מאת:

חזקת הבעלות ברכב: אחריותו של בעל רכב כלפי רכבו, כאשר כלל לא נהג בו בעת ביצוע העבירה

בפקודת התעבורה, סעיף 27ב(א) – מצוי סעיף אשר מטיל על בעל רכב את האחריות בגין ביצוע עבירה ברכב, גם אם הבעלים כלל לא נהג ברכב בעת ביצוע העבירה. חזקת "בעלות" זו, מטילה על בעל הרכב את האחריות בגין ביצוע העבירה, כדלקמן; "27ב. (א) נעשתה עבירת תעבורה ברכב, רואים את בעל הרכב כאילו הוא נהג ברכב אותה שעה או כאילו העמידו או החנה אותו במקום שהעמדתו או חנייתו אסורה על פי חיקוק, לפי הענין...."

 

חזקה זו, ניתנת לסתירה וזאת כפי שעולה מהוראות סעיף קטן א' (סיפא) לעיל, אשר מורות: "...זולת אם הוכיח מי נהג ברכב, העמידו או החנהו כאמור או אם הוכיח למי מסר את החזקה ברכב (להלן – המחזיק), או הוכח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו." חזקה זו ניתנת לסתירה אף מהוראות סעיף 27ב (ב), אשר מורות: "(ב) הוכיח בעל הרכב למי מסר את החזקה ברכב, תחול החזקה האמורה בסעיף קטן (א) על המחזיק."  כאמור, הוראות סעיף 27ב(א) (סיפא) לעיל וכן הוראות סעיף 27ב(ב), מורות כי במידה ובעל רכב אכן יוכיח למי מסר את החזקה ברכב בעת ביצוע העבירה, או הוכיח מי נהג ברכב או הוכיח כי הרכב נלקח ממנו בעת ביצוע העבירה - הרי שהחזקה האמורה בסעיף א לעיל תחול על המחזיק (המשתמש ברכב בעת ביצוע העבירה).

 

בהתאם לאמור לעיל, הכריעו ערכאות בתי המשפט השונות , כדלקמן:
תת"ע 10-07-2002 מדינת ישראל נ' דנילוב (ניתן ביום 27.3.11), נקבע מפי כב' השופט שלמה איזקסון; "..כפי שציינה כב' השופטת בייניש בפיסקה ג' כאמור לעיל, דרכי ההוכחה של עבירות תעבורה, צריכות להיות פשוטות ויעילות וזאת כדי להעמיק את האכיפה באותם תחומים. בוודאי כאשר מדובר בעבירות מצלמה, שאכיפתן נעשית על ידי הצגת הצילום לבית המשפט ודי בו על פי החוק, כדי להוכיח שמדובר ברכב שביצע עבירה (ראה סעיף 27 א (א) לפקודת התעבורה)." [ההדגשה הוספה]

 

כאמור, המחוקק לא רצה להשאיר "שטחי הפקר" בהם נהג אשר ביצע עבירה יוכל להימלט ממנה על ידי חיפוי של נהג אחר או אף הטלת אחריות על נהג אחר מבלי שהאחרון יכול להתנגד לכך – כך בעבירות בהן בעל הרכב לא יסתור את החזקות הקבועות בסעיף 27ב לפקודה ולא יוכיח למי נמסרה החזקה ברכב ו/או מי נהג ברכב בשעת ביצוע העבירה – הרי שבעל הרכב יואשם בביצועה. כך נקבע בת"ד 30396/04 מדינת ישראל נ' אורן ברנע (ניתן ביום 9.12.04), מפי כבוד השופט א. סלאמה, כדלקמן; "ניכר בהוראות הסעיפים האלה, כשהם נקראים כאחד, כי המחוקק לא רצה להניח שטחי הפקר שבתחומם יוכלו להתגדר מזה - נהג הנוהג בדרך שיש עמה עבירה ואפילו תאונה, ומזה - בעל רכב הרוצה להימלט מן החובה אשר עליו, כמי שהתיר את הנהיגה ברכב, במשיכת כתף או ב'מעשה אבירות' של חיפוי על מאן-דהוא. בסוגיה זו אין מקום לתהיות שיסודן באנינות דעת יתירה ומופלגת, לאמור: הכיצד ייאמר במשפט, המיוסד כולו מעצם טיבו על אדני אמת, כי פלוני זכר נהג ברכב, כשיודעים אנו בו, ברכב, שהיה נהוג בידי אשה. אם פיקציה היא - לו יהי כך. אין בודקין בשעת הסכנה, וסכנה חמורה היא, לבריות ולכל עוברי אורח, להתיר לעוברי עבירות תעבורה ולמי שנותנים רכבם בידיהם להתעופף ממצודת החוק בלא לתת את הדין..." [ההדגשה הוספה] וכן נקבע: "...משלא הצליח הנאשם לסתור את החזקה נשוא סעיף 27ב (ב) ולהראות מי נהג ברכב, או למי נמסרה החזקה בו או שנלקח ממנו ללא ידיעתו וללא הסכמתו, אני קובע כי הנאשם הוא זה שאחראי לביצוע העבירות נשוא כתב האישום ועל כן אני מרשיע אותו בכל סעיפי האישום אשר יוחסו לו בכתב האישום.." [ההדגשה הוספה]

 

לסיכום הדברים...
הוראות החוק ופסיקת בתי המשפט מורים אפוא כי אחריותו של בעל רכב כלפי רכבו עומדת אף במידה וכלל לא נהג ברכב בעת ביצוע העבירה. כאמור, החזקה היא שבעל הרכב הוא זה אשר ביצע העבירה ברכב, וזאת במידה ולא הוכיח כי הרכב או "החזקה" בו נמסרה לאדם אחר (במידה וזהות מצבע העבירה לא נקבעה בו במקום ובעת ביצוע העבירה ו/או באופן אחר בו זהותו אכן ברורה מעבר לכל ספק). כך, במידה ולא צלח בעל הרכב ולא הוכיח כי אדם אחר נהג ברכב בשעת ביצוע העבירה – עלול הוא למצוא עצמו מואשם על פי דין בגין ביצוע העבירה.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

4.5 ע"י 2 גולשים

עשוי לעניין אתכם

נדחתה בקשה להישפט בגין קנס מהירות בשל הזמן שחלף

מאת: ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); אלי דורון, עו"ד; נוי קרן, משפטנית

המבקש נסע ביום 7.12.12 במכוניתו, כאשר תועד ע"י מצלמת מהירות בשל מהירות מופרזת. הודעה בדבר הקנס על מהירות בניגוד לחוק, נשלחה לביתו של המבקש בדואר רשום. המבקש שקיבל את הודעת הקנס, לא פעל על פי הוראות החוק (סעיף 229(א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982), הקובע כי במידה וחייב מעוניין לערער על הקנס בבית המשפט, עליו להגיש בקשה להישפט בתוך 90 ימים ממועד המצאת הקנס.

דיני תעבורה בישראל

מאת: צוות האתר

דיני התעבורה בישראל נועדו להסדיר את ענייני התעבורה והתחבורה ולהבטיח מענה כולל, במקרים של עבירות תנועה או בעיות וסוגיות משפטיות הקשורות בכך. אלה יכולים להיות דיני הקשורים לנהיגה בכלי הרכב, וגם כאלה המתייחסים להולכי הרגל ואלמנטים אחרים הקשורים בתחום התעבורה כולו.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.