק לפרעון תוך התקופה האמורה בסעיף קטן (א) וחולל , והמוציא לא פרעו תוך עשרה ימים מיום שדרש זאת האוחז ממנו, חזקה שהוציא את השיק בידיעה או באין לו יסוד סביר להנחה כאמור בסעיף קטן (א) , ועליו הראיה לסתור.
זאת ועוד, בסעיף 435 לחוק העונשין, נקבע כי אחריות פלילית לפי סעיף 432 אינה גורעת מאחריות פלילית לפי חיקוק אחר.
המחוקק קבע בסעיף 436 לחוק העונשין, שבעבירה לפי אותו סימן ושכרוכים בה שיקים, רשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש אחר להגביל את הנאשם במשיכת שיקים ולהשתמש בשאר הסמכויות שבסעיף 19 לחוק שיקים ללא כיסוי , תשמ"א -1981 .
סעיף 19 לחוק שיקים ללא כיסוי קובע כי :
(א) בית משפט בדונו בעבירה לפי סימן ו' של פרק י"א לחוק העונשין, תשל"ז -1977, שכרוכים בה שיקים רשאי, בנוסף לכל עונש אחר, להורות שהנאשם או חשבונו או כל חשבונותיו לרבות חשבון משותף והשותפים בו, יהיו מוגבלים לפי חוק זה , מתאריך שקבע .
(ב) בית המשפט רשאי להטיל תקופת הגבלה ארוכה מזו הקבועה בחוק זה, ובלבד שלא תעלה על חמש שנים.
ואם לא די בכל מה שהובא לעיל, המחוקק בהחמירו עם מושכי שיקים קובע בסעיף 437 ס"ק (2), כדלקמן:
(2) רואים אדם המשלם בשיק כאילו הוא טוען שמן התאריך הנקוב בשיק עד למועד הסביר להצגתו לפרעון, עומדים לפקודת מוסר השיק, בבנק אשר עליו הוא משוך, כסף כדי כיסויו.
על אף כל מה שנקבע ע"י המחוקק בסעיפים הנ"ל שהובאו מחוק העונשין, ועל אף הסנקציות שהוטלו על מושכי שיקים ללא כיסוי בחוק שיקים ללא כיסוי, כמות השיקים ללא כיסוי הולכת וגדלה, והדבר נובע בין היתר מהעובדה שחוקים אלו לא נאכפים .
רשות האכיפה והגביה, המופקדת על ביצוע שיקים שחוללו, מציינת בדו"ח הבא לסכם את פעילותה לשנת 2010, נתון מדהים לפיו מתוך 3,013,692 תיקי הוצאה לפועל פתוחים הקיימים במערכת בסוף שנה זו, 1,458,063 הינם תיקים שנפתחו לביצוע שיקים שחוללו, המהווים 48% מכלל התיקים במערכת.
בשים לב שיתכן שתיק הוצל"פ אחד יכול להיפתח לביצוע של יותר משיק אחד, מספר השיקים שחוללו ושהוגשו לביצוע, יכול ויסתכם במספר השווה לפי שניים או יותר ממספר התיקים הקיימים כיום במערכת, שעניינם ביצוע שיקים ללא כיסוי. לכך יש להוסיף את העובדה כי קיימים שיקים שכלל לא נפתחו בגינם תיקי הוצל"פ.
אין ספק כי נוכח האמור לעיל, כי המחוקק לא השיג את המטרה שלשמה חוקקו הסעיפים האמורים בחוק העונשין, יתכן ומן הראוי כי יושקעו יותר משאבים באכיפת החוק בכל הנוגע בשיקים ללא כיסוי.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
במסגרת החקיקה הקיימת, ישנם מספר מנגנונים, המאפשרים לקבל דמי מזונות גם כאשר החייב מצוי בהליך חדלות פירעון. הן החייב והן הנושה/ זכאי למזונות יכולים לממש את זכותם, הן ביחס לסדר נשייתם והן ביחס לזכאות לקבל בסופו של יום את מלוא הסכום שנפסק, לאור העובדה כי צו ההפטר לא חל על חוב מזונות.
חוק חדלות פירעון ביטל את ההגנה, שניתנה בעבר לדירת המגורים של פושט הרגל, ובמקביל העניק הגנה הדורשת הפעלת שיקול דעת משפטי קפדני בעת הבחירה לממש דירת מגורים. מה אומרות על כך פסיקות בית המשפט?
בהליך של חדלות פירעון ניתן להגיש בקשה לבית המשפט לקבלת צו הפטר, המעניק פטור לחייב מתשלום חובותיו הקיימים. הצו מגן על החייב מפני הנושים שלו ומונע מהם את האפשרות לנקוט בהליכים משפטיים כלפיו על מנת לקבל בחזרה את החוב שלהם.
חיפוש 
סגור 
