מאת: ;

אופן הגשת תביעה במסלול אדום ומועד הגשה

הגשת תביעה במסלול האדום הינה החלופה המועדפת ברוב המכריע של המקרים בהם העסק או הנכס נמצא ביישוב ספר המצוי בקו עימות.
המסלול האדום הינו מסלול משפטי אשר קבוע בחוק מס רכוש. המסלול האדום אינו מותנה בהחלטות ממשלה, במתווה כזה או אחר או בסכום ואינו מותנה בראשי נזק ספציפיים.

יתרה מזאת, המסלול האדום הוא למעשה סוג של "פוליסת ביטוח" אותה המדינה מעניקה לעסקים ובעלי הנכסים אשר בחרו לכרוך את גורלם בביטחון המדינה ומשכך אין כל הצדקה לגרום להם לספוג נזק כלכלי שמקורו במלחמה, אלא להביא לידי כך שהמדינה היא זו שתספוג את הנזק עבורם.
המסלול האדום למעשה בה ליתן פיצוי בגין הנזק הממשי, משמע בגין הפסד או מניעת רווח, ובפועל ניתן לכלול במסגרת תביעה במסלול האדום את כל מה שניתן לתבוע במסגרת מתווים "ירוקים" והרבה מעבר.
בעוד שהתווים "הירוקים" הינם מתווים סוציאליים, אשר מטרתם היא לסייע סוציאלית ולחזק את העורף, המסלול האדום הוא מסלול אשר המטרה שלו היא להעמיד את הניזוק במקום הכלכלי בו הוא יכול היה להימצא באם המלחמה כלל לא הייתה פורצת.
בנוסף, המסלול האדום מאפשר לניזוקים להגיש תביעה המבוססת על ראשי נזק משפטיים אשר מתיישבים עם מטרות חוק מס רכוש, דברי ההסבר לחוק, כוונת המחוקק, פסיקה רלוונטית, החלטות ועדת ערר, החלטות בית משפט ומקורות רבים נוספים, בעוד שהמתווים "הירוקים" הינם דלים, מצומצמים בתקופה, מוגבלים בסכומים, תחומים בנוסחה ואינם מעניקים לבעל העסק את האפשרות לתבוע את הנזק הממשי שנגרם לו עקב המלחמה.
יתרה מזאת, המגיש תביעה במתווים "הירוקים", לדוגמא בגין חודש אוקטובר, נחסם מלהגיש תביעה במסלול האדום (בגין שאר חודשי המלחמה), מה שמחייב כל ניזוק וניזוק לשקול היטב את צעדיו בטרם יבחר במתווה "ירוק", שעה בה הוא יכול להגיש תביעה דרך המסלול האדום. הניסיון של כותב שורות אלה, כמי שייצג את מס רכוש על פני 13 שנים וכמי שמתמחה בתחום מס רכוש ותביעות מס רכוש 30 שנה, מלמד, באופן חד משמעי, כי כל היכול לתבוע במסלול האדום, אל לו לתבוע במסלולים "הירוקים", גם אם "מספרים" לו כי המתווים "הירוקים" הינם מתווים פשוטים ונוחים.
רק המסלול האדום יעניק לניזוק את הפיצוי המלא לו הוא זכאי בגין המלחמה, ורק באמצעות המסלול אדום יוכל הניזוק לתבוע את מלוא הנזקים העקיפים שנגרמו לעסקו ו/או לנכסיו, לרבות קבלת פיצוי המתייחס ספציפית לעסקו של הניזוק, לנזק הממשי והייחודי של העסק. כמו כן דרך המסלול האדום ניתן להציג תשתית משפטית אשר מתאימה ספציפית לעסק ובהישען על גשר משפטי מוצק – לתבוע על סמך התחשיבים הכלכליים את הנדרש, כך שאלה יתנו לבעל העסק את הפיצוי המלא.
את מורכבות  הנזק העקיף אנו רואים במגוון רחב של ענפים ובפועל, מתוך ניסיון טיפול במאות ניזוקים אשר בחרו במסלול האדום ו/או הירוק, ברור לנו כי במסגרת המסלול האדום יכול הניזוק להביא לידי מיצוי את הפיצוי המגיע לו בגין הנזקים הייחודים לו בהתאם לענפים והתחומים בהם הוא עוסק.
מבלי לפגוע באמור לעיל, עלינו לקחת בחשבן כי יש בנמצא חסר משמעותי בפסיקה ואין ערובה לכך כי כלל הטענות המשפטיות אשר יועלו במסגרת תביעת מס רכוש מסלול אדום יתקבלו.
יחד עם זאת, ברור כי במסגרת המסלול האדום יוכל הניזוק לתבוע את "הנזק הממשי" שנגרם לעסק, מה שלא מתאפשר במתווים האחרים. יתרה מזאת, בחוק מס רכוש נקבע כי ניזוק התובע במסלול האדום, יוכל לתבוע "הפסד או מניעת רווח", דבר הפותח פתח רחב לטיעונים משפטיים, בניית ראשי נזק וביצוע פעולות ותחשיבים אשר ישאפו להעמיד את הניזוק במקום בו יכול הוא היה להימצא היה והמלחמה כלל לא הייתה פורצת.
יתרה מזאת, לאלו החוששים מפני המסלול האדום מטעמי תזרים, נבהיר כי רק במסגרת המסלול האדום מתקיימת הזכאות לתשלום מקדמות ואלה מתקבלות מהר בהשוואה לכל מסלול תביעה אחר.
 
פרשנתנו אומרת כי מטרת המסלול האדום שואפת להעמיד את הניזוק כלכלית במקום בו הוא אמור היה להימצא בהעדר המלחמה ומשכך יכול הניזוק, במסגרת תביעה במסלול האדום בלבד, לתבוע בגין ראשי נזק דוגמת אלה
  1. פגיעה בפדיון בתקופת המלחמה, על סמך "השוואת מחזורים".
  2. פיצוי בגין אובדן רווחים, גם אם אין בנמצא פגיעה במחזורים, למשל במצב בו ניתן להראות כי אין ירידת מחזור משום שהניזוק עובד על בסיס מצטבר, כך שהוא בפועל קיבל הכנסות במהלך המלחמה בגין פועלו בעבר ו/או משום שהעסק מכר מהמלאים הקיימים ועוד.
  3. פיצוי כספי גם כאשר העסק מרוויח במהלך המלחמה, אולם הוא מרוויח פחות בהשוואה לקצב הצמיחה השנתי שלו.
  4. פיצוי בגין נזקים עתידיים אשר יכולים להיגרם לעסק כתוצאה מאי צבירה של הזמנות במהלך המלחמה לטובת עבודות שיבוצעו בעתיד ו/או אמורות להתקבל בעתיד.
  5. פיצוי בגין עסקים חדשים שהוקמו וטרם הפועלו עובר למלחמה. משמע, עסקים שעדין לא ידוע מה הרווח אותו העסק יכול היה להניב .
    דוגמא – אדם פתח מסעדה אותה אמור היה להפעיל סמוך למלחמה, אלא שבפועל המלחמה בלמה זאת.
    בנסיבות שכאלה, אנו צריכים, למרות שהעסק טרם התחיל לפעול, לבצע הערכה לעניין הרווח שהעסק יכול היה להניב לו היה נפתח במועד.
    רק במסגרת המסלול האדום יכול ניזוק לתבוע פיצוי בגין עסק שטרם בא לאוויר העולם, אלא כזה שהיה אמור לבוא לאוויר העולם, אך המלחמה היא זו שבלמה זאת.
  6. מכירת מוצרים במהלך המלחמה במחיר שהינו נמוך משווי השוק ו/או במחירים שהינם נמוכים מהמחירים אשר היו נהוגים לפני המלחמה.
    באשר לסעיף זה יש בנמצא פסיקה הקובעת כי יזם נדל"ן הטוען כי בעקבות המלחמה מלאי הדירות שלו שווה פחות ממלאי הדירות עובר למלחמה, זכאי לקבל פיצוי בגין הפער בין שווי הדירות לפני המלחמה לבין שווי הדירות לאחר פרוץ המלחמה.
  7. פגיעה בלולים ובבעלי חיים עקב המלחמה, לרבות שווי נזקים שמקורם בפוסט טראומה של בעלי חיים עקב המלחמה, ירידה בתוחלת החיים, אי טיפול במטעים שיוביל לנזק עתידי ועוד.
  8. תשלום בגין פחת על ציוד שלא נעשה בו שימוש עתה. למשל מפעל המושבת נכון לעתה ובפועל הציוד מתיישן בעוד שלא נעשה בו כל שימוש.
  9. פיצוי בגין ציוד שנרכש וטרם הותקן, אשר עצם התקנתו עשויה הייתה ליעל את המפעל ולהגדיל את שורת הרווח שלו בהתאם.
  10. פגיעה מהיעדר הכנסות מצימרים וענפים אחרים בעולם התיירות, לרבות ירידה בהכנסות עקב ביטולים, עקב דחייה של הכנסה למועדים אחרים ועוד.
  11. פיצוי בגין תקופת התאוששות במיוחד בעולם התיירות, שם ברור כי גם לאחר סיום המלחמה אנשים לא ימהרו לרכוש חופשה על גבול הצפון ועוד.
  12. פיצוי בגין מיזמים שמבוטלים/נדחים  עקב מלחמה.
  13. דחייה בעבודות שונות ומגוונות, בתחום הקבלנות ובכל תחום אחר, אשר בפועל תתבצע על חשבון עבודות אחרות בעתיד אותן ניתן היה לבצע בתקופה שלאחר המלחמה.
  14. פיצוי בגין הוצאות פרסום מגוונות אשר ירדו לטמיון והוצאות פרסום חדשות שיושקעו בעתיד.
  15. התייחסות לעונתיות של העסק.
  16. ירידה בשווי מלאים, עקב עונתיות. לדוגמא בשווי של ביגוד ומלאי בחנויות אופנה למיניהן.
  17. פגיעת במטעים כתוצאה מהריסה של גדרות ע"י צהל, מה שאפשר כניסה של חזירים ובעלי חיים אחרים הפוגעים במטעים בהווה ובעתיד.
  18. פגיעה כלכלית כתוצאה מהעדר יכולת השקיה ו/או פגיעה בהשקיה של המטעים.
  19. אובדן לקוחות, עקב העדר יכולת לספק סחורות, מה שגרם לאותם לקוחות להתחיל לרכוש ממדינות אחרות או מספקים אחרים.
  20. נזקים בגין אחסון של כבשים, עיזים וכדומה במרעה, מה שמחייב את החקלאי להאכיל את העדר, במקום אכילת עשבייה "טבעית" בשטחים פתוחים.
  21. הוצאות מימון שעסק ממשיך לשאת בהם ו/או הוצאות מימון מוגברות שהתהוו בזמן המלחמה.
את כל ראשי הנזק המתוארים מעלה יש לבסס משפטית וזאת בהישען על כללים משפטיים מוגדרים, פקודת הפרשנות והוראות חוק רבות אחרות אשר התפתחו על פני שנים. רשימת ראשי הנזק אינה סגורה וניתן יהיה להוסיף ראשי נזק טיעונים משפטיים תומכים אחרים.
כל תביעה במסלול האדום מתבססת על כ90% טיעונים משפטיים וכ10% טיעונים כלכליים אותם יש לחשב בהתאם להנחיות, לקווים מנחים ולמגבלות אשר עורך הדין המתמחה בתחום יודע מה נכון לדרוש וכיצד נכון לבצע את החישוב הכלכלי.
במסגרת התחשיב, אין לסטות מההוראות המשפטיות של החוק. כך, תחשיב כלכלי שאינו תואם את הטיעון הכלכלי נועד לכישלון ומשכך, כאמור, עיקר העבודה בתביעות המוגשת במסגרת המסלול האדום, חייב להיות מושתת על טיעון משפטי. אל לו לניזוק לתבוע סכומים אשר אינם תואמים את הטיעונים המשפטיים.
תביעת כספים אשר אינה מתיישבת עם הכללים השפטים תשפוך אור שלילי על כל התביעה ותציג את הניזוק באור שלילי כמי שמנסה לקבל את מה שלא מגיע לו.
ברגע בו התביעה מושתתת על טיעון משפטי איתן וטיעון כלכלי התואם את הטיעון המשפטי - יתרום התיאום ליכולתו של מנהל מס רכוש לקבל את הטיעון המשפטי והכלכלי של הניזוק. כל ניסיון לתבוע סכומים אשר אינם מתיישבים עם אלה תדחה על ידי מנהל מס רכוש ומכאן נובעת החשיבות המכרעת שבטיעון המשפטי. כך, "המצאת" תחשיב כלכלי ללא גיבוי משפטי מוחלט נועד לכישלון ואף עלול להביא לידי פגיעה בלתי הפיכה בניזוק עצמו.
את התביעה במסלול האדום יש להגיש כתביעה המוגשת לבית משפט שלום או מחוזי.
מעמדו של מנהל מס רכוש לצורך הליכים אלה דומה למעמד של שופט היושב בערכאה ראשונה, שכן על החלטה של מנהל מס רכוש ניתן להגיש ערר ל"וועדת ערר מס רכוש" ועל החלטה של ועדת ערר מס רכוש ניתן להגיש ערעור (בשאלות משפטיות בלבד) לבית משפט מחוזי.
המשמעות היא כי יש להתייחס למנהל מס רכוש כשם שמתייחסים לשופט שלום לכל דבר ועניין. יש ליתן למנהל מס רכוש את כל הכבוד המגיע לו, כשם שהכבוד ניתן לשופט בית משפט שלום ו/או מחוזי ו/או ערכאת ערעור וכך גם חייבת להיות מנוסחת התביעה.
התביעה חייבת להיות מנוסחת באופן משפטי, תוך שמירה על כללים משפטים, תוך ביסוסה על אסטרטגיה משפטית מדויקת וחכמה ותוך גיבוש ראשי נזק משפטים נכונים ומלאים.
החשיבות שבאופן עריכת והגשת התביעה למנהל ואופן גילום הטענות המשפטיות בתוך התביעה עצמה הינם קריטיים.
כל טעות משפטית ו/או עובדתית בכל הקשור לאופן הגשת תביעה במסלול האדום למנהל מס רכוש יכולה להשליך קשות על הניזוק, מה שאומר שעריכת התביעה חייבת להיות מדויקת, ברורה ומשכנעת.
יתרה מזאת, יואר, כי מנהל מס רכוש מטבעו ובשל אופי פועלו מתנהל בממלכתיות ובהגינות ראויה לשבח. כך יוצא שהיה והתביעה מוגשת על סמך טיעון משפטי משכנע, יש בנמצא סבירות גבוהה לפיה מנהל מס רכוש יקבל את התביעה כלשונה. דרישת תשלום על סמך תחשיב כלכלי ללא טיעון משפטי, שווה כקליפת השום, בעוד שתחשיב כלכלי ודרישת פיצוי ע"ס טיעון משפטי משכנע, יכול לסייע למנהל לקבל החלטה אשר מתיישבת עם האינטרס של הניזוק.
מנהל מס רכוש העוסק בנזקים עקיפים ו/או ישירים , קשוב לטיעונים, למצוקה, למלחמה ולאסון שנפל על מדינתנו.
יחד עם זאת מנהל מס רכוש חייב לפעול על סמך בסיס משפטי, על סמך הוראות החוק, בהתאם למגבלות החוק ולכן, ככל שזה יבקש להיות ממלכתי, ככל שזה ירצה לבוא לטובת הניזוק , לא יוכל הוא לעשות כן, אלא על פי הזכאות שבדין.
המנהל, בסופו של יום, חייב להצדיק כל שקל היוצא מהקופה הציבורית בטיעון משפטי וכל מהלך שלו חייב להתיישב עם הוראות החוק. כך יוצא שתפקיד המשפטן הוא , בין השאר, לעזור למנהל מס רכוש לעזור לניזוק. התפקיד של עוה"ד הוא למעשה לגרום למנהל מס רכוש להבין כי יש בנמצא בסיס משפטי איתן לטענה ומששוכנע המנהל כי זהו המצב – רשאי הוא להכיר בתביעה.
מנהל מס רכוש בסופו של יום לא יכול ליתן פיצוי מעבר לקבוע בחוק, מעבר לכוונת המחוקק ואין זה משנה עד כמה הניזוק נפגע.
המנהל מוסמך ליתן פיצוי רק על סמך הוראות החוק והתפקיד עורך התביעה לפיצוי לפי המסלול האדום הוא, בין השאר, להבהיר משפטית כי כל הנתבע מתיישב עם הוראות החוק וכי אין בנמצא דרישה שאינה מתיישבת עם האמור.
משראה ושוכנע המנהל כי ראש הנזק הנתבע על ידי הניזוק חוקי ומתיישב עם הוראות החוק, יוכל הוא להתפנות לטובת בדיקת התחשיב שנבנה בהתאם לאותו ראש נזק.
כך, סדר העבודה מחייב תחילה שכנוע המנהל בעצם הזכאות המשפטית לפיצוי ורק לאחר מכן יוכל המנהל לפנות לתחשיב שנערך על ידי כלכלני הניזוק.
כמובן שמעבר לפרמטרים המשפטיים ולעצם הזכאות, המנהל יבדוק פרמטרים נוספים, למשל הפרמטר הראייתי, היכולת של הניזוק להראות כי יש בנמצא נזק וכי יש בנמצא קשר סיבתי בין המלחמה לבין הנזק שהניזוק טוען שנגרם לו. לשון אחר, על המנהל להשתכנע כי הניזוק הצליח לעמוד בנטל הראיה ולהוכיח כי אכן הנזק הנתבע וזה שהוכח, מקורו במלחמה ולא מסיבות אחרות, כך שהיה וימצא כי אין בנמצא קשר בין הנזק הנתבע לבין המלחמה, לא יוכל המנהל להכיר בתביעה ולא יוכל הוא לפצות את הניזוק בגין סעיף זה.
נוסיף, כי החשיבות בהגשת תביעה משפטית נכונה, כזו המבוססת משפטית כדין, המנטרלת טענות סתמיות ושוללת טענות שאינן נכונות, קריטית לטובת הצלחת ההליך.
היה והניזוק יתבע ראשי נזק המנותקים מהוראות החוק ו/או מכוונת המחוקק, אזי עלול האמור להשפיע על האמינות אותה ניתן יהיה לייחס לכלל התביעה.
מטעם זה חשוב שכלל התביעה תושתת על טיעון משפטי משכנע, ראיות משכנעות, תחשיבים נכונים, הוכחת נזק משכנעת ושילוב משפטי נכון בין כלל הפרמטרים האמורים.
 

לאור האמור, במסגרת התביעה במסלול האדום על עוה"ד מטעם הניזוק לבנות תביעה אשר תושתת בין השאר על אלה

  1. פתיח משפטי - כנהוג בעת הגשת תביעה לבית משפט שלום ומחוזי, על עורך הדין העורך את התביעה, להתייחס במסגרתה לבעלי הדין, לתאר את תפקיד המעורבים, להסביר מי הניזוק, מה עיסוקו, מה הפעילות, בגינה מוגשת התביעה, מה הענפים הנתבעים ועוד והכול באופן המתיישב עם הוראות סדר הדין האזרחי.
    בנוסף, על עו"ד לכלול בתביעה את ההסתייגויות ואת ההוראות המתחייבות שעה בה מוגשת תביעה לבית משפט, על כל המורכבות הכרוכה בכך.

  2. במסגרת האמורה על הניזוק לשכנע כי קמה לו הסמכות העניינית להגיש את התביעה במסלול האדום .
    על הניזוק  להראות כי הזכאות קיימת, לרבות התייחסות ספציפית להוראות החוק ובהישען על כל אלה להראות כי יש בנמצא סמכות לדון בתביעה וכי יש בנמצא זכאות להגיש את התביעה באופן בו היא מוגשת וכי יש בנמצא עילה להגיש את התביעה בהתאם לראשי הנזק הכלולים בה.

  3. רקע משפטי- על עוה"ד לפתוח את תביעתו בהסבר משפטי מעמיק באשר להוראות החוק, להסביר על כוונת המחוקק, להתייחס להבחנה בין המתווים "הירוקים" אל מול המסלול האדום, לעמוד על ייחודו של המסלול האדום, לעמוד על הפערים בין המסלולים, להסביר על השוני בין כוונת המחוקק בכל אחד מהמסלולים, להתייחס לחוק חוזה ביטוח, לחוק מס רכוש ולתפקיד של חוק מס רכוש, כפרמטר שבא במידה רבה לבטח את הניזוק. במסגרת ההנמקה המשפטית, כאמור, יש להתייחס לכך שניזוק אשר תבע במסלול האדום למעשה כרך את גורלו ואת גורל משפחתו בביטחון המדינה, כך ששעה בה המצב הביטחוני במדינה פוגע בו כלכלית, אזי  יש בנמצא חובה לפצותו בגין הנזק הממשי, בגין ההפסד ובגין מניעת הרווח ואף להסביר, על סמך פרוטוקולים של הכנסת, דברי הסבר לחוק, פסיקה קודמת ועוד, את המשמעות שיש ליתן לחוק ואת החשיבות של הפיצוי, כמו גם את ייעוד הפיצוי לצפות פני עתיד ולהעמיד את הניזוק במקום בו יכול הוא היה להימצא היה והמלחמה כלל לא הייתה פורצת.
  4. רקע עובדתי – יש בנמצא צורך לכלול בתביעה רקע עובדתי מפורט, במסגרתו מתוארת כלל הפעילות של הניזוק, כלל הענפים מהם הוא מתפרנס, תוך התייחסות להתנהלות התאגידית.
    בנוסף יש להתייחס עובדתית לאירועים בשטח, לפעילות המלחמתית שארעה ולהצביע על הנזקים אשר נגרמו לניזוק וזאת על סמך תצהירים משפטיים, חוות דעת מומחים ועוד.
  5. בכל הקשור לפרק המשפטי הכלול בתביעה, יובהר, כי טרם הגשת התביעה ומיד עם קרות המלחמה ובמהלכה, יש חשיבות מכרעת בהפעלת את השמאים והמומחים המתאימים, לרבות - כלכלנים, אגרונומים, וטרינרים ועוד . על עוה"ד להסביר כבר בשלבים הראשונים של המלחמה לאותם מומחים את גבולות הגזרה, את המצופה מהם, את ראשי הנזק שניתן לתבוע ושבהם יש להתמקד ובסופו של יום - לדרוש מהשמאי או מאיש המקצוע לתעד בדיוק את הנדרש על פי ראשי הנזק המשפטיים הצפויים להופיע בתביעה. כך, המומחה יערוך את חוות הדעת באופן התואם את האסטרטגיה המשפטית אשר תבוא לידי ביטוי במעלה הדרך במסגרת התביעה גופה.
    אסור לתת לשמאי או לגורם מומחה אחר מטעם הניזוק להמציא חוות דעת אשר אינה מתיישבת עם ראשי הנזק המשפטים, כקבוע בתביעה.
    חוות דעת שכזו שקולה למגדל פורח באוויר. יש בנמצא צורך לשבת עם השמאי ו/או כל מומחה אחר לפני שזה נכנס לפעולה, להחליט ביחד עמו מה האסטרטגיה המשפטית, לעלות על הכתב את התחומים ואת העניינים אותם המשפטנים, אדריכלי התביעה, מבקשים במעלה הדרך לתבוע ורק לאחר שכל הפרמטרים הנדרשים מועלים על הכתב, אז ורק אז ניתן יהיה לשלוח את השמאי או את המומחה לפעולה, על מנת שזה יוכל, בהתאם לכללים המשפטים המוכתבים לו מראש, לתעד ולבצע את כלל הבדיקות הנדרשות ולבצע את כל הערכות המתחייבות.
    הואיל וחוות הדעת של המומחה חייבת להתיישב עם הטיעון המשפטי, אין בה כל צורך אלא אם היא בנויה מראש בהתאם לאמור. אל לו לניזוק להפעיל מומחה מטעמו בטרם המומחה קיבל מעוה"ד המתמחה בתחום הנחיות.
  6. קשר סיבתי – במסגרת התביעה יש בנמצא חובה להראות את הקשר הסיבתי בין הנזקים הנטענים לבין האירוע עצמו. נטל הראיה הוא משפטי כך שעסקינן בסוגיה משפטית טהורה ולא בהכרח פשוטה.
    היכולת להוכיח כי הניזוק עמד בנטל קריטית.
    מנהל מס רכוש, אשר מעמדו כאמור כשל שופט שלום, הוא זה שיצטרך בסופו של יום להחליט האם הניזוק עמד בנטל הראיה והיה והוא יקבע כי הניזוק לא הצליח, באמצעות המומחים מטעמו ו/או מכל סיבה אחרת, להוכיח כי יש קשר סיבתי בין הנזק הנטען לבין המלחמה, אזי הפיצוי לא יאושר.
  7. ראשי נזק – במסגר התביעה יש בנמצא חשיבות מנצחת ומכרעת - זו שתקבע את גורל התביעה בכללותה - לתבוע על פי ראשי נזק נכונים המתיישבים עם החוק.
    משכך, על הניזוק, באמצעות עורך דינו, לעלות על הכתב את כל ראשי הנזק אותן הוא רוצה לתבוע. כל ראש נזק בגינו מבקש הניזוק לתבוע פיצוי חייב להיות מבוסס משפטית, על סמך מגוון המקורות המשפטים עליהם כתבנו וכן על חקיקה מגוונת המתייחסת לאופן בו יש לפרש הוראות חוק ודברי הסבר אשר מהם ניתן יהיה ללמוד על זכאות ספציפית, כאשר במסגרת כל אחד מראשי הנזק המשפטיים אשר יפורטו, יש צורך לקבוע את הכללים המשפטים לטובת חישוב הנזקים, לטובת עריכת התחשיבים ולטובת קביעת היקף הסכומים אותם ניתן לתבוע, כך שבמעלה הדרך התחשיבים הכלכליים יתאימו במדויק לטיעון המשפטי.
    ככל שהטיעון המשפטי יהיה מדויק ומשכנע יותר וככל שתמצא התאמה של ממש בין הטיעון הכלכלי התומך באותו ראש נזק ספציפי לתחשיב שיבנה בהישען עליו, כך יגבר הסיכוי כי מנהל מס רכוש ישתכנע ויפצה את הניזוק בגין האמור.
    לטובת אלה, יש בנמצא צורך לאתר פסקי דין בהם בית המשפט ו/או ועדות ערר כבר הכריעו בסוגיה, יש לנסות ולאתר הסכמי פשרה מהעבר שם כבר הוסכם על מתן פיצוי בנסיבות דומות, יש לאתר את פרוטוקולים ודיברי הסבר של הכנסת המלמדים על כוונת המחוקק.
    על המנהל להשתכנע כי המחוקק אכן התכוון לפצות את הניזוק בגין אותו ראש נזק, בכדי לאשר את הפיצוי בגין המבוקש.
    כמובן שלטובת האמור יש להתייחס גם לטענות מעולם הביטוח, להתייחס לכך שלמעשה חברות הביטוח מחריגות נזקי מלחמה וכי הפיצוי בשעה של החרגה שכזו חלה על המדינה, במיוחד שעה בה מדובר בנזק כלכלי שנגרם לעסקים ולאזרחים אשר בחרו להגן על המדינה, להוות חגורת בטחון כלכלי של ממש.
  8. תחשיבים כלכלים – רק לאחר גיבוש משפטי של כלל הטענות ורק לאחר ביסוסן באופן חד משמעי, ניתן יהיה לבחון את הכללים המשפטים לטובת הגדרת  הזכאות ואופן קביעת הנזק.
    משנקבעו הכללים המשפטיים להערכת הנזק, ניתן יהיה להורות לכלכלן ליישם את שנדרש, לקחת את הרקע העובדתי, את חוות הדעת השמאיות שממילא תואמת את הטיעון המשפטי, את הכללים המשפטיים הנדרשים לטובת ביצוע התחשיב כפי שנקבעו על ידי עוה"ד ובהישען על כל אלה לבנות תחשיב כלכלי מדויק, כזה המתיישב עם הוראות החוק.
  9. על התביעה להתיישב עם ראשי הנזק המשפטיים – חוות הדעת המקצועיות – והתחשיב הכלכלי הסופי. התאמה בין שלושת המרכיבים קריטית להצלחת ההליך.
  10. הקטנת נזק – יש לקחת בחשבון כי מס רכוש מצפה מהניזוק לפעול לטובת הקטנת נזק.
    אי הקטנת נזק עלולה לפגוע בזכאות לפיצוי. כמובן שהקטנת הנזק חייבת להתבצע בצורה בטוחה ולא מסכנת. יחד עם זאת הניזוק לא יכול לשבת רגל על רגל ולהניח כי המדינה תפצה שעה בה ניתן להקטין נזק.
    יש לקחת את הפסיקה שבנדון בחשבון ולפעול בזמן אמת הן לטובת הקטנת נזק, הן לטובת תיעוד הקטנת נזק והן לטובת תיעוד המלמד על  פעולות שלא ניתן היה לנקוט לטובת הקטנת נזק.
    כך לדוגמא – חממות שהיו חייבות אספקת חשמל לטובת הגידולים ואשר החשמל הופסק, טוב ייעשו באם יראו כי לא ניתנה להם גישה להגיע למקום עם גנרטור כתחליף .
    כך בשורה ארוכה של מצבים אחרים, נכון יהיה לתעד החלטות אלוף והחלטות אחרות, אשר לדוגמא לא מאפשרות גישה או לא מאפשרות פעולות אשר יש בהן כדי ללמד על ניסיון להקטנה של נזק.
    על הניזוק להראות משפטית כי הוא עשה כל שביכולתו על מנת לנסות במסגרת החוק ובסבירות הנדרשת לטובת הקטנה של הנזק.
  11. העדר רשלנות – על פי הפסיקה הקיימת על הניזוק להתנהל בסבירות וכמצופה מאדם סביר, כך שהיה והניזוק  פעל שלא בצורה סבירה ו/או שלא על פי דין, אזי ניתן יהיה לטעון כלפיו כי הנזק נגרם עקב רשלנותו.
    כך לדוגמא, אם יש בנמצא הנחיה שלא להיכנס לשטח חקלאי מסוים, היה והניזוק נכנס והטרקטור נפגע, ניתן יהיה לטעון כי הניזק התרשל ומשכך אין הוא זכאי לפיצוי.
  12. סיכום הטיעון – על כתב הטענות לסכם את הטיעון המשפטי באופן המלמד על התאמה מלאה בין ראשי הנזק המשפטיים, חוות הדעת המשפטיות, כלל הראיות שהומצאו והתחשיבים הכלכליים אשר נבנו על סמך כל אלה. כמו כן, במסגרת הסיכום, בנוסף על ההתאמות המתחייבות, על הניזוק להראות את היקף הנזק וכי יש בנמצא קשר סיבתי בין הנזק לבין המלחמה. כל אלה חייבים להתכתב עם חובתו של הניזוק להראות כי הוא עמד בנטל וכי ע"פ מאזן הנוחות, הנדרש הוכח ומשכך זכאותו מתגבשת.
  13. מעבר לכל אלה, על הניזוק, כך הניסיון מלמד, לבקש מהמנהל הנכבד לקיים דיון בנוכחות הצדדים, במסגרתו יועלו כל הטענות, כך שהחלטה לא תינתן אלא לאחר שניתנה לניזוק ועורכי דינו לטעון בפני המנהל, לענות למנהל על הסתייגויותיו ובסופו של יום לקדם את הצדדים לעבר הבנה לפיה עמדת הניזוק בדין יסודה.
עייננו הרואות, כי רק באמצעות המסלול האדום יוכל הניזוק לתבוע את מלוא ניזקו. הפריווילגיה לתבוע במסלול האדום ניתנה בצדק לאלה שכרכו גורלם יותר מאזרחים אחרים בביטחון המדינה, לאלה שהקימו את פועלם בסמוך לגבול ובכך היוו חגורת בטחון למען כלל אזרחי המדינה. תביעה שכזו חייבת להיות מבוססת על טיעון משפטי ואסטרטגיה משפטית המתכתבת עם חוק מס רכוש וכוונת המחוקק וכל הראיות, התחשיבים וחוות דעת המומחים חייבים אף הם להתאים למגבלות והוראות החוק.
 
מנהל מס רכוש מתנהל בממלכתיות ראויה לשבח.
על סמך זאת - על הניזוק, באמצעות עורכי דינו, לשכנע את מנהל מס רכוש כי משפטית הוא זכאי לנתבע בתביעתו ומשהוכח משפטית ועובדתית המתבקש, מנהל מס רכוש, בממלכתיות רבה יקבל בממלכתיות את המבוקש.  
 
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.