15/10/2023
הפרת חוזה בעקבות המלחמה
מהי ההשפעה של מבצע "חרבות ברזל" על הזכויות והחובות החוזיות של צדדים בהתקשרות חוזית ומה דין הפרת חובות חוזיות אלו בעקבות המלחמה?
סעיף החוק העיקרי המתייחס לסיכול חוזה, הינו סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל״א– 1970 (ולהלן "החוק"), המגדיר סיכול חוזה כמצב בו נמנעה האפשרות של צד בהסכם לקיים את התחייבותו על פי ההסכם, כאשר אותו צד מפר, לא ידע או יכול היה לדעת מראש כי לא יוכל לקיים את חלקו בחוזה ולא יכול היה למנוע את ההפרה.
עקרונות היסוד המאפשרים אי קיום תנאי החוזה מבלי שהמחדל יהווה הפרת החוזה, הינם קביעה כי מלחמת "חרבות ברזל" הינה אירוע בלתי צפוי אשר גרמה לאי יכולתו של צד לקיים חלקו בחוזה ועניין זה ייבחן בקפדנות רבה על ידי בית המשפט אשר כפוף לכללים שנקבעו כבר בבית משפט העליון.
כל צד לחוזה צריך לנהוג בתום לב ולעשות כל שניתן על מנת לקיים את ההסכם. המלחמה אינה יכולה להוות מטריה ותירוץ לאי קיום תנאי ההסכם, ועל הצד המפר החובה להוכיח כי המצב הביטחוני והמלחמה גרמו לו לאי יכולת אובייקטיבית לקיים את חלקו, כל מקרה של הפרה ייבחן באופן פרטני. כלומר, עצם ההכרזה על מלחמה אינה יכולה להוות תירוץ כללי לאי קיום חובות לפי תנאי החוזה וחובת תום הלב תחול על מפר ההסכם. שני הצדדים להסכם צריכים לעשות הכול כדי לקיים את חובותיהם על פי ההסכם ביניהם וככלל להימנע מהפרת החוזה.
אם מרגע כריתת החוזה ועד מועד ביצועו התרחש מאורע מסכל מסוג מלחמה כמו שקורה כעת, זה יכול לגרום לכך שביצוע ההסכם לא יהא ניתן לביצוע או שניתן לבצע אותו אך הביצוע יהיה שונה באופן יסודי.
כדי שתתקבל טענת סיכול חוזה צריכים להתקיים שלושה תנאים מצטברים:
-
קיומן של נסיבות אשר בעקבותיהן אין אפשרות לקיים את החוזה.
-
היעדר יכולת של המפר למנוע את הנסיבות אשר מנעו את קיום החוזה.
-
היעדר יכולת לצפות מראש את הנסיבות אשר מנעו את קיום החוזה.
דיני הסיכול המנויים בסעיף 18 לחוק מחייבים את מבחן הציפיות זהו מבחן בו המפר שטוען לסיכול צריך להוכיח שהוא וגם האדם הסביר לא ידע ולא היה עליו לדעת, לא צפה ולא היה עליו לצפות את הנסיבות שהובילו לסיכול החוזה. ככל שיוכיח המפר כי המקרה הסיכולי לא היה ניתן למניעה ושביצוע ההסכם הפך לבלתי אפשרי בשל נסיבות מסכלות באופן יסודי מהמוסכם לא יהא ניתן לתבוע את המפר לאכיפה או לפיצוי. בהמשך לפסיקה ענפה בבתי משפט בארץ כבר נקבע כי בישראל הכל צפוי ומלחמה אינה אירוע מסכל.
בע"א 3531/10 פסק בית המשפט העליון כי מלחמה אינה אירוע בלתי צפוי בישראל עד כדי כך שהיא מהווה עילה לסיכול חוזה. בכך ביטל העליון את פסיקתה של כב' השופטת מיכל אגמון גונן מבית משפט מחוזי בתל אביב, שקבעה כי אין להטיל אחריות על צד לחוזה אם ביטל אותו בשל פרוץ מלחמת לבנון השנייה. השופטת חיות מתחה ביקורת על פסיקתה של השופטת אגמון גונן בציינה כי בית המשפט העליון קבע בעבר הלכות מפורשות בשאלת סיכול חוזה, ובית המשפט המחוזי סטה מהלכות אלה.
כל צד לחוזה ייחשב כנושא בסיכון אם הוא נטל על עצמו את הסיכון במפורש או במשתמע או שמן הצדק להטיל עליו את הסיכון. כלומר יש שתי אפשרויות לבחינה על מי חל הסיכון, אם הדבר כתוב במפורש או במשתמע בהסכם או שמן הצדק להטיל על צד מסוים את הסיכון לפי שיקול דעת בית משפט. בית משפט אינו חייב לקבל את הכתוב בחוזה ויכול לפעול בניגוד לחוזה כמו שקרה בפס"ד אפרופים.
קיימים מקרים בהם הסיכול הינו זמני כמו מבצע צבאי או מלחמה. למקרים מעין אלו חוקק סעיף 2 לחוק הארכת מועדים, תשל"ה-1974, הקובע כי אם צד לחוזה גויס למלחמה או מצב חירום אזי המועדים בחוזה מתארכים לעד תום 30 ימים לאחר ששוחרר האדם משירות החירום או שחדל השירות מהיות שירות חירום, לפי המוקדם. כלומר הצדדים רשאים שלא לקיים את החוזה במהלך תקופת התרחשותו של המאורע המסכל ככל שמדובר בסיכול זמני ולא קבוע, ולא יפקיעו את החוזה. במקרה כזה כל המועדים שנקבעו בחוזה נדחים לזמן סביר לאחר סיום האירוע.
ככל שבוטל החוזה בעקבות סיכול אזי סעיף 9 לחוק מחייב השבה של כל מה שהתקבל על פי החוזה ואם לא ניתן הדבר אזי בשווי כסף.
תקציר פסיקה רלוונטית:
ע"א 736/82 כפר חסידים נגד אברהם שם נקבע כי על חקלאי לצפות ירידת גשמים ולא הוכר סיכול.
ע"א 715/78 כץ נגד נצחוני מזרחי בע"מ – אחרי שחזר ממלחמת יום כיפורים המחירים עלו ודרש תוספת מחיר בשל האינפלציה שעלתה. לא הוכר סיכול כי האינפלציה הייתה צפויה וגם בחוזה היה כתוב "מחיר סופי וללא כל תוספת".
ת"א 2975/82 לרר נגד עיריית חולון בעקבות מלחמת שלום הגליל נקבע כי מלחמה היא אירוע צפוי בישראל ולא הותר סיכול.
ע"א 13/75 בלומנפלד נ' חברת הדר פלסט בע"מ – בשל מלחמת יום כיפור ביקשו תוספת מחיר, לה היה שינוי יסודי ולא הותר סיכול.
ע"א 865/76 לופז נ' שושני – לופז לא חוזר ממלחמת יום כיפור בשל מותו (הפך את החוזה לבלתי אפשרי בשל מוות). לופז עשה הסכם עם שושני למכירת המניות שלו. ביהמ"ש פסק במקרה זה כי מותו במלחמה של שותף שהתחייב לקנות את חלקו בשותפות מהשותף האחר לא מהווה סיכול ועיזבון השותף שמת צריך לקיים את החוזה. ביהמ"ש קובע שאילו היה תנאי בחוזה, לפיו החוזה יקוים רק אם הקונה נשאר בחיים אזי מותו של הקונה היה יכול לסכל את החוזה.
לסיכום:
דוקטרינת הסיכול בדיני החוזים מאפשרת לצד לחוזה להשתחרר מחיוביו בהתאם לחוזה במידה וקיום החוזה הפך בלתי אפשרי עקב התרחשות אירוע חריג כתוצאה מכוח עליון, שלא היה ניתן לצפות אותו.
בדין הישראלי עילת הסיכול היא עילת הגנה הקבועה בסעיף 18 לחוק לאי קיום תנאי מתנאי החוזה שהוסכם בין הצדדים. בית המשפט העליון פירש אירועים מסכלים כאירועים שרמת ההסתברות לקיומם קלושה, ובכך הפך את האחריות החוזית בארץ לאחריות מוחלטת.
בהקשר של מלחמות קבע לראשונה בהערת אגב בתביעה בעניין מלחמת יום הכיפורים כב' המשנה לנשיא מ' לנדוי בע"א 715/78 כי:
"שאלה היא לדעתי אם, כל עוד השלום אינו שרוי בין ישראל ובין כל שכנותיה, סכנה של פרוץ מלחמה במועד כלשהו, קרוב או רחוק, אינה קיימת תמיד, כך שבענייני מלחמה ושלום הבלתי צפוי הוא לעולם בגדר הצפוי עבור אדם מישראל"
הפסיקה הענפה קובעת כי מלחמה היא אירוע צפוי בישראל וכל עוד לא התייחסו הצדדים במפורט לסוגיה ימשיכו להגיע תיקים ומחלוקות לפתחו של בית המשפט. ניסוח נכון של החוזה יעזור למנוע את חוסר הוודאות המשפטית ואת הצורך בניהול הליכים משפטיים ורצוי להסתייע בעורך דין הבקיא בתחום אשר יידע בחוכמתו לחסוך ולצמצם את החשיפה ואת עוגמת הנפש.
חיפוש 
סגור 
