מאת:


מכירת שליטה בחברה פרטית

 

שליטה בחברה פרטית מתבטאת בבעלות על רוב מניות החברה ו/או בבעלות על רוב מניות השליטה בחברה, ככל שקיימות בחברה מניות המעניקות זכויות שליטה מיוחדות, הכול בהתאם לתקנות החברה והוראותיו.

כאשר מדובר בחברה פרטית אשר הוקמה על ידי אדם אחד שהינו בעל מניות החברה, מלוא השליטה בחברה ובעסק שאותו מנהלת החברה נתונה לאותו בעל מניות ומשכך הוא השולט בחברה ופועלה.

אולם, קיים מגוון רחב של מצבים בהם בעל עסק המנהל חברה פרטית עשוי להחליט למכור את השליטה בחברה, או במילים אחרות למכור את אותו החלק מהמניות שבבעלותו אשר יאפשרו לגורם הרוכש להפוך לבעל השליטה בחברה.

ככלל, ניתן להבחין בין 3 מצבים נפוצים למכירת שליטה בחברה:

  • כאשר בעל העסק מוכר את מלוא מניותיו ומרגע המכירה עוברת החברה לניהולו המלא של הרוכש.

  • כאשר בעל העסק מוכר את מלוא מניותיו בחברה, אך ממשיך לעבוד בה כמנהל שכיר למשך פרק זמן מוגדר.

  • כאשר הצדדים מסכימים, כי בעל העסק ימכור רק חלק ממניותיו בחברה באופן שבו השליטה תעבור לרוכש אולם המוכר ימשיך לנהל את החברה ו/או להיות מעורב בניהול החברה למשך פרק זמן מוגדר כנגד קבלת שכר וכן ימשיך לקבל חלק מרווחי החברה (בהתאם לשיעור המניות שנשארות בידיו).

במאמר זה נסקור את הנקודות העיקריות שיש להעניק להן תשומת לב מיוחדת בעת התקשרות בהסכם למכירת שליטה במצבים שבהם המוכר ממשיך להיות מעורב בצורה זו או אחרת בענייני החברה, בין אם כמנהל שכיר, בין אם כבעל מניות מיעוט ובין אם כמי שצפוי לקבל תמורה נוספת עבור מכירת מניותיו בהתאם לביצועיה העתידיים של החברה.

 

 בדיקת נאותות (Due Diligence) טרם מכירת מניות

עסקת מכירת מניות בחברה כרוכה בביצוע בדיקת נאותות (Due Diligence) על ידי הרוכש. בתוך כך מצופה מהמוכר להעמיד לעיון הרוכש את מלוא הנתונים הכספיים של החברה, לרבות הדוחות הכספיים וספרי הנהלת החשבונות של החברה, תיעוד לגבי זכויות החברה בנכסים השונים שבהם היא מחזיקה וכד'.

בדיקת נאותות היא שלב מקדמי הכרחי טרם התקשרות בהסכם מכירת המניות ולפעמים כתנאי להשלמת עסקת מכירת מניות  שכן הוא מאפשר לרוכש להעריך את הכדאיות האמיתית של העסקה ואת נכונות המצגים הראשוניים שהוצגו בפניו על ידי המוכר. גילוי מלא של כל החומר הרלוונטי על ידי המוכר יכול גם למנוע סכסוכים עתידיים ובעיקר למנוע טענות מצד המוכר בדבר הטעיה ו/או אי גילוי פרט מהותי. יש לקחת בחשבון כי שעה בה פלוני רוכש חברה, החברה ממשיכה לחוב בכל התחייבויותיה וחשופה לדרישות ו/או תביעות תלויות ועומדות, כפי שהיה עובר למכירת המניות וכי אין במכירת המניות כדי לשנות את חבותה. מסיבה זו, חייב הרוכש להבטיח, כי הוא יודע את מצבה של החברה הנרכשת וזאת בכדי לנסות ולהימנע ממצב בו לאחרת הרכישה הוא מופתע לגלות על קיומם של חובות ו/או חשיפות ו/או תביעות.

יחד עם זאת ראוי לנקוט במספר אמצעי זהירות בעת קיום בדיקות נאותות על ידי המוכר. כך למשל, כאשר הרוכש הפוטנציאלי הוא בעל עסק מתחרה ו/או עסק בעל פעילות דומה, בהחלט יתכן מצב שבו הרוכש הפוטנציאלי ינסה לדלות מידע המהווה סוד מסחרי, כגון שיטות התמחור של העסק ו/או רשימת לקוחות של העסק ולאחר מכן לסגת מן ההסכם. על מנת למנוע מצב זה בהחלט כדאי לערוך התקשרות מקדמית כגון הסכם סודיות ואף הסכם כוונות במסגרתו ייקבעו מראש התנאים העיקריים שבהם יתחייב הרוכש הפוטנציאלי לרכוש את המניות כך שהוא יהיה רשאי לסגת מהעסקה, רק במידה והמסמכים שיוצגו בפניו לא ימלאו אחר התנאים המקדמיים שנקבעו על ידי הצדדים. ניתן גם לקבוע לגבי חלק מהמסמכים הרגישים שהעיון בהם יתבצע על ידי אנשי מקצוע מטעם הרוכש (רו"ח, עו"ד) ורק לאחר כריתת ההסכם הסופי יועמדו המסמכים גם לעיונו של הרוכש עצמו.

 

מעורבות המוכר בחברה לאחר המכירה

לשני הצדדים לעסקת מכירת המניות עשויים לצמוח יתרונות לא מבוטלים במצב שבו בעל עסק המוכר את השליטה בחברתו ממשיך להיות מעורב בחברה במידה זו או אחרת:

  • ראשית, לרוב בעל העסק המוכר את השליטה הוא זה שבנה את העסק וזה שמכיר את התנהלותו השוטפת, הוא זה שמכיר את הלקוחות והוא זה שהלקוחות מכירים אותו, כך שבהחלט יתכן שהרוכש יהיה מעוניין בתקופת חפיפה משמעותית עד להתבססות ההנהלה החדשה.

  • שנית, מתן תמריצים כספיים לבעל העסק המקורי על בסיס ביצועיה העתידיים של החברה תספק למוכר תמריץ להמשיך ולתרום מניסיונו ומכישוריו להמשך הפיתוח של העסק. יתרה מזאת, יש בנמצא אפשרות לבנות את העסקה כך שתמורת המניות תקבע על סמך ביצועים עתידיים ולא רק על ביצועי העבר, מה שיגרום למוכר לעשות כל שניתן לטובת שמירה על הקיים ואם ניתן אף לגרום לגדילה בביצועים.

  • שלישית, יש להניח כי בעל עסק המוכר את כל מניותיו בחברה והמפסיק את מעורבותו בניהול החברה, יבקש לקבל את כל תמורת המכירה מראש מאידך בעל עסק המפסיק את מעורבותו בחברה באופן הדרגתי יטה יותר להסכים למצב שבו התמורה בגין מכירת השליטה תתפרס על פני מספר שנים ואף להסכים לכך שסכום התמורה הסופי יותנה בהשגת יעדים שונים.

  • רביעית, המשך מעורבותו של בעל העסק המקורי בחברה משדרת למוכר תחושת בטחון ואמון של המוכר בהצלחתה העתידית של החברה ובכך יכולה להגדיל את התמורה שאותה יסכים הקונה לשלם עבור רכישת מניות השליטה.

במילים אחרות, מכירה הדרגתית של השליטה והישארותו של המוכר מעורב בניהול החברה עשויה להניב יתרונות משמעותיים לשני הצדדים באמצעות קביעת מנגנונים המספקים תמריץ לשני הצדדים לפעול יחד להצלחתה של החברה.

יחד עם זאת, מצב ביניים זה שבו בעל העסק המקורי ממשיך להיות מעורב בניהול החברה עשוי גם ליצור חיכוכים ולהוות בסיס לחילוקי דעות בין שני הצדדים בעת קבלת החלטות שונות הנוגעות לעסק.

על מנת להפחית את הסיכון להתהוות סכסוכים בין המוכר (בעל המניות המקורי) לבין הרוכש (בעל המניות החדש) הכרחי לקבוע מראש מנגנונים מוסכמים לניהול העסק ובין היתר לקבוע מראש את מתווה הפעילות המוסכם של החברה ואת יעדיה העסקיים למשך תקופת החפיפה.

 

שכר מנהלים והשתתפות ברווחים לאחר המכירה

קיימים 3 מנגנונים עיקריים המאפשרים מתן תמריץ כספי לבעל החברה המוכר את שליטתו להמשיך לפעול למען הצלחתה העתידית של החברה:

  • החלופה הראשונה היא השארת המוכר, כמנהל שכיר בלבד תוך קביעת זכות לבונוסים המבוססים על הצלחת החברה;

  • החלופה השניה היא השארת בעל החברה, המוכר, כבעל מניות מיעוט בחברה, כך שרווחיות החברה תשפיע על הדיבידנד אותו הוא יהיה זכאי לקבל;

  • החלופה השלישית היא פריסת סכום התמורה בגין מכירת המניות על פני מספר שנים תוך קביעת הסדרים חוזיים לפיהם סכום התמורה יעלה, ככל שיעלו רווחי החברה וירד ככל שרווחי החברה ירדו. 

כמובן יתכן גם שילוב של כל שלושת המנגנונים שלעיל.

בכל אחד מהמצבים הללו נדרשת תשומת לב לקביעת הסדרים חוזיים כדלקמן:

  • גובה שכרו החודשי של המוכר כל עוד הוא ממשיך למלא תפקיד בחברה;

  • משך הזמן שבו המוכר ימשיך להיות מועסק על ידי החברה;

  • מנגנון הפסקת העבודה, ככל שמי מהצדדים מעוניין להפסיק את עבודתו של המוכר בחברה לפני תום התקופה הקצובה;

  • קביעת תכנית עסקית לגבי המשך פעילותה של החברה וצפי הרווחים שלה; 

  • מנגנון לחלוקת בונוסים;

  • הגדרת תפקידו של המוכר;

  • הגדרת היקף סמכויותיו של המוכר.

  • קביעת זכויות למינוי דירקטורים וזכויות ההצבעה בדירקטוריון החברה בענייני הניהול השוטפים של החברה ובעניינים מהותיים;

  • קביעת תנאים לחלוקת דיבידנדים, לרבות שיעור הרווחים אשר ייועד לצורך השקעה חוזרת בחברה ולא יחולקו כדיבידנד;

  • קביעת תנאים למכירת מניות המיעוט שנשארות בידי המוכר, כגון מתן אופציה ו/או זכות סירוב ראשונה לקונה וכד'.

  • מנגנוני קבלת החלטות , לרבות בחינת אפשרות לפיה נדרשות החלטה פה אחד בעניינים מהותיים.

 

 

קבלת החלטות בעניינים מהותיים

מלבד הסדרת אופן הניהול של ענייניה השוטפים של החברה, קיימת חשיבות רבה גם בהסדרת היכולת של בעל השליטה החדש לקבל החלטות בעניינים מהותיים כגון:

  • הקצאת הון מניות ודילול שיעור האחזקות של בעלי המניות הקיימים;

  • מיזוג עם חברה אחרת ו/או רכישת חברה אחרת;

  • גיוס אשראי משמעותי;

  • ביצוע השקעות משמעותיות לתווך הארוך;

  • שינוי מהותי בפעילות החברה כגון הרחבה או צמצום תחומי פעילותה של החברה וכד';

  • הפסקת העסקת המוכר;

  • הכנסת שותפים ו/או משקיעים;

  • מכירת מניות על ידי המוכר;

החלטות מהסוג הזה עשויות להיות בעלות השפעה מהותית על רווחיות החברה בתווך הקצר, על שיעור הרווחים המחולקים לכל אחד מבעלי המניות, על מידת הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה, על מידת יכולתו של המוכר לשמור על הזכויות החשובות לו וכד'. בהיעדר הסכם מסודר לעניין סמכויות קבלת החלטות מהסוג הזה ובהיעדר הסדרה בתקנון החברה, לרוב יהיה בעל מניות הרוב (הרוכש) רשאי לקבל את ההחלטות על דעת עצמו, דבר שעשוי לפגוע במוכר שלרוב יהיה מעוניין בהעלאת ביצועי החברה בתווך הקצר ולא בתווך הארוך. בהיעדר הסדרה חוזית נאותה יתכנו אף מצבים שבהם הרוכש יעשה שימוש לרעה ביכולת השליטה שלו בחברה, כגון על ידי ביצוע השקעות נרחבות תוך הקטנה ו/או דחיה של רווחים ותוך קיפוח המוכר.

מאידך, קביעת מנגנון נוקשה המחייב הסכמה פה אחד לכל החלטה מהותית עשוי להביא את החברה למצב של מבוי סתום (דד לוק) ואף לגרום לחברה לפספס הזדמנות עסקית ו/או לפגוע ביכולת ההתפתחות של החברה בתווך הארוך. על מנת למנוע תוצאות בלתי רצויות מהסוג הזה ניתן לקבוע מנגנונים כספיים אשר יאפשרו לבעל השליטה החדש לממש את שליטתו ולסטות מהתכנית העסקית כנגד תשלום מוסכם למוכר.

יש לזכור כי בעסקאות מסוג זה ישנה קשת רחבה ביותר של פתרונות כחומר ביד היוצר, וניתן לבנות את העסקה בדרכים שונות שיבטיחו למוכר את הזכויות החשובות לו, גם לאחת מכירת המניות על מנת למנוע מצב בו הקונה רומס את זכויותיו לאחר שקיבל שליטה בחברה. כך למשל ניתן להבטיח את העסקתו של המוכר בחברה ומנגנון פיצוי מהותי במקרה שהעסקתו תופסק בניגוד למצופה, ניתן להגדיר כי במקרה של הפרה מהותית המניות חוזרות למוכר (אירוע מס), ניתן להבטיח חלוקה של רווחים, ניתן לסכם שאם הרוכש ימכור בעתיד חלק ממניותיו לקונה חדש אזי גם הוא המוכר יוכל למכור לקונה החדש חלק יחסי מחבילת המניות הנמכרת, ניתן להגדיר עוד אין ספור פרמטרים מהותיים לטובת הצלחת העסקה ושמירה על שביעות רצון כל המעורבים. כנ"ל לעניין הרוכש, יש אפשרות לבנות העסקה כך, שזכויותיו יהיו מוגנות כראוי וכי החזר ההשקעה יגיע כמתוכנן. מובן שכל האמור מחייב הידברות בין הצדדים ומציאת הפתרון המתאים ביותר עבור שניהם, מראש ועוד בטרם נחתמת העסקה.

 
מבלי לפגוע באמור, להלן מספר מנגנונים אפשריים שניתן לקבוע לצורך התמודדות עם מצבים מהסוג הזה:

  • מתן סמכות ההחלטה בעניינים מהותיים בידי בעל השליטה (הרוכש) כנגד מתן אופציה למוכר למכור את יתרת מניותיו במחיר מוסכם מראש במקרה שבו הרוכש בוחר לפעול בניגוד לדעתו בעניין מהותי.  

  • קביעת מנגנון לפיו החלטות בעניינים מהותיים יתקבלו פה אחד כנגד מתן אופציה לרוכש לרכוש את יתרת מניותיו של המוכר במחיר מוסכם מראש, באופן שיאפשר לרוכש "לקנות" את זכויות ההצבעה של הצד המתנגד.

  • מתן סמכות ההחלטה בעניינים מהותיים בידי בעל השליטה (הרוכש) כנגד הבטחת סכום התמורה המגיע למוכר במקרה של ירידה ברווחי החברה בתווך הקצר, כך שאם רווחיות החברה בתווך הקצר תרד כתוצאה מהחלטה מהותית שקיבל הרוכש, המוכר יהיה זכאי לתמורה על פי תחזית רווחים שנקבעה מראש ולא על פי הרווחים בפועל.

  • מתן אפשרות למוכר למכור את יתרת מניותיו באופן כללי ו/או בקרות אירוע מסוים אשר בעקבותיו המוכר יראה לנכון לצאת מהחברה, כל זאת בתמורה הוגנת המשקפת את שווי המניות.

 

 

נושאים נוספים המחייבים הסדרה

להלן נמנה מספר נושאים נוספים המחייבים הסדרה חוזית ברורה בעת מכירת שליטה בחברה.

החזר הלוואות בעלים- כאשר לבעל המניות היוצא עומדת יתרת זכות בגין הלוואות בעלים שהוא נתן בעבר לחברה, נדרשת הסדרה של מנגנון החזרת הלוואת הבעלים הנ"ל.

סודיות ואי תחרות- כאשר מדובר בחברה המחזיקה בסודות מסחריים כגון פטנטים, טכנולוגיות, שיטות עבודה, רשימת לקוחות, רשימת ספקים, רשימת משקיעים וכד', נדרשת הסדרה של חובת שמירת הסודיות על ידי שני הצדדים. חשוב למנוע מצב שבו בעל המניות היוצא (המוכר) יעשה שימוש בידע של החברה המצוי ברשותו כדי להקים עסק מתחרה ו/או כדי להעביר מידע זה לצד שלישי. חשוב באותה מידה שבעל המניות הנכנס יימנע מביצוע כל הפעולות הנ"ל מתוך ניסיון להבריח את פעילות החברה ולהתחמק מהחובה להתחלק ברווחיה העתידיים של החברה עם המוכר. הסדרים של שמירה על סודיות ואי תחרות הינם מנגנון נוסף שמטרתו להבטיח ששני הצדדים יפעלו למען הצלחת החברה ויימנעו מפגיעה בה.

הפסקת פעילות החברה- לעיתים לאחר המכירה, עשויות להתרחש נסיבות המצדיקות את הפסקת פעילותה. מצב זה עלול להתרחש במקרה של כשלון החברה בשל שינויים בשוק, היעדר יכולת לגייס אשראי, ניהול כושל של ההנהלה החדשה וכד'. מטבע הדברים, מצבים מהסוג הזה הינם כר פורה להתהוות סכסוכים שכן כל צד יטה להאשים את חברו בכישלון החברה. דווקא בשל כך נדרשת הסדרה מפורשת של המצבים שבהם החברה תוכל להפסיק את פעילותה ושל ההשלכות הכספיות הנובעות מכך.

הפרות ופיצויים- נושא מהותי נוסף המחייב הסדרה הינו נושא הפיצויים המוסכמים במקרה של הפרת ההסכם על ידי מי מהצדדים. בהיעדר הסדרה של נושא הפיצויים המוסכמים, נדרש הצד הנפגע מההפרה להוכיח את שיעור הנזק אשר נגרם לו כאשר לעיתים קרובות שיעורו של הנזק קשה לכימות מדויק ותלוי במשתנים ספקולטיביים שלא תמיד ניתנים להוכחה כגון- מה היה שיעור רווחיה של החברה אילולא ההפרה

בהקשר זה ראוי להדגיש, כי בהתאם לפסיקת בתי המשפט, שיעור הפיצויים המוסכמים שנקבע בהסכם חייב להיות בעל יחס סביר לנזק הצפוי בעת כריתת ההסכם כתוצאה מכל סוג של הפרה. קביעת מנגנון גורף של פיצוי מוסכם, ללא הבחנה בין סוגי ההפרות האפשריות עשויה לפתוח פתח להתערבות של בית המשפט בסכום הפיצויים המוסכמים.

מיסוי

כל אחד ממנגנוני התמורה האפשריים בגין מכירת מניות השליטה בחברה משליך גם על שיעור המס שבו יחויב המוכר בגין העסקה. ככלל:

  • ככל שעומדת לטובת המוכר יתרת הלוואת בעלים בחברה, משיכת סכום ההלוואה יהיה פטור ממס.

  • תמורה המשולמת בגין מכירת מניות תחויב, ככלל, במס רווח הון בשיעור של 30% בגין הרווח הריאלי (בהנחה שהמוכר היה בעל מניות מהותי בחברה. כמו כן ראוי לציין כי קיים מנגנון מורכב יותר לחישוב מס רווח הון ככל שמדובר בחברה שהוקמה לפני שנת 2012 ו/או כאשר המוכר רכש את המניות בחברה לפני שנת 2012).

  • תמורה המשולמת בדמות שכר עבודה ו/או בונוס למי שהינו מנהל שכיר בחברה תחויב בהתאם למדרגות המס החלות על הכנסה מיגיעה אישית והמגיעות ל- 47%.

  • במידה והמוכר נשאר בעל מניות המיעוט בחברה הרי שסכומי הדיבידנד העתידיים שישולמו לו יחויבו אף הם במס רווח הון בשיעור של 30% ככל שהוא ימשיך להחזיק ב- 10% ומעלה ממניות החברה ובשיעור של 25% ככל ששיעור אחזקותיו של המוכר בחברה ירד מתחת ל- 10%.

הבדלים אלה בשיעורי המס החלים על התשלומים השונים אותם צפוי לקבל המוכר מצדיקים אף הם התייחסות יסודית בהסכם מכירת המניות, על מנת להביא למזעור נטל המס הצפוי כתוצאה מהעסקה.

 

לסיכום

עסקת מכירת שליטה בחברה הינה עסקה מורכבת המחייבת מתן תשומת לב לפרטים רבים, בייחוד במצבים שבהם המוכר נשאר מעורב בניהול החברה ו/או צפוי לקבל חלק מהתמורה ו/או חלק מרווחי החברה לאחר מכירת חלקו בחברה.

הסדרת עסקה מהסוג הזה מחייבת עריכת מערכת הסכמית מסודרת ומפורטת לרבות הסכם מכר מניות, תקנון חדש לחברה, הסכם העסקה וכד', כל זאת תוך הסדרת הקשיים השונים העשויים להתעורר במסגרת העסקה, באופן שיקטין את הסיכוי להתגלעות חילוקי דעות וסכסוכים עתידיים בין הצדדים ותוך מזעור חבות המס הנובעת מהעסקה.

מטבע הדברים הנקודות שהובאו במאמר זה מהוות רשימה לא ממצה של הנקודות העיקריות המחייבות תשומת לב בעת עריכת הסכם למכירת שליטה בחברה, כאשר בכל עסקה קונקרטית עשויות להיות נקודות רבות נוספות המחייבות התייחסות והסדרה.

 

 

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054.

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

2 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

מכירת חנות אמזון

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

למכירת חנות אמזון מאפיינים ייחודיים שכדאי להכיר. עבור המוכר כדאי להיות מודע למאפיינים ייחודיים אלה על מנת למקסם את פוטנציאל הרווח שלו בעת מכירת החנות בעוד שעבור הרוש כדאי להיות מודע למאפיינים אלה כדי לוודא שהוא רוכש נכס איכותי ובעל ערך.

יחסי אמונאות בדיני חוזים

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

פסק דין חדש של בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע, כי במקרים המתאימים ניתן לראות התקשרות חוזית בין שני צדדים פרטיים כמקימה יחסי "אמונאות" במסגרתה מוטלת על אחד הצדדים לחוזה חובת נאמנות מוגברות כלפי הצד שכנגד. בית המשפט הוסיף וקבע כי במקרים מהסוג הזה, הפרת החוזה בידי הצד שעליו מוטלת חובת נאמנות מהווה לא רק הפרה חוזית אלא גם הפרה של חובת הנאמנות ובמקרים כאלה שיש להחמיר עם המפר בחישוב הפיצויים, בהטלת נטל הראיה ואף להימנע מהפחתת הפיצויים בגין אשם תורם.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.