18/12/2012
פסיקת בית המשפט העליון בסין מהחודש שעבר הביאה עמה בהירות מסוימת בשאלה האם ייצור תחת הסכם OEM מהווה שימוש בסימן מסחרי בסין.
ייצור ציוד ומוצרים בסין תחת הסכמי Original equipment manufacturing (OEM) נפוץ מאוד בסין. תחת הסכמי ה- OEM חברה זרה מספקת לחברה סינית דוגמאות מוצר עם סימן מסחרי ומבקשת מחברה הסינית לייצר את אותו המוצר עם אותו סימן מסחרי. במקרים רבים, כל הסחורה מוחזרת למכירה במדינות זרות.
במהלך העשור האחרון, נשאלה השאלה האם ייצור תחת מסגרת OEM מהווה שימוש בסימן מסחרי. שאלה זו נחלקת לשתיים, האחת, שימוש לצורך הכרה בסימן כסימן מסחרי אף שלא נרשם, השניה, שימוש המפר זכות של בעלי הזכות.
התשובה לשאלה לא הייתה אחידה ונמצאו דעות שונות בקרב הרשויות המנהליות ובתי המשפט סין. הרשויות המנהליות בסין החזיקו בדעה שייצור תחת OEM אינו מהווה שימוש בסימן מסחר. לעומת זאת, בבתי המשפט בסין ניתנו פרשנויות שונות תלויות נסיבות. בין הפרשנויות קיימות גם כאילו הגורסות כי בנסיבות מסוימות ייצור תחת OEM מהווה שימוש בסימן מסחר ועלול לפגוע בדיני סימני מסחר.
לאחרונה דן בית המשפט העליון בתביעה של Ryohin Keikaku vs Trademark Review and Adjunction Board .
Ryohin היא חברת אחזקות יפנית המפעילה רשת חנויות בינלאומית תחת המותג Muji – הסימן המסחרי Muji היה במרכזה של המחלוקת. Muji התנגדה לרישום הסימן Muji על ידי מבקש סיני בטענה שהסימן כבר השיג רמה מסוימת של השפעה וחשיפה בסין, באמצעות רישום של הסימן על גבי טובין OEM המיוצרים בסין ליצוא.
לצורך הכרה בסימן כסימן מסחרי אף שלא נרשם בסין, במקרה זה בית המשפט העליון בסין קבע כי סימן המסחר Muji אינו יכול להיחשב ככזה שהשיג רמה מסוימת של חשיפה והשפעה בסין המקנה לו זכות כסימן מסחר. הסחורה שיוצרה בסין תחת הסימן Muji מעולם לא הופצה בסין ולא הייתה זמינה בה. לפיכך, קבע בית המשפט כי סימן המסחר אינו ראוי להגנה תחת חוק סימני המסחר.
לגבי שימוש המפר זכות של בעלי הזכות, במסגרת פסק הדין הוסיף בית המשפט העליון וקבע כי ייצור תחת OEM אינו מהווה הפרה של סימן מסחר אם ההזמנה התבצעה על ידי הבעלים של סימן המסחר ביעד הייצוא, הייצור הוא ליצוא ויצרן ה- OEM הסיני עשה כמה בירורים כדי לאשר כי מזמין הייצור הינו הבעלים של סימן המסחר ביעד הייצוא.
לפיכך, משתמע כי בנסיבות בהן לא מתקיימים התנאים שהותוו ניתן יהיה לקבוע כי התבצעה הפרה של הדין.
נציין כי בסין קיימת שיטת משפט קונסטיטוציונית, מה שאומר שבתי דין בדרגה נמוכה אינם חייבים לפסוק על פי תקדימים אלה על פי החוק הכתוב. במילים אחרות, תיאורטית, בית משפט נמוך אינו מחויב לפסוק לפי פסקי דין שניתנו על ידי בית המשפט העליון. עם זאת, בפועל, לפסיקת בית המשפט העליון השפעה מנחה ולפסקי דין שהוציא בית המשפט העליון עדיין יש השפעה מכרעת על פסיקת בתי המשפט הנמוכים יותר. מכאן שבנסיבות דומות, הצפי הוא שפסקי דין של ערכאות נמוכות יינתנו בהתאם לקווים המנחים שהותוו על פי החלטות של בית המשפט העליון בפסק דין זה.