מעמד אישי: חובת האב בתשלום מזונות ושיעורם

מאת: אלי דורון, עורך דין – גיל מור, עורך דין – שירה לוי, עורכת דין

1/1/1900

במסגרת תביעה למזונות קטינה ודמי טיפול בבית המשפט לענייני משפחה בת"א נקבע לאחרונה כי לא ניתן לחייב את האב לגור בחו"ל, בארץ בה מתגוררות גרושתו ובתו, וכי קנה המידה לקביעת דמי מזונות יהיה לפי הנורמה בחברה בה מתגורר ומתפרנס האב.

במהלך המשפט עלתה הטענה כי בשל תמיכתו של הסב, הורגלה הילדה לרמת חיים מסוימת ועל כן יש לחייב את האב לעמוד באותה רמת חיים בתשלום מזונותיו, אלא שביהמ"ש קבע כי אין להתחשב בהזרמת הכספים מידי אביה של האם בקביעת רמת החיים של המשפחה בזמנו.

מדובר היה בצדדים יהודים, כשהאם והקטינה מתגוררות בחו"ל, והאב בישראל. האם והאב התגרשו, והאם במעמד סטודנטית לרפואת שיניים מזה 10 שנים והיא נתמכת על ידי אביה.
במהלך המשפט לא היתה מחלוקת לגבי חובת האב לזון את הקטינה, אלא שהמחלוקת היתה סביב השאלה, האם ניתן לחייב את האב לגור בארץ הנוכרייה, והאם גובה המזונות צריך להיקבע בהתאם לנורמה בארץ הנוכריה, והאם רמת החיים ו/או עלות צרכי הקטינה גבוהים ונופחו באופן מלאכותי עקב תמיכת אביה של האם.

ביהמ"ש לענייני משפחה פסק כי בהעדר כל פסיקה אחרת, אין לחייב את האב לגור בארץ נוכריה. לעניין זה ביהמ"ש הדגיש והבהיר כי לא מקובלת עליו הטענה, לפיה לאב יכולת/רשות/היתר/זכות לעבוד בחו"ל וכי בשל כך עליו לרדת מהארץ, הודגש כי כל הורה חופשי לבחור לעצמו מקום מגורים אשר יתאים לו מבחינה כלכלית ו/או נפשית. עוד קבע ביהמ"ש כי קנה המידה לקביעת מזונות התואמות את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מחייבת קביעה לפי הנורמה בחברה בה מתגורר ומתפרנס האב, כמו גם, כאשר מדובר במקום שבסופו של יום אמור להוות יעדה הסופי של המשפחה.

אשר לרמת החיים של הקטינה, קבע ביהמ"ש, שהוצאות האם מבוססות בידיעה שיש לה גב כלכלי מצד אביה, וכי אין להתחשב בהזרמת הכספים מידי אביה של האם בקביעת רמת החיים של המשפחה.

ביהמ"ש הבהיר כי לאור הפסיקה המתפתחת במדינת ישראל, יש להתחשב בהכנסות שני בני הזוג ולאזן ביניהם, כאשר חובת האב לזון את הקטינה מצטמצמת לצרכיה ההכרחיים של הקטינה. בתוך כך, קבע ביהמ"ש כי יהיה מקום להשית על שני בני הזוג את החיוב בהוצאות הקטין באופן שווה תוך שימת לב לעצם היותה של האם ההורה המשמורן, אשר נדרשת לשאת בהוצאות נלוות שוטפות של הקטינה. ביהמ"ש ציין כי בעניין הנדון אין לייחס לאב חובה לזון את הקטינה לפי המתנות אשר מקבלים בני הזוג מהסבים, אלא לתוכנית הכלכלית המשפחתית בעת שהחליטו להינשא ולהביא ילדים לעולם.

בקביעת המזונות ביהמ"ש התייחס לכך כי מדובר בזוג אשר הינו יהודי ועל כן בעניין דנן חל דין המשפטי העיברי. הלכה פסוקה היא "שאדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו ושל בן זוגו, לפי הוראות הדין האישי החל עליו". בפסיקה נקבע כי ככל שהקטין בו יש לטפל, הינו בגיל צעיר יותר, גובה הפסיקה יהיה גבוה יותר, כשאר דמי הטיפול בעבור קטיני קטנים (עד גיל 6), יחול רק על האב.

ביהמ"ש ציין כי קנה המידה לקביעת מזונות התואמות את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מחייבת קביעה לפי הנורמה בחברה בה מתגורר ומתפרנס האב. מעבר לאמור לעיל, ציין ביהמ"ש כי יש להתייחס לעצם רמת החיים של הקטין. האם הינה במעמד של סטודנטית לרפואת שיניים זה 10 שנים. ניתן להבין מהראיות והנסיבות שהאם נתמכת על ידי אביה. אי לכך, ללא תמיכה עד כה מצד אבי הקטינה, האם מצליחה להחזיק דירה שדמי השכירות החודשיים עבורה הינם בסך של 800 אירו, זה כאשר, לכאורה, אין לה הכנסה למחייתה.

ואזכיר, במקרה שלפנינו לא מדובר בשאלה האם חובת האב לזון את הקטינה, אלא השאלה היא, האם רמת החיים ו/או עלות צרכי הקטינה גבוהים או שמא נופחו באופן מלאכותי עקב תמיכת אביה של האם.

על כן פסק ביהמ"ש כי במקרה דנן, המדובר באם אשר מהווה הגורם היחידי והמהותי בטיפול הקטינה ועל כן מוגבלת ביכולתה להשתכר ולהשתתף באופן משמעותי במזונות הקטינה, גם בשל היותה עדיין סטודנטית לרפואת שניים וכן בשל העובדה, כי עליה לעבור התמחות בתחום במשך שנתיים נוספות.

על כן נקבע כי בשלב זה ניתן לייחס לאם את התרומה למזונותיה של הקטינה מעצם היותה מטפלת צמודה, ולהימנע מלחייב את האב בתשלום דמי טיפול. יחד עם זאת, נקבע כי יש לקבוע צרכי הקטינה נוכח הכנסות האם, שכן היא נתמכת בשולחנו של אביה.