מאת:


פעמים רבות נדרש בית המשפט לתת דעתו לשאלה על מי מבין הצדדים לעסקה מוטלת החובה בתשלום רכיב המע"מ שעה שלא ניתנה התייחסות מפורשת לכך בהסכם שנכרת בין הצדדים.
 
סעיף 16 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ") קובע כי החייבים בתשלום המס הם כדלקמן; במכר – המוכר; בשירות – נותן השירות. לאורך השנים ניתן לראות כי בית המשפט התייחס לשאלת "השתיקה" וקבע באופן עקבי, כלשון בית המשפט העליון, כי "...התמורה לעיסקה מקפלת בתוכה - מכוח השתיקה - גם את מס הערך המוסף". (ע"א 738/80 נתן נ' זגורי, פ"ד (לז)4 387, 391) בית המשפט העליון חזר על הלכה זו גם בפסיקה מאוחרת וקבע כי "הכלל אותו אימצה הפסיקה ולפיו כולל המחיר הנקוב בחוזה מס ערך מוסף אלא אם כן נקבע בו אחרת, הוא כלל פשוט וברור התורם במישור דיני החוזים להגברת הוודאות וכן הוא תואם את אחת התכליות המרכזיות שאליהן חותר חוק מס ערך מוסף, דהיינו עיצוב נורמות מס פשוטות וברורות שגבייתן יעילה וקלה" (ע"א 9922/02‏ ‏רשות השידור נ' שפ"מ שידורי פרסומות מאוחדים בע"מ). לאור האמור לעיל, הכלל הוא כי דין רכיב המע"מ כאשר הצדדים להסכם לא התייחסו לרכיב זה הוא שהתמורה כוללת את רכיב המע"מ, כלשון סעיף 16 לחוק מע"מ, אלא אם כן נקבע בין הצדדים אחרת.
 
פסק דין ת"א 19830-03-15
בפסק הדין שניתן לאחרונה (ביום 6/6/2018), נדרש בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד השופט נפתלי שילה), בין היתר, לסוגיית רכיב המע"מ כאשר הצדדים להסכם לא התייחסו לרכיב זה (ת"א 19830-03-15 אביב נ' שפיר הנדסה אזרחית וימית בע"מ). עניינו של פסק הדין הנ"ל בתובע אשר סיפק לנתבעת שירותי ניהול מו"מ אל מול רשתות בתי קולנוע וזאת לאור ניסיונו האישי בניהול בתי קולנוע. בהסכם שחתמו הצדדים, אשר לימים גם תוקן, נכתב כי שכר טרחתו של התובע יסתכם בסך של 60 אלף ₪ בצירוף מע"מכמו כן הוסכם כי היה והמו"מ יצלח וייחתם הסכם בין הנתבעת לבין רשת קולנוע כלשהי, יהיה זכאי התובע לשכר נוסף בגובה חודש שכירות. בהסכם שנחתם בין הצדדים לא ניתנה התייחסות לרכיב המע"מ בגין השכר הנוסף. לטענת התובע, על הנתבעת היה לצרף לתשלום בגובה דמי השכירות את רכיב המע"מ כחוק. מנגד, טענה הנתבעת כי בכל הקשור לתשלום דמי השכירות לא ניתנה כלל התייחסות לעניין המע"מ, ועל כן יש לראות בו כמי שסבר שהסכום כולל את רכיב המע"מ.
 
בית המשפט דחה את טענת התובע בקובעו כי בהתאם לפסיקה, מחיר העסקה, בהעדר הוראה אחרת, כולל את רכיב המע"מ. בית המשפט גם נתן פרשנות להסכם שנחתם בין הצדדים וציין כי הסכם זה תוקן פעם אחת ובו ניתנה התייחסות לרכיב המע"מ רק בנוגע לשכ"ט. לעומת זאת, לסכום הנוסף של דמי השכירות לא ניתנה כל התייחסות באשר לרכיב המע"מ ועל כן יש ללמוד כי בהתאם לאומד דעת הצדדים ונוסח ההסכם, לא יהיה צורך להוסיף את רכיב המע"מ מאחר והתובע יקבל את התשלום בגובה דמי השכירות החודשיים כאשר הוא כולל את רכיב המע"מ.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

הפרשי הון בלתי מוסברים

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); גולן פרבר, מתמחה

תושב ישראל אשר בתחילת שנת המס מלאו לו 18 שנים וכל נישום נוסף המופיע בסעיף 131 לפקודת מס הכנסה נוסח חדש (להלן: הפקודה), אשר נצמחה לו בשנת המס הכנסה חייבת בארץ או בחו"ל, מחויב להגיש דוח על ההכנסות ולשלם את המס המגיע ממנו...

עורך דין מע"מ

מאת: צוות האתר

אנו כעורכי דין מנוסים מאוד בתחומי המיסים ומע"מ השונים משוכנעים כי לנו הידע והניסיון הספציפי בטיפול בתיקי מס מורכבים כאלו ואחרים ומשכך לנו היכולת להתנהל בשמך אל מול רשויות המס בתחכום, במקצועיות ובהצלחה רבה.

הטבות מס למפעל מועדף

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

החוק לעידוד השקעות הון מעניק הטבות מס מפליגות העשויות להביא לחסכון מס בהיקף נרחב עבור מפעלים יצרניים העונים על תנאיו. עם זאת, העמידה בתנאי הזכאות מחייבת הכרה של כ-"מפעל מועדף", וזו כרוכה בעמידה בתנאים מורכבים המחייבים תכנון קפדני של הפעילות. במאמר זה נסקור את הטבות המס המוענקות למפעל מועדף וכן את התנאים שבהם נדרש לעמוד המפעל על מנת לזכות בהטבות אלה.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.