מאת:


עקב משבר נגיף הקורונה נפגעו במשק הישראלי, ובכלל זה ברחבי העולם, פעילויות עסקיות רבות, כך למשל שותפויות המנהלות פעילויות עסקיות, בין אם רשומות ובין אם שאינן רשומות, מוצאות עצמן בחשיפה גבוהה לנזקים שנגרמו עקב המשבר הכלכלי, שכן מבנה תאגידי של שותפות אינו מקנה לשותפים בה הגנה משפטית לחובות השותפות כפי שזו קיימת במבנה תאגידי של חברה בעירבון מוגבל (למעט "שותפות מוגבלת" כהגדרתה בפרק ו' לפקודת השותפויות, תשל"ה-1975, אך מרבית השותפויות הקיימות אינן שותפויות מוגבלות).
 

בשל כך, מוצאים עצמם שותפים רבים לשותפויות בחרב פפיות - מחד, קוצר ידם וירידת ההכנסות אשר מונעים הלכה למעשה את המשכה של פעילות השותפות ומאידך החשש כי פירוק השותפות ימוטט סופית את סיכויי ההבראה של העסק ויביא לנזקים כלכלים הרסניים. הליך של פירוק שותפות טומן בחובו פעולות משפטיות רבות שלכל אחת מהן השלכות בלתי מבוטלות על החובות והזכויות של השותפים השונים. משכך, מומלץ כי הליך הפירוק ילווה בייעוץ של אנשי מקצוע מתאימים - עורכי דין, רואי חשבון, יועצי מס וכו' - החל משלב המו"מ בין השותפים בטרם קבלת ההחלטה על פירוק השותפות ותכנון אופן ושלבי הפירוק ובהמשך בעריכת הסכם פירוק שותפות, ליווי מול הרשויות, מימוש נכסי השותפות, פירעון חובותיה של השותפות ועוד, והכל תוך מטרה להקטין, ככל הניתן, את הנזקים הכרוכים בהליכי סגירת שותפות. גם לאחר שהתקבלה החלטה עקרונית על פירוק השותפות, הרי שבמסגרת תכנון שלבי הפירוק ישנה חשיבות מכרעת שלא להזניח את הפעילות עסקית שוטפת, שכן הדבר עלול להעצים את חובות השותפות ובהתאמה את התחייבויות השותפים. לכן בכדי להביא לפירוק יעיל של השותפות רצוי לתכנן זאת בקפידה ואף פעמים רבות רצוי למנות בעל מקצוע לתפקיד מפרק או נאמן או מנהל מיוחד או כונס נכסים שיפעל באופן מיטבי על מנת להיפרע מנכסי השותפות ולמקסם את התמורה שתתקבל בגינם.
 
פירוק שותפות עסקית כולל שלושה שלבים עיקריים:
  1. החלטה על פירוק שותפות – ככלל, החלטה על פירוק השותפות יכול שתתקבל בהסכמה מלאה של כלל שותפי השותפות או לעיתים בהודעה של שותף על רצונו לפרק את השותפות, הכל בהתאם לתנאים שנקבעו בהסכם השותפות. בהיעדר הסכמה, במצב בו אחד (או יותר) מבין השותפים אינם מסכימים על פירוק השותפות, ניתן לפנות לבית המשפט על מנת שיורה על פירוק השותפות וזאת במידה ומתקיים אחד התנאים הקבועים בסעיף 45 לפקודת השותפויות. יודגש כי 'דרך המלך' לפירוק שותפות הינה בהסכמה מלאה של שותפי השותפות שכן, במצב דברים זה הפירוק יתבצע על פי הקבוע בהסכם פירוק השותפות וניתן יהיה למקסם את התמורה המתקבל ממימוש נכסי השותפות.
     
  2. מימוש נכסי השותפות, פירעון חובותיה של השותפות; סגירת תיקים ודיווחים - לאחר שהתקבלה החלטה על פירוק השותפות, יש לפעול מחד למימוש נכסי השותפות ומאידך לסילוק חובות והתחייבויות השותפות לעובדים, רשויות, ספקים, נותני שירותים, משכיר וכיו"ב, וזאת, ככל הניתן, מתוך התמורה המתקבלת ממימוש הנכסים ומיתרות המזומנים שבקופת השותפות. כמו כן, יש לפעול באמצעות מייצגי השותפות לסגור את תיקי השותפות ברשויות כגון מס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי וכמובן להקפיד על כך שיוגשו מלוא הדיווחים וישולמו מלוא התשלומים בגין כל תקופת הפעילות השל השותפות ועד למועד שבו נסגרו התיקים. ככל ומדובר בשותפות רשומה, הרי שעליה להגיש את הדיווחים הנדרשים לרשם השותפויות אודות פירוק השותפות, על מנת שהשותפות תימחק ממרשם השותפויות.
     
  3. חלוקת יתרת נכסי השותפות לשותפים - לאחר סילוק חובות השותפות וסגירת תיקי השותפות, יחולקו נכסי השותפות הנותרים בין השותפים, בהתאם לחלקם היחסי בזכויות השותפות.
     
הסכם לפירוק שותפות
בהיעדר הסכמת כלל השותפים, כאמור, יקבע בית המשפט את הליכי פירוק השותפות, אולם, ככל וקיימת הסכמה בין השותפים, פירוקה יתבצע על פי המוסכם ביניהם, בין אם הסכמה שעוגנה על ידם כבר בעת ייסוד השותפות ואשר התייחסה לאופן פירוק השותפות, ובין אם הסכמה חדשה שגובשה בד בבד עם ההחלטה על פירוק השותפות. ככלל, עדיף לערוך את הסכם פירוק השותפות כפרק נפרד במסגרת הסכם המייסדים של השותפים, כאשר מערכת היחסים בים השותפים הנה תקינה ויציבה וניתן לגבש מתווה מוסכם לפירוק עתידי של השותפות, ולא בעת פירוק השותפות, כאשר מצבה של השותפות אינו יציב ועל כן לעיתים גם מערכת היחסים בין השותפים ממילא מעורערת ולא מאפשרת להם להגיע להסכמות, מתוך שיקולים שלא בהכרח רציונליים.
 
הסכם זה הינו בעל חשיבות ממשית ועל כן יש לתכננו בקפידה ובשים לב לכלל חבויות השותפות, זכויות השותפות, חשיפת השותפים, התחשבנויות בין השותפים, תשלומים המתחייבים מפירוקה ועוד. בהעדר הסכם לפירוק השותפות או הסכמה בין השותפים, הרי שככלל, נכסי השותפים הנם בבעלות משותפת, כך שכל שותף זכאי במסגרת הפירוק לחלק מהנכס על פי חלקו היחסי בזכויות השותפות. מצב דברים זה עלול, בסבירות לא מבוטלת, לפגוע בשווי נכסי השותפות, שכן, בהעדר הסכמה על חלוקת נכסים, לא יהיה מנוס ממכירת הנכסים בשוק החופשי, בדרך כלל במימוש מהיר ובמחיר זול יותר, וחלוקת התמורה בין השותפים. מאידך, במסגרת הסכם פירוק שותפות, ניתן להסכים על חלוקת נכסי השותפות בדרך של חלוקה בעין, תוך ביצוע תשלומי איזון במידה ומי מהשותפים קיבל נכסים בשווי העולה על חלקו בשותפות. הסכמה מעין זו יכול ותכלול גם הוראות לעניין בלעדיות ואי תחרות, למשל בשותפות שהנכס העיקרי שלה הוא תיק לקוחות (סוכן ביטוח, רואה חשבון וכיו"ב), ובהתאם להסכמה שבין השותפים, תיעשה חלוקה מסודרת של הלקוחות בין השותפים תוך התחייבות האוסרת על כל שותף לפנות ללקוחות של השותף האחר לתקופה מוסכמת.
 
פירוק שותפות כרוך בסוגיות מתחומי משפט שונים כמו דיני חוזים, דיני תאגידים, חדלות פרעון, דיני מס ועוד, ועל כן מומלץ וכדאי לבצעו בסיוע של יועצים מקצועיים ויועצים משפטיים הבקיאים בתחומים אלו.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים
אני מאשר/ת קבלת ניוזלטרים, הודעות והזמנות לאירועים וכנסים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

4.66 ע"י 3 גולשים

עשוי לעניין אתכם

האם שותף חדש המצטרף לעסק קיים חייב בחובות הקודמים של העסק?

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

שותף חדש מצטרף לעסק קיים כאשר לעסק חובות עבר כלפי נושים שונים, האם הוא חב בחובות העבר של אותו עסק קיים אשר הצטברו בתקופה שלפני הצטרפותו? זוהי השאלה אשר נדונה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים אשר ניתן לאחרונה במסגרת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום

המדריך לניהול מחלוקת בין שותפים

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

ניהול הסכסוך בין שותפים הינו תהליך מורכב הנעשה במספר מישורים הן באמצעות הליכים משפטיים והן מחוץ לבית המשפט ומחייב ידע מקצועי וראיה אסטרטגית רחבה. במידה ונקלעתם לסכסוך עם שותף או שאתם צופים אפשרות כזאת, קיימת חשיבות רבה בקבלת ייעוץ וליווי מתאימים והיערכות מתאימה בשלב מוקדם ככל הניתן. התנהלות נכונה ומושכלת בשלבים המוקדמים של הסכסוך עשויה לחסוך התדיינות ארוכת שנים ולכל הפחות עשויה להביא לכם יתרונות משמעותיים בהמשך ניהול ההליך.

היערכות נכונה לניהול סכסוכים עסקיים

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

לא כל סכסוך עסקי נובע מהתנהלות זדונית או בלתי הוגנת של אחד הצדדים ובהחלט יתכן מצב שבו שני צדדים, שכל אחד מהם נוהג בתום לב ובאופן ענייני נקלעים לסכסוך עסקי. מנגד לא כל התנהלות שנראית כ"לא הוגנת" או "לא הגונה" מבחינה מסחרית היא בהכרח התנהלות פסולה מבחינה משפטית.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.