לכשאדם נפטר מן העולם, נכסיו עוברים בירושה או על פי רצונו של המצווה באמצעות צוואה או על פי דין, קרי בהתאם להוראות הדין כשהמוריש לא הותיר אחריו צוואה. זהו הבסיס העומד ביסוד דיני הירושה בישראל. לעיתים רבות, לאחר מותו של המוריש, נותר רכוש שנמצא במדינת חוץ כדוגמת רומניה ולא בישראל ומכאן עולה שאלה מעניינת ביותר - מהם דיני הירושה ברומניה ומה ניתן לעשות מראש על מנת למנוע תוצאות בלתי רצויות או בלתי צפויות.
זכויות הירושה של הקרובים של נפטר מוסדרים ברומניה על ידי הקודקס האזרחי הרומני ועל ידי חוק מס' 319/1944, בנוגע לזכויות הירושה של בן הזוג השורד ובהתאם לחוקים אילו, הרכוש של נפטר ברומניה יכול להיות מוענק על ידי אחת מהדרכים הבאות:
א. ירושה חוקית או ללא צוואה וזאת בהעדר צוואה.
ב. ירושה לפי צוואה, על ידי יישום צוואה.
על מנת לרשת את נכסיו של אדם שנפטר, על מקבל הירושה לעמוד בשלושה תנאים מצטברים:
1. האחד, הוא כשיר לרשת את הנכסים נשוא הירושה (הכוונה שמקבל הירושה הוא ישות משפטית במועד ההורשה).
2. הירושה מגיעה לו באופן אישי על פי הדין הרומני.
3. מקבל הירושה הוא בעל הזכות לרשת.
בהיעדר צוואה, הזכות לרשת את העיזבון של נפטר מוענקת ליורשים החוקיים אולם אימת שאין בנמצא יורשים חוקיים (גם כאשר קיימת צוואה) העיזבון מוענק למדינת רומניה. היורשים החוקיים הנם בן/בת הזוג השורדים וקרובי הנפטר (מבלי לייחס משמעות אם קשרי המשפחה נבעו מנישואים, מחוץ לנישואים או אימוץ). החוק הרומני קובע שארבע דרגות של קרובים הנם בעלי זכות לרשת רכוש של נפטר, בהתאם לסדר עדיפות ברור. ארבעת הדרגות, וסדר העדיפויות שלהם, הנם כדלקמן -
מעמד ראשון: הצאצאים בקר ישיר (כלומר הילדים של הנפטר, הנכדים, ואז הנינים, בלי מגבלת דרגה).
מעמד שני: אבות השושלת המוטבים וקרובי המשפחה המוטבים (כלומר ההורים של הנפטר, והאחים והאחיות של הנפטר (והצאצאים של אלה, עד דרגה רביעית).
מעמד שלישי: אבות השושלת הרגילים (כלומר ההורים של ההורים [סבא/סבתא] וההורים של ההורים של ההורים [סבא/סבתא רבא], בלי הגבלת דרגה.
מעמד רביעי: קרובי המשפחה הרגילים (כלומר המשפחה בקו של קרבת משפחה מהנפטר, למעט אלו שבמעמד השני, לרבות הדרגה הרביעית) כלומר הדודים, בני דודים, אחים ואחיות של ההורים של ההורים של הנפטר.
דרגת הקרוב נקבעת כמפורט להלן:
בקו ישר, תלוי במספר הלידות (אב ובן הם דרגה ראשונה, הנכד והסב הם קרובים מדרגה שנייה (בקו של קירבה משפחתית, תלוי במספר הלידות (מתחיל עם אחד הקרובים, עד אב השושלת המשותף, ויורד עד הקרובים האחרים). נציין, כי לכל מעמד ירושה יש סדר עדיפות הקבוע בחוק, כאשר יורשים מהמעמד הראשון יורשים בעדיפות וזאת, בהעדר ממעמד ראשון (או אם הם מוותרים על הירושה). המעמד השני יורש, וכך הלאה. הקרבה של דרגת הקרוב של היורש ביחס לנפטר שולטת על הירושה באותו מעמד. הקרובים ביותר לנפטר יורשים בעדיפות. בחריג, במעמד השני, הורי הנפטר (שהנם קרובים במעמד ראשונה) לא מונעים הורשה מהאח והאחות של הנפטר (שהם יורשים במעמד שני). כמו כן ברי, כי קרובים באותו מעמד ובאותה דרגה יורשים בחלקים שווים.
כאשר נפטר אדם ישראלי אשר הותיר אחריו רכוש ברומניה יכלל רכושו זה כחלק מן העיזבון העומד לחלוקה בין יורשיו. אך בהתאם לאיזה דין יחולק הרכוש ברומניה? ומה קורה כאשר לאותו אדם אזרחות כפולה, ישראלית ורומנית?
בדרך כלל במקרה בו הותיר אחריו המנוח רכוש ברומניה ובקשה לקיום צו ירושה או צו קיום צוואה הוגשה בישראל יש צורך להעלות את עניין הרכוש ברומניה בפני רשם הירושה או בית הדין הרבני הדן בעניין, שהרי ממילא סוגיה זו תגיע לפתחו כאשר יהיה צורך במימוש הצוואה או הירושה ברומניה. ערכאה זו אז תפנה את היורשים המבקשים לצורך קבלת חוות דעת בעניין הדין הרומני וכיצד הוא נוהג במקרה זה, דהיינו מי הם היורשים של המנוח ע"פ הדין הרומני. בהחלט ייתכן כי הדין הרומני שונה מהדין הישראלי בחלק מן המקרים כך שהפסיקה לגבי חלוקת העיזבון ברומניה תהא שונה מחלוקת העיזבון הנמצא בישראל כך שייתכן שרצונו של המצווה לא ייושם במקרה זה. כמו כן יש לקחת בחשבון את המגבלות על בעלות על קרקע לאזרחים שאינם רומנים והנה לכם מתכון לסכסוך ירושה ממש יש מאין. על מנת לנסות ולפתור בעיה אפשרית זו יש לשקול לערוך צוואות מקבילות האחת בעברית אשר תכלול את כלל העיזבון והאחרת ברומנית וע"פ הדין הרומני והכללים המיוחדים על פיו, שם יכללו כל הנכסים אשר הינם חלק מן העיזבון הרומני בלבד, כך שהמצווה יוכל להיות סמוך ובטוח כי רצונו יתממש הן ביחס לעיזבונו בישראל והן ביחס לעיזבון שיותיר אחריו ברומניה. יצויין כי קיימות גם אפשרויות אחרות לפתרון עניין זה והכל בהתאם לצרכיו ורצונותיו של המצווה.
אין לראות באמור ברשימה זו משום חוות דעת משפטית ו/או ייעוץ משפטי ואין להסתמך על האמור לעיל בביצוע פעולה כלשהי ומומלץ להיוועץ עם עו"ד לענייני צוואות הבקיא בסוגיה שבנדון לצורך עריכת צוואה על פי הדין הרומני או מימוש צוואה או מימוש נכסי העיזבון על פי הדין הרומני ו/או הישראלי. ניתן לקבל מידע זה בתיאום עם משרדנו - מוזמנים ליצור עמנו קשר.
* מאמר זה פורסם במקור גם בפורטל Lawforums.co.il
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
משבר הקורונה "מוציא" ממרבית האנשים מטענים נפשיים ואת מה שהם באמת מרגישים - אם עד למשבר היינו עסוקים בעבודה, טיולים, בילויים, מפגשים עם חברים וכו', המשבר לפתע קירקע חלק גדול מאתנו ובפועל גרם לזוגות להימצא בסגר, או שלא בסגר ביחד בבית, ולהתמודד עם לחץ התקופה.
דיני המשפחה והמעמד האישי עוסקים בכל הקשור לסכסוכים וסוגיות בקשר עם התא המשפחתי ובכלל זה גירושין, מזונות, הסכמי ממון, אלימות במשפחה, חטיפת ילדים, הסכמי שלום בית וכו'.
כלל יסוד הוא, כי דיני הירושה מקנים ערך עליון לרצון המוריש. ואולם, בד בבד, דיני הירושה מכירים בכך שאין לאכוף על יורש את תוארו, כאשר זה אינו חפץ בכך. אשר על כן, ס' 6 לחוק הירושה מאפשר ליורש להסתלק מחלקו בעיזבון, כולו או מקצתו, כך שלא יראה בו הדין יורש מלכתחילה.
חיפוש 
סגור 
