מאת:


ביום 7.4.2019 בית המשפט המחוזי בתל אביב הכריע בערעור שהגיש אגף המכס והמע"מ (להלן: "המערער") כנגד החלטת הנאמנים עו"ד עמית לדרמן ועו"ד ישראל בכר (להלן: "הנאמנים") שמונו לטפל בפירוקה של "ספורט ורטהיימר שיווק וסחר (1997) בע"מ) (להלן: "החברה"), כי יש לכרוך את תשלום הדיבידנד למערער בגין ניכוי ביתר של מס תשומות על ידי החברה, בהחזר מס עסקאות לספקים-נושים שדרשו החזר המס (עש"א 9377-10-17 משרד האוצר - אגף המכס ומע"מ נ' ספורט ורטהיימר שיווק וסחר (1997) בע"מ (בהסדר נושים).
 

רקע כללי

החברה הפעילה רשת חנויות ברחבי הארץ בתחום מכירה של מוצרי ספורט והלבשה. לימים, החברה נקלעה להליכים של חדלות פירעון כאשר החובות שלה עמדו על סך של 120 מיליון ₪ למספר רב של נושים. בסוף שנת 2015 ניתן צו להקפאת הליכים לחברה ומונו הנאמנים, ולימים אושר לחברה הסדר נושים לפיו פעילות החברה נמכרה לצד שלישי לאחר ויתור הנושים על חלק מנשייתם. בתחילת שנת 2016 הגיש המערער לנאמנים תביעת חוב הכוללת שני מרכיבי: סך של 347 אלף ₪ בדין קדימה (חוב בגין מס עסקאות) וסך של כ-9.8 מיליון ₪ בדין רגיל (חוב בגין ניכוי תשומות ביתר על ידי החברה, תשומות שהפכו לחובות אבודים), כאשר לתביעה לא צורפו כלל אסמכתאות להוכחת החוב האמור. בתחילת שנת 2017 הנאמנים דחו את התביעה בטענה כי המערער לא פעל בהתאם להוראות הדין כאשר לא צרף אסמכתאות לתביעת החוב, ולמצער היה על המערער לנקוב באומדן החוב בגין מס עסקאות. המערער לא הסכים עם קביעת הנאמנים ומכאן אפוא ערעור זה.
 

טענות הצדדים

לעניין אי צירוף אסמכתאות לתביעת החוב, טען המערער כי אין כל קושי לקבוע את גובה החוב בשל ניכוי מס תשומות ביתר, כאשר החוב נגזר מהחוב האבוד של הספקים-נושים של החברה שניתן לכימות מסכום הדיבידנד שיוחזר מקופת ההסדר. לטענת המערער, תביעות החוב הוגשו לנאמנים וכל הנתונים נמצאים בידי הנאמנים לרבות שיעור הדיבידנד שיוחזר לנושים. לעניין חוב בגין מס העסקאות לספקים, טען המערער כי בהתאם לעקרון ההפרדה (בין הזכות של ספק-נושה לדרוש החזר מס עסקאות ששילם ולא קיבל תמורה לבין מס התשומות שניכה בעודף הרוכש-החייב), גם אם לא כל ספק נושה ביקש החזר מס עסקאות בשלב זה, המערער זכאי להכרה בתביעת החוב במלואה בגובה מס התשומות שנוכה ביתר על ידי החברה. לעניין זה מציין המערער כי עומד לספק-נושה פרק זמן ארוך לדרוש החזר מס העסקאות ועל כן, יש לאפשר לו לתבוע את מלוא מס העסקאות אותם יוכל הספק-נושה לבקש.

 

מנגד, הנאמנים לא חלקו על עצם זכאותו של המערער בתביעת החוב, אולם טענו כי תביעת החוב צריכה להיות רק בהתבסס על המס שנדרש המערער להחזיר לספקים-נושים שאם לא כן, מתעשר המערער שלא כדין על חשבון קופת ההסדר תוך יצירת העדפת נושים. לעניין זה התייחסו הנאמנים לטענת המערער כי לספק-נושה עומד פרק זמן ממושך לדרוש את החזר מס העסקאות, ואף ייתכנו מקרים בהם הדרישה תבוא לאחר חלוקת הסכום בקופת הנושים, אולם ניסיון החיים מלמד כי הספקים-הנושים דורשים לקבל את אישור הנאמנים להכרה בחובות אבודים בסמוך לאישור הסדר הנושים, ולפיכך ניתן לקבל נתונים אודות מצב הנשייה של המערער בגין חובות אבודים. כונס הנכסים הרשמי (להלן: "הכנ"ר") הסכים עם עמדת המערער וטען כי חזקה היא שספק-נושה הזכאי לדרוש את החזר מס העסקאות יעמוד על זכותו ועל כן, הסיכוי שהמערער יתעשר על חשבון הנושים האחרים הוא נמוך. בנוסף, סבר הכנ"ר כי יש לשמר את עקרון ההקבלה קרי, על רשויות מע"מ להשיב לספקים-נושים את מס העסקאות ובמקביל וללא תלות, לפעול לגבות את מס התשומות שנוכה בעודף מהחברה.

דיון והכרעה

בית המשפט המחוזי, כבוד הנשיא השופט איתן אורנשטיין, בחן את טענות הצדדים והדין וקבע כי דין התביעה להתקבל בחלקה. לעניין צירוף האסמכתאות לתביעת החוב, בית המשפט קיבל את עמדת המערער. נקבע כי המערער היה רשאי להגיש תביעת חוב ללא צירוף אסמכתאות בשלב הראשון, ואולם לאחר הסדר נושים בתביעת החוב המעודכנת נדרש המערער לצרף אסמכתאות. לעניין זה ציין בית המשפט כי בשלב בו הוגשה תביעת החוב על ידי המערער, לא היה בידיו את מלוא הנתונים הדרושים שכן, ספקים-נושים פונים בשלב הראשון לנאמנים לצורך הנפקת אישור על החוב האבוד והמערער הוא זה שמחזיר את מס העסקאות לספק-נושה.

 

בית המשפט דחה את טענת המערער לקיומו של עקרון ההפרדה וקבע כי ספק-נושה שלא הגיש דרישה להחזר מס עסקאות, יראו אותו כמי שוויתר על זכותו לקבל החזר מס עסקאות ועל כן, המערער יכול להגיש תביעת חוב רק על סמך הדרישות להחזר מס עסקאות שהתקבלו ולא מעבר, והדבר ייעשה בהתאם לשיעור הדיבידנד שמשולם לנושים בדין רגיל. לעניין זה ציין בית המשפט כי קבלת עמדת המערער והכנ"ר משמעותה פגיעה בעקרון השוויון בין נושים וכן עלולה לגרום להתעשרות שלא כדין של המערער.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים
אני מאשר/ת קבלת ניוזלטרים, הודעות והזמנות לאירועים וכנסים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 2 גולשים

עשוי לעניין אתכם

מגמות ותהליכים בדיני חדלות פירעון, לרבות בעקבות משבר הקורונה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); עינבל רחמים-אביטל עו"ד

איזון אינטרסים הוא שם המשחק בעולם המשפט. כך גם בדיני חדלות פירעון נדרש לאזן בין האינטרסים השונים של הגורמים המעורבים בהליך חדלות הפירעון, תוך שמירה על יציבות כלכלית של שוק החברות והעסקים ומטרות ערכיות שחשובות לחברה בכללותה.

הרמת מסך נגד בעל מניות המתקשר בשם חברה חדלת פירעון

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

בית המשפט המחוזי בתל אביב דן בתביעה כספית בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום במסגרתו נקבע כי יש לחייב את בעל המניות בחברה בחוב של החברה, מאחר וזה התקשר בהסכם בשם החברה לאחר שהחברה הייתה חדלת פירעון וכאשר היה ברור לו כי החברה לא תוכל לעמוד בהסכם.

תביעות נגד נושאי משרה ורואי חשבון במסגרת הליכי חדלות פירעון של תאגידים

מאת: ד"ר שלמה נס, עו"ד ורו"ח; שי גליקמן, עו"ד; עינבל רחמים-אביטל, עו"ד; עומר לוי, עו"ד

בית המשפט העליון קבע לאחרונה כי קיימת אפשרות על פי הדין להכיר בזכויות תביעה נגד רואי חשבון מבקרים של חברה ככאלו שעומדות לבעלי תפקיד מטעם בית המשפט בעת הליכי חדלות פירעון ולא רק לנושי החברה. בכך קבע כי קיימת אפשרות בדין לחייב רואי חשבון מבקרים באחריות ישירה כלפי החברה המבוקרת ובעלי מניותיה.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.