מאת:


שוב הוכח מוסד הבוררות כאמצעי יעיל וסופי להכרעת סכסוכים, וכהליך משפטי שאין להקל ראש בחשיבותו, ולכן יש ליחס לו חשיבות דיונית לא פחותה מזו המופנית והנדרשת בבתי המשפט, הן מבחינה מקצועית, והן מבחינת סמכותו, ותוקפו של הליך זה.​

חשיבותו של פסק דין זה נוגע לסמכויותיו של הבורר, תוקפו ואופיו של הליך הבוררות כולו, על פי הסכם בוררות אשר לא היה כפוף לשום התניות דיוניות ו/או סדרי דין. החלטתו זו של בית המשפט העליון מדגישה את כוחו של הליך הבוררות וכי זה איננו קרדום לחפור בו. על הצדדים המתנהלים בהליך מעין זה להביא בחשבון את כוחו של הבורר וסמכויותיו הרחבות, אף יותר מאלה הנתונות בידי בית המשפט. הסכם הבוררות כוחו יפה להכרעת ההליך וישליך על אופי ההליך והכרעתו, ואין על המבקשים להתדיין בהליך זה להקל ראש בהוראותיו של הסכם בוררות זה, ולא כל שכן בהליך זה.

עולה מהכרעתם של בתי המשפט המחוזי והעליון במקרה דנן, ובדומה לפסקי דין אחרים נוספים, כי מגמת בית המשפט ברורה ומטרתה להביא ולחזק את מוסד הבוררות, ומשכן אין לגרוע מכוחו של פסק ולפסול הכרעתו של בורר אלא במקרים חריגים המונעים משיקולי צדק ומניעת עיוות דין.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על פסק בורר, שאושר ע"י בימ"ש מחוזי ת"א

לאחר מאבק דיוני לא פשוט ולמרות קשיים שהוערמו ע"י הנתבעים, הצליחה עו"ד איריס בורקום ממשרדנו להביא להכרעתה הסופית של מחלוקת חוזית רבת שנים שנתגלעה בין שותפים בחברה ולאשר את פסק הדין באופן סופי ומוחלט, המזכה את התובעים בתמורה החוזית.

 

הרקע להגשת הערעור:

בין הצדדים, שהינם בעלי מניות בחברת "קוסמודילר" (להלן: "החברה") נתגלע סכסוך בעניין הסכם ניהול ופיקוח בפרויקט בנייה, שהחברה ביקשה להקים (להלן: "הסכם הניהול").

בהסכם נקבעה תניית בוררות ולנוכח המחלוקת הכספית, ניהלו הצדדים הליך בוררות במסגרתו התקבלו הסכמות דיוניות והוסכם כי החברה תישא בתוצאות פסק הדין במידה והתובע יזכה. בתום הליך הבוררות, שהתנהל "במוסד לבוררות ארצית", בפני בוררת ד"ר דליה אבן-להב (להלן: "הבוררת"), ניתן פסק לפיו על המבקש (בערעור) לשלם למשיבים (בערעור) סכום בסך 45,000 דולרים בגין דמי ניהול (להלן: "דמי הניהול") וכן סך של 400,000 ₪ בתוספת מע"מ, בגין הוצאות (להלן: "החזר ההוצאות").

המבקש אפוא, פנה בבקשה לביטול פסק הבוררות בטענה כי הבוררת חרגה מסמכותה משפסקה למשיבים סכום חלקי בגין דמי ניהול, ומהטענה כי העבודות בפרויקט הופסקו בשלב מוקדם, מה שלטעמו של המבקש לא הצדיק תשלום כלשהו למשיבים והן מהטעם כי המשיבים לא עתרו לסעד "חלקי" חלופי. עוד לטענת המבקש, הבוררת לא הייתה רשאית לפסוק החזר הוצאות מהסיבה שלטענת המבקש לא הונחה תשתית ראייתית.

בית המשפט המחוזי, משנדרש לדון בבקשת הביטול, קבע כי הבוררת לא חרגה מסמכותה, וכפי שבית משפט רשאי לפסוק חלק מהסעד הנתבע, כך גם  הבוררת רשאית ועל אחת כמה וכמה במסגרת הליך בו אין הבוררת כפופה לסדרי דין, ובסמכותה לפעול בדרך הנראית לה כמועילה ביותר להביא להכרעה צודקת ומהירה במקרה הנדון בפניה. לא זו אף זו, נקבע כי הבוררת קבעה את שקבעה לאחר שנערכו בפניה חקירות עדים, ונטענו טענות הצדדים וקביעת החזר ההוצאות על דרך האומדנה איננה מגלה פגם.

בבקשה בפסק דינה של כבוד השופטת, יהודית שבח, נדחו טענות המבקש, הבקשה לביטול פסק הבורר לא התקבלה ותחתיה אושר פסק הבוררות וניתן לו תוקף של פס"ד.  
 

הערעור לעליון:

על פסק הדין של בית המשפט המחוזי הוגשה בקשת ערעור לעליון, אשר עניינה שתי טענות מרכזיות: 

  1. ראשית, נטען כי פסק הבוררות ניתן ללא סמכות וכנגד מי שלא היה צד לבוררות ולא היה מיוצג בה (טענה זו עניינה בכך שפסק הבוררות הטיל חיובים על החברה, על אף שהחברה לא הייתה צד פורמאלי להליך הבוררות). 
  2. שנית, שב המבקש על טענתו, בדבר חריגה מסמכות, בקשר עם קביעת תשלום החזר ההוצאות, ומשלא הונחה תשתית ראייתית לפסיקת הסכום.

המשיבים, באמצעות ב"כ עורכת הדין איריס בורקום (ב"כ המשיבים בערעור), טענו כי פסק הבוררות, הגם שהטיל חבות על החברה למרות שאיננה בעלת דין "פורמלית", נבע הדבר מהסכמה דיונית קודמת, שעוגנה בהחלטה עוד בראשית הליך הבוררות. 

הסכמה זו אליה הגיעו הצדדים, נבעה מרצונם לפטור את החברה מייצוג משפטי בהליך הבוררות, כאשר ברור ומוסכם כי החברה היא זו שתישא בתוצאות הפסק. עו"ד איריס בורקום, ביססה טענתה זו כשהיא נשענת על מסמכים ופרוטוקולים, לרבות פרוטוקול חברה שאושר ע"י בעלי המניות ואומת כדין ע"י ב"כ המבקש בעצמו וכל זאת לאחר שנוהל מו"מ לנוסחו של פרוטוקול, ובהתאם להודעת הצדדים ניתנה החלטת הבוררות, כאמור לעיל.

משכך טענה ב"כ המשיבים כי לנוכח ההסכמה הדיונית, המבקש מושתק מלטעון, כל טענה בענייו זה ולא כל שכן לטעון כי החלטת הבוררת איננה כדין.
 

הכרעת המחלוקת בבית המשפט העליון:

לאחר בחינה מדוקדקת של טענות הצדדים הגיע כבוד השופט ניל הנדל, לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות. בקביעתו אמר הנדל כי בית המשפט איננו נוטה ליתן רשות ערעור על פסקי דין שעניינים ביטול או אישור פסק בוררת, אלא במקרים חריגים בהם עולה שאלה בעלת היבט עקרוני-כללי החורגת מעניינם המוגדר והפרטני של הצדדים למחלוקת, או כאשר נדרשת התערבות ערעורית משיקולי צדק ומניעת עיוות דין.

בית המשפט העליון אפוא, קיבל את טענותיה של עו"ד איריס בורקום, באשר לתוקפו של פסק בורר כלפי החברה וחיובה לשאת בתוצאותיו, ועל אף שלא הייתה בעלת דין פורמלית. עוד ובהתייחס לטענות המבקש קבע בית המשפט: "דומה שטענות המבקש אינן משכנעות וממילא לא בנקל היה מקום להתערב בקביעת הבוררת בנדון, שהתבססה על היכרותה הקרובה את השתלשלות העניינים, נסיבות התיק וההסכמה הדיונית".

עוד ובנוסף לדחיית הערעור חוייב המבקש בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

>> מוזמנים להכיר את מחלקת גישור ובוררות של משרדנו, לחצו כאן.
 

 

------------------------------------------------------

 

בראש מחלקת "הליכי בוררות וגישור וב מנגנון חילופי ליישוב סכסוכים" במשרדנו  עומד השופט הבכיר בדימוס יעקב וגנר.  לעו"ד יעקב וגנר על כס השיפוט  של כ- 30 שנה כשופט צבאי ו – 23 שנים כשופט, סגן נשיא ושופט בכיר של בית משפט  השלום בחיפה.
עו"ד יעקב וגנר מתמחה בין היתר, במתן ייעוץ משפטי אסטרטגי לפרטיים ועסקים, אם לפני נקיטה בהליך משפטי ואם במהלכו. כמו כן עוסק עו"ד וגנר בגישורים ובוררויות בכל תחומי המשפט האזרחי, לרבות במתן ייעוץ וגישור בתביעות ביטוח, נזיקין, חברות, שותפויות, חוזים, דיני אישות, מקרקעין, ליקויי בניה, הוצל"פ ועוד. השופט הבכיר וגנר משמש גם מגשר חילופי בהסכמה לפי סעיף 39 (1)  להוראות פרק ד' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט 2018 שתוקפם הוא מיום 5.9.19.

היה ומי מלקוחותיכם מתלבט משפטית, האם להגיש תביעה, כיצד להתנהל, כיצד להתגונן, האם האסטרטגיה שלו נכונה, מה הסיכוי שלו או שהוא מעוניין בהגשת הליך שהוגש בהסכמת הצדדים לפי סעיף 39(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט 2018, שלחו טופס צור קשר ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם.

 

 

 

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

4.83 ע"י 6 גולשים

עשוי לעניין אתכם

גישור כאפשרות לפתרון סכסוכים

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); מתן חמו, עו"ד

במשפחה, בעסקים, בחיים - אף אחד לא אוהב סכסוכים. עם זאת, מה לעשות, הם חלק מהחיים - ולעיתים הם בלתי נמנעים. יש מי שבוחר ללכת לבית המשפט, אבל לא פעם בתי המשפט עמוסים מאוד – דבר הגורם לאנשים רבים לבחור בדרך של גישור כאופציה ליישוב מחלוקות. מה זה גישור? מהם יתרונותיו ומתי הוא רלוונטי?

גישור לפתרון סכסוכים בימי קורונה

מאת: עו"ד אלי דורון; עו"ד מתן חמו; עו"ד יעקב באיירסקי; דניאל דורון

אנחנו סבורים שבמיוחד בעת הזאת, הן שיקולי יעילות, הן שיקולים משפטיים והן שיקולי סולידריות, מצדיקים שקילה ובחינה רצינית של הצדדים לבצע ניסיונות כנים ליישב את הסכסוך המשפטי באמצעות הפנייתו ובסיועו של מגשר מקצועי ומנוסה.

גישור חובה בהליכים אזרחיים

מאת: יעקב וגנר שופט בכיר בדימוס, עו"ד בורר ומגשר; סטס קפיליוביץ, משפטן

בשנת 2018, שרת המשפטים איילת שקד, תיקנה את תקנות סדר הדין האזרחי לפיהן, החל מחודש פברואר 2020, בכל תובענה שסכומה או שווי נושאה עולה על 40,000 ₪, תחויב במינוי מגשר לצדדים.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.