עילות לביטול ערבות אישית

מאת: אלי דורון, עורך דין - ירון טיקוצקי, עורך דין (רואה חשבון), רותם סלע, משפטנית

16/9/2016

חוק הערבות (תשכ"ז-1967) קובע כי ערבות הינה התחייבותו של אדם, המוגדר כערב לקיים חיובו של אדם אחר כלפי אדם שלישי המוגדר כחייב. הערבות יכול שתהיה לחיוב, כולו או מקצתו, חיוב קיים או עתיד לבוא, מתחדש או מותנה, קצוב או בלתי-קצוב.

יש לציין כי "אדם" לעניין זה כולל בהגדרתו גם תאגידים למיניהם ו/או שותפויות או כל גוף אחר לו ישות משפטית מוכרת בדין. הערבות נוצרת בהסכם בין הערב לבין הנושה או בהתחייבותו של הערב שהודעה עליה ניתנה לנושה ואם הייתה הערבות על פי צו של רשות משנמסר כתב הערבות לרשות. חוזה הערבות הינו חוזה דו צדדי הנכרת בין הנושה לערב, ללא כל קשר לחייב עצמו והוא יישאר בעינו כל זמן שההלוואה הרלוונטית עומדת תלויה ולא נפרעה ובכך מהווה עסקה כלכלית מחייבת. התחייבות הערב לא חייבת להיות נוגעת לכל התחייבויותיו של הלווה, אלא יכולה היא להיות כלפי חלק מחובו או התחייבויותיו. היא יכולה להיות לחוב קצוב, לחוב מתחדש, לחוב העתיד לבוא, היא יכולה להיות מוגבלת או בלתי מוגבלת בסכום.

הטענות השכיחות וההגנות השונות

פעמים רבות, כאשר מגיעה שעתו של הערב לשלם את חובו של הלווה, נתקלים המלווים בטענות רבות ומגוונות מדוע אל להם, לערבים, לשלם את החוב. בין יתר הטענות ניתן למצוא טענות בדבר אי הבנת משמעותה של הערבות בזמן החתימה עליה, אי הבנת מצבו הכלכלי של הלווה בעת החתימה, טענות כלפי הבנק – הנושה - כי לא פעל תחילה כנגד החייב העיקרי (הלווה) בטרם פנייתו לערב ועוד. הסיכוי כי טענות אלו של הערב תתקבלנה קטן שכן ביטול ערבות ע"י הבנק אינו דבר של מה בכך בעיקר כאשר מובהר לערב בעת חתימתו על מה הוא חותם ומהו תוכנה של הערבות. אם כך, מתי טענות הערב ודרישתו שלא לשלם את הערבות תגענה עד כדי ביטולה של הערבות? במהלך השנים במסגרת חקיקה הודגשה ההגנה לערבים. לדוגמא, הוצע חוזר בנק ישראל הקובע כי את האדם המגיע לחתום על ערבות למען אחר, יש להחתים רק בסניף הבנק. כמו כן מוטלת חובת גילוי כל מידע מהותי ורלוונטי לעניין הערבות על הבנק המחתים, כך ביטל ביהמ"ש ערבות מאחר ובעת החתימה על שטר הערבות לא דיווח הבנק לערב כי ההלוואה בגינה ניתנת הערבות נועדה לשם כיסוי חובות נושנים של הלווה (בע"א 1548/96 בנק איגוד נ' לופו, פ"ד נד(2), 559). בין ההגנות הרבות ניתן למצוא גם את החובה על גילוי ודיווח תקופתי שוטף בגין מצב החוב, ביטול ערבות מתמדת ובלתי מוגבלת במקרים מסוימים, חלוקת נטל שווה בין הערבים ועיקרון חשוב נוסף, עקרון מיצוי ההליכים הסובר כי באחריות הבנק למצות עד תום את כל ההליכים כנגד הלווה לפני פנייתו לערב. עילות נוספות לביטול ערבות יכולות שתהיינה קשורות להפרת חובת תום הלב (ברע"א 2443/98 ליברמן נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פ"ד נג(4) 804) הכוללת חובה על הבנק להודיע בזמן אמת לערב על עיכוב/ הפסקת תשלומי ההלוואה ע"י הלווה.

עילה לביטול ערבותו של ערב תהיה לרוב כאשר מדובר באחד המקרים המנויים מעלה והכללים בעיקר מצבים של הפרת חובת הזהירות ותום הלב, חובת הגילוי וחובת אמון החלה על הבנק.