מאת:


ביום 16/11/2008 פורסם בכנסת תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: "החוק" ו/או "חוק ההוצאה לפועל").
החוק אושר למרות התנגדותה הנחרצת של לשכת עורכי הדין וקבע סדרים חדשים בכל הקשור לשיעורי הגבייה וייעולם מצד אחד אל מול צירופן של הגנות נוספות לחייבים בתיקי הוצל"א ובכך הביא לשיפור יכולת גביית כספים מאלו החייבים מחד ולצמצום פגיעה באותם החייבים מאידך.
התיקון, שאף לעבור מפגיעה בגופו וכבודו של החייב אל עבר פגיעה בנכסיו האישיים.

תיקון חוק ההוצאה לפועל ביטל כמעט באופן מוחלט את פקודת המאסר, ביטל את סמכותם של שופטי בית משפט שלום ולעניינו- נתן לגיטימציה לנושים להטיל על חייבים הגבלות שונות. אחת ההגבלות המצויות תיקון 29 החדש לחוק הינה האיסור להחזיר ולחדש רישיון נהיגה לחייב.
וכך, קבע החוק השהייה ומתן אורכה לתשלום בטרם הגשת בקשה לביצוע פסק דין, צמצום השימוש בצווי מאסר, פטור מעיקול לגבי מטלטלין כגון תרופות וציוד רפואי מחשב אישי ומדפסת, מכשיר טלפון נייד או טלפון נייח וכו. הגנה מפני עיקול זכויות כלפי צדדים שלישיים, לדוגמא כספים הניתנים כפיצוי בגין זכאות לדיור חלוף עקב פינוי החייב מדירת מגוריו. התיקון קבע את הגנת הדיור החלוף הקובע כי רשם ההוצאה לפועל יורה על מכירת מקרקעין של חייב רק לאחר שנוכח כי לחייב יכולת כלכלית המאפשרת מימון חלופי . ולצד אלו, קבע החוק כמה פרוצדורות יעילות יותר התורמות לשיפור יכולת הגבייה והטלות הגבלות על חייבים המשתמטים מתשלום. ביניהם קבע התיקון הגבלת החייב מקבלת דרכון ישראלי או תעודת מעבר , עיכוב יציאתו של חייב מהארץ, הגבלת חייב משימוש בכרטיס חיוב, הגבלת החייב כלקוח מוגבר מיוחד, הגבלת החייב מלייסד תאגיד או להיות בעל עניין בתאגיד והגבלת החייב מלקבל או מלחדש רישיון נהיגה.

בהגבלת החייב בנושא רישיונו נקבע כי ביהמ"ש יאשר החלטת רשם ההוצאה לפועל שדחה בקשת החייב לביטול הגבלה שהוטלה על רישיון הנהיגה שלו, תוך בדיקה וקביעה כי התקיימו כל התנאים הדרושים בחוק כדי להטיל את ההגבלה. על ביהמ"ש לקבוע כי לא צלח החייב בשכנוע כי הטלת מגבלת הרישיון עלולה לפגוע "פגיעה ממשית" בעיסוקו בשונה מפגיעה מסוימת.
בכך, קבע התיקון כי רשם הוצאה לפועל יוכל להקפיא באופן ממשי רישיון נהיגה לחייב שאינו מחזיר חובו ובכך להלחיצו ולזרזו לפרוע חובותיו. בעשותו כך, מאפשר תיקון חוק ההוצאה לפועל הטלת הגבלה נרחבת יותר על חפצו וחופש פעולתו של החייב.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

מגמות ותהליכים בדיני חדלות פירעון, לרבות בעקבות משבר הקורונה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); עינבל רחמים-אביטל עו"ד

איזון אינטרסים הוא שם המשחק בעולם המשפט. כך גם בדיני חדלות פירעון נדרש לאזן בין האינטרסים השונים של הגורמים המעורבים בהליך חדלות הפירעון, תוך שמירה על יציבות כלכלית של שוק החברות והעסקים ומטרות ערכיות שחשובות לחברה בכללותה.

הרמת מסך נגד בעל מניות המתקשר בשם חברה חדלת פירעון

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

בית המשפט המחוזי בתל אביב דן בתביעה כספית בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום במסגרתו נקבע כי יש לחייב את בעל המניות בחברה בחוב של החברה, מאחר וזה התקשר בהסכם בשם החברה לאחר שהחברה הייתה חדלת פירעון וכאשר היה ברור לו כי החברה לא תוכל לעמוד בהסכם.

תביעות נגד נושאי משרה ורואי חשבון במסגרת הליכי חדלות פירעון של תאגידים

מאת: ד"ר שלמה נס, עו"ד ורו"ח; שי גליקמן, עו"ד; עינבל רחמים-אביטל, עו"ד; עומר לוי, עו"ד

בית המשפט העליון קבע לאחרונה כי קיימת אפשרות על פי הדין להכיר בזכויות תביעה נגד רואי חשבון מבקרים של חברה ככאלו שעומדות לבעלי תפקיד מטעם בית המשפט בעת הליכי חדלות פירעון ולא רק לנושי החברה. בכך קבע כי קיימת אפשרות בדין לחייב רואי חשבון מבקרים באחריות ישירה כלפי החברה המבוקרת ובעלי מניותיה.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.