חיפוש
סגור
סעיף 9(5) לתקנות סדר הדין האזרחי קובע כי כתב תביעה יכיל "את העובדות העיקריות המהוות את עילת התובענה, ואימתי נולדה". סעיף 71(א) לתקנות סדר הדין האזרחי חוזר על האמור וקובע כי "כתב טענות יכיל את הרצאת העובדות המהותיות בלבד, שבעל הדין מסתמך עליהן בתביעתו או בהגנתו, לפי הענין, אך לא את הראיות הבאות להוכיח אותן".
הרציונאל אשר עומד בבסיס התקנות הינו כי נתבע אינו יכול להתכונן כראוי ולהגן על עצמו ללא ידיעה על הנטען כנגדו שכן אין לצפות ממנו כי יחזה מראש או יכחיש מראש את העובדות, העתידות להתגלות במהלך הדיון.
כך למשל ב- רעא 4712/08 מחמד עקילי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ-סניף כפר קאסם סירב בית המשפט העליון לקבל את טענתו של המבקש כי במצב דברים בו לא התקיימה כלפיו חובת הגילוי ניתן להעלות טענה חדשה.
בפרשה בית משפט השלום קיבל את טענת המבקש וקבע כי "הרחבת החזית היתה בלתי נמנעת עקב התנהלות הבנק, כיוון שמדובר בעובדות שהיו בידיעת הבנק, ושלא היתה לו כל סיבה להניח שהן מצויות בידיעת המבקש". בית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה מהסיבה שבכתב התביעה לא היה כל אזכור להפרת חובת הגילוי וכי המבקש מעולם לא ביקש לתקן את כתב התביעה.
בית המשפט סירב לקבל טענה שלא נטענה בכתב התביעה למרות טענתו של המבקש כי במועד הגשת התביעה המידע לא היה בידיו ולמרות קביעתו של בית משפט השלום כי המידע לא יכול היה להיות בידיו ללא גילוי נאות של הבנק.
יחד עם זאת בית המשפט קבע חריג לכלל והוא במצב עניינים בו גילה הנתבע בפירוש או מכללא את הסכמתו לכך . ב- בע"א 311/83 פינקלשטיין נ' פלבסקי, פ"ד לט(1) 496, 503 נקבע כי "בית המשפט צריך להכריע בשאלה שהיא באמת במחלוקת בין בעלי הדין, אך לפעמים הוא מנוע מעשות כן, מאחר שהנושא האמור אינו מוצג לפניו בכתבי הטענות ואינו מועלה גם תוך כדי הדיון, אולם אם בעלי הדין פורשים לפני בית המשפט, למעשה, את המחלוקת האמיתית שהתעוררה לפניהם, כפי שאכן אירע כאן, אין לראות את כתבי הטענות המקוריים כמעין סד, הכובל את בית המשפט והמונע פנייתו של בית המשפט אל החומר והטיעונים אשר הובאו בפניו במסגרת ההליכים ".
דוגמא נוספת למצב עניינים בו עשוי בית המשפט לקבל טענה חדשה הינה כאשר במהלך הדיון הוגשו ראיות החורגות מן הבסיס העובדתי אשר פורט בכתבי הטענות והצד שמנגד לא הביע כל התנגדות לכך ולעיתים אף טרח בלהביא הוכחות מזימות.
הסוגייה מסתבכת במצבים בהם חשב הטוען באמת ובתמים כי פירט את טענותיו אך מחוסר ידע הקשור בז'רגון מקצועי מסויים לא היה באמת עשה כן, או לחילופין- מצבים בהם התובע חשב כי פירט וציין את הנדרש אך הצד השני לא הבינו כראוי עקב בעיות ניסוח.
סוגייה כזו עלתה אף היא ב- רעא 4712/08 מחמד עקילי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ-סניף כפר קאסם. מוקד המחלוקת סבב סביב הפסקת עבודתה באופן יזום של המשיבה ע"י המערער בטרם השלימה עבודתה. המחלוקת בין בעלי הדין התמקדה בהתחשבנות הכספית ביניהם. בית המשפט המחוזי קבע בעקבות עדות מומחה כי הצדדים סיכמו בניהם על מחיר "פאושלי". המערערים טענו כי מחיר "פאושלי" היא בגדר שינוי חזית אשר התחולל לאחר מינוי המומחה וממצאיו, ובכך נגרם להם עיוות דין. בית המשפט העליון דחה את טענתם וקבע: "כל עוד באותה יריעת מחלוקת עצמה עסקינן, באותו סכום נתבע ובאותם יסודות של סיפור המעשה, ניתן לנתבע להתמודד עם פירוט פלוני או אלמוני, גם בעדויות עצמן או בתצהירי העדויות, תוך שבית המשפט עושה מלאכתו לשמור על הגינות כלפי כולי עלמא".
משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
האם יודעים שיש שלב קריטי בהליך הפלילי שבו כבר אין מקום ל“חפות מפשע”? שלב הטיעונים לעונש קובע בפועל את עתידכם – האם תוכלו להשפיע על משך המאסר או על סוג הענישה? אילו נסיבות אישיות יכולות להקל על העונש שלכם?
קיבלת מכתב על כוונה להגיש נגדך כתב אישום? ייתכן שזו ההזדמנות שלך לעצור את ההליך הפלילי עוד לפני שהוא מתחיל. בישראל קיימת זכות ייחודית לשימוע פלילי – שלב קריטי שבו תוכל (או תוכלי) להשפיע על ההחלטה האם להעמיד לדין. במאמר נחשוף מה כולל הליך השימוע, מה היתרונות והסיכונים שבו, ולמה חשוב שעורך דין פלילי מנוסה ינהל אותו עבורך.
עבירות זיוף מסמכים נחשבות לחמורות בתחום הפלילי, בשל הפגיעה באמון הציבור ובתקינות הפעולות הכלכליות והמשפטיות. זיוף יכול להתבטא במסמכים מכל סוג – החל מתעודות זהות ותעודות רשמיות, דרך צ’קים ומסמכים בנקאיים, ועד שטרות כסף. מערכת המשפט הישראלית מגדירה במדויק מהו זיוף ואוסרת על כל צורה של יצירת מסמך כוזב או שימוש בו. להלן נפרט מהי עבירת זיוף לפי חוק העונשין הישראלי, סוגי הזיוף העיקריים, העבירות הנלוות והשילוב עם עבירות מרמה, העונשים הקבועים בחוק, ולבסוף נדון בחשיבות קבלת ייעוץ משפטי במקרים אלו.
