ביום 16/11/2008 פורסם בכנסת תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: "החוק" ו/או "חוק ההוצאה לפועל").
החוק אושר למרות התנגדותה הנחרצת של לשכת עורכי הדין וקבע סדרים חדשים בכל הקשור לשיעורי הגבייה וייעולם מצד אחד אל מול צירופן של הגנות נוספות לחייבים בתיקי הוצל"א ובכך הביא לשיפור יכולת גביית כספים מאלו החייבים מחד ולצמצום פגיעה באותם החייבים מאידך.
התיקון, שאף לעבור מפגיעה בגופו וכבודו של החייב אל עבר פגיעה בנכסיו האישיים.
תיקון חוק ההוצאה לפועל ביטל כמעט באופן מוחלט את פקודת המאסר, ביטל את סמכותם של שופטי בית משפט שלום ולעניינו- נתן לגיטימציה לנושים להטיל על חייבים הגבלות שונות. אחת ההגבלות המצויות תיקון 29 החדש לחוק הינה האיסור להחזיר ולחדש רישיון נהיגה לחייב.
וכך, קבע החוק השהייה ומתן אורכה לתשלום בטרם הגשת בקשה לביצוע פסק דין, צמצום השימוש בצווי מאסר, פטור מעיקול לגבי מטלטלין כגון תרופות וציוד רפואי מחשב אישי ומדפסת, מכשיר טלפון נייד או טלפון נייח וכו. הגנה מפני עיקול זכויות כלפי צדדים שלישיים, לדוגמא כספים הניתנים כפיצוי בגין זכאות לדיור חלוף עקב פינוי החייב מדירת מגוריו. התיקון קבע את הגנת הדיור החלוף הקובע כי רשם ההוצאה לפועל יורה על מכירת מקרקעין של חייב רק לאחר שנוכח כי לחייב יכולת כלכלית המאפשרת מימון חלופי . ולצד אלו, קבע החוק כמה פרוצדורות יעילות יותר התורמות לשיפור יכולת הגבייה והטלות הגבלות על חייבים המשתמטים מתשלום. ביניהם קבע התיקון הגבלת החייב מקבלת דרכון ישראלי או תעודת מעבר , עיכוב יציאתו של חייב מהארץ, הגבלת חייב משימוש בכרטיס חיוב, הגבלת החייב כלקוח מוגבר מיוחד, הגבלת החייב מלייסד תאגיד או להיות בעל עניין בתאגיד והגבלת החייב מלקבל או מלחדש רישיון נהיגה.
בהגבלת החייב בנושא רישיונו נקבע כי ביהמ"ש יאשר החלטת רשם ההוצאה לפועל שדחה בקשת החייב לביטול הגבלה שהוטלה על רישיון הנהיגה שלו, תוך בדיקה וקביעה כי התקיימו כל התנאים הדרושים בחוק כדי להטיל את ההגבלה. על ביהמ"ש לקבוע כי לא צלח החייב בשכנוע כי הטלת מגבלת הרישיון עלולה לפגוע "פגיעה ממשית" בעיסוקו בשונה מפגיעה מסוימת.
בכך, קבע התיקון כי רשם הוצאה לפועל יוכל להקפיא באופן ממשי רישיון נהיגה לחייב שאינו מחזיר חובו ובכך להלחיצו ולזרזו לפרוע חובותיו. בעשותו כך, מאפשר תיקון חוק ההוצאה לפועל הטלת הגבלה נרחבת יותר על חפצו וחופש פעולתו של החייב.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
במסגרת החקיקה הקיימת, ישנם מספר מנגנונים, המאפשרים לקבל דמי מזונות גם כאשר החייב מצוי בהליך חדלות פירעון. הן החייב והן הנושה/ זכאי למזונות יכולים לממש את זכותם, הן ביחס לסדר נשייתם והן ביחס לזכאות לקבל בסופו של יום את מלוא הסכום שנפסק, לאור העובדה כי צו ההפטר לא חל על חוב מזונות.
חוק חדלות פירעון ביטל את ההגנה, שניתנה בעבר לדירת המגורים של פושט הרגל, ובמקביל העניק הגנה הדורשת הפעלת שיקול דעת משפטי קפדני בעת הבחירה לממש דירת מגורים. מה אומרות על כך פסיקות בית המשפט?
בהליך של חדלות פירעון ניתן להגיש בקשה לבית המשפט לקבלת צו הפטר, המעניק פטור לחייב מתשלום חובותיו הקיימים. הצו מגן על החייב מפני הנושים שלו ומונע מהם את האפשרות לנקוט בהליכים משפטיים כלפיו על מנת לקבל בחזרה את החוב שלהם.
חיפוש 
סגור 
