6/2/2011
התובע באותו עניין, מסגר במקצועו ובעל מסגריה פרטית, נפגע בקרסול רגלו השמאלית במהלך עבודתו במסגריה (להלן: "האירוע").
בגין האירוע הגיש התובע תביעה למוסד לביטוח לאומי לקבלת דמי פגיעה והודעה על תאונת עבודה, אלא שתביעתו זו נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי בטענה, כי קיימות סתירות לכאוריות בגרסאות שמסר התובע בנוגע לעובדות האירוע עת פנה לקבלת טיפול רפואי ועת מילא את טופס התביעה, וזאת על אף שאין כלל ספק כי מדובר היה באירוע שאירע במקום עבודתו של התובע.
על החלטה זו לא נותר לתובע אלא להגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה. עוה"ד גיל מור ומעין פלד ממשרד עורכי הדין דורון, טיקוצקי, עמיר, מזרחי מחיפה, אשר ייצגו את התובע בהליך שהתקיים בבית הדין, טענו, כי אין מדובר בסתירה בגרסאות, כי אם ככל הנראה ולכל היותר טעות ברישום הרפואי שבוצע בחדר המיון בו טופל התובע לאחר האירוע, רישום שאינו מצוי בשליטתו של התובע. כן נטען, כי אף הטעות הרישומית כאמור, אין בה בכדי להצדיק את דחיית התביעה, שכן מיתר המסמכים הרפואיים, לרבות חקירתו של התובע ושל העובד שעבד עימו שהיה עד לאירוע על ידי החוקר מטעם הנתבע, עולה ללא ספק, כי התובע נפגע בעבודתו בנסיבות המזכות בהכרה בתביעתו ובקבלת דמי פגיעה כחוק.
דא עקא, שהנתבע, המוסד לביטוח לאומי, לא השתכנע, ומשכך, התובע והעובד מטעמו נחקרו על תצהיריהם בבית הדין. בסיומן של החקירות כאמור, קבע בית הדין, כי עלה בידי התובע להוכיח קיומו של אירוע חריג בעבודתו, ומשכך, מונה מומחה רפואי בתחום האורטופדיה לצורך קביעת קיומו של קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבין הפגיעה בקרסולו של התובע.
לאחר שהועבר אליו תקיו הרפואי של התובע, קבע המומחה הרפואי קיומו של קשר סיבתי חד משמעי בין האירוע בעבדותו של התובע לבין הפגיעה בקרסול רגלו השמאלית.
דא עקא, שאף לאחר קבלת חוות דעתו של המומחה הרפואי, ועל אף שבית הדין הכריע זה מכבר בפן העובדתי, דהיינו, כי עלה בידי התובע להוכיח התרחשותו של אירוע תאונתי בעבודתו, שב הנתבע ועמד על דחיית התביעה, בעומדו על הטענה, כי לא הוכח עובדתית קיומו של אירוע חריג בעבודתו של התובע במועד הנטען.
לפיכך, נדרשו הצדדים להגיש סיכומיהם בתיק, כאשר לאחרונה, כאמור, ניתן פסק דינו של בית הדין לעבודה, אשר דחה את עמדת הנתבע, וקבע, כי הפגיעה שאירעה בקרסול רגלו של התובע בעקבות האירוע התאונתי בעבודתו, הינה פגיעה בעבודה כמשמעה בחוק.
לאור האמור, חוייב הנתבע בתשלום דמי פגיעה לתובע בהתאם לימי המחלה שקיבל בגין הפגיעה, וכן בתשלום הוצאות ושכ"ט בסך של 3,000 ₪ לתובע בשל הצורך בניהולו של התיק.