מאת: ;

הכשרת קריפטו "שחור" – גילוי מרצון 2024

ישראלים רבים הצליחו בשנים האחרונות להתעשר בזכות מסחר ופעולות כאלה ואחרות הקשורות לעולם הקריפטו, משמע – מטבעות דיגיטליים, כך שנכון להיום אוחזים הם באמצעות ארנקים דיגיטליים ואמצעים דיגיטליים אחרים, מטבעות קריפטוגרפים בהיקף של מיליוני שקלים  ולעיתים אף הרבה מעבר לכך.
 

המטבעות הקריפטוגרפים – שוק מסחר בינלאומי בסכומי עתק

הלכה למעשה יש בנמצא אלפים רבים של מטבעות קריפטוגרפים ממינים ומסוגים שונים, הידוע מביניהם הוא הביטקויין ומשכך ועל סמך זאת, יש בנמצא ישראלים רבים המפתחים התמחות בתחום, מתמקצעים, מקדישים את עיקר זמנם, לומדים להכיר את המטבעות והמגמתיות שבהן ובהישען על הידע הנצבר הם סוחרים או פועלים במטבעות אלה, מחליפים מטבע במטבע או מבצעים פעולות אחרות, אשר בשורה התחתונה מעשירים עד מאוד את אותם בעלים. אלה, כאמור, צוברים בהדרגה עוד ועוד מטבעות קריפטוגרפים. באמצעות מטבעות אלה הבעלים יכולים לעשות מגוון פעולות ובכלל זה, המרה לשקלים, רכישת מוצרים או שירותים וביצוע מגוון רחב של פעולות ו/או כל עסקה קונבנציונלית יותר וקונבנציונלית פחות - אותה ניתן לבצע באמצעות כסף ומטבעות "רגילים" דוגמת השקל. בפועל קיימים אלפים רבים של בתי עסק ואתרי אינטרנט אשר מאפשרים רכישה באמצעות מטבעות שכאלה, מדובר למעשה בשוק שלם של פלטפורמות מסחר בין לאומיות ו/או חלפנים מקומיים, מורשים ולא מורשים, אשר כל עיסוקם הוא בסחר במטבעות קריפטוגרפים ובהמרתם לכסף "רגיל".
המטבעות הקריפטוגרפים, הינם מטבעות ייחודיים ובעלי יתרונות רבים. יתרונות, אשר במידה רבה, לפחות בחלק מהמקרים, עוררו את סף החשדנות של רשויות המס והרשות להלבנת הון, כמו גם רשויות אחרות,  בכל הקשור אליהן ובעסקאות המתבצעות באמצעותן, וכך גם של הבנקים.
החשש נובע, בין השאר, משום שבעלים של מטבע קריפטוגרפים אינו מזוהה, משמע – גורם בלתי מזוהה יכול להחזיק מטבעות בשווי של מיליונים רבים מבלי ששמו ייחשף, מבלי שמשהו ידע מי הוא הבעלים של אותם מטבעות ומבלי שהמשלם ידע את זהות מקבל התגמול.
בנוסף, את הצבירה של המטבעות הדיגיטליים ו/או את העברת המטבעות מגורם אחד לגורם אחר ניתן לבצע ללא כל סיוע מצד הבנק ו/או דרך המערכת הבנקאית. במילים אחרות – כל הפעילות וכל הסחר של המטבעות – יכול ויתבצע מעל "לראש" המערכת הבנקאית. כך יוצא, כי הישראלי יכול לקנות ולמכור מטבעות קריפטוגרפים, להעביר ולצבור אותן, והכול ללא כל מעורבות בנקאית, ללא כל חשיפה של שם הבעלים וללא כל תשלום עמלה בגין ביצוע הפעולות הנדרשת. את המטבעות צובר הבעלים בארנק דיגיטאלי משלו, הארנק הוא לא שמי, הוא יכול להיות "קר" או "חם". לארנק יש כתובת דיגיטאלית, אשר אינה קושרת את בעליו לבעלות בארנק, ואין בנמצא כל רישום הקושר בעלים של ארנקים לארנקים עצמם, כך שלכאורה יכול הבעלים של הארנק להישאר בלתי מזוהה. זאת ועוד למטבעות הקריפטוגרפים ייחודים נוספים, כמו לדוגמא - היכולת להעביר ערך, להעביר מטבע שכזה, ממיקום אחד בעולם לכל מיקום אחר בעולם, בתוך שניות ספורות, כאשר כל העברת הערך מתבצעת במהירות האור, ללא עמלות וללא בירוקרטיה, בדומה למשלוח הודעת וואטסאפ. המעבר מתבצע ללא כל קושי, ללא כל ביקורת וללא כל עלות, בפועל כל הנדרש מהצדדיים לפעולה - הוא חיבור לאינטרנט, וכל עוד הצדדים מחוברים  לרשת האינטרנט, יכולים הם להשלים בשניות  את העברת המטבעות מקצה אחד של העולם לקצה השני. מה שמטבע הדברים חוסך זמן ועלויות רבות, כמו גם בצורך בפתיחת חשבון, הזדהות, מתן הסברים בנוגע למקור וכיו'ב.
 

האנונימיות הינה פתח להלבנת הון וביצוע תשלום על פעילויות בלתי חוקיות

כאמור, מטבעות אלו, לא תמיד התקבלו באור חיובי, ולא אחת נתפסו ככלי המשמש עבריינים לטובת ביצוע עבירות פליליות, דוגמת סחר בנשק, סחר בסמים, סחר בנשים ועוד. וזאת, עקב כך שכל הפעולה יכולה להתבצע מבלי שמי מהצדדים ייחשף שמית. כך שגורם עברייני יכול לדוגמה לדרש תשלום במטבעות קריפטוגרפים בגין מכירת נשק, סמים או בתמורה לכל פעולה לא חוקית אחרת ומבלי שהגורם המשלם לו, או כל גורם אחר יוכל לדעת את זהות מקבל התשלום, מהיכן הוא, האם הוא מישראל או מחוץ לישראל או כל  פרט אחר בדבר זהותו. בסופו של יום מכאן נובע הצורך מצד המדינה המנסה להלם בפשיעה, ובהעברת שווי מקצה אחד של העולם לקצה אחר להסדיר את התופעה באמצעות רגולציה ספציפית. מיותר לציין כי העברת שווי, ללא כל מגבלה של סכום, ללא עמלות ומעל "לראש" הרגולטור והמערכת הבנקאית עלולה לייצר מצבים מאוד מסוכנים, המדינות מודעות לכך ולכן גם מנסות לנרמל את המצב.
 
ככול שמדובר ברגולציה, הרי שהרשויות בעולם מבינות את המורכבות העומדת בבסיס הכלי הנתון, ומשכך פועלות הן לטובת הרמת קשיים על הגופים העבריינים במובן זה שנחקקת רגולציה הדורשת מגורמים המקבלים מטבעות קריפטוגרפים, סוחרים במטבעות קריפטוגרפים ו/או פועלים באמצעותם, לנקוט במגוון של פעולות. כך הצד המעורב יחויב לבדוק את מקור המטבעות, לבדוק האם המטבעות נרכשו מכספים חוקים ו/או מפעילות חוקית, האם שולם המס ועוד. ורק ובכפוף ליכולת הגורמים להוכיח ולהראות כי מדובר בכספים "כשרים", מדווחים וכי המס שולם בגינם, תתאפשר פעולת המרה, פעולת והעברה ו/או כל פעולה אחרת.

הבנקים גם כן נכנסים לתמונה ובמסגרת זו הם נתפסים כ "שומרי סף". משכך מגלים הם חשדנות רבה בכל הקשור למטבעות קריפטוגרפים, ובמיוחד שעה בה פלוני מבקש להפקיד בחשבון הבנק כספים שהתקבלו עקב מימושם. למעשה, הבנק מודע לכך כי היה ויסכים להפקדה, לצורך הדוגמא – שקלים, לחשבון בנק הלקוח, אשר מקור ההכנסה בהמרת מטבעות קריפטוגרפים אשר נתקבלו בתמורה לפעולה פלילית ו/או שלא שולם המס בגינן, אזי במצב שכזה, עלול הוא למצוא את עצמו כמי שסייע לבעלים של המטבעות הקריפטוגרפים, לבצע פעולה של הלבנת הון. מטעם זה -קצין הציות של הבנק, בטרם יקבל כספים מומרים שכאלה, אם בכלל, ירים קשיים וידרוש הרבה מאוד ראיות, אסמכתאות ואישורים - המנטרלים את החשיפה הפלילית העומדת בבסיס האמור.
לכל בנק המדיניות שלו, יש, כך נדמה, פער בין עמדה של בנק אחד למשנהו. ישנם בנקים יותר מחמירים וישנם בנקים פחות מחמירים, ישנם בנקים אשר באופן קטגורי מרימים קשיים, וישנם בנקים שיותר מקבלים ומשתפים פעולה עם הלקוח. מעבר לכך, יש גם פער משמעותי בין המתרחש בארץ למתרחש במדינות אחרות. כך לדוגמא, ניתן להתרשם כי במדינות אחרות, קיימת ביקורת פחותה מזו אותה אנו מגלים בארץ, ובפועל יש בנמצא בנקים אשר מאפשרים לבעלי מטבעות קריפטוגרפים לפתוח חשבון בנק ייעודי, בדומה לחשבון בנק באירו, לטובת אותן מטבעות קריפטוגרפים.
 

רשות המס בישראל – מטבעות קריפטוגרפים – נכס ולא כסף

בכל הקשור למטבעות קריפטוגרפים, חובה להבין כי על פי עמדת רשויות המס בישראל אין לראות במטבעות קריפטוגרפים משום "מטבע", דוגמת שקל, דולר, אירו או כל מטבע אחר. כך יוצא כי בעוד הפרשי שער במטבע ועליית שער של מטבע פטור ,במרבית המקרים ממס, הרי שלגבי מטבעות קריפטוגרפים, רשות המס רואה בהם משום "נכס" לכל דבר ועניין, דוגמת - דירה, מניה או כל נכס פיננסי אחר. ומשכך, כל פעולה המתבצעת באמצעות מטבעות אלה נחשבת כ-"מכירה", החייבת בדיווח ובתשלום מס.
מכאן שאם ישראלי מחליף מטבע קריפטוגרפי אחד באחר, האמור מתקבל ונתפס אצל רשויות המס כמכירה וקניה של נכס לכל דבר ועניין, ובפועל המוכר חייב בדיווח לרשות המס, ותשלום מס בגין כל עסקה ועסקה, לרבות עסקה של החלפת מטבע קריפטוגרפי מסוג אחד למטבע קריפטוגרפי מסוג אחר. במקרה בו פלוני קונה באמצעות מטבעות קריפטוגרפים, כרטיס טיסה לדוגמא או מוצר אחר ברשת – אזי, רואים אותו כמי שמכר מטבעות ("נכס") וקנה בתמורה את אותו כרטיס טיסה או מוצר אחר. יתרה מזאת, הואיל ועסקינן ב "נכס", הרי שעל פי תפיסת רשות המס, כל פעולת מכירה, לרבות פעולה של המרה לשקלים או לכל מטבע - רגיל או קריפטוגרפי, מחויבת במס רווח הון בשיעור של 25% ולעיתים, מקום בו הפעילות מגיע לכדי פעילות "עסקית", תראה הרשות בפעולה זו משום פעילות עסקית המחייבת את המוכר בתשלום מס שולי, לרבות תשלום ביטוח לאומי ומע"מ, כשם שהיה נדרש לשלם לו היה מבצע כל פעולה עסקית אחרת.
 

במבחן המציאות – מדובר בשוק לא מדווח ובכסף שחור

יחד עם זאת, נדמה כי המציאות לא בהכרח מתכתבת עם החוק, ומשכך, נכון להיום יש בנמצא אלפים רבים של ישראלים המחזיקים ארנקים דיגיטליים, בהם מטבעות קריפטוגרפים בסכומי עתק אשר בגינם לא שולם כל מס, משמע ארנקים "שחורים". ישראלים רבים, קונים, מוכרים, ממירים, מחליפים וסוחרים במטבעות קריפטוגרפים, והואיל ואלה מבינים כי נשארים אנונימים, נמנעים הם, כך המציאות מלמדת, מלדווח לרשות המס ולשלם את המס בגינם.
 חשוב לציין במרבית המקרים אותם ישראלים מודעים לכך שהלכה למעשה הארנק הדיגיטאלי שלהם "שחור", ומשכך הם נמנעים מלכלול אותו בהצהרות ההון או בכל דיווח אחר והכול מתוך הבנה לפיה קיימים מספיק אפיקים לעשות שימוש במטבעות אלה, מעל ל"ראש" רשות המיסים ומבלי שזו, כך הם מקווים, "תעלה" עליהם. וזאת בשעה, שנכון להיום - הרגולציה מתהדקת, האכיפה מתגברת ולמרות שיותר ויותר גופים מפנימים, דוגמת הבנקים, כי עליהם לדבוק ברגולציה, לבדוק כל פעולה שכזו בציציות ולהימנע מקבלת מטבעות או לבצע סחר שקשור במטבעות שכאלה, אלא אם הכול כשר, שכן קבלתן שקולה לפעולת הלבנת הון.
 

הרצון להכשיר את ההון מחד, מאידך, החשש - דיווח מאוחר יוביל לפתיחת חקירה פלילית

כמובן שכל האוחז ארנק "שחור", כל הנמנע מלדווח על ההכנסות ולשלם את המס בגין הרווחים הנובעים מהאמור מבצע, לכל הפחות, עבירת מס, אשר ההשלכות בגינה עלולות להיות כבדות משקל, לרבות הרשעה פלילית וגזירת עונש חמור. אולם, עדין, לא כולם משתכנעים כי הגיע העת להכשיר את הארנק וזאת מתוך רצון שלא לשלם את המס בגין הרווחים שהצטברו, או לחילופין משום שאלה חוששים כי עצם הדיווח המאוחר על כל הפעולות שבוצעו – יחשוף אותם לחקירה פלילית, על כל הסכנות הגלומות בכך.
יחד עם זאת, יש בנמצא יותר ויותר ישראלים המפנימים כי הגיע העת "לעשות סדר", להכשיר את הארנק, להכשיר את ההון הנצבר, מה שיאפשר להם לעשות שימוש בכספים המומרים, לטובת רכישת נדל"ן או לטובת נקיטה בכל פעולה אחרת ובעיקר לשם נטרול או צמצום חשיפות שבדין, ומשכך – מחפשים הם את הדרך הבטוחה לעשות כן.
 

נוהל גילוי מרצון – דיווח ומיסוי מאוחר תמורת חסינות פלילית

לאור האמור, שמחים אנו לעדכן, כי רשות המס עומדת לפרסם נוהל גילוי מרצון עדכני - 2024, אשר במידה רבה בא ליתן מענה לבעלי המטבעות הקריפטוגרפים נוהל במסגרתו המדינה תאפשר להכשיר את המטבעות מבלי להיחשף פלילית. לטובת האמור המדינה, ככול הנראה, תיתן לבעלי המטבעות הקריפטוגרפים את ההזדמנות לפנות מיוזמתם לרשות המס בטרם הרשות חשפה אותם, לדווח על הרווחים מיוזמתם ולשלם את המס, תוך התחייבות של המדינה – במסגרת הנוהל, כלפי העומדים בתנאים, שלא למצות עימם את הדין הפלילי, בגין עבירות המס שבוצעו תוך כדי צבירת ההון.
עסקינן בפרוגרמה חשובה ומומלצת ביותר. יש בה כדי לנטרל את החשיפה הפלילית וכדי להבטיח לבעל המטבעות את היכולת לעשות באלה שימוש חוקי ובכלל זה לרכוש נדל"ן ו/או לבצע כל פעולה אחרת. הנוהל יאפשר הכשרת ההון, כל עוד זה לא נצבר בדרך של ביצוע עבירות מקור דוגמת סחר בסמים, סחר בנשק וכדומה. הנוהל צפוי לאפשר הכשרה לכל אותם אזרחים אשר צברו את ההון במסגרת התנהלות מסחרים נורמטיבים ,כך שמחדלם הוא בעצם אי דיווח ותשלום המס בגין כל פעולה שבוצעה במטבעות.
כאמור, הליך של גילוי מרצון – קריפטו שכזה, מחייב את האזרח לבנות אסטרטגיה משפטית שקופה ואמיתית, להציגה בפני רשות המס בטרם זו חשפה אותו  ולפעול לטובת גיבושו של הסכם שומה. במסגרתו, יוסכם על תשלום המס בגין ההכשרה והותרת היתרה "לבנה". מטבע הדברים בחלק מהמקרים הדיון השומתי ידון בשאלה האם הפעילות היא הונית ומשכך יש למסותה בשיעור של 25% אחוז או שמא עסקינן בגורם אשר פעילותו בתחום הגיע לכדי "עסק", מה שיחייב אותו בתשלום מס שולי ובתשלום ביטוח לאומי.
כמובן שכל מקרה יבחן לגופו, על הנוקט בהליך להראות ולשכנע במגוון של מישורים ובכלל זה להוכיח כי ההון הראשוני באמצעותו נרכשו המטבעות אף הוא היה חוקי ורק לאחר חשיפת מלא העובדות וניהול דיון שומתי מדויק ומקצועי עם רשות המס – מס הכנסה, ניתן יהיה להגיע להסכם שומה , להביא לידי הכשרת ההון, מה שבנוסף, יאפשר בסופו של יום לבעלים של המטבעות גם לישון בשקט בלילה, וגם לעשות שימוש חוקי במטבעות לטובת רכישת דירת מגורים, מכונית ו/או לטובת נקיטה בכל פעולה חוקית אחרת. וחשוב מכך, זאת ללא שום חשש מפני חשיפה ו/או מפני ביצוע של עבירה פלילית נוספת.
עסקינן בנוהל מבורך, בנוהל ישים, בנוהל מתבקש, במיוחד בימים אלה. 
 
אין זה הנוהל הראשן אשר פורסם על ידי הרשות, נהלים דומים פורסמו כבר בעבר, ובכולם המדינה אפשרה לאלפים רבים של ישראלים, בהגינות ובממלכתיות רבה - להשלים את המהלך בהצלחה רבה. כך, גם עתה, אין ולא צריכה להיות לבעל הארנק ה"שחור" חשש. משכך, נכון מאוד, וראוי ביותר להכשיר את הפעילות, בפרט בנסיבות בהן ברור לנו כי זו רק שאלה של זמן עד שיחשפו חלק גדול מבעלי המטבעות הלא מדווחות ו/או שבעלי המטבעות ימצאו עם מטבעות אותן, עקב מגבלות רגולטוריות, יתקשו ואולי אף לא יוכל לממש. התנהלות משפטית מקצועית – תביא את התוצאה לטובת כל המעורבים בהצלחה רבה.    
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.